הטרדת פילבר? שומרי הסף מטרידים יותר

הטרדת עד המדינה נופחה בדרך אופיינית, כשלמעשה היא הפעוטה בהטרדות המלוות זה שנים את תיקי נתניהו. שופטים הם בשר ודם והלחץ הפסול של המערכת והתקשורת ישפיע גם עליהם

דורון קורן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלמה פילבר. מה הטריד יותר: הרמקול בפתח תקוה או ההפגנות בפתח תקוה
שלמה פילבר. מה הטריד יותר: הרמקול בפתח תקוה או ההפגנות בפתח תקוה קרדיט: מוטי מילרוד
דורון קורן

גם בקרב מי שמאס בבנימין נתניהו ברוך הכישרונות בגלל מחדליו, כמוני למשל, עיוות המשפט המתמשך בעניינו מעורר חשק לחזות דווקא בניצחונו, לפחות בזה המשפטי. הסיפור המנופח על הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, עם העבירות הלא-מקריות של המשטרה שחיטטה בטלפונים של עוזרי ראש הממשלה, הוא רק אירוע אחרון בסדרה.

איזו הטרדת עד צריכה למשל להטריד אותנו יותר - זו של הרמקול במכונית הברסלבית הנלעגת שהשמיע בפומבי דברי תוכחה לפילבר ("מומו, תהיה גבר, תגיד את האמת") או הלחצים שהופעלו במחשכי המעצר הממושך על פילבר וניר חפץ כדי שיהפכו לעדים (וזכורות תלונותיו של חפץ על מניעת שינה, מניעת טיפול רפואי, עקיצות פשפשים וכו')

ומה מטריד יותר, הרמקול שהפגין בפתח תקוה נגד פילבר והושתק מיד או ההפגנות הבלתי פוסקות בפתח תקוה נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלחצו עליו לקבל את ההחלטה הנכונה ולהפיל את נתניהו? נכון, האירוע הראשון, שטופל בהגזמה אופיינית ("הסתבכת בענק", אמרו השוטרים למפעילת המכונית, שנעצרה באישון לילה ונלקחה לחקירה ממושכת כשרק פיג'מה לגופה, כפי שדווח ב"חדשות 12") אינו חוקי לכאורה והשני כן חוקי לכאורה, אבל איזו משתי ההפגנות - מול פילבר ומול מנדלבליט - הטרידה יותר את הנמען ופגעה יותר בסיכוי לקבל החלטות ענייניות וצודקות במשפטי נתניהו?

ומה בדבר שטף ההדלפות העברייניות של המשטרה והפרקליטות מתוך תמלילי החקירה - לגיא פלג, לאביעד גליקמן, למוטי גילת ולאחרים - שהן בגדר הטרדה מראש של השופטים שידונו בתיק וניסיון מהדהד להשפיע על שיקול דעתם בטרם משפט? האם לדעת מנדלבליט, שהזדרז להודיע כי הוא מתייחס בחומרה להטרדת פילבר ברכב הברסלבי, הטרדה זו תזיק יותר מהטרדת השופטים בהדלפות בלתי פוסקות, שבהן הוא כלל לא טרח לטפל בחומרה? והרי מנדלבליט עצמו, כפי שצוין בדברי שר המשפטים אוחנה ובמקומות נוספים, התלונן כשנחקר בשעתו כחשוד בפרשת הרפז, כי "גורמי החקירה הדליפו הדלפות אסורות", כי הדבר נועד "להפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות" וכי "התנהלות הפרקליטות מעלה חשש כבד, שלפיו עניינו לא נבחן באובייקטיביות". השתכנענו, מנדלבליט. ובכן, מה בקשר להדלפות הפסולות והמאסיביות בתיקי נתניהו?

יש היתממות שקופה בהנחה שהשופטים שידונו באישומי ראש הממשלה אינם בשר ודם ואינם מושפעים מהלחץ התקשורתי-משטרתי-פרקליטי שמכוון כולו לקיבוע אשמתו. ואכן, כבר כתב מנחם בן לפני כחודש ב"מעריב" כי הדלפות המשטרה והפרקליטות, לצד ההפרה הגורפת של התקשורת את עיקרון הסוב-יודיצה - שהפך כמעט לאות מתה ובכל זאת עדיין קיים בחוק - זיהמו עד כדי כך את ההליך המשפטי, עד שפרקליטי ראש הממשלה צריכים לדרוש לזכותו לפי סעיף ההגנה מן הצדק. הדבר נכון בעיקר בתיקי 2000 ו-4000, שלמרות ריחם הרע, הפיכתם לתיקי שוחד כרוכה בפרשנות משפטית תקדימית ופרשנות כזאת מושפעת במיוחד מעמדת התקשורת.

נתניהו בטקס סיום קורס קצינות בחודש שעבר. "יש די סיבות לרצות בהחלפתו"
נתניהו בטקס סיום קורס קצינית בחודש שעבר. "יש די סיבות לרצות בהחלפתו" צילום: אליהו הרשקוביץ

כאמור, יש די סיבות לרצות בהחלפת נתניהו: למשל, הברית רבת השנים שלו עם המפלגות החרדיות שהשחיתה את חיינו הפנימיים, פגעה בקשר שלנו עם יהדות התפוצות והוציאה שם רע לאמונה באלוהים. למשל, היחס המחפיר תחת שלטונו לגרים בארץ - המטפלות הפיליפיניות המגורשות על ילדיהן, עובדי הבניין שנהרגים ומבקשי המקלט הנרדפים. למשל, תאוות המתנות הבלתי מרוסנת המשתקפת כעת בתיק 1000 - תאווה שלא תוקנה גם אחרי פרשת יגאל עמדי, שנדונה בבית המשפט בשנת 2000 וממנה נחלץ הזוג נתניהו בעור שיניו.

אבל מול אלה עומדת ומקוממת ההתנהלות הפסולה של מערכות אכיפת החוק ושל התקשורת, וקשה לכן לקבל את טענתה של נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות, כי אנו מצויים ב"ימים שאין להם אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו". מאיזו בחינה בדיוק אין להם אח ורע, כבוד השופטת? וכשאת מזהירה כי "דברים הנחזים להיות ביקורת לגיטימית טומנים למעשה בחובם דה-לגיטימציה למוסדות ולמשרתי ציבור נאמנים" - קשה שלא לתהות עד כמה עוד צריכות המשטרה והפרקליטות להישחת כדי שהביקורת עליהן לא תתואר "נחזית ללגיטימית". מתי נדע לבטח שהשופטת העליונה אינה מדברת כראש גילדה מקצועית המגינה אוטומטית על עובדיה, אלא כמי שהמדינה כולה לנגד עיניה.

התרופפות החוק דווקא אצל המנופפים בו בחוזקה ניכרת גם בהתנהלותה התוקפנית-צדקנית של כחול-לבן, שהכריזה כי לא תשב עם נתניהו תחת תיקי אישום גם כשאלה היו והינם עדיין רק כתב חשדות. עמדה זו, שבגינה מתמהמהת הקמת הממשלה, עם כל הנזק והסכנות הגדולות והנדנוד המתיש הכרוכים בכך, מנוגדת כידוע לחוק הברור שלפיו ראש ממשלה רשאי לכהן בתפקידו עד לפסק דין חלוט בעניינו, וזאת מהסיבות הידועות - חיזוק יכולת המשילות והפחתת הפיתוי לכוחנות-יתר ולהתערבות פוליטית מצד רשויות החוק.

הטרדת עד? מה עם שרשרת ההטרדות הכבדות מצד שומרי הסף?

דורון קורן | |ישראליזם

אני עיתונאי ב"הארץ" מאז 2011, מבקר ספרות ומורה לתנ"ך לשעבר. תרגמתי כמה ספרי שירה, בהם "שירים של עזרא פאונד" ו"לה לוקה - השירים", וכן פרסמתי ספר שירה, "הכרתי איש נפלא", והאיש הנפלא שבכותרת הוא החבר הנדיב והמורה החכם להפליא מנחם בן, שממנו למדתי כמעט כל מה שאני יודע (לא כולל הטעויות שלי עצמי): מהאמונה המוחלטת באלוהים עד הבוז המוחלט לדרווין ולתורת האבולוציה השוטה; משיאי התנ"ך והשירה עד הבלי האקדמיה בתחום הרוח; מטמטום השמאל הפוליטי עד אווילות הימין במירעו האטום והלא-אנושי ועוד ועוד ועוד.

שם הבלוג, "ישראליזם", לקוח משם אחד משיריה של להקת הדאנס השוודית המופלאה "צבא האוהבים". גם אותה גילה לי מנחם בן. סדרת תרגומים שלי לשיריה פתחה את הפוסטים כאן. גם זה חלק מהבשורה: הרחבת העברית לכל האומות והעמים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ