באדישותה לחיי הפועלים הנהרגים ישראל דומה לקטאר - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באדישותה לחיי הפועלים הנהרגים ישראל דומה לקטאר

הגיע הזמן שהרשויות יפעלו באפקטיביות - קנסות כבדים, סגירה ממושכת - מול חברות הבנייה הקטלניות, שאתמול נהרגו בהן עוד שלושה פועלים. והגיע הזמן לנקוב בשם המנהלים הנוגעים בדבר: הנה כמה מהשמות

תגובות
פועל בניין
אליהו הרשקוביץ

לקטאר יש משימת בנייה - מתקני המונדיאל לשנת 2022. מאות רבות של עובדים זרים, מנפאל והודו ועוד מדינות, כבר מתו בבנייתם, בחום ובנפילות מגובה, ומעריכים שעד תאריך היעד ימותו כ-4,000 איש. גם לישראל יש משימת בנייה, גם אצלה רוב ככל ההרוגים הם עובדים זרים או ערבים, ואמנם אנחנו רק חצינו זה עתה את רף 300 הנספים בשמונה השנים האחרונות, אבל השנה למשל חלה עלייה של כ-50% במספר ההרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד (27 הרוגים מאז ינואר, ועוד שני עוברי אורח), ככה שאנחנו בכיוון. האדישות של הרשויות כאן ובקטאר, מכל מקום, נראית דומה.

אתמול נהרגו אצלנו שלושה: רמי באדר, בן 34, ואיברהים אל חדידי, בן 32, שניהם מרמאללה, צנחו אל מותם מהקומה ה-15, במעלית-פיגום שניתקה באתר בראש העין של חברת "אלקטרה בנייה". תמונתם לא פורסמה. ונהרג גם פועל סיני בנפילה מהקומה הרביעית באתר בנייה של חברת "תדהר" במושב אחיסמך. שמו, כרגיל, לא פורסם ובוודאי שלא תמונתו. יש מיליארד סינים, ויהודי, כאמור, הוא לא.

פועלי בניין צועדים בקטאר
MARWAN NAAMANI / AFP

לחברת "אלקטרה בנייה" זהו ההרוג התשיעי בשלוש השנים האחרונות. בשנה שעברה נהרג באותה חברה, באותו אתר בראש העין, פועל סיני. וצריך היה לשמוע אתמול (ב"החדשות") את תגובתו המדהימה בניתוקה-מהמציאות של ארז מימון, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, האחראי לאכיפת החוק על הקבלנים: "דווקא באתר הזה (של אלקטרה בנייה) בוצעה אכיפה מוגברת על ידי המינהל, ניתנו מספר צווי בטיחות ואף הוטל עיצום כספי בהיקף של 35 אלף שקלים. אך לצערי התרחשה שם תאונה קטלנית. אנו שבים וקוראים לקבלנים לקחת אחריות ולשמור על חיי אדם באתרי הבנייה".

תארו לכם: הוטל "עיצום כספי" עצום בהיקפו, 35 אלף שקל, על חברה שבונה במאות מיליוני שקל ושלא מפסיקה לשכל את חיי פועליה. וככה מקווה ראש מינהל הבטיחות לחייב אותה לבטיחות. ויש לו עוד פטנט: הוא גם "קורא לקבלנים לשמור על חיי אדם". מר מימון, הוכח כבר שנים שאלקטרה, וכמוה חברות הבנייה הפושעות-ברשלנות האחרות, מתקשות להבין "קריאה" כזאת. הטל עליהם קנס של שלושה מיליון שקל על תאונה שנגמרה במוות (ומיליון על פציעה קשה), והם יבינו. סגור את האתר לחודש על כל תאונה קטלנית, והם יבינו. יבינו במהירות שיא. והתאונות יפחתו כמו שהן פחתו בבריטניה, למשל, שבה כמות הרוגי הבנייה צנחה לכעשירית בהשוואה לישראל. וכדאי להחליף גם את המונח האנמי הזה "צווי בטיחות" שבעזרתו אתה מתגונן (בשנה שעברה הוצאתם שמונה "צווי בטיחות" לאלקטרה בנייה, אז מה?): למה שלא תקראו לזה למשל "התראה לפני סגירה"? למה שלא תסגרו לשבוע אתר בנייה שמפר "צו בטיחות" - עוד לפני שקרתה בו תאונה?

איתמר דויטשר
עופר וקנין

וזה לא רק מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, זה גם רשם הקבלנים במשרד השיכון, שלפי דיווחה של לי ירון ב"הארץ" בחודש שעבר, הנסמך על נתוני משרד השיכון, ביטל יותר מ-2,700 רישיונות של קבלנים בשמונה השנים האחרונות - אבל אף לא אחד מהם בשל ליקויי בטיחות. למרות שזוהי סמכותו החוקית - ובמקרים רבים חובתו - לשלול רישיון קבלן מחברות שבאתריהן תועדו הפרות בטיחות או התרחשו תאונות עבודה.

וזה לא רק משרד העבודה ולא רק משרד השיכון - זו גם המשטרה, שהקמת יחידה לחקירת תאונות בנייה מתעכבת בה "מטעמים תקציביים", כפי שהתברר מעתירה נגדה במאי השנה של "קו לעובד" ועמותת "מען" (איך נגמרה העתירה? כי בינתיים מתו עוד כמה). ובכאן 11 אמר אתמול עו"ד ישראל אסל, היועמ"ש של הפורום למניעת תאונות עבודה: "אין יחידה מקצועית שחוקרת את התאונות, שעושה חקירה אפקטיבית בשטח. לכן כשתיק החקירה עובר לפרקליטות - אין מספיק ראיות. בשש השנים האחרונות כמעט אין העמדה לדין של קבלנים שאחראים למות פועלים". והוסיפה עו"ד הדס תגרי, מ"הקואליציה  למאבק בתאונות בניין", שהסבירה  (ב"החדשות") איך המשטרה מפילה את התיק על מינהל הבטיחות, שלא מספק לה לטענתה "חוות דעת מקצועית". כולם מאשימים את כולם והפועלים נופלים בין הבניינים.

ואשר לטיפול התקשורתי: העניין אמנם סוקר אתמול בכל מהדורות החדשות בטלוויזיה, ובוודאי ב"הארץ", שהוא כנראה הבולט ביותר בשנים האחרונות בטיפולו בנושא, אבל כדאי להדגיש שני דברים מוזנחים שגם הם באחריות התקשורת. הראשון, לפועלים שנהרגים יש שם ויש פנים. כדי למגר את תופעת הרשלנות הקטלנית הזאת כדאי להשתדל להביא את שמם ואת תמונתם ואת סיפורם של ההרוגים, ולהתאמץ אפילו לדבר עם משפחתם. כמו שאמר לא מזמן האדריכל התל אביבי יונתן רמות, שחי תקופה בשווייץ, בשיחה עם מיטל שפירו בעיתון זה: "אם יש בשווייץ הרוג בנייה זה בכל הכותרות".

פועל בניין
אליהו הרשקוביץ

הדבר השני שחשוב לציין בתקשורת הוא את שמם של המנהלים המחוברים לאסונות הבנייה האלה. ל"אלקטרה בנייה", למשל (תשעה הרוגים בשלוש שנים, כאמור), יש מנכ"ל: קוראים לו ירון שורק. מנכ"ל קבוצת אלקטרה כולה, שגם לו אחריות כלשהי, הוא לפי אתר החברה איתמר דויטשר. למנהל אגף "רשם הקבלנים" במשרד השיכון (כאמור - אלפי שלילות רישיון לקבלנים ואף אחת מהן לא בגין הרוגי בנייה) קוראים אילן אליהו. וראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה הוא כאמור ארז מימון. ושר העבודה והרווחה הוא חיים כץ. ושר השיכון הוא יואב גלנט. ומפכ"ל המשטרה הוא כידוע רוני אלשייך והשר הממונה עליו הוא גלעד ארדן. ושרת המשפטים, האחראית על הפרקליטות המשרכת רגליים בתחום זה, היא כזכור איילת שקד. צריך להזכיר תמיד את השמות האלה, הלא-ידועים וגם הידועים, כי דם הפועלים הנהרגים הוא גם על ראשם. והרי על הרבה פחות מחיי אדם עושים אצלנו שיימינג פראי. וכאן הדיבור בשמות נחוץ במיוחד, כדי שהאחראים למחדל הנורא והמתמשך הזה יבינו שמדברים אליהם ושרואים אותם. ושאנשים מתים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#