מי הזיז את אזור הנוחות שלי? - זה סוג של בלוג - הארץ

מי הזיז את אזור הנוחות שלי?

נראה שנועדנו לחיי סבל ואי נוחות מתמדת כמו סיזיפוס, שנגזר עליו לגלגל את האבן כל חייו. לעולם לא יהיה לנו מנוח, כי בכל פעם שנגיע לאזור שבו נרגיש נוח, יגידו לנו שאנחנו צריכים לצאת ממנו

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
.
עינת קדם
עינת קדם

עוד מילה שהצטרפה לרשימת המילים האופנתיות המתורגמות מאנגלית היא "אזור הנוחות". אזור הנוחות הוא ביטוי שקואוצ'רים ואנשים שאוהבים לנפנף במודעות העצמית שלדעתם הם ניחנים בה, משתמשים בה הרבה, בצד המילים הרוחניות "באיזשהו מקום", "זה בא ממקום של...", "בחרתי", "להכיל", "למנף", "לאתגר".

אזור נוחות הפך להיות מילה גסה. מי שמרגיש נוח באזור הנוחות שלו, נתפס כחסר מוטיבציה וחסר מודעות וכמי שאינו יכול להתקדם בחיים. באזור הנוחות נמצאים אנשים חלשים ופאסיביים הנכנעים לגורל שהוכתב להם. הם לכודים בהרגלים המשעממים שלהם ובגבולות שמעכבים אותם, הם נמצאים במלכודת שחוסמת אותם ולא מאפשרת להם להתקדם ולהצליח. הם מסתפקים במועט ודורכים במקום. אדם שנמצא באזור הנוחות יכול לצאת ממנו אם רק יחליט לעשות זאת, אבל הוא מעדיף להישאר במצב שבו הוא נמצא כיוון שנוח לו להישאר במקום המוכר לו שבו הכל צפוי ואין הפתעות.

התחקיר שנעשה בחדשות ערוץ 10 על חברת בי-היפ, מראה איך אנשיה מגייסים ומפתים צעירים להצטרף לחברה ולתרום להצלחתה. שלי גלבוע מספרת שבחברה אמרו לה "אל תספרו בינתיים למשפחה ולחברים. אם תספרו למשפחה, הם ינסו להחזיר אתכם למעגל הנוחיות שלכם". המסר שהחברה מעבירה באמצעות המושג הוא שאזור נוחות הוא דבר רע. המשפחה שלכם, שאומרת לכם שהיא רוצה בטובתכם, למעשה פוגעת בכם ומעכבת אתכם כשהיא מנסה להחזיר אתכם למצב הקבוע, הבטוח והמוכר שלכם, ומונעת מכם להעז ולקחת סיכונים שיובילו אתכם להצלחה. "חברי הצוות שלנו נמצאים בסביבה של התפתחות אישית ועסקית", מגיבים בבי-היפ, "שכוללת מסרים חדים ועוצמתיים ומעודדת אותם להצלחה, אמונה עצמית ופריצת דרך... ההדרכות והאימונים שלנו נעשים באנרגיה גבוהה". אלה הם המושגים שמסמנים הצלחה כיום: התפתחות אישית ועסקית, עוצמתיות, אמונה עצמית, פריצת דרך, אנרגיה גבוהה. כל אלה אפשריים אם נעז לצאת מאזור הנוחות שלנו.

ההטפה ליציאה מאזור הנוחות עולה בקנה אחד עם הסגידה למושלמות. עלינו להגיע למצב שבו הכל מעולה ומושלם, חדורי תשוקה, מוצפים בריגושים ובאתגרים יומיומיים שצריך להשיג אותם. החיים הם תכנית הריאליטי הישרדות שבה כל אחד מאיתנו צריך להצליח במשימות של יציאה מאזור הנוחות. מי שנשאר באזור הנוחות שבו יש לו מים חמים במקלחת, הבגדים שמקופלים בארון, המקרר שמכיל את הדברים שהוא קנה מהסופר, הסדרות שהוא אוהב לצפות בהן בטלוויזיה, עבודה, מדי פעם סקס בתנוחות הקבועות - מי שדבק בשגרה, הוא לוזר. מי שיצליח להתרחק ממנה, ינצח במלחמת ההישרדות.

.

שום דבר כבר לא טוב מספיק אם הוא לא טוטאל-מוש, ושלב הכרחי לקראת מושלמות הוא יציאה מאזור הנוחות. זמר שבא להתמודד באקס פקטור ושר בסגנון המוכר לו, לא יוכל להצליח אם הוא לא יצא מאזור הנוחות שלו ואם הוא לא יוכיח שהוא יכול לשיר גם בסגנון אחר. מתמודד בתכנית מאסטר שף לא יוכל להתקדם הלאה אם הוא לא יבשל דברים השונים מאלה שהשופטים התלהבו מהם כל כך בתחילת התכנית.  

פעמים רבות, יגידו אלה הטוענים שהם רוצים בהצלחתנו, אנחנו בוחרים להישאר באזור הנוחות למרות הכאב שהוא מסב לנו, ומעדיפים לסבול רק בגלל הפחד מהלא מוכר והלא ידוע, מהסיכונים ומהאכזבה שאולי צפויה לנו. זוהי טענה מתנשאת, כיוון שמסתתרת מאחוריה אמירה שאנחנו לא יודעים מה באמת טוב בשבילנו. אם אנחנו נשארים באזור הנוחות שלנו, זה מכיוון שהוא נוח לנו יותר מהאלטרנטיבה. זהו המקום הבטוח, המרגיע שלנו, המקום שבו אנחנו בשליטה, זה נכון לנו, זה טוב לנו, עבדנו קשה כדי להגיע לשם, אנחנו מכירים את הציוד ואת הכלים, אנחנו רגילים אליהם, אנחנו יודעים איך להשתמש בהם, למה לנו לעזוב את זה? למה מצפים מאיתנו שנוותר על כך? זה טבעי שנרצה להישאר באזור הנוחות שלנו וניאחז בו בלי שיאשימו אותו שאנחנו עצלנים, שטחיים, משעממים, חסרי מעוף, פחדנים, חנונים ולא ראויים למשהו טוב. 

.

"בכל פעם שאנחנו מגשימים יעד ראוי", כותב ערן שטרן, מנטור עסקי בינלאומי, "באופן אוטומטי נוצר אזור נוחות חדש. זוהי מלכודת הדבש של הנוחות. מלכודת זו 'מתלבשת' על כל תחום חיים שבו אנחנו מגשימים את מה שחשוב לנו, ונעצרים. לא רק בעולם העסקי. אך כאשר אנו יודעים זאת, יש לנו אפשרות להמשיך ולהציב יעדים ראויים וללמוד לפרוץ את מלכודת הנוחות בכל פעם מחדש" ("איך יוצאים מאזור הנוחות", סלונה).

נראה שנועדנו לחיי סבל כמו סיזיפוס, שנגזר עליו לגלגל את האבן כל חייו. לעולם לא יהיה לנו מנוח, כי בכל פעם שנגיע לאזור שבו נרגיש נוח, נצטרך להיפרד ממנו ולעזוב אותו כדי לכבוש אזור חדש. עלינו להיות בתנועה מתמדת. ברגע שנרגיש שנוח לנו, שחמים ונעים לנו, זה הסימן שעלינו לקום ולזוז לאזור אחר, עד שנגיע למקום שבו נרגיש לא נוח. רק שם, באזור האי נוחות, נדע שהצלחנו בחיים, שמימשנו את עצמנו, שהגשמנו את הפוטנציאל שטמון בנו. רק באזור האי נוחות, באזור הלא נעים, במצב של אי שקט - נדע שאנחנו צומחים, שאנחנו חזקים. רק כשיהיה לנו לא נוח, כשנהיה לא רגועים ולא נינוחים, נדע שיצאנו מאזור הנוחות המסוכן. אבל זה לא יקרה לעולם, כי ברגע שבו נתרגל לאי הנחת, היא תהפוך לאזור נוחות שניאלץ לצאת ממנו בכל פעם מחדש.

.
עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ