"מחשבה יוצרת מציאות"? על מה נטע ברזילי מדברת - זה סוג של בלוג - הארץ

"מחשבה יוצרת מציאות"? על מה נטע ברזילי מדברת

אני תקועה במציאות של מנהיגים תאבי כוח ורודפי בצע, אנשים רעים, שקרנים, אטומים, פחדנים ואגואיסטים שמנווטים את המדינה לאבדון

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נטע ברזילי בהופעה בכיכר רבין לאחר הזכייה באירוויזיון
עינת קדם
עינת קדם

אני אוהבת את הקול של נטע ברזילי, אני אוהבת את החיוך שלה ואת המראה שלה, אבל הסיסמאות שלה מעצבנות אותי. ״יש פה קירוב לבבות שלא היה שנים", היא שואגת בכיכר, "מחשבה יוצרת מציאות. אנחנו כותבים את הסיפור שלנו". ההגזמות האלה, ההכללות האלה, חוסר הפרופורציות, פרץ השמחה האדיר, ועל מה? מה קרה?

זאת אותה צביעות שבתוכנית "האח הגדול". דיירת מודחת וכולם משחקים את ההצגה של השבורים כאילו שמישהו מת. מתכנסים, מתחבקים, תופסים את הראש. "יואו אני בהלם, אני בהלם, אני לא מאמינה, איך זה קרה? איך?" "תהיה חזק, תהיה חזק". "כואב לי הלב עליה. התפללתי לאלוהים שייתנו לה סיכוי, שלא ישפטו אותה". "אלה רגעים קשים אלה". "לא הייתי שם בשבילה". "בבפנים שלה היא היתה ממש ילדה טובה".

"נכנסת לכולנו ללבבות", שרה נתניהו אומרת לנטע במפגש איתה. למה היא מדברת בשמי. אולי נטע לא נכנסה ללב שלי? מה אכפת לי שהיא זכתה? זה הופך את המדינה שלי לטובה יותר? זה משנה את מה שקורה כאן? אני לא מרגישה קירוב לבבות, להפך, ריחוק יש כאן, מלחמה סמויה. אנשים נלחמים זה בזה והמדינה נלחמת בהם, מבודדת את תושביה ומתאכזרת אליהם. חומות של אטימות, רשעות וטיפשות.

"גם מוכשרת, גם מתוקה, גם הביאה לנו כבוד, והביאה לנו את האירוויזיון", אומר לה ביבי.כל הכישרונות והאליפויות והזכיות לא יוכלו למחוק את הבושה שאני מרגישה, את התסכול והאכזבה. מדינה שזה ראש הממשלה שלהוזאת אשתו, מדינה שזאת שרת התרבות שלה וזה שר החינוך וזאת שרת המשפטים, ושר הביטחון ושר הפנים ושר התחבורה, וזה שר האוצר שלה. מדינה שזה הביטוח הלאומי שלה ואלה פקידיו ורופאיו, וזאת מערכת הרווחה האכזרית שלה ומערכת הבריאות החולה שלה והחינוך שלה ואלה מוסדותיה, וזה סדר העדיפויות שלה, וכולם baka-bakum, bak-bak bakumbai.

אני תקועה במציאות של מנהיגים ופקידים תאבי כוח ורודפי בצע, פחדנים ואגואיסטים שמנווטים את המדינה לאבדון. חשבתי שאם אדבר אמת, שאם אהיה ישרה והוגנת, אם אהיה מוסרית, אם אהיה אזרחית שומרת חוק, אם אפזר סביבי את האהבה והטוב שבי, אם אאמין בעצמי ואתן אמון - הדברים יעבדו כמו שצריך. אבל כלום לא עובד כמו שצריך, הכל מתמוטט. Pam pam pa hoo.

אינה יוצאת מבית "האח הגדול"

אז ביקשתי מהרופאה בקופת החולים שיחות לנפש, כי איך אפשר לטפל בגוף שקרס כשהנפש פצועה. "מהי סיבת הפנייה?" נשאלתי בטופס. "מצוקה", כתבתי במילה אחת. "את יכולה להיות יותר ספציפית?" הם שאלו. סיפרתי להם על מה שעשו לאמי בביטוח הלאומי, על כך שעל כל דבר בסיסי שאמור להיות מובן מאליו אני נאבקת, שאין לי זמן לחיות את החיים. איבדתי את האמון במערכת, אמרתי להם, סמכתי עליה ולא עמדתי על המשמר וכעת נותרתי עם התוצאות. אני נלחמת לבד, אני כל כך לבד מול השקרים, אי הצדק והעוול. העובדת הסוציאלית הקשיבה לי ולבסוף אמרה שהמציאות היא שהתור לשיחות ארוך, לפחות 4-5 חודשים. Kulului, Kulului.

Look at me, I'm a beautiful creature. זה סתם עוד שיר במדינה מחורפנת ושיכורת כוח שגאה בעצמה בלי סיבה. מה זה יעזור אם אקרקר שאני יצור יפה ואדרוש שיראו אותי. Turram pam pa hoo.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ