הלאמת הביטוח הלאומי: המדינה לקחה את הכסף - זה סוג של בלוג - הארץ

הלאמת הביטוח הלאומי: המדינה לקחה את הכסף

משיחה עם שני בכירים מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי בכל שנה עודפי הגבייה נלקחים על ידי המדינה, שעושה בהם שימוש בהתאם לשיקוליה, וכי הסמכות בנוגע להחלטות בביטוח הלאומי נתונה בידי האוצר ופקידיו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
סניף ביטוח לאומי
סניף ביטוח לאומי. עודף גבייהקרדיט: עופר וקנין

השבוע בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, נחשפנו למה שנעשה מאחורי גבנו, בזמן שאנחנו, התמימים, מאמינים שהכספים שהפקדנו בביטוח הלאומי לביטחוננו הסוציאלי ישמשו אותנו בימים קשים שבהם נהיה חלשים. שתי שיחות (חלק א' ב-22.1.18, וחלק ב' ב-23.1.18) עם אורנה אנג'ל, יו"ר ועדת הביקורת בביטוח הלאומי, חברה בוועדת הכספים וחברת מועצת הביטוח הלאומי, וערן יאראק, יו"ר ועדת הכספים בביטוח הלאומי וחבר המועצה, שבהן הם הציגו עובדות ונתונים שהיממו אותי.

אני מעלה על הכתב את הדברים שנאמרו:

- שעבוד עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לתקציב המדינה: הביטוח הלאומי מנהל תקציב שנתי של 145 מיליארד ש"ח. החל מ-1954 ועד היום נוצרו בכל שנה עודפי גבייה בביטוח הלאומי. בשנת 2017 הביטוח הלאומי סיים בעודפי גבייה של 9 מיליארד ש"ח. בכל שנה המדינה לוקחת את העודפים, שהצטברו עד היום לסכום של כ-200 מיליארד שקלים, בונה באמצעותם את תקציב המדינה ומשתמשת בהם בהתאם לשיקוליה (תוכנית נטו משפחה, סלילת כבישים ועוד). הסכומים שנלקחים נרשמים כחוב לביטוח הלאומי. בשנת 2002 למשל, בתקופת המשבר הכלכלי במשק, לביטוח הלאומי היו עודפים גדולים שניתן היה להשתמש בהם לאוכלוסיות מוחלשות כדי שלא יהיו חלשות יותר. בתקופה זו ביבי, ששימש כשר האוצר, השתמש בעודפים אלה ובמקביל ביצע מהלכים שפגעו בתשלומי הקצבאות והעמיקו באופן משמעותי את העוני בשנים הבאות.

- יש כסף: דמי הביטוח הלאומי הנצברים מאפשרים סיוע נרחב ומשמעותי לאוכלוסיות חלשות. יש כסף לקצבאות, יש כסף למימון תוכניות שיקום וסיוע, יש כסף להעלאת קצבאות לנכים, הכסף זמין בטווח המיידי ויש יכולת להתחייב לטווח הארוך. שר הרווחה וגורמים בכירים במוסד רוצים ומוכנים לתת את הכסף למבוטחים הנזקקים לו, אך ההחלטות לא תלויות בהם, אלא בפקידי האוצר, שהם בעלי זכות וטו על החלטות שר הרווחה והנהלת המוסד.

מתוך הדו"ח הכספי של הביטוח הלאומי לשנת 2016: ב-2016 הועברו למדינה מעודפי הגבייה 11.5 מיליארד ש"ח. בשנת 2017 הועברו למדינה עוד 9 מיליארד. סה"כ כ-233 מיליארד ש"ח
מתוך הדו"ח הכספי של הביטוח הלאומי לשנת 2016: ב-2016 הועברו למדינה מעודפי הגבייה 11.5 מיליארד ש"ח. בשנת 2017 הועברו למדינה עוד 9 מיליארד. סה"כ כ-233 מיליארד ש"חצילום: אתר המוסד לביטוח לאומי

- לביטוח הלאומי יש אחריות בלבד, בלי סמכות: לביטוח הלאומי יש ידע, יש מומחים ואנשי מקצוע, הוא בונה בקפידה תוכניות ותקציבים המבוססים על צפי לטווח הארוך, הוא עורך מחקרים בהיקפים גדולים ובונה על פיהם המלצות ומסקנות, הוא לומד ממודלים אחרים בעולם, ועדת הביקורת דנה לעומק בדוחות של נציב תלונות הציבור, בדוחות מבקר המדינה ובממצאים של דוחות ביקורת פנימיים, למוסד יש כסף לנזקקים, אך הסמכות לא מצויה בידיו, אלא בידי האוצר וגופים אחרים, ואלה משנים תוכניות ומסקנות שגובשו מתוך חשיבה עמוקה, מבטלים אותן או מתעלמים מהן. דוגמאות:

1) הביטוח הלאומי ערך דיונים ארוכים לתקצוב הסברה לציבור, שתנגיש את שירותי הביטוח הלאומי לאזרחים. בתום הדיונים, פקידה מהאוצר שלא השתתפה כלל בדיונים, החליטה שהסכום יהיה נמוך דרמטית מזה שהוקצב.

2) בשנת 2016 הביטוח הלאומי תכנן לקיים מכרז חדש לחברה שתטפל בנושא הסיעוד, מהלך שהיה אמור ליצור חיסכון של חצי מיליארד ש"ח בשנה. התקציב נבנה והממשלה אישרה, ובנוסף היא אישרה שימוש ב-200 מיליון ש"ח מכספי החיסכון כמפרעה לתוכנית חשובה שהגה שר הרווחה ("יחד"), שבמסגרתה ייערכו ביקורים בבתיהם של קשישים עריריים, אך האוצר לא שחרר את התקציב ולא אפשר את מימוש התוכנית.

3) שר הרווחה רצה לקדם תקנה שלפיה ועדת ערר שאליה פונה מבוטח המבקש לערער על החלטתה של הוועדה בעניינו, לא תוכל לשנות את הקביעה לרעה, אלא רק לקבל את הערעור או לדחות אותו, זאת בניגוד למצב היום, שבו מגיש הערעור מסתכן בכך שוועדת הערר תקבע שגם מה שנקבע לו בוועדה הראשונה לא מגיע לו, דבר שעלול להרתיע אותו ולגרום לו להימנע מהגשת ערעור. בנוסף תוכנן במסגרת התקנה, שבמקרה שבו הערעור יתקבל, הכספים יועברו למערער תוך שבוע ולא תוך חודש. עלות השינוי לא היתה משמעותית, אך פקידי האוצר הודיעו לשר הרווחה שהתקנה הזו לא תעלה לדיון בוועדת הרווחה של הכנסת.

4) הביטוח הלאומי ערך מחקר גדול על נכים (השתתפות בשוק העבודה, שכר, עוני וכו'). בין הממצאים נמצאה אפליה משמעותית כלפי נכים שאחוזי הנכות הרפואית שלהם לא מזכים אותם בקצבה תפקודית, ומצד שני הם אינם מצליחים להשתלב בתעסוקה. נכים אלה (בעיקר נשים עם נכות נפשית ונכות שכלית התפתחותית) נופלים בין הכיסאות ומצויים בעוני. המלצות ועדת הביטוח הלאומי כללו בין היתר תשלום קצבאות תפקודיות (כאמור, יש לכך תקציב) ודרכים לשילובם של אותם נכים במעגל העבודה. ההמלצות עברו לוועדת זליכה ולוועדת שמחון. המחקר עורר עניין רב בקרב חברי הוועדות, אך הם התעלמו מהמלצות הביטוח הלאומי.

- מועצה שחלק מאנשיה מונעים מאינטרסים פוליטיים: הגוף העליון של המוסד הוא מועצה המונה 56 אנשים. זהו גוף גדול ומבנה מיושן שיעילותו נמוכה לעומת יעילותו של דירקטוריון. חלק מהחברים מתמנה על ידי גופים פוליטיים כמו ההסתדרות, איגוד התעשיינים וכו'. 

- היעדר חשיבה לטווח הארוך: ההחלטות המתקבלות על ידי האוצר לגבי כספי הביטוח הלאומי נעשות בחוסר חשיבה ארוכת טווח. בניגוד למדינות אחרות, בישראל אין קרן חיסכון שתיתן מענה בעת הצורך. כשצצות בעיות הנובעות מהיעדר חשיבה לטווח הארוך, המדינה פונה לחברת הייעוץ מקינזי שעלותה מאות מיליונים. 

ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני אמר בתום השיחה שיבקש דיון דחוף בכנסת בעניין זה. רוזנטל אמר שהממשלה ריבונית להחליט מה לעשות עם כספי מס הכנסה, אך לא עם כספי הביטוח הלאומי. כספים אלה שייכים לאזרחים שחסכו אותם. עשו כאן כפל מס הכנסה. העובדה שהממשלה לקחה 200 מיליארד שקל מהכספים האלה היא גניבה ושוד מהציבור. רוזנטל אמר שב-9 מיליארד שנותרו כעודפי גבייה בביטוח הלאומי בשנת 2017, אפשר היה להעלות את קצבאות הנכים לגובה שכר מינימום, ובפעימה אחת.

בדף הפייסבוק של אורנה אנג'ל היא מציינת שהתופעה הזאת לא מאפיינת רק את הממשלה הנוכחית, אבל רק לשר הרווחה חיים כץ היה אומץ לקחת אנשי מקצוע כדי שיבינו מה באמת קורה עם האוצר.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ