פרופורציות, גדעון לוי. מכיר את המלה? - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופורציות, גדעון לוי. מכיר את המלה?

אחרי שחיסל את כל מאגר הנאצות בגינוי חיילי "נצח יהודה" וצה"ל בכלל, אילו מלים נותרו ללוי כדי לגנות זוועות כמו רצח אורי אנסבכר וקים לבנגרונד?

תגובות
אחד הלוחמים מובא להארכת מעצרו, בינואר
מוטי מילרוד

כדאי לחזור לפרופורציות סביב אירוע ההתעללות של חיילי "נצח יהודה". התנהגותם של החיילים חמורה, מכוערת, אסורה באופן מוחלט לפי פקודות צה"ל (אלימות כדוגמתה, אגב, היתה אסורה הרבה פחות בימי ה"תשברו להם את העצמות" של רבין באינתיפאדה הראשונה). אבל ההתעללות הזאת, צריך לחזור ולהזכיר, היתה בשני פלסטינים שסייעו למי שהרג את חבריהם של החיילים, בעת שעמדו על משמרתם-משמרתנו. הדם רתח, הנקמה (רגש אנושי שנוטים להכחיש אצלנו) בערה וכנראה שגם הכישלון החיילי באירוע הראשוני הזין את איבוד העשתונות. זה נגמר במכות, באמירות משפילות, אבל אף אחד לא מת או נפצע קשה באירוע הזה, מרושע ככל שהיה.

גדעון לוי הוא כותב שמיותר לצפות ממנו לפרופורציות כשמדובר בצה"ל, ובכל זאת מותר לתהות, ולו למען הבירור הלשוני: אם על האירוע המדובר כתב לוי (במאמר שהופיע ככותרת ראשית באתר "הארץ") דברים כמו "תחושת הגועל והקבס עולה במעלה הגוף וחונקת", או "הרוע המזוקק, ההנאה הסדיסטית, הגבורה הגדולה על חלשי חלשים", או "הם חלאות, יד כולם במעל, מהטייסים, דרך החובלים ועד 8200", או, ככותרת המאמר, "ההתעללות בפלסטינים היא החאפלה של צה"ל" - אם את כל זה אמר לוי על מי שהיכו את המסייעים לפלסטיני שהרג את שני חבריהם - אילו מלים נותרו בלקסיקון שלו כדי לתאר מעשי רצח נפוצים, זוועתיים וזדוניים לאין שיעור? למשל, הרצח והאונס של אורי אנסבכר לפני שבועיים בירושלים, או הרצח של קים לבנגרונד הכפותה באזור התעשייה ברקן לפני כמה חודשים?

ואילו מלים נותרו ללוי, הטוען במצח נחושה כי התעללות היא חאפלה צה"לית מקובלת, לתאר את החאפלות האמיתיות - חלוקת סוכריות וכו' - שערכו ועורכים הפלסטינים אחרי אירועי הרג שמצליחים להם? ואיך יתאר לוי את תמיכת רוב העם הפלסטיני במעשי הזוועה של השאהידים שלו - בניגוד להוקעת העם הישראלי את הפוגעים מתוכנו בפלסטינים ללא הצדקה? ובאילו מטבעות לשון ימכור לנו לוי את עונש המאסר שהשית צה"ל על חייליו המכים, כשמנגד עומדות המשכורות הנאות שמקבלים בחסות אבו-מאזן האסירים הפלסטינים שרצחו נשים וילדים?

כאשר מדובר ברצחנות הפלסטינית, לוי בולע את לשונו. ואולי אף גרוע מכך - הוא בכלל לא רואה את הרצחנות הזאת, ממש כמו שהפלסטינים עצמם לא רואים. לוי כבר מזמן נמצא בצד הלא-רואה ההוא.

עצרת לזכר אורי אנסבכר בירושלים, בשבת
אוליבייה פיטוסי

בכתבה מטלטלת שפורסמה לפני כחודש במוסף "הארץ" הובאו מונולוגים של חמישה ערבים ישראלים שרצחו את אחיותיהם על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" או "כבוד הגבר" - גם כשזו היתה האחות האוהבת והקרובה להם ביותר (רק אתמול נרצחה בלוד ביריות דיאנה אבו קטיפאן בת ה-18 שעמדה להתחתן, והחתן לא נראה לבני משפחתה). מה שזעזע כל כך בכתבה ההיא היה האגביות שבה נעשו הדברים: די היה שאיזה שכן ברחוב יעיר משהו בנוסח "מה קורה עם אחותך" - כשהאחות הפגינה עצמאות כלשהי ביציאותיה מהבית - כדי להפעיל את היד הסכינאית, כפי שסופר באחד המונולוגים.

מה הקשר בין תרבות החיסול הזאת לבין "התנגדות לכיבוש" בנוסח השאהידים הטובחים או משגרי הטילים ללב ערינו? לכאורה אין קשר, וכאן מדובר רק בצד מדכא נשים, פרימיטיבי, קטלני, שקיים כיום עדיין, למרבה הכאב והחרפה, בתרבות הערבית. צד שלא מדברים עליו מספיק אצלנו (וממעטים לעסוק בו משום מה גם ארגוני הנשים היהודיות, שכוחן רב להן בעניינים אחרים). ובכל זאת, זוהי אותה יד קלה על ניצב הסכין או על הדק הנשק שעומדת מאחורי רצח הנשים ומאחורי פיגועי הזוועה של הפלסטינים בנו.

הרצחנות קהת הרגש הזאת ממתינה גם ברקע איומי הפלסטינים להשמיד את היישות הציונית, כלומר אותנו, מנימוקים דתיים רדיקליים שאינם נקלטים ברדאר האתיאיסטי שלנו, לא פחות מאשר מתוך הסכסוך על אדמות הארץ. אין סיבה לזלזל בהם ובדבריהם. אלה לא "רק קיצוניים". הקיצוניים בקרבם רבים מדי וקובעים מדי את הטון. לכן החתירה לרגיעה במלחמה המדממת הנמשכת בינינו כבר יותר ממאה שנים, צריכה להיעשות מתוך עמדת כוח חמושה ולא בדברי כיבושין והאשמה עצמית. אל תצחיקו את הרוע האלים בדברי כיבושין.

אתה הבנת את זה, גדעון לוי? ברור שלא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#