בואו נדבר על אריק, האוהב הנפלא של ארץ ישראל - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בואו נדבר על אריק, האוהב הנפלא של ארץ ישראל

יצירתו של אריק איינשטיין היא מחצב נדיר בימים שבהם אהבת הארץ נעלמה כמעט מהתרבות העברית. מה היה בו, באיש השירה והמשוררים, ואיך זה אבד לנו?

תגובות
אריק איינשטיין
ז'ראר אלון באדיבו�

האהבה לארץ ישראל היא אחת המהויות הזוהרות ממרחק השנים ביצירתו של אריק איינשטיין, שהשבוע מלאו חמש שנים למותו. היא זוהרת גם בגלל שהפכה לנדירה כל כך בפזמון הישראלי ובחלקים ניכרים מישראל בכלל, וגם בזכות הטקסטים היפהפיים שנשאו אותה - משירי אלתרמן, דרך הטקסטים של עלי מוהר ועד המלים שאריק עצמו כתב. אכן, בתוך הנהייה הישראלית המתגברת זה שנים אחר המוזיקה האנגלו-אמריקאית, בתוך הבוז הוותיק למה שמריח מ"אנחנו" ולא מ"אני", בתוך הטינה למה שמריח מציונות ולא מפלסטיניות, בתוך שכחת תחושת הצדק היסודית בנוגע לעצם חיינו כאן - בתוך הדברים האלה ואחרים הלכה והסתתרה גם האהבה לארץ.

לא אצל אריק. מי שיצירתו עמדה ברוב שנותיו בלב ההתרחשות הפזמונאית העכשווית, הפורצת דרכים חדשות ומגלה יוצרים גדולים - שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, יצחק קלפטר, יוני רכטר, שם טוב לוי, אתם מכירים - נשאר תמיד אוהב המקום. "כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל", כמאמרו הפשוט בשירו "ארץ ישראל".

זו היתה קודם כל אהבה לנופי ישראל - כך בשיר "עין גדי", כך ב"ביתי אל מול גולן" וכך ב"סן פרנסיסקו", אחד משירי הדגל הכי יפים שלו, שאיינשטיין עצמו כתב (שלום חנוך הלחין): "יפה בסן פרנסיסקו על המים/ אז איך זה שאני מרגיש רחוק/.../תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כנרת/ אני אוהב להתאהב בארץ ישראל/ קטנה/ חמה/ ונהדרת".

וזו היתה גם אהבה לעברה של הארץ הזאת, ולייעודה: מ"הבלדה על יואל מוישה סלומון" ועד "שיר השיירה" המקסים והמבודח, הקצבי וחם הלב שכתב עלי מוהר (לפי לחן יווני עממי): "איך ישראל צומחת מסביבנו/ היא חזקה יותר מכל חסרונותינו/.../ לא ימשיכו בלעדינו/ זוהי הרפתקת חיינו".

שעשוע, ארצישראליות וקסם גדול הרכיבו גם את השיר "תוצרת הארץ" שכתב אלתרמן (הלחין שם טוב לוי). נרחיב טיפה בציטוט: "לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה / לתוצרת הארץ/ לחלב, לחצץ, לעוגות, לריבה/ לגבינה מתוצרת הארץ/ אם רצית מתוק מסוכר לכבוד חג/ לך לבחור/ מתוצרת הארץ/ אם תרצה מר ממוות לטעום, אל תדאג/ יש מרור מתוצרת הארץ". ובהמשך, באזכור אירוני של פלא חיינו כאן שהוא אולי גם פלא עתידנו: "זה הדור דור ימות המשיח,/ מנמנם ולקום מאחר./ הוא זקוק לנביא ומוכיח/ ולפחות - לשעון מעורר". אריק איינשטיין בחר וביצע להפליא, עם אותו הומור מדויק שלו.

לא במקרה היה לבו של איינשטיין גם עם החיילים שומרי הארץ: מ"שיר אחרי מלחמה" האלגי, דרך "שם חייל צעיר אורב דומם" (בשיר "ארץ ישראל") ועד "ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ" בשיר הדיבורי הנפלא "סע לאט" (שהלחין מיקי גבריאלוב) - את שלושתם איינשטיין עצמו כתב. הוא אכן כתב את המלים לכמה מהטובים בשיריו, ובהם גם "אני ואתה" מתקן העולם, "עוף גוזל" הנאמן כתמיד ("חבקי אותי חזק תגידי לי כן/ אל תדאגי ביחד כיף להזדקן"), "שביר" הרגיש ו"שלוש ארבע לעבודה" הליצני.

המלים היו חשובות לו במיוחד - הקפדתו על הגיית העברית בשיריו היתה חלק מהעניין. איינשטיין היה מראשוני הזמרים, ואולי הבולט בהם, שהכניסו ליצירתם שירי משוררים. כך אברהם חלפי, הגילוי המוזיקלי הייחודי שלו, עם "עטור מצחך" המופתי ועם "חלום עקבותיך" המופלא שמחפש אחר אלוהים, ועם "צער לך וצער לי" ו"התוכי יוסי" מכמירי הלב. והוא שר גם משירי רחל, בהם "ואולי" היפה עד כאב ו"לא פעם בקיץ", ומאלתרמן אמרנו ("כי סערת עלי", "אליפלט"), ומלאה גולדברג ("תוף בודד") ומביאליק בשירו פורץ הגדרות הדתיות "היא יושבה לחלון" ("בעיניכם היא פרוצה/ ובעיני היא ברה"). והוא שר נעמי שמר ("איילת אהבים") ומאיר אריאל עם "מכופף הבננות" רב החמידות - אחד משורת שירי הילדים הנהדרים שלו - ויענקלה רוטבליט ("סוסעץ") ועוד ועוד. את כל אלה הוא שר בקול הזהב הבריטוני שלו, הצלול, הנוגע בעור.

אז איך אפשר לא להתגעגע אליו ואל מה שהוא שר עליו ("כמה שאני מתגעגע", כתב ושר יפה פיטר רוט), בימים שבהם תחנות השידור שלנו מוצפות בפופ מזרחי/ים תיכוני/לטיני ממוסחר, שהמלים בו הן רק מילוי שבלוני למנגינת נוסחה, לצד הצפה בפופ-רוק לועזי. והנה גם נערת הרוק הנכזבת נינט הגיעה מניו יורק לקראת מופעי החנוכה, כדי ללמוד מעומר אדם את שובר הקופות הילדותי שלו "שני משוגעים". תפסה אמריקה.

ובכן, למען חגיגת הגעגוע הקטנה, למען התענוג, הנה עוד כמה מהגדולים בשיריו של אריק. רגעים עם אורו המשגע.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#