בלוגים

זה סוג של בלוג / הבלוג של עינת קדם

היום בעוד שנה: הכישלון הוא של אסי עזר

אם אסי עזר היה רציני, הוא לא היה מוכר לצופים פסיכולוגיה בגרוש. אם הוא לא היה מזויף, הוא היה מציג את התוכנית כמשחק מאתגר שבו מי שלא יצליח להגיע לשינוי, ראוי לקבל תמיכה ועידוד. ככה זה אמור להיות

אחרי שפסיכולוגים וקואוצ'רים למיניהם סיפרו לנו על חשיבותה של חשיבה חיובית ואופטימיות וכוח רצון ו"מחשבה יוצרת מציאות", ודחקו בנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, וטענו שאם נתחייב בפומבי לממש את היעדים שלנו אז הכל אפשרי, פשוט הכל – החליטו בקשת לאמץ את הרעיון העומד בבסיס הפורמט הבריטי של תוכנית טלוויזיה הנקראת "היום בעוד שנה". המשתתפים בתוכנית הריאליטי בהנחיית אסי עזר נכנסים לאולפן דרך דלת אחת ומכריזים על השינוי שהם רוצים לעשות. בחלוף שנה הם חוזרים לאולפן ונכנסים דרך דלת אחרת ומספרים האם הם הצליחו להשיג את המטרה. "תהליך" הם קוראים לזה בתוכנית, "מסע".

למעשה כולנו עוברים בחיים תהליכים ומסעות, יוצאים מדלתות דמיוניות ונכנסים לדלתות דמיוניות אחרות, רק שבדרך, למרבה המזל, לרוב אנחנו לא פוגשים בפניו העולצות של אסי עזר. ואם לא נשיג את המטרה שחלמנו עליה, אף אחד לא יטיח בנו מול אלפי צופים: "לא! אתה לא יודע מה אתה עשית לי. אני הייתי משוכנע שאתה הולך לעשות את זה. הייתי משוכנע. איזה באסה! איזה באסה! למה? אבל ישבת שנה שעברה ואמרת 'אני עושה את זה ודי נגמר'. אני אומר לך, אנשים רזו המון, וישבו פה על הספה שאתה יושב בה ואמרו לי שהם נהנו מהתהליך, שהיה להם קשה אבל הם התמכרו אליו".

אסי עזר ב"היום בעוד שנה"
רונן אקרמן
להמשך הפוסט

הנשמה האפלה של שרה נתניהו

"אישה שקרנית ודוחה ומחבורת הזבל של מני נפתלי. היא בשלנית חרא". דבריה של שרה נתניהו בחקירת המשטרה שהתפרסמו לאחרונה מראים שהיא זקוקה לשיעור או שניים בכבוד לזולת

יותר מכל הראיות, מהקלטת על הפסי-כו-לו-גית, מההקלטות של ניר חפץ, מהעדויות בבית המשפט ומפסקי הדין שקיבלו את תביעותיהם של עובדי המעון לשעבר מני נפתלי וגיא אליהו וכתבו על העסקה פוגענית - דבריה של שרה נתניהו בחקירת המשטרה שהתפרסמו לאחרונה מראים עד כמה אפלה נשמתה. נתניהו, שבוודאי ידעה שדבריה בחקירת המשטרה יתפרסמו, השתמשה במכוון במילים פוגעניות כלפי עובדת המעון לשעבר, אתי חיים. "אישה שקרנית ודוחה ומחבורת הזבל של מני נפתלי. היא בשלנית חרא".

אישה כפוית טובה שמתנהגת כמו מלכה ומתייחסת לעובדים ולמי שמתנגד לה כנתינים. "כולם מסרבים לי", היא מתלוננת, "אני קובעת שיש אפליה", היא פוסקת. "רוב העם, בניגוד לתקשורת, אוהב אותנו", היא מספרת למלניה ולנשיא דונלד טראמפ בביקורם בארץ, "אז אנחנו אומרים להם כמה אתם נהדרים - והם אוהבים אתכם". זה דיבור של אדם חסר מודעות עצמית המנותק מהמציאות, או להבדיל, של ילדה בת חמש שמדברת עם הבובות שלה.

שרה נתניהו ומלניה טראמפ בעת ביקור הנשיא האמריקאי בירושלים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

המכתב ממשרד הרישוי שגרם לי להתרגש עד דמעות

מה? ככה להודיע על טעות ומבלי שפניתי אליהם בעניין? לא יכול להיות, לא במדינה שלנו

אתמול קיבלתי מכתב. הוא היה מונח בתיבת הדואר המעוטרת שלי. בטח עוד דרישת תשלום, הודעת דחייה או איום, שום דבר טוב לא יוצא מהמכתבים האלה. הפעם הגיע ממשרד הרישוי. מה הם רוצים? פתחתי את המכתב: הודעה בדבר החזר אגרת כפל רישיון לרכב שלי, במסגרת ת.צ. 46035-08-16.

"לאחר בדיקה שערכנו", כך נכתב, "התברר כי בנסיבות בהן התבקש כפל הרישיון לא היית אמור לשלם אגרה בעדו, ולפיכך בכוונתנו להחזיר לך את הסכום ששולם". מה? ככה להודיע לי ביוזמתם על טעות ומבלי שפניתי אליהם בעניין? לא יכול להיות, לא במדינה שלנו. כמי שנאבקת כל הזמן ברשעות ושקרים, ברשלנות, התנערות מאחריות וכיסוי תחת, אני לא רגילה לקבל מכתבים כאלה. המשכתי לקרוא. "לשם קבלת ההחזר יש למלא את הדרוש במכתב באופן ברור", הם כתבו. וואלה, הם רציניים, הם בדקו את עצמם וגילו טעות ועכשיו הם רוצים להחזיר לי כסף. אני אמורה לשלוח צילום של צ'ק מבוטל ופרטים תוך 21 יום מקבלת המכתב.

המכתב המסתורי ממשרד הרישוי
להמשך הפוסט

אייל גולן: הכי מוסרי שיש בעולם - זה אני!

שום דבר לא יכול למחוק את התמונה הזאת. זמר עם מכנסיים מופשלים, וראשה של מעריצה צעירה שהוא לא מכיר בין רגליו

יש לי אוסף של שירים שקיבצתי בדיסק-און-קי כדי לשמוע באוטו. שירים באנגלית ובעברית, ובהם גם שירים של אייל גולן שעברו אוטומטית מהספרייה במחשב לדיסק ביחד עם שאר השירים. בעיקר את השירים השקטים שלו אני אוהבת, הלא חדשים. "את", "מלאת אהבה", "נולדת בשבילי", "נגעת לי בלב" ועוד.

אך נוצרה בעיה. בכל פעם שזה מגיע לשירים של גולן, אני לא מסוגלת לשמוע אותו. מיד אני מדלגת עליהם ומבטיחה לעצמי שאקח את הדיסק הביתה ואמחק אותם, אבל אני שוכחת. וכך זה נשאר. אני שומעת את השירים האהובים עליי, וכשמגיע תורו של גולן, אני מעבירה הלאה. השירים היפים שלו שעשו לי טוב בלב, עושים לי רע ומכניסים אותי למצוקה. קול הזמיר שלו צורם לי באוזן. גולן הפך למטרד.

אייל גולן
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

שרה'לה בואי, הולכים הביתה 2.0

"סך הכל אני לא פסיכואנליטיקן, וגם פסיכואנליטיקן צריך כדורים ותרופות וטיפול", אמר עו"ד וינרוט בריאיון לעובדה. התפלאתי איך שרה הסכימה שהוא ידבר עליה ככה. היום אני מבינה שזה חלק מהתסריט שנכתב

כשכתבתי את המאמר על יעקב וינרוט אחרי הריאיון  של אילנה דיין איתו בתוכנית עובדה, ראיתי אדם שחשף את עצמו בכנות ונידב פרטים לא נעימים על עצמו ועל הזוג נתניהו שאותם הוא מייצג. המראה שלו והבעות פניו הציפו אותי בחמלה. העובדה שהריאיון נעשה דווקא עם זאת שהם תקפו שנה לפני כן באותה תוכנית, חיזקו את אמינותו בעיניי.

אחרי שהתפרסם שפרקליטיה של שרה נתניהו הודיעו ליועץ המשפטי לממשלה שהיא מוכנה להחזיר חלק מהכסף בפרשת המעונות בתמורה לסגירת התיק נגדה, חזרתי לריאיון וצפיתי בו שוב. כעת אני מבינה שהרגשות שהאיש עורר בי עיוורו אותי. לא חשבון נפש, לא שדים הוא ביקש לגרש. הריאיון כולו היה חלק מטקטיקת ההגנה. הכל מתוכנן, כל מילה מחושבת, כל משפט. וינרוט סיפר שבתיק של ליברמן הוא זיהה את הנקודה שתחלץ את הלקוח שלו והסתיר אותה עד ששלף אותה ברגע הנכון. במקרה של שרה נתניהו, הנקודה המחלצת היא מצב נפשי ורגשי, ואת הטיעון הזה הם טפטפו בדרכים שונות.

שרה ובנימין נתניהו בעת ביקור מייק פנס במעון ראש הממשלה
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

מתחכום לטרלול: למה הוחלף ליאור אשכנזי באופירה וברקו?

המעבר מליאור אשכנזי לשדרנים אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג בפרסומות למזגן החכם של אלקטרה, מסמל את השינויים שהחברה שלנו עוברת

הפרסומות למהפכת המיזוג החכם של אלקטרה בכיכובן של שתי בובות המדובבות בקולם של אופירה אסייג (פיפי) ואיל ברקוביץ' (בבקו), די משעשעות אם מתעלמים מהמסרים שעולים מהן ומהמשמעות של הבחירה בשני השדרנים-מגישים ומה שהם מייצגים, אבל אני לא מאלה שיכולים להתעלם.

המעבר מליאור אשכנזי המתוחכם שהיה הפרזנטור של אלקטרה בשלוש השנים האחרונות לצמד המטורלל, מסמל את השינויים שהחברה שלנו עוברת, שבה מה שקובע הוא מה ש"עובד" ומה שפופולרי, ומי שבוטה יותר וצועק חזק יותר ומדבר בלי מעצורים ועכבות נחשב לאמיתי יותר, אמיץ יותר ומעניין יותר. בודקים לאן נושבת הרוח ולשם מכוונים, והרוח נושבת לכיוונם של שני מראיינים שמאוהבים בעצמם ובצחוקם הפרוע הבלתי פוסק, ולא לכיוונו של השחקן ליאור אשכנזי, שגילם את דמותו של האב מיכאל פלדמן בסרט הקולנוע "פוקסטרוט" שכתב וביים שמוליק מעוז.

פיפי וברקו בפרסומת ל"אלקטרה"
ערוץ היוטיוב "אלקטרה מוצרי צריכה"
להמשך הפוסט

"מחשבה יוצרת מציאות"? על מה נטע ברזילי מדברת

אני תקועה במציאות של מנהיגים תאבי כוח ורודפי בצע, אנשים רעים, שקרנים, אטומים, פחדנים ואגואיסטים שמנווטים את המדינה לאבדון

אני אוהבת את הקול של נטע ברזילי, אני אוהבת את החיוך שלה ואת המראה שלה, אבל הסיסמאות שלה מעצבנות אותי. ״יש פה קירוב לבבות שלא היה שנים", היא שואגת בכיכר, "מחשבה יוצרת מציאות. אנחנו כותבים את הסיפור שלנו". ההגזמות האלה, ההכללות האלה, חוסר הפרופורציות, פרץ השמחה האדיר, ועל מה? מה קרה?

זאת אותה צביעות שבתוכנית "האח הגדול". דיירת מודחת וכולם משחקים את ההצגה של השבורים כאילו שמישהו מת. מתכנסים, מתחבקים, תופסים את הראש. "יואו אני בהלם, אני בהלם, אני לא מאמינה, איך זה קרה? איך?" "תהיה חזק, תהיה חזק". "כואב לי הלב עליה. התפללתי לאלוהים שייתנו לה סיכוי, שלא ישפטו אותה". "אלה רגעים קשים אלה". "לא הייתי שם בשבילה". "בבפנים שלה היא היתה ממש ילדה טובה".

נטע ברזילי בהופעה בכיכר רבין לאחר הזכייה באירוויזיון
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

פרי היה איש מוטרד? גם אני מוטרדת

ב"נגררתי" פרי טוען למעשה שהוא נסחף לשקרים שלא מרצונו בלי להפעיל שיקול דעת. לא, הוא פעל מתוך מודעות עצמית מלאה ומהלכיו היו מחושבים ותוכננו בקפידה. מי גרר אותו? הוא עצמו

בריאיון עם יעקב פרי (אולפן שישי, ערוץ 2, 12.5.18), שהיה אמור להיות וידוי, אמנון אברמוביץ' התנהג כמו סנגור שחוקר את הלקוח שלו בבית המשפט כך שיצא טוב. לא התרשמתי שזוהי עדות ניקיון כפי שאברמוביץ' הכריז ושזהו וידוי שהצריך אומץ לב ותעצומת נפש. זאת היתה הצגה.

כבר בפתיח לריאיון, באולפן, אברמוביץ' הסגיר את עצמו כשהדגיש: "המראיין, במקרה זה אני, לא רלוונטי - הסיפור פה הוא הווידוי". המראיין רלוונטי ועוד איך ובחירתו לא מקרית. אברמוביץ', לדבריו, עשה עליו בעבר "לא מעט סיבובים". כשאדם כזה מגן על פרי, ולדבריו גם רבין אמר לו להניח לו, ויש לזכור שאברמוביץ' עצמו נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על אומץ ליבו ודבקותו במשימה, זה אמור לאותת לנו שפרי אמין. אך הרושם שקיבלתי הפוך מזה שהשניים ביקשו ליצור. זה לא היה וידוי ולא היתה בו לקיחת אחריות על ההונאה.

יעקב פרי
עופר וקנין
להמשך הפוסט

פסקה אחת מסבירה למה אסור להאמין לנתניהו

השכל הישר לא מאפשר לנתח את מהלכיו של נתניהו בלי לחשוד במניעיו. ההיגיון אומר שלא להסתמך עליו

"שבוע טוב!" איחל ראש הממשלה נתניהו במוצאי שבת בדף הפייסבוק שלו. מתחת לאיחול החגיגי עם סימן הקריאה הופיע קישור למאמר שכתב קלמן ליבסקינד במעריב, שכותרתו: "למשמרות המהפכה ולעיתונאי ישראל יש אויב משותף, קוראים לו בנימין נתניהו".

במאמר ששימח את נתניהו נכתב שהעיתונאים שמאשימים אותו בפילוג, בשיסוי ובהתססה הפכו את ענף הסיקור הפוליטי לפח האשפה הרדוד של הכתיבה העיתונאית ושמשבוע לשבוע פוחתים הטיעונים הענייניים ועולים ניבולי פה ושפת שוק, ושמבקריו הם הסיבה לכך שהוא ממריא בסקרים למרות הכל. הם גם הסיבה שלציבור לא אכפת מהפרשיות של נתניהו וממה שהם כותבים עליו בעיתונות, והם אחראים לבוז הגדול שהציבור רוחש לתקשורת.

בנימין ושרה נתניהו, במאי בטקס בגבעת התחמושת
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

שידורי השיטפון: מה רע בקצת "ביחד"?

הפרשנות שאני מעניקה לאירוע היא זו שמעניקה את הערך החדשותי או את המשמעותית הדיווחית שלו

כשקראתי את דבריו של רוגל אלפר, שכתב שלאולפן הפתוח במהלך מבצע חילוץ הנערים בשיטפונות בערבה לא היה שום ערך חדשותי או משמעות דיווחית ושלכתבים, למנחים ולמרואיינים לא הגיע מידע חדש באיכויות, בכמויות ובמהירויות שהצדיקו או חייבו שידור חי ורציף, חשבתי לעצמי כמה זה עצוב שגם אירועים קשים כאלה נמדדים לפי כלים קרים של פרקטיות ואפקטיביות. למה צריך להיות אכפת לי איך התקשורת מגדירה את האירוע ואם זה מוצדק לכנות אותו "אסון" או לא, מהן הסיבות שמניעות אותה לשדר גם כשאין מה לחדש, ואם זה קשור לרייטינג או לא.

זה לא עניין אותי באיזה ערוץ צפיתי (כלל לא שמתי לב), מה אמר על זה הפרשן הזה או הפרשן ההוא, אם הבעת הצער על פניה של המנחה היתה אותנטית או לא, אם המידע שקיבלתי תרם לי או לא. רציתי להיות שם איתם, הלב יצא אליהם. צפיתי בשידורים כחלק מהחברה שבה אני חיה. צפיתי בחרדה, צפיתי מתוך תקווה שיקרה נס, צפיתי מתוך תחושת מחויבות חברתית. לא רציתי להתנתק ולעבור הלאה. גם אם נער אחד היה נהרג, אין הקלה, רק כאב צורב שלא מניח ושאלות שאין להן תשובה כמו בכל מקרה של פגיעה, מחלה, רצח, מוות ואובדן שאין לנו שליטה עליהם: למה זה קרה? למה זה היה צריך לקרות?

כוחות הצלה באזור נחל צפית שבצפון הערבה
אילן אסייג
להמשך הפוסט

שחם צריך להגיד תודה למח"ש

כל מעשה שעושה אדם שמשמש בתפקיד ציבורי יש לו השלכות ומשמעות גם אם הוא לא פלילי וגם אם התעללו בו ולא היו הוגנים בטיפול בעניינו

"אני לא בנוי לזה עכשיו. באמת. עוד פעם השאלה המוסרית", התלונן ניסו שחם בשיחת הטלפון עם ניר גונטג'. מסכן, שוב מטרידים אותו בעניין כל כך פעוט ולא רלוונטי כמו השאלה המוסרית. התשובות המבישות והמתחמקות שנתן מוכיחות יותר מכל שהוא לא היה ראוי לשמש בתפקיד שבו שימש. שחם, בדיוק כמו נתניהו, נצמד לחוק בלבד ("זה פלילי אילנה? זה פלילי?"), ובדיוק כמו נתניהו אז, כשהתראיין ב-1993 על קשרים אינטימיים עם אישה אחרת, הוא מתייחס לכך כעניין פרטי, ובדיוק כמו נתניהו אז, הוא חושב שאת הדין וחשבון הוא צריך לתת לאשתו בלבד, ובדיוק כמו נתניהו אז, שניסה להסיט את תשומת הלב ל"חבורה של פושעים שפועלים בשיטה על עולם תחתון", שחם עושה ספין ושב וחוזר ומדגיש את התנהגות מח"ש: "מי שעושה לך ברמה הפלילית משהו שהוא כל כך חמור... זה לא מוסרי".

כל מעשה שעושה אדם שמשמש בתפקיד ציבורי יש לו השלכות ומשמעות גם אם הוא לא פלילי וגם אם התעללו בו ולא היו הוגנים בטיפול בעניינו. אדם שמכהן בתפקיד כה בכיר במשטרה שאמונה על חוק וסדר ואמון הציבור, לא צריך לפעול רק על פי החוק. הדין והחשבון שהוא צריך לתת הוא ציבורי. בגידה היא שקר. למעשה, מסכת של שקרים. אי אפשר לייפות שקר, אי אפשר להתחמק מההשלכות על הציבור ואי אפשר לטעון: מה שעשיתי כאן זה ענייני הפרטי, ומה שאני עושה במסגרת תפקידי הציבורי זה משהו אחר. מרגע שאדם משמש בתפקיד ציבורי, הוא כבר לא אדם פרטי וכל דבר שהוא עושה, יש לו השלכות על אמון הציבור כלפיו.

ניסו שחם בהכרעת דינו, השבוע
מגד גוזני
להמשך הפוסט

עירית לינור - את לא קובי מידן

ההשוואה שעושה עירית לינור בינה לבין קובי מידן, רק בגלל ששניהם עובדים בגלי צה"ל, היא מגוחכת. אלה שני עולמות שונים, שני מקרים שונים

שיערתי שעירית לינור לא תתאפק ותגיד על זה משהו, והיא אכן אמרה: "מכתב ההגנה הפושר עליי לא פורסם בדף הפייסבוק שלהם", היא קיטרה לפני כמה ימים בדף הפייסבוק שלה על כך שארגון העיתונאים לא תמך בה כמו שתמך בקובי מידן. "כנראה את הבמה הזאת הם שומרים לאנשים שמתביישים במדינה. אז יאללה יאללה. ובלי קשר, את קובי מידן לא צריך לפטר ולא צריך להשעות. אבל בואו - זה לא באמת דיון אמיתי על חופש ביטוי". בואו? הנה אני באה.

מגוחכת ההשוואה שעשתה לינור בין תגובת ארגון העיתונאים לדבריו של קובי מידן בפייסבוק בעקבות הירי בפלסטינים ליד גדר הרצועה, לבין תגובתו לדבריה בגלי צה"ל על נשיא המדינה רובי ריבלין (26.12.17) שהובילו להשעייתה לשבוע מהתחנה. שני מקרים שונים, שני עולמות שונים.

עירית לינור, קובי מידן
אייל טואג, מגד גוזני
להמשך הפוסט

לא נעים להרגיש כמו עוף בגריל

למזלי היה ב"עזר מציון" מנוף הרמה פנוי והבטיחו לי שיביאו לי אותו עוד באותו יום. אחר הצהריים הגיעה המפלצת

"קודם את קומה אחד, אחר כך קומה שתיים, אחר כך קומה שלוש. אולי עוד מעט קומה ארבע", כך אמרה לי בעברית רוזי, העובדת הסיעודית שלי. תרגום: המצב שלך החמיר בפעם הראשונה ושינינו טכניקה, אחר כך היתה החמרה נוספת ושינינו, עכשיו זאת כבר החמרה שלישית. קומה ארבע היא מנוף ההרמה שהביאו לביתי לפני שבוע.

כל אדם עובר תחנות בחיים, גם נכה שמחלתו מתקדמת ומחמירה עובר תחנות. מקל הליכה, מקל עם עגלת שוק, מאחזים בבית, מנגנון ברכב רגיל, כיסא גלגלים, כיסא רחצה, מיטה מתכווננת, אבזור נהיגה חשמלי ברכב ואן, כיסא ממונע, עובדת סיעודית. עכשיו עוד תחנה התווספה לחיי.

מטופל נתלה על ערסל של מנוף סיעודי
שאטרסטוק
להמשך הפוסט

בר רפאלי וג'רמי מיקס: איזה מותק של פושעים

אנחנו מבינים שבמהלך השעות הארוכות שבהן בר רפאלי וג'רמי מיקס עשו חיים בווילה שהם פרצו אליה, בעלי הווילה היו קשורים במקלחת, פיהם חסום וידיהם ורגליהם קשורות חזק מבלי שיוכלו לזוז

קל להיטפל לבר רפאלי, אני מודה, אבל מה לעשות שחוסר המודעות העצמית שלה מספק כל הזמן סיבות לעשות זאת. הפעם זאת הפרסומת לקולקציה החדשה של משקפי קרולינה למקה ברלין שבה היא מככבת לצידו של הדוגמן ג'רמי מיקס. מיקס אמריקאי, בן 33, בעל עבר פלילי. על פי הפרסומים, כשהיה בן 18 ישב בכלא על שוד ותקיפה וב-2014 ישב שנתיים בכלא על החזקת נשק.

מיקס מצוין עבור רפאלי שאוהבת ניגודים. היופי הקשוח שלו והקעקועים הרבים בגופו מדגישים את יופייה ואת תווי פניה העדינים, וההתחברות של הילדה הטובה לילד הרע מעידה על הנועזות שלה. בפרסומת הקודמת למשקפי קרולינה למקה הם התחרו זה בזה מי ימצמץ ראשון. כמובן שבר הצליחה להכניע את האסיר לשעבר שלא עמד בפניה. בפרסומת הנוכחית הם בני זוג, פושעים שהמשטרה מחפשת אחריהם. כאן הפנייה לרקע הפלילי של מיקס ישירה. מיקס הוא לא רק פושע בעבר, בפרסומת הוא פושע בהווה וכמוהו גם רפאלי, כשהפרסומת בכיכובם נותנת לגיטימציה לעבירות על החוק ולאלימות ואכזריות. לא ברור איך אישרו פרסומת כזאת שצופים בה ילדים ונערים.

היפים והמבוקשים
ערוץ היוטיוב קרולינה למקה
להמשך הפוסט

אולמרט - אדם אמיתי

ראש הממשלה לשעבר והאסיר לשעבר אהוד אולמרט רחוק מלהיות מלאך ולשמש דוגמה ומופת, אבל הוא אדם בשר ודם שהדברים שאמר עוררו אצלי אמפתיה, הערכה, כבוד ואמון

צפיתי בריאיון של גיל ריבה עם אהוד אולמרט, זה שאמר פעם שהוא ראש ממשלה לא פופולרי. גם מה שאכתוב כאן אולי לא פופולרי. אני רוצה לשים בצד את המעשים שעשה ואת אלה שבגללם הוא הורשע וישב בכלא. זה לא שאני מזלזלת בחומרת מעשיו, אבל אם אכתוב כמו רבים שהוא שיקר בריאיון, שהוא התחמק מאחריות, שמה שאמר היה מפוקפק, שהוא חצוף, שטענותיו על רדיפה הזויות, שהוא מושחת, נהנתן ובזבזן, שהוא עשה שימוש לרעה בכוח שהיה לו, שהוא יהיר ותאב כוח ומרוכז בעצמו - אשקר לעצמי. זה לא מה שהרגשתי באותם רגעים כשצפיתי בו.

נהניתי להקשיב לו, אהבתי להתבונן בו, איש חכם, חזק ואמיתי. אהבתי כשאמר על השיחה המוקלטת עם שולה זקן שריבה השמיע לו: "גיל, זאת שיחה מסריחה שאני מצטער עליה", וזה לא אכפת לי מאילו סיבות הוא מצטער עליה. יש סיכוי שביבי הממלכתי היה אומר דבר כזה? אהבתי כשאמר שהוא הרגיש חרא כשילדיו נחקרו. נדהמתי כשאמר: "מה, אתה רוצה לשמוע תיאור סוער על מה שקרה בחדר השינה שלנו?" כשנשאל על הלילה האחרון לפני הכניסה לכלא. 

אהוד אולמרט
מאקו טי-וי / קשת 12
להמשך הפוסט

נכה קשה צופה בשר האוצר מתראיין בטלוויזיה

אני מתבוננת בשר האוצר שמתפאר בכך שהתקציב לשנת 2019 הוא ללא שוחד פוליטי. מעניין. הוא לא מספר על הקופה הסודית של האוצר שנועדה לצרכים פוליטיים ומסתירה מיליארדים מהציבור

דני קושמרו מראיין את שר האוצר משה כחלון בערוץ 2 בערב שבת 16.3.18. אני מתבוננת בו ומרגישה איך הכעס והתסכול מתפשטים בכל הגוף. כשאני רואה את פניו אני רואה את פניהם של נכים עניים, חלקם אוספים בקבוקים ופחיות כדי שיהיה להם כסף לאכול. כשאני רואה את פניו אני רואה את התיקון לחוק הביטוח הלאומי שייכנס לתוקף בסוף החודש. אספו נציגות נבחרת להסכם נכים שעליו מתבסס החוק, שמורכבת מבעלי מוגבלות פיזית, עובד הסתדרות ועובד מדינה. למה כבר אפשר לצפות מהרכב כזה?

הוגדרה בהסכם אותה מסגרת תקציבית וארבע הפעימות מהמתווים הקודמים, אך הפעם נבנה לנכים מסלול קצבה אישי לפי מעמד. לנכים "האמיתיים" ורק להם נקבעה קצבת נכות של 4,550 שקלים תחת אצטלת "הנכים הקשים ביותר", "המונשמים", "הזקוקים להשגחה צמודה". ל"חצאי הנכים" מתחת ל-80% נכות רפואית, רובם בנכויות הלא נראות, נתנו ב-600 שקלים פחות, כשבתחתית הסולם נמצאים נכים עם 40-49% נכות רפואית, רובם נכי נפש שנדפקים תמיד. לנכים אלה נקבעה קצבה של 3,750 שקלים לשנת 2021. הם יסתדרו מצוין עם זה, זה מספיק טוב בשבילם.

משה כחלון בראיון לדני קושמרו
חברת החדשות
להמשך הפוסט

איך מכינים קצבה גבוהה לנכים אמיתיים?

"הנכים הקשים ביותר" הם התירוץ לתת יותר לקבוצה קטנה שנחשבת ל"נכים אמיתיים" לעומת נכים בנכויות הלא נראות שלא נחשבים לנכים. אפליה קשה ופערים עצומים בין הקצבאות שנקבעו עם נציגי ארגוני הנכים, תוך הצגה מגמתית ומתעתעת ולעיתים אף מסולפת ומטעה של נתונים ומידע

החודש נכים אמורים לקבל תוספות שונות בהתאם לתיקון מס' 200 לחוק הביטוח הלאומי שאושר בכנסת. באתר הביטוח הלאומי נכתב שהחוק מבוסס על הסכם הנכים. זוהי הזדמנות לדון בהסכם הנכים ולבחון אותו.

הקצבאות לנכים ב-100% אי כושר השתכרות שנקבעו בהסכם הוצגו לציבור כך:

משתתף בהפגנת הנכים בנובמבר האחרון
דודו בכר
להמשך הפוסט

שקרים לנכים: ככה זה נראה בוועדת הכנסת

"אני שמח שאומנם לא באופן מלא, אבל באופן חלקי, עמדו במילה כלפי ציבור הנכים". צודק. המילים "קצבת נכות" מוזכרות גם בהצעת החוק

ישיבה בכנסת. אני לוחצת על המילים "שידור הישיבה", ועוד לחיצה על שם הדיון.

הזמן: יום שני , 12 בפברואר 2018 , 15:15.

הפגנת נכים
אלון רון
להמשך הפוסט

יש לי פתרון מדהים לנגישות, והוא בחינם

הגישה של המדינה שטחית. מבחינתה, נגישות זה כשהנכה מצליח לעבור את סף הדלת ולהיכנס פנימה. מה קורה כשהוא כבר בפנים? זה לא מעניין אותה

הרבה זמן לא כתבתי כאן על נגישות, ולא בגלל שהמצב בנושא הזה השתפר. אין שיפור. כמו עם קצבאות הנכות, שבמשך שנים נתקעו ונשחקו בגלל מדיניות שהפקירה את הנכים והתרכזה בצמיחה כלכלית, על גבם ומכספם (נתניהו: "אם רק נקטוף את הפירות ולא נגדל את העץ, לא יהיו פירות") - כך גם עם ההנגשה, עוצרים את הכל ונותנים להם לחכות. כמו עם קצבאות הנכות, שניתנות מתוך גישה של "עזרה" לנכים ולא מתוך מחויבות כלפיהם ואחריות ממשלתית (נתניהו: "ובכן, יש פה צדק. צדק חברתי קלאסי, לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה ואינם יכולים מיידית לעזור לעצמם"), ומכיוון שזאת טובה, אפשר לתת להם לחכות עוד שלוש שנים עד שתועבר להם ההעלאה במלואה, ובינתיים טפטופים עד שהנשמה תצא והתוספות יישחקו - כך גם עם הנגישות. אומרים לנכים שהמדינה עדיין לא ערוכה לפרויקט הזה, ובינתיים הם נשחקים ונשחקים.

כמו עם קצבאות הנכות, שאמורות להינתן לנכים המבוטחים מתוך הכספים שהם שילמו לביטוח הלאומי, אך כספים אלה לא חוזרים אליהם דרך קצבאות ראויות, כך עם מערכת הבריאות. נכים מבוטחים בקופות החולים ומשלמים כספים, אך בגלל בעיות של נגישות הם עשויים לקבל שירות וטיפול ראוי פחות מזה של מבוטחים אחרים. אני לא יודעת מה קורה בקופות חולים אחרות, ומדברת רק על המתרחש בקופת החולים שלי.

אישה נכה משתמשת ברמפה
גטי אימג'ס ישראל
להמשך הפוסט

הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות: סקירה

סקירה של ההצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי להעלאת קצבאות הנכות שהגישה הממשלה לאחר מתווה ההסכמות עם הנכים

הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201, התשע"ח 2018) שהגישה הממשלה ואושרה פה אחד ב-31.1.18 במליאת הכנסת, מציעה בשנת 2018 תוספת של כ-500 שקלים לנכים באי כושר מלא ובאי כושר חלקי, בשני שלבים (פעימות), עד שנת 2020. התוספת תתווסף לקח"ן - סכום שנע בין כיום בין 152-452 שקלים, המתווסף לקצבת הנכות וניתן בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית (הנקבעים בוועדה הרפואית כשלב ראשון לפני קביעת דרגת אובדן ההשתכרות), ולא לקצבת הבסיס - סכום העומד כיום על 2,350 ש"ח וממנו נגזרות הקצבאות האחרות (אחוזים כפול קצבת הבסיס): שר"ם, קצבת ילד נכה, תוספת תלויים ועוד.

שתי העלאות נוספות יתבצעו בשנת 2020 ו-2021, בהתאם להחלטה של ועדה ציבורית שתוקם. לא ידוע מה יהיו הסכומים ומתי הם יינתנו בדיוק, אך התנאי הוא שמסגרת התקציב שהוקצה, בסך 4.2 מיליארד (שכמחצית ממנה ניתנת בשנים 2018-19) קבועה ואין לעבור אותה. נכים קשישים יקבלו תוספת של כ-270 שקלים. ההצמדה של קצבת הנכות (והקצבאות האחרות הנגזרות ממנה) לשכר הממוצע במשק תתחיל בשנת 2022. בנוסף ניתנה תוספת של 200 שקלים לקצבת שירותים מיוחדים לסיעוד ברמה הגבוהה והבינונית. סכום הדיסריגארד (בהתאם לחוק לרון שנקבע בעקבות מאבק הנכים  בשנת 2001, נקבע כי קצבתם של נכים שעובדים לא תישלל אם הם חורגים מהסף שנקבע, אלא היא תקוזז באופן הדרגתי), שעומד כיום על 2,805 ש"ח, יעמוד על 3,500 שקלים - כלומר נכה שמשתכר יותר מ-3,500 שקלים, ימשיך לקבל קצבת נכות, אבל יקזזו ממנה.

נכה בכיסא גלגלים עם שכמייה ביום גשום
מגד גוזני
להמשך הפוסט

הקלטת: לחיי הספין הבא של ראש הממשלה

ההתייחסות של נתניהו למקרה של הקלטת של רעייתו היא עוד ספין שקוף, שנועד להוביל אותנו באף לכיוונים אחרים הרצויים לו. הוא מזלזל בנו כשהוא מתייחס לכך כהרמת קול בכעס, הטבעית לכל אדם

בסרטון התגובה של ביבי להקלטה של אשתו שרה נתניהו, הוא פונה אלינו. "אני רוצה לשאול אתכם", הוא שואל, "בתשע השנים האחרונות, מישהו מכם הרים את קולו בכעס? פעם אחת, פעמיים, הרבה פעמים? אולי גם העיתונאים והעיתונאיות, גם הם לא עשו דבר כזה אף פעם?"

למרות שזוהי מעין שאלה רטורית וביבי משיב עליה מיד, אני רוצה להשיב לו על כך. אבל תחילה אני רוצה לכתוב על מה שהרגשתי כשהקשבתי לקלטת.

ראש הממשלה נתניהו בישיבת ממשלה שבועית בתחילת החודש. העם חכם, לא רק מצביעי הליכוד
אוהד צויגנברג
להמשך הפוסט

דרכם של הנכים בישראל חסומה מכל הכיוונים

אני חיה במדינה שבה קבוצה קטנה של נכים חרצה את גורלם של אלפי נכים והחליטה בשמם כמה הם יקבלו, מתי ובאיזה קצב, ואף החליטה לחסום בשמם כבישים. קשה לי להאמין שמשהו ישתנה. הכל יישאר אותו הדבר. עקום ומעוות כפי שהיה

כשדיווחתי על הריאיון בתכנית של רינו צרור ועל לקיחת הכספים של הביטוח הלאומי על ידי המדינה, לא הצגתי את נקודת המבט שלי בעניין. רציתי לתת מקום לדברים שנאמרו ודיברו בעד עצמם. חשוב היה לי לתעד לא רק את מה שנוגע לקצבאות הנכים, אלא גם את הדוגמאות שהציגו ערן יאראק ואורנה אנג'ל מהמוסד לביטוח לאומי, שהראו כיצד תוכניות שנהגו על ידי המוסד מתוך חשיבה על הצרכים של המבוטחים מחד ועל היכולת הפיננסית של המוסד מאידך, מטורפדות על ידי האוצר.

לפני קצת יותר משנה הגיעה לאמא שלי מעריכה מהביטוח הלאומי כדי לבדוק את מצבה אחרי שהגשנו בקשה לשעות סיעוד וצירפנו אישור רפואי מהרופא. הקושי של אמי בולט לעין, הצטברות של בעיות רפואיות שהפכו אותה לתלותית ומצריכות סיוע והשגחה. למרות זאת, בשיטת מצליח הידועה נקבעו לה לאחר הביקור אפס נקודות בכל סעיפי ADL, שלא מזכות אותה בדבר. הגשנו ערעור. בדיקות מתישות, ביקורים אצל רופאים, אישורים נוספים, איסוף מסמכים מהארכיון, איבוד זמן ללא סיוע, ולבסוף נסיעה לוועדה מייעצת בביטוח הלאומי ברמלה. אמא בכתה שם, גם אני בכיתי. "אני פוחדת על אמא שלי", אמרתי להם, "בבקשה תעזרו לה, תעזרו לה", התחננתי. הם הקשיבו, הם היו אמפתיים, הם בחנו את המסמכים ולבסוף קיבלנו הודעה שהסיוע אושר.

האם הם יערערו? בוודאי שלא
אילן אסייג
להמשך הפוסט

גברת ראשונה צריכה להתנהג כמו גברת ראשונה

גברת ראשונה אמורה לדעת שתכשיטים, משקאות, סיגרים, ריהוט לבית הפרטי וארוחות מיוחדות, צריכים לבוא מהכסף האישי והפרטי שלה ושל בעלה ולא ממתנות או מכסף ציבורי. היא גם אמורה לדעת שטוּב לב ואורך רוח הן תכונות שמוקרנות החוצה. וכשזה נעשה באופן טבעי - כולם יידעו על זה בלי שמישהו יכתוב על זה

כשאני שומעת את הנאומים של בנימין נתניהו ואת "שרה ואני", "אשתי שרה ואני", "אני ושרה אשתי", אני תוהה האם יש תקנון פנימי סודי שמכתיב את מספר הפעמים שזה יופיע בטקסט. כשאני צופה בתמונות הרבות של אשת ראש הממשלה לצד בעלה, כשהמצלמה שבה ומראה את הבעות פניה, עולה תהייה דומה.

כשאני שומעת את הצירוף "הגברת הראשונה", שאינו נהוג במדינת ישראל ונתפר עבור הזוג המלכותי (בני ציפר צועק מהיציע: "יחי בנימין נתניהו המלך, ותחי שרה רעייתו"), אני שואלת את עצמי אם זאת שמשתוקקת כל כך שיכירו בה כגברת הראשונה, מודעת למשמעות שעומדת מאחורי התואר הזה. 

הזוגות נתניהו וטראמפ בביקור הנשיא האמריקאי בישראל
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

הלאמת הביטוח הלאומי: המדינה לקחה את הכסף

משיחה עם שני בכירים מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי בכל שנה עודפי הגבייה נלקחים על ידי המדינה, שעושה בהם שימוש בהתאם לשיקוליה, וכי הסמכות בנוגע להחלטות בביטוח הלאומי נתונה בידי האוצר ופקידיו

השבוע בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, נחשפנו למה שנעשה מאחורי גבנו, בזמן שאנחנו, התמימים, מאמינים שהכספים שהפקדנו בביטוח הלאומי לביטחוננו הסוציאלי ישמשו אותנו בימים קשים שבהם נהיה חלשים. שתי שיחות (חלק א' ב-22.1.18, וחלק ב' ב-23.1.18) עם אורנה אנג'ל, יו"ר ועדת הביקורת בביטוח הלאומי, חברה בוועדת הכספים וחברת מועצת הביטוח הלאומי, וערן יאראק, יו"ר ועדת הכספים בביטוח הלאומי וחבר המועצה, שבהן הם הציגו עובדות ונתונים שהיממו אותי.

אני מעלה על הכתב את הדברים שנאמרו:

סניף ביטוח לאומי
עופר וקנין
להמשך הפוסט

פרסומת "הנני כאן" של לאומי: להפוך את העשירים לעשירים יותר

הישראלי שמתלונן שהוא האיש אשר תמיד נותתתתן נותתתתן - לא באמת מסכן. במציאות שבה המדינה מיטיבה עם בעלי היכולת בעוד הקבוצות החלשות קורסות, הוא חזק ואיתן. אז מה אם הילדים חסרי גבולות

בהתחלה רציתי לכתוב על השימוש הנוראי בשיר "הנני כאן" שבנק לאומי עשה בפרסומת שלו. על זה שהחצופים האלה לקחו את השיר היפה שנכתב על ידי חיים חפר והולחן על ידי דובי זלצר, השיר בביצועו המרגש של יהורם גאון, השיר שגורם לי תמיד לבכות ולהתגעגע לתקופה של פעם שבה כולם ידעו טוב מאוד למי יש כבוד. לקחו את "הנני כאן" והפכו אותו ל"נהייתי בנק" כדי לפרסם את לאומי me, שמאפשר העברת כספים לכרטיס דרך אפליקציה.

אחר כך החלטתי לרדת מזה. כל כך הרבה החלטות מקוממות וחוקים מעוותים שגוזלים מאיתנו את כל מה שהיה טוב ונוח ונכון וצודק, נכנסים לחיינו ומשנים אותם אט אט לבלי הכר ומבלי שתהיה לנו שליטה על כך, אז אני אקטר על זה שהרסו לי שיר? השיר המקורי יישאר איתי לעד ואוכל ליהנות ממנו ולהתרפק עליו כל אימת שארצה, אבל העולם המתהווה שאני תקועה בו, הוא מציאות קיימת. לכן החלטתי להניח לשיר ולכתוב על הפרסומת עצמה.

גל תורן בפרסומת החדשה של לאומי דיגיטל
עמוד הפייסבוק של לאומי
להמשך הפוסט

כשנגרם קיפוח, הוא יתוקן לאלתר. אבל תלוי במי מדובר

השרים רוצים, וכל שהם צריכים לעשות זה לפתוח את הפה ולקטר, קצת לרוץ לפה, קצת לרוץ לשם, לשכנע, לדבר, וזהו, זה נעשה. כל כך פשוט

ידיעה קצרה בחדשות הערב של ערוץ 2 שלשום, גרמה לי להבין מחדש את האופן המעוות שבו דברים מתרחשים כאן, לעומת אלה שתקועים ותקועים ותקועים.

מסתבר שחברי הממשלה מרגישים כבר תקופה ארוכה שהשכר שלהם לא עולה באופן מהיר מספיק. מה זה "תקופה ארוכה"? לא יודעת, אבל זה בטוח לא כמו הנכים למשל, שמחכים כמעט 20 שנה להעלאת קצבאות הנכות הקפואות שלהם, שהן למעשה השכר שלהם בעקבות אובדן כושר השתכרות. ושמחכים לפעימה, הו, אותה פעימה עלובה ראשונה שהם אמורים לקבל, בערך 300 שקלים, שלה הם יחכו עוד חודשים ארוכים. ולהעלאה המלאה שהובטחה, אם היא תאושר בכלל, הם יצטרכו לחכות עד 2021, עד שתצא הנשמה, ובלי שום פיצוי על השחיקה המתמשכת בינתיים.

נתניהו ושרים בממשלתו במליאת הכנסת
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

זה פלילי, אילנה, זה פלילי?

כשאמא מתייחסת לעובדים ככלי שמשרת אותה ואת רצונותיה, וכשהילדים נולדים לתוך מציאות כזאת - כך הם יתייחסו לאחרים. ראיון שיהיה באמת

כשצפיתי בהקלטות על יאיר נתניהו, נזכרתי בתוכנית "עובדה", כשאילנה דיין שאלה את עו"ד יעקב וינרוט על התכשיטים, המשקאות והסיגרים שמומנו למשפחת נתניהו, וינרוט השיב: "נו, ארוחות יוקרה, בסדר. פלילי אילנה? פלילי?". פלילי או לא - זה מה שקובע את נורמות ההתנהגות והסטנדרטים במשפחת נתניהו. אספתי את המידע שברשותי וניהלתי שיחה דמיונית עם עורך דין דמיוני, לשמוע מה דעתו.

שמעתי על ההתנהגות והיחס הקשה של שרה לעובדים שלה. מה יש לך להגיד על זה?

יעקב וינרוט ואילנה דיין מתוך "עובדה"
קשת 12
להמשך הפוסט

השנה החדשה של רוזי, העובדת הסיעודית שלי

אם צדק ויושרה היו עומדים לנגד עיניהם של הפוליטיקאים, אם הם היו בודקים מה חשוב לאזרחים שלהם ומה הם רוצים, אם היה אכפת להם מאחרים ולא רק מהכיסא שלהם, אם הם היו מבחינים באלה שמשרתים אותם ביומיום

אני: רוזי, את מסכימה שאני אספר שאת סבתא?

רוזי: למה לא?

רוזי עם הצבעונים בבית
עינת קדם
להמשך הפוסט

ואז הגיעה נחמה

פוסט שכתבה נחמה ריבלין בעמוד הפייסבוק של נשיא המדינה עורר בי געגוע להתרגשות משותפת בין ישראלים שמתלכדים מול יופי וכאב, שמביעים אכפתיות וחמלה ודאגה, אהבה והזדהות. האם הרגישות תדבק גם במתלהמים?

לאחרונה אני מבקרת מדי פעם בדף הפייסבוק של נשיא המדינה רובי ריבלין. אני מתעדכנת לגביו, בודקת מה הוא כתב, מה קורה איתו ומה הוא עשה. זה מין צורך שלי לשמור עליו כמו שהוא רוצה לשמור עלינו. ביום שישי כשבדקתי, ראיתי בדף שלו פוסט של אשתו, נחמה ריבלין. "שלום לכולם, כאן נחמה", היא כתבה, וסיפרה על ספרו החדש של אהרון אפלפלד, "תימהון". "כשיוצא לאור ספר של אהרון אפלפלד", היא כתבה, "אוחזת בי התרגשות. אם להיות ספציפית, פעם הייתי באמצע בישולים לחג, וגיליתי בהאזנה לתכנית רדיו שיצא לאור ספר חדש שלו. עזבתי הכל ורצתי לחנות הספרים הקרובה לרכוש לי עותק".

קראתי את דבריה בהתרגשות. כן, זה עדיין קיים, זה כאן, זה לא נעלם. הפשטות, ההתבוננות האנושית, ההתרגשות ממילים ומסיפור אנושי. סוף סוף קצת אוויר לנשימה, הפוגה מהתקפות הזעם, מהלעג והציניות, מהשקרים והדמגוגיה, מהנהנתנות והאדישות לסבלם של אחרים.

נחמה ריבלין במפגש עם תלמידי בית ספר בגינה קהילתית בירושלים
תומר רייכמן
להמשך הפוסט

עירית לינור, לא הבנת את רובי ריבלין ולא את ג'ון לנון

אנשים כמו עירית לינור מנסים לצמצם את הדמוקרטיה לפן אחד בלבד שלה, והוא שהציבור בוחר את הנבחרים שלו, והרוב קובע, ומי שיש לו בעיה עם ההחלטות וההתנהלות של נבחרי הציבור האלה, הדרך היחידה שלו לגרום לשינוי היא בבחירות הבאות בקלפי

אני חושבת שאם הייתי משמיעה לילד בכיתה אל"ף את דבריו של נשיא המדינה רובי ריבלין שנאמרו בכנס בנושא דמוקרטיה רשתות חברתיות, הוא היה מבין למה הוא התכוון. זה לא כזה מסובך. רובי ריבלין דיבר פשוט ומהלב, בגובה העיניים, לא צריך לעשות היקשים לוגיים מורכבים כדי להבין. אבל עירית לינור לא הבינה. טוב, למה כבר אפשר לצפות מזאת שניתחה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, "השיר הנורא ביותר שנכתב אי פעם", כך: "לנון: 'מעלינו רק שמיים', "נו, מה אתה אומר. כאילו שלא שמנו לב. 'אה, וגם בלי דת', בטח. רק אימג'ין המעאפן שלך יהיה דת. 'דמיינו את כל האנשים חיים בשלום'. כולם? כל הזמן? אה, שכחתי - כולם מסטולים מהתחת. "אין צורך בתאוות בצע, או רעב. 'תאוות בצע מניעה את העולם, יא סתום. בלי תאוות בצע כ-ו-ל-ם יהיו רעבים'.

מה הפלא, אם כן, שמה שהיא הבינה מדבריו של הנשיא זה שהוא קורא לאזרחי ישראל לצאת להפגנות לנוכח המצב הנורא במדינה?

הנשיא ריבלין, עירית לינור
מארק ניימן / לע"מ, אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט