הראיון עם יעקב ויינרוט ב"עובדה" - מרגש ומפעים - זה סוג של בלוג - הבלוג של עינת קדם - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הראיון עם יעקב ויינרוט ב"עובדה" - מרגש ומפעים

הריאיון של עו"ד יעקב וינרוט אצל אילנה דיין הוא אחד הראיונות המיוחדים שנעשו אי פעם. הוא עצוב ונוקב ומעורר השראה, בגלל שתי הדמויות שבמרכזו - אילנה ויעקב

תגובות
עו"ד וינרוט ב"עובדה"
קשת 12

התלבטתי איך לכתוב על השיחות בין אילנה דיין לעו"ד יעקב וינרוט בלי שזה ייראה כאילו אני משתמשת בריאיון כדי להתנגח בזוג נתניהו, ולכן חלפו כמה ימים מאז שהתוכנית "עובדה" (9.11.17, פרק פתיחת עונה 8, קשת) שודרה ועד כתיבת הטור הזה. אני חושבת שהריאיון הזה, שהוא תוצאה של שיחות ארוכות שהתקיימו בין השניים במשך יותר משנה, הוא אחד הראיונות המיוחדים שנעשו אי פעם. הוא מרגש ומחכים, הוא עצוב ונוקב ומעורר השראה, בגלל שתי הדמויות שבמרכזו. אילנה ויעקב. 

בניגוד לעורך דין שמנהל חקירה צולבת של עד בדוכן העדים, מראיין טוב הוא לא זה שמצליח להביך את המרואיין שלו, לדחוק אותו לפינה ולחלץ ממנו את מה שהוא לא התכוון להגיד. מראיין טוב הוא לא זה שמנסה להסיט את הדיון באמצעות מניפולציות מתוחכמות לכיוון הרצוי לו, או זה שמצליח לפתות את המרואיין שלו ולהערים עליו ולתמרן אותו. בעיניי, מראיין טוב הוא קודם כל זה שמצליח, כמו פסיכולוג, להתחבר למרואיין שלו, לשקף לו את דבריו שלו, להמשיך את הרעיון או את קו המחשבה שלו ולומר אותם במילים אחרות. נדרשת לכך חוכמה, רגישות ויושרה.

וכשיעקב אומר לאילנה כל כך הרבה פעמים במהלך הריאיון "בהחלט", "כן, כן", "נכון", "ודאי, ודאי", או כשהוא מהנהן בראשו להסכמה, או כשהוא חוזר על המילים שלה, בניסוח שלה, וממשיך את המשפטים שלה, אני מקבלת שוב הוכחה לכך שאילנה היא מראיינת טובה.

יעקב היה פתוח, אמיתי וגלוי לב. אהבתו ונאמנותו הבלתי מסויגת לזוג נתניהו בלטו לאורך כל הריאיון, ואילנה לא ניסתה לסדוק אותן ולמשוך אותו בלשונו. היא לא התחנפה, היא לא הציקה, היא לא התאמצה, היא לא שמחה לאיד. היא ידעה מתי לשתוק, מתי לעצור. הכל היה מונח שם, כי הוא היה זקוק לה לא פחות משהיא היתה זקוקה לו. הוא רצה לפרוק, היא רצתה לשמוע, מתוך כבוד והערכה לאיש.

אילנה דיין
קשת 12

לעיתים נדמה היה שאלה שיחות בין אב ואם שמדברים על ילדם הסורר האהוב, ולא שיחות בין עיתונאית לעורך דין. "אני חושב שביבי ביסודו הוא אמריקאי, הוא לא ישראלי, באמת", יעקב אומר, ואילנה מחייכת. לעיתים הם נראו כמו זוג נשוי שמנהל שיחה נינוחה בארוחת הבוקר. "כתבי אישום על דברים מטומטמים, על סיגרים", יעקב אומר. "אבל זה לא על דברים מטומטמים, זה על התנהלות אישית", אילנה משיבה. "נכון", הוא אומר, "נקרא לזה התנהלות אישית. וזה דבר שלדאבוני, לדאבוני, ביבי לקה בו".

אילנה היתה הפרטנרית של יעקב, ואולי זה מה שהכאיב יותר מכל לזוג נתניהו. בדיוק שנה אחרי תחקיר "עובדה" מ-7.11.16, אותה עיתונאית שהוכיחה - כך על פי תגובת נתניהו לכתבה - שאין לה טיפת יושרה מקצועית, אותה אישה שהם טענו שהיא בין המובילים של העליהום המתוזמר נגד ראש הממשלה שנועד להפילו ולהביא להקמת ממשלת שמאל, אותה אילנה דיין שלדבריהם ירדה לשפל המדרגה בניסיון לפגוע בראש הממשלה באמצעות השתלחות בבני משפחת נתניהו. האישה הזאת מנהלת שיחה גלויה ואמפטית עם האיש הכי קרוב להם, והוא בוטח בה ופותח את ליבו בפניה, ואף לא חושש להעלות בפניה את הביקורת שלו על המהלכים השגויים שנעשו על ידם ולדבר על דפוסי ההתנהגות והחשיבה והסיבות שמאחוריהם. 

האופי הכן והפתוח של השיחות ביניהם הוא גם תוצאה של התהליך שיעקב עובר, תהליך שמאפשר לו בשלב שבו הוא נמצא כיום להתבונן אחרת על מה שהיה. לדברי משפחת נתניהו, אילנה דיין עשתה בריאיון שימוש ציני בוינרוט בזמן שהוא חולה מאוד. אני חושבת שדווקא הם אלה שעושים שימוש ציני במחלתו. בשביל להתאגרף למענם בזירה ולהגן עליהם - הוא כשיר, בשביל להמשיך לשמש כעורך הדין שלהם - הוא כשיר (יעקב מספר שהוא אמר לביבי שאם הוא רוצה לצרף עורך דין או להחליף אותו, אין לו בעיה, אך ביבי סירב בתוקף), בשביל להצליח להרגיע אותם, בשביל לקלף מהם את קליפות החרדה, בשביל לעמוד לצידם בבדידותם ובמצוקתם - הוא טוב, בשביל לגרש מהם את השדים - הוא חזק, אבל בשביל להתמודד עם זאת שנתפסת על ידם כאויבת - הוא חלש וחולה.

יעקב דיבר באומץ, בלי ניסיון לייפות את הדברים. הוא הודה בפה מלא שכשל, יותר מפעם אחת, ועל כך שעשה דברים שהיום הוא לא היה עושה אותם, על כך ששילם מחיר מצפוני עבור שכר טרחה. יש כאלה שזיכה, שהוא יודע שהם אשמים, או חפים מפשע שהורשעו, ושנתו נודדת בלילות ושום דבר לא מרגיע אותו בנושא הזה, הוא אומר לאילנה. יש כאלה שזיכית וידעת שהם אשמים, היא אומרת לו. שהיום אני יודע, הוא מדגיש. יש כאלה שידעת גם בזמן אמת, היא אומרת. לא ידעתי, הוא אומר, חשדתי. לא רצית לדעת, היא אומרת בשקט. או לא רציתי לדעת, הוא מוסיף ומאשר. התבוננתי בו, באיש האמיץ הזה, ורציתי לבוא אליו ולחבק אותו חזק.

"כל עוד הנר דולק", יעקב אמר לאילנה, "יש תקווה". שימשיך לדלוק הנר, שימשיך לדלוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות