זה פלילי, אילנה, זה פלילי? - זה סוג של בלוג - הארץ

זה פלילי, אילנה, זה פלילי?

כשאמא מתייחסת לעובדים ככלי שמשרת אותה ואת רצונותיה, וכשהילדים נולדים לתוך מציאות כזאת - כך הם יתייחסו לאחרים. ראיון שיהיה באמת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעקב וינרוט ואילנה דיין מתוך "עובדה"
יעקב וינרוט ואילנה דיין מתוך "עובדה". "נו, ארוחות יוקרה, בסדר. פלילי אילנה? פלילי?"קרדיט: קשת 12
עינת קדם
עינת קדם

כשצפיתי בהקלטות על יאיר נתניהו, נזכרתי בתוכנית "עובדה", כשאילנה דיין שאלה את עו"ד יעקב וינרוט על התכשיטים, המשקאות והסיגרים שמומנו למשפחת נתניהו, וינרוט השיב: "נו, ארוחות יוקרה, בסדר. פלילי אילנה? פלילי?". פלילי או לא - זה מה שקובע את נורמות ההתנהגות והסטנדרטים במשפחת נתניהו. אספתי את המידע שברשותי וניהלתי שיחה דמיונית עם עורך דין דמיוני, לשמוע מה דעתו.

שמעתי על ההתנהגות והיחס הקשה של שרה לעובדים שלה. מה יש לך להגיד על זה?

עורך הדין: "הכל רכילות שקרית ומרושעת, מסע הכפשות מתוזמר שנעשה באופן כה ציני ומכוער נגד ראש הממשלה ורעייתו".

זה כתוב בפסק הדין של מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה. בית הדין לעבודה קבע שבמעון ראש הממשלה שררו תנאי העסקה פוגעניים בשל התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה לעובדים.

"אה, זה? אז תגידי לי אילנה, תנאי העסקה פוגעניים זה פלילי? פלילי?"

אני מצטטת: "בחינת חומר הראיות שהוצג לפנינו, לאור קווי המתאר שפורטו לעיל, מעלה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון ראש הממשלה בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם". מדברים שם על העלבות, השתלחויות, דרישות מוגזמות, נזיפות חוזרות ונשנות על דברים פעוטים, יחס מתעמר, התפרצויות זעם.

"עדיין לא שמעתי את המילה 'פלילי'".

שרה נתניהו
שרה נתניהו. כשהאמא מתייחסת לעובדים ככלי שמשרת אותה ואת רצונותיה, וכשהילדים נולדים לתוך מציאות כזאת - כך הם יתייחסו לאחריםצילום: מוטי מילרוד

כתוב שם למשל על מקרה שבו העובדים אתי חיים וגיא אליהו הכינו ארוחת צהריים והניחו סלטים על השולחן בפטיו. היתה שם איזו בעיה, ושרה ביקשה להוציא את כל הסלטים, לפנות את השולחן ולערוך מחדש. הבן אבנר העיר שלא צריך, ואז שרה משכה את המפה, זרקה את כל הכלים והורתה לעובדים לאסוף הכל תוך 5 דקות ולערוך מחדש.

"נו, בסדר. למשוך מפה ולזרוק את הכלים זה פלילי?"

השופטת מתעכבת על מקרה נוסף, אחר. אתי חיים היתה כל כך בלחץ מהדרישות של שרה, ונפלה והרגישה דפיקות לב חזקות. היה שם פרמדיק והוא הציע לפנות אותה באמבולנס, אבל שרה סירבה, והורתה לאחד הילדים של אתי לבוא ולקחת אותה. בעדות שלה בבית המשפט, שרה אמרה: "לא רוצה להגיד מה חשבתי על  ההתעלפות הזאת... אדם שמתעלף לא פותח עיניים ומסתכל".

"תשמעי אילנה, חוץ מזה שזה לא פלילי - זה היה מזמן, זה נגמר, זה נסגר, זה מאחורינו. למה את חוזרת לזה?"

כי זה קשור. כשאימא מתייחסת לעובדים שלה ככה, וזה לא המקרה הראשון שאנחנו שומעים עליו, זאת החפצה, בני האדם הם כלי בלבד עבורה, שמשרת אותה ואת רצונותיה. וכשהילדים נולדים לתוך מציאות כזאת, והם חיים עם זה שנים ולומדים ומאמינים שזאת ההתנהגות הראויה - כך הם יתייחסו לאחרים. אני לא יודעת לגבי אבנר, אבל זה בהחלט השפיע על יאיר.

"יאיר? מלך! מה את רוצה ממנו?"

יאיר נתניהו ב-2015
יאיר נתניהו ב-2015צילום: אמיל סלמן

מה הקטע עם הפוסט שהוא שם אימוג'ים של אצבע משולשת וערימת צואה חייכנית כשהוא כועס? מה הקטע עם האצבע המשולשת שהוא הפנה לשכנה שהעירה לו  שהוא לא הרים את הצרכים של הכלבה שלו? מה הקטע עם ה"כוס אמאמא שלכם יא שמאלנים" אחרי שהעירו לו שהוא איחר כמעט בשעה לפגישת הגישור? ככה מגיבים? ככה מדברים?

"אחלה גבר, הוא לא פוחד להגיד את מה שהוא חושב בלי לעשות חשבון, אבל מה לעשות, אנשים לא אוהבים שאומרים להם את האמת בפנים".

ומה תגיד על ההקלטות ששמענו היום ועל זה שהוא מסתובב במועדוני חשפנות?

"מועדוני חשפנות זה בידור".

לא שמעת על פסק הדין של מיכל אגמון גונן? "חשפנות לשם גירוי מיני, בו מוצגת האישה כחפץ, מהווה החפצת נשים ואינה 'בידור' כלל ועיקר... ההחפצה ככלל, ובמופעי חשפנות לצורך גירוי מיני בפרט, נובעת מהצגת האישה כפאסיבית, הנענית תמיד למין פי על דרישה, וייחוס אופי מיני לעצם ההחפצה של נשים. הגברים הבאים לצפות בחשפנות לצורך גירוי מיני, עושים זאת לצרכיהם המיניים שלהם, הם מתייחסים לנשים במקום ככלי להשגת מטרה שהיא חיצונית לאותן נשים, כנטולות קיום ומשמעות אנושיים כשלעצמן. הם אינם רואים בהן מטרה בפני עצמה ואינם דואגים לטובתן ולאושרן. במופעים אלו יש זיהוי בין חפצון נשים לבין גירוי מיני". השופטת גם כתבה שהתנהגויות כאלה פוגעות בכבוד האדם ובערכים הבסיסיים של החברה, היא כתבה גם ש...

"תעצרי, תעצרי, תעצרי: היא אמרה שזה פלילי ללכת למועדוני חשפנות?"

לא.

"בבקשה".

ומה היה הקטע שבשיחה ברכב, רומן אברמוב אמר: "הוא הביא לך 400 שח גם", ויאיר אמר: "לא, זה היה בשביל הזונה".

"אה, זאת סתם צורת דיבור".

לי זה נשמע יותר מזה.

"מה פתאום. הוא מדבר בשפה של הצעירים, ככה מדברים היום. למה, זה פלילי לדבר ככה? תגידי, אילנה, זה פלילי?"

לא קוראים לי אילנה.

"אז מה, זה פלילי לקרוא לך אילנה? תגידי, זה פלילי?"

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ