דברים שאלפר ומשגב לעולם לא יבינו - ישראליזם - הבלוג של דורון קורן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שאלפר ומשגב לעולם לא יבינו

על ארבעה שירים מרעידים ליום הזיכרון שנכתבו בידי חיילים, חלקם כאלה שניבאו את מותם. שירים וזיכרון מהסוג שלא חוצה את חומת הניכור של רוגל אלפר ואורי משגב, וראו את מאמריהם האחרונים

תגובות
8 באוקטובר 1973 - תחת הפצצה אווירית סורית לצד כביש ברמת הגולן
זאב ספקטור

אחרי שרוגל אלפר הצפוי הכריז ביום השואה בשבוע שעבר שנמאס לו מיום השואה ומסולידריות האֵבל, אנו עלולים לפגוש את ההמשך ביום הזיכרון. מי שכתב באותו מאמר "בִּמקום אני ארי ואתה יהודי - אני יהודי ואתה ערבי. זה אותו משחק", יראה בוודאי בזעף את ההתאבלות שלנו על חללינו ועל גיבורינו תחת משטר "הפשיזם", "הכיבוש", "ההתקרבנות" ושאר הקלישאות הכוזבות שהזכיר במאמרו. מה שמבין כל חייל צעיר שמחליט להתגייס לשירות קרבי הוא מורכב מדי עבור פשטנים כאלפר. למשל הדבר הפשוט שכתב החייל ראובן פוליטי ז"ל להוריו על ההכרח להתייצב לקרב: "כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא/.../ יש כאן גדר תיל ואחריה חרב שלופה". 

הדברים נכתבו במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, מול הפלישה הסורית, אבל הם נכונים מול כל חרב שלופה המאיימת מאחורי גדר - זו שלעתים מצליחה לחדור אלינו וזו שלרוב אנחנו מצליחים להשאיר מעבר לגדר, לחומה ולמחסום. ראובן פוליטי לא נלחם כדי להיות גיבור - "לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה", הוא כתב - גם אם הפך לכזה מעצם החלטתו להיות שם. מורכב, אמרנו. וגם פוליטי במידה מסוימת. אבל אין טעם לעניין בשיר הזה את אלפר, שהודיע במאמרו מתוך אותה אווילות משרישה כי ביום השואה הוא צפה בחצי הגמר ליברפול-ברצלונה. נקווה שייפול על משחק טוב גם ביום הזיכרון. ובינתיים ראיתי היום שגם אורי משגב אכן כתב ממש באותה רוח מנוכרת על יום הזיכרון, שהפך אצלו "ליום השנוא עלי בשנה", כי גם משגב נגד "פולחן השכול" וכיוצא באלה הבלים עיוורים ונדושים המתחזים למהפכניים. יש לך יורש, אלפר.

את השיר של פוליטי, יליד ירושלים ולוחם בסיירת אגוז, הלחין לפני שמונה שנים עידן רייכל המופלא ושר אותו עידן חביב - יוצר-זמר מעודן ומקסים לעצמו (הקשיבו למשל לשיריו "עד שתחזור" או "לה בוהם"). הנה השיר, שנקרא "אבא, אמא וכל השאר", והוא ראשון מארבעה שירי חיילים המובאים כאן, שהולחנו בשנים האחרונות והפכו לחלק מהשירה המרעידה והיפהפייה, הרב דורית, שחוזרת אלינו בימי הזיכרון.

את השיר "שום דבר לא יפגע בי", שהתפרסם ב-2008 בביצועה הפולח של "כנסיית השכל" (הלחין הסולן יורם חזן), כתב סגן ארז שטרק שנהרג באסון המסוקים ב-1997. זהו שיר מַבְכה בגלל מחשבתו הנכמרת של ארז על אביו בעודו כותב את השורות עם נבואת מותו. "אם יקרה לך משהו/ אין לי טעם בחיים/ אין לי טעם למחר", הוא מצטט את אביו בשיר שנפתח בהבטחה כי כלום לא יקרה לו: "שום דבר לא יפגע בי, שום דבר/ לא אשה לא כדור מחבלים, שום דבר". ואכן, לא כדור מחבלים פגע בו, אבל את עצם הפגיעה הוא חזה וניסח באירוניה שחורה: "אם אתם עומדים כאן מעלי/ כנראה שלא עמדתי בהבטחתי/ מצטער, בחיי". לפני השיר הזה, האחרון במחברת שלו, צייר שטרק מצבה ששמו כתוב עליה.

את השיר העוצמתי והמשוכלל הבא, הנבואי גם הוא, כתב המשורר בארי חזק, בן קיבוץ אפיקים, שנהרג בן 39 בקרב סרפאוּם ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום כיפור. ב-2001 הלחינו אותו בנגיעה קלה ומדויקת ברי סחרוף ואורן לוטנברג, וסחרוף שר אותו באלבומו "האחר" בקול הנשמע כמו מאוב. השיר הקדחתני-מקוטע הזה מוכר לפי שורתו הראשונה, "אנא הגבר עוצמת אותותיך", אבל שמו הוא "ריבונו של עולם" - שורה שמופיעה רק בכותרת ומאירה אחרת את כל העניין. 

מתוך לשון רשת הקשר הצבאית יוצא הכותב לתחינה ולהתחשבנות עם אלוהים הנסתר ממנו במלחמה, כשה"אותות" שלא נשמעים היטב במכשיר הקשר הם גם האות האלוהי המתמהמה. הדיבור הרב-שכבתי פונה אל עצמו ("אַתָּה כֹּה רַכְרוּכִי, לָמָּה אַתָּה תָּמִיד/ אֶזְרָחִי. הַאִם אֲנִי נִשְׁמָע הֵיטֵב, עֲבֹר") ופונה בה בעת אל אלוהים שאינו מתגלה בקרב ("מַדּוּעַ/ אֵינְךָ מְזֻחְלָם, מַדּוּעַ אֵינְךָ/ נִלְחָם"). בתחילה הוא מבקש מאלוהים להגביר את אותותיו ("כָּאן אֲנִי/ לֹא שׁוֹמֵעַ, לֹא יוֹדֵעַ, הַאִם/ שׁוּב תָּקַעְתָּ פֶּרַח בַּרְזֶל בְּדַשׁ/ הָאַנְטֶנָּה"). בהמשך הוא מבקש שאלוהים יודיע לפחות על מקומו ("אָנָּא/ הוֹדַע עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ, בַּמַּכָּ"ם/ לֹא רוֹאִים אֶת פָּנֶיךָ") ולקראת הסוף הוא מבקש "אנא החלש עוצמת אותותיך", כי כל האותות שהגיעו אליו לא בישרו טוב. "אנא עצום את עיניך" הוא מבקש לבסוף, בעיקר מעצמו, וגם כאן, כמו בשיר הקודם, הוא פונה אל אביו להודיע על מותו: "אָב שַׁכּוּל, אֲנִי כְּבָר לֹא/ מַרְגִּישׁ".

הנה השיר של בארי חזק בביצוע סחרוף ב-2011, באזכרה לחייל אחר, רון לביא.

השיר האחרון, "אצלנו בגן", מתנגן הרבה יותר והפך לאחד מסמלי מבצע "צוק איתן". כתב אותו יפתח קרזנר ושרה בקול עדין וצלול שי-לי עטרי. הוא מדמה את החיילים במאהל ההיערכות לקרב לילדים בגן - כמו שהיו אך לפני זמן קצר. יש בהם למשל את "קופצי הנדנדות", אלה ש"לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור", ויש את מי שרגע לפני היציאה לשטח מתגעגעים במיוחד לחבֵרה: "אז בלילות קרים/ עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים/ והוא מגלה לה מה היא בשבילו/ היא בוכה כשהוא מציע לה להיות כל עולמו/ בערב שלפני המלחמה". פתיחת השיר מתכתבת באופן מכאיב עם סופו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#