אמנון אברמוביץ, היעקב ברדוגו של "חדשות 12"

בראיון מביך ב"אולפן שישי" עם בני גנץ, הצטייר ראש הממשלה החליפי כחייל בצבא האנטי-ביבי של אברמוביץ'. אבל גנץ איננו באמת מה שמספר עליו הפרשן הפוליטי הפועל בעיקר כפוליטיקאי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמנון אברמוביץ'
אמנון אברמוביץ'. דחיפה גסה של עמדותקרדיט: תומר אפלבאום

מאז שאיתרג את אריאל שרון בפרשת האי היווני (על פניה, פרשת שוחד חמורה הרבה יותר מתיק המתנות המביש של בנימין נתניהו) כדי שלא להפריע להתנתקות, ממשיך אמנון אברמוביץ' לפעול ב"חדשות 12" כפוליטיקאי במסווה של פרשן. ממש כמו יעקב ברדוגו בגל"צ, אבל רע ממנו, כי אברמוביץ' מתוחכם יותר ומסתווה יותר. בשונה מעמית סגל, שתוקף גם פוליטיקאים המזוהים עם הימין, כולל נתניהו, אצל אברמוביץ' אין הפתעות וכמעט כל התייחסות שלו לראש הממשלה היא מין דיבור סיבובי שנועד להבאיש את ריחו.

לשיא הגיעו הדברים ב"אולפן שישי" האחרון, בראיון שקיים אברמוביץ' עם בני גנץ, בו הוא משתמש מזה זמן כאיל-ניגוח בחומת בלפור. גנץ, בניגוד לנתניהו, הוצג שוב ושוב בפי אברמוביץ' כממלכתי וישר. אבל כדאי להזכיר את התנהגות גנץ סביב ההצטרפות לממשלת נתניהו (כמצביע כחול-לבן, תמכתי בכך): היא כללה נפנוף קולני בסיסמה "שוחד, מרמה והפרת אמונים" בקמפיין הבחירות תוך דריסה של חזקת החפות; וכללה את הסוס הטרויאני אבי ניסנקורן שנעטף באיצטלת "שומר סף"; וכללה הפרות הסכם קואליציוניות מצד כחול-לבן במקביל להפרות הליכוד ועוד לפניהן; וכללה הכרזות בלתי פוסקות של גנץ מתוך הממשלה כי נתניהו שקרן, וקריאה שלו למפלגות המרכז-שמאל להצטרף אליו בבחירות, נגד נתניהו "המפלג, המסכסך, המפרק מבפנים".

מפרק מבפנים, אמרנו? גנץ לא מבין דבר פשוט: עם כל הסתייגותך מהטריקים והמחדלים של נתניהו, לא מדברים ככה על ראש ממשלתך וממשלתנו. משה נסים, בשעתו שר המשפטים מהליכוד, הזכיר לאחרונה בטלוויזיה למה שמעון פרס פיטר את יצחק מודעי ב-1985 מכהונתו כשר אוצר בממשלת האחדות: הוא קרא לפרס "ראש ממשלה מעופף" עקב טיסותיו הרבות. זה הכל. ותראו מה שר הביטחון גנץ מרשה לעצמו לומר על ראש הממשלה ועדיין לטעון שהוא "ממלכתי" ו"מאחד". ידיים נקיות אין כאן, גם לא מודעות עצמית.

ועכשיו, בואו נשתעשע קצת באותו ראיון של אברמוביץ' עם גנץ. אחרי שחזר וטען שגנץ הוא איש טוב אבל רך מדי וטירון ופראייר מול נתניהו - הוזמן אברמוביץ' לראיין אותו בביתו. "גנץ כפי שלא ראיתם עד היום", הכריז חגיגית דני קושמרו בפתח הכתבה, "עולה למתקפה ויורה לכל הכיוונים" (הקלישאות כבר נורו). את הפגיעה שספג מאברמוביץ' ומ"התקשורת" ניסה גנץ למנף בראיון הכעוס לתעמולת בחירות שתסביר שוב עד כמה הוא צדק במהלכיו וכמה נתניהו גרוע. אברמוביץ, מצדו, בא למנף את ה"גרוע". זה נשמע ככה:

אברמוביץ': "אתה קיבלת חינוך טוב במושב ממלכה ונחום גנץ" (גנץ הזועף מחייך, מוחנף מהמחמאה להוריו) "והחינוך הטוב הזה מנוצל על-ידי הצד השני. עומד הרי מולך אדם שאתה מגדיר אותו - תגדיר אותו במילה אחת..."

גנץ: "כל דבר חוץ מהאמת".

אברמוביץ': "נתניהו הוא אדם שבפָּנים מתחנחן ומתחנף - ומכֵּה בסתר ודוקר בגב ומתחת לשולחן ומתחת לחגורה".

גנץ: "מה שאני יודע אחרי שנתיים בפוליטיקה לא ידעתי לפני שנתיים" (...)

אברמוביץ': "לפני שחתמתם עם נתניהו אמרתי לך ולגבי אשכנזי ולניסנקורן - 'לפני שתגידו לי על מה חתמתם, תגידו לי עם מי חתמתם'. שלושתכם אמרתם את המילה נו"ן ו"ו כ"ף למ"ד".

גנץ: (...) "אני חושב שצריך לנהוג בדרך ארץ בקמפיין ואני לא מתכוון לפגוע באופן אישי באף אדם".

אברמוביץ': "אני לא מעודד נוכלות ושקר בפוליטיקה, אבל אני כן מעודד קשיחות, נוקשות וחתירה למגע" (קדימה הסתער, החייל גנץ).

גנץ: "ואת כל זה קיבלתָ" (...).

אברמוביץ': "אני לא רוצה להעביר אותך על מידותיך הטובות, אבל כשאתה נכנס לפוליטיקה ועומד מולך מי שעומד, אתה חייב להתקשח".

גנץ: "אתה צודק. וזה מה שאני עושה עכשיו". (כן, המפקד).

האמת היא שגנץ כבר מזמן הוסת והוסט ממידותיו הטובות, ממרכיב הניחותא באופיו, ואימץ לעצמו עמדה תוקפנית וכמו-נחרצת, ובה בעת מתקרבנת. הוא בהחלט עשה צעד גדול בשעת חירום לאומית כשדילג על פני תהום פוליטית, אבל יותר משנדחף חזרה לתהום בידי נתניהו, הוא נמשך אליה חזרה בידי עדת רק-לא-ביבי, מיאיר לפיד וניסנקורן, דרך החלק המפגין בין מצביעיו, ועד עיתונאים כאברמוביץ' ואחרים שחבטו בו ללא הפסק.

גנץ לא היה ממלכתי, כאמור, וגם לא פראייר. והוא אכן עשה שורת פעולות חיוניות בממשלה עם נבחרתו המעולה ברובה, ובהן הרכש הביטחוני מארה"ב שיזם. אבל מלחמת החורמה שהוא ממשיך לנהל גם כעת בראש הממשלה רק ממשיכה לדרדר אותו בסקרים. ואחרי הכל, נתניהו נראה משועשע, וגנץ עצבני.

את הראיון המביך של אברמוביץ' איתו סיכם קושמרו במילים: "הוא (גנץ) מצא את האשם בזה שהוא לא יהיה ראש ממשלה". ואברמוביץ' אישר בנחת את מעמדו כמפרק ממשלות ואמר בחיוך: "עליי". על הפיל שבכתבה - הדחיפה הגסה של עמדות אברמוביץ' לתוך ראיון עיתונאי, הערבוב הבוטה בין עיתונות לבין ייעוץ אסטרטגי וקואוצ'ריות ("אתה חייב להתקשח"), לא דיברו.

עמית סגל, העיתונאי הכי מעניין בפאנל התוכנית, לא היה באותו משדר כדי לאזן את ההרכב. בועז ביסמוט, בדיבורו הנחפז והפתלתל, הוא עלה תאנה מוזר. ובניגוד לברדוגו, שנוכחותו בגל"צ השפיעה כנראה על ההחלטה הנוכחית לסגור את התחנה, אברמוביץ היה ונותר יקיר "חדשות 12". האיתרוג שעשה לשרון - כתם עיתונאי שלא נוקה ותרם להטיה המתגברת של התקשורת ולפיחות האמון בה - ממשיך לשגשג במהופך מול נתניהו.

דורון קורן | ישראליזם

אני עיתונאי ב"הארץ" מאז 2011, מבקר ספרות ומורה לתנ"ך לשעבר. תרגמתי כמה ספרי שירה, בהם "שירים של עזרא פאונד" ו"לה לוקה - השירים", וכן פרסמתי ספר שירה, "הכרתי איש נפלא", והאיש הנפלא שבכותרת הוא החבר הנדיב והמורה החכם להפליא מנחם בן, שממנו למדתי כמעט כל מה שאני יודע (לא כולל הטעויות שלי עצמי): מהאמונה המוחלטת באלוהים עד הבוז המוחלט לדרווין ולתורת האבולוציה השוטה; משיאי התנ"ך והשירה עד הבלי האקדמיה בתחום הרוח; מטמטום השמאל הפוליטי עד אווילות הימין במירעו האטום והלא-אנושי ועוד ועוד ועוד.

שם הבלוג, "ישראליזם", לקוח משם אחד משיריה של להקת הדאנס השוודית המופלאה "צבא האוהבים". גם אותה גילה לי מנחם בן. סדרת תרגומים שלי לשיריה פתחה את הפוסטים כאן. גם זה חלק מהבשורה: הרחבת העברית לכל האומות והעמים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ