כל המפלגות כושלות במבחן החשוב ביותר

אף מפלגה לא מציעה פתרון אמיתי לחולי העמוק של שלטון הרבנות והמפלגות החרדיות בחיינו, שנחשף שוב בדברי הרב הראשי יוסף. גם לא אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, נושאי הדגל המפוקפקים

דורון קורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אביגדור ליברמן
צילום: אוליבייה פיטוסי
דורון קורן

דברי הבלע והטיפשות שהשמיע הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף, נגד העליה הנפלאה מבריה"מ לשעבר, זו שבניגוד למגזר המשתמט מעבודה ומצבא שהוא מייצג, הזניקה את מצבנו הכלכלי ובניה שירתו כחיילים קרביים גם כשחלק מחלליהם נקברו מחוץ לגדר - הם עוד שיא של עזות מצח. כולם ראו והבינו. וטענת הרב כי העליה הזו הובאה לארץ כדי לפגוע בש"ס היא עוד שיא של ניתוק מהמציאות המשקף למעשה מציאות הפוכה: הרי היתה זו ש"ס ששריה במשרד הפנים התנכלו בלי הפסק לעלייה מבריה"מ ולעוד עליות, והסיבה היא כנראה בדיוק זו - כדי שלא ייפגע כוחה האלקטורלי המזרחי. פיו של הרב יוסף מעיד ומסגיר.

והבעיה היא שהרב המופרך הזה אינו אנקדוטה: הוא חלק מאחיזה רבנית עמוקה, חונקת וסמויה-ברובה בחיינו. המדד הרבני הקובע מי ייכנס לארץ ומי לא (וכבר נשמעה בימים אלה כפירה ש"סית גם בסעיף הנכד בחוק השבות), יחד עם השליטה המונופוליסטית של הרבנות הראשית במנגנון הגיור, הם חלק מסגר העליה שנכפה עלינו זה שנים רבות. פתח הכניסה לישראל הלך ונעשה צר כמו עיניהם המצומצמות של רבני הגמרא הגלותיים - בניגוד גמור לרוח הפתוחה של התנ"ך והנביאים בנוגע להצטרפות לעם ישראל. מכאן גם הקלקול ביחסינו עם יהדות ארה"ב החיונית, המתרחקת מישראל נוכח ביזויה בידי האורתודוקסים במדינה, ומכאן 400 אלף העולים מבריה"מ לשעבר שמשרד הפנים הש"סי ממשיך להדיר ולהגדיר במרשם האוכלוסין "אחרים" - לא כיהודים או כישראלים.

השלטון הרבני בישראל קובע איך נתחתן ואיך ניקבר, והוא משתקף גם בהתעמרות והשפלה יום-יומיים כמו בדיקות הדנ"א שדורש משרד הפנים מעולים, כמו פירוק משפחות וגירוש המרכיב "הלא יהודי" מתוכן, כמו מנגנון כשרות תאב בצע במסעדות ומפעלים, כמו עינוי נשים עגונות ועוד ועוד. העובדה שבישראל הדת אינה מופרדת מהמדינה השחיתה קודם כל את הקהילה הדתית עצמה, אבל גרוע מכך - ההלכה האורתודוקסית המאובנת הוציאה שם רע לאלוהים בישראל. אם זה אלוהים, אומר לעצמו החילוני (או החרדי היוצא בשאלה), אני לא מעוניין.

הרב יצחק יוסף, ב-2015.  ביקש מהרבנים לא לעסוק בנושא הגיור
הרב יצחק יוסף, ב-2015. ביקש מהרבנים לא לעסוק בנושא הגיורצילום: ליאור מזרחי

לכן, המבחן הכי משמעותי של המפלגות בבחירות הקרבות הוא בשאלה מי מהן תנתק את המפלגות החרדיות מהשלטון, וקודם כל את ש"ס ממשרד הפנים. בשאלות ביטחוניות, כולל שאלת יחסינו עם הפלסטינים, שגם היא ביטחונית מעיקרה, ההבדלים בין המפלגות הציוניות ממילא קטנים משנדמה, וכך גם בשאלות כלכליות. אבל מי ישחרר אותנו מהחנק הרבני?

התשובה המתבקשת היא לכאורה ישראל ביתנו. ואמנם, הצבעתי לאביגדור ליברמן בשני סבבי הבחירות האחרונים (מאותה סיבה שפעם הצבעתי למרצ). לא עוד. ליברמן התגלה כפוליטיקאי שטינות אישיות מסתוריות מנהלות אותו הרבה יותר מעמדותיו בעניין שלטון המפלגות הרבניות. אחרי בחירות ספטמבר הוא היה יכול להוציא את ש"ס ממשרד הפנים ולהשיג יותר ויתורים חרדיים משחלם אי פעם, אבל הוא לא הלך לממשלת ימין, או לחילופין לממשלת מרכז-שמאל עם כחול-לבן, אלא רק נצמד בנוקשות ל"ממשלת אחדות" גם כשהאופציה ירדה מהפרק. אי אפשר לסמוך על ליברמן הקפריזי.

כחול-לבן נראו גם הם כאפשרות מבטיחה, אבל יאיר לפיד, שייצג את ההתנגדות להשתמטות החרדית, השתתק, ובמקום זאת התחפר וחיפר את מפלגתו באיבת עולם לבנימין נתניהו מול מתווה הנבצרות הטוב שהציע הנשיא. זה היה ילדותי, מוסרני ויהיר, זה תקע קשות את המדינה שבני גנץ הבטיח שהיא לפני הכל וזה תוקע אותנו כרגע עם תרגילי חסינות מאוסים. בינתיים, נשמעים מכיוון גנץ ואחרים במפלגה זמירות של קירוב ש"ס כדי לשבור את התיקו. ש"ס בהחלט עשויה ללכת איתם ולקבל גם אצלם את משרדי הפנים ושירותי הדת. גנץ, תלמיד הישיבה התיכונית לשעבר, לא יתנגד להמשיך למרוח אותנו עם "קצת אופי יהודי במדינה" ועם "לא נחרים אף קבוצה" (כשמדובר במחרימה הראשית של קבוצות בעם). הסיאוב הזה יימשך גם בלי ביבי.

נתניהו והליכוד, מי שגיבשו וקיבעו את הברית עם החרדים, כמובן שלא באים בחשבון. נכון שההליך המשפטי בעניין נתניהו, שעוּות בעשרות דרכים בקמפיין תקשורתי-משפטי-פוליטי מתוזמר, מעורר חשק לחזות בניצחונו בבחירות. אבל לא. נתניהו, עם כל כישרונותיו הגדולים ומסירותו הגדולה למדינה בכמה תחומים, נגוע בשחיתות (בוודאי בתיק המתנות) ובקהות חברתית, ונזקי משרד הפנים וחטאיו, למשל כלפי הגֵרים בארץ - ממבקשי מקלט ועובדות סיעוד פיליפיניות ועד האדישות לפועלי הבניין הזרים שנהרגים תחת תקנות מופקרות - הם לגמרי באחריותו.

מי עוד נשאר? מפלגת עבודה קטנה בלי שפם שאינה מלהיבה ושמתחברת בחוסר התלהבות למרצ - שמגלה מצידה רגישות אזרחית חשובה אבל מצד שני הפנימה את תעמולת השקר הפלסטינית. ונשארו גם הח"כים האנטי-ישראלים של הרשימה המשותפת.

ויש, מנגד, את מפלגת בנט ושקד. שניהם, ובמיוחד שקד, פעלו בצורה מכוערת לגירוש מבקשי המקלט, בלי שנבחנה טענת הפליטות שלהם ובלי שניתן להם מחסה ראוי, ולו זמני. מצד שני, בנט נאמן לארץ ישראל ולהתנחלויות (כן, כן), מפוכח ביחסו לפלסטינים ופועל בינתיים נכון כשר ביטחון - כולל אימוץ התוכנית לבנות נמל ברצועת עזה, כחלק מיחס תקיף מול הטרור ונדיב בפיתוח אזרחי. ביחס למפלגות החרדיות, בנט כבר הוכיח התנגדות לשלטון הרבנים החרד"ליים וחזקה עליו שיסתייג גם מאלה החרדיים. פניו המוצהרות הן לחיבור עם החילונים וזה טוב. מצד שלישי, שקד ניסתה ואולי עדיין מנסה להשתדך עם עוצמה יהודית הגזענית.

בינתיים, אין לי למי להצביע.

דורון קורן | |ישראליזם

אני עיתונאי ב"הארץ" מאז 2011, מבקר ספרות, מורה לתנ"ך לשעבר, ועוד כמה תארים לא שמישים (בוגר החוג לפסיכולוגיה, בוגר בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית וכו').

תרגמתי כמה ספרי שירה, בהם "שירים של עזרא פאונד" ו"לה לוקה - השירים", וכן פרסמתי ספר שירה, "הכרתי איש נפלא", והאיש הנפלא שבכותרת הוא החבר הנדיב והמורה החכם להפליא מנחם בן, שממנו למדתי כמעט כל מה שאני יודע, מהאמונה המוחלטת באלוהים עד הבוז המוחלט לדרווין ולתורת האבולוציה השוטה, משיאי התנ"ך והשירה עד הבלי האקדמיה בתחום הרוח, מטימטום השמאל הפוליטי עד אווילות הימין במירעו האטום והלא-אנושי ועוד ועוד ועוד.

שם הבלוג, "ישראליזם", לקוח משם אחד משיריה של להקת הדאנס השוודית המופלאה "צבא האוהבים" - גם אותה גילה לי מנחם בן - שסדרת תרגומים שלי לשיריה פתחה את הפוסטים כאן. גם זה חלק מהבשורה: הרחבת העברית לכל האומות והעמים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ