תראו איך אנחנו מקבלים הומואים כל כך יפה - זה סוג של בלוג - הבלוג של עינת קדם - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תראו איך אנחנו מקבלים הומואים כל כך יפה

האמירות ההיתוליות כלפי הומואים, הנאמרות בפומבי, מבטאות את הצורך שלנו להזכיר לעצמנו שאנחנו חברה נאורה ומתקדמת שמקבלת כל כך יפה את מי ששונה מאיתנו, בעוד שהן מעידות על ההפך מכך

תגובות
אסי עזר ורותם סלע
הכוכב הבא 3, קשת

כצופה קבועה של תכניות ריאליטי ברור לי, ואני מניחה שברור כמעט לכולם, ששום דבר בתכניות המציאות אינו מקרי. כל מהלך מתוכנן בקפידה עד לפרט האחרון, הכל מתוקתק, הכל מתוזמן, והמשתתפים, בעיקר הקבועים, הם שחקנים הפועלים על פי רצון הבמאים - יוצרי הפורמט וההפקה המושכת בחוטים. כשאסי עזר פוער את עיניו בתדהמה, הוא לא באמת מופתע, וכשהשופטים מגלים בעקבות שאלה מדויקת מאוד שהם מפנים למתמודד, מה הסיפור שלו, הם לא שומעים את זה בפעם הראשונה. וזה בסדר, זה מניע את התכנית ומוסיף לה צבע ועניין, אבל כשמתעוררת סערה כמו זו שעלתה סביב השיר "מושיקו (תצא מהארון)", מבינים שזאת לא בעיה רק בשיפוט של ההפקה. זהו ביטוי למצב חברתי.

אני לא הומו! (לא שזה משהו רע...)

לכל סרטון מקדים שבא לפני האודישן בתכנית כמו "הכוכב הבא" יש מטרה, והיא שנכיר את הסיפור האישי, הכואב לעיתים, של המשתתף. בסרטון שקדם לאודישן של מאור גמליאל המטרה היתה להבהיר לנו שמאור הוא לא הומו. הומואים הם אולי החברים הכי טובים שלו, אבל כמו בסיינפלד בפרק "The Outing", כשהתברר לג'רי ולג'ורג' שהעיתונאית שעושה כתבה על ג'רי חושבת שהם הומואים, והם ניסו בכל כוחם להוכיח לה שהם לא כאלה כשהם חוזרים ומדגישים ש"לא שיש בזה משהו רע" ("not that there's anything wrong with it"), כך גם למאור גמליאל וגם להפקה היה חשוב שנדע שאמנם יש לו דובי, אמנם הוא עומד לשיר שיר על יציאה מהארון, אבל השיר הוא לא עליו, כיוון שהוא עצמו לא הומו, חס וחלילה.

ומאחר שהוא לא יכול להוסיף להצהרתו "אני מאור גמליאל, תימני, גר בחדרה, בן 19 וחצי, בצבא" "ו... סטרייט" - הולכים בדרך אחרת. חוזרים ואומרים לרותם סלע כמה היא יפה, ואם זה לא מספיק, אסי עזר שואל: "מה, נדלקת עליה?", ומאור מעיר בצחוק שאיתו היה יכול להיות לה כיף יותר כיף מאשר עם בעלה, ומספר ששתי הבחורות שלצידו רוצות בו, ולבסוף שתיהן מנשקות אותו. כשהוא נשאל על ידי השופטים בן כמה הוא, הוא משיב: "בן 19, עוד מעט 20, בנות". בתום האודישן, אסי עזר שואל אותו: "אם היית גיי - אני או הראל?", כלומר הוא לא גיי, ומאור עצמו מבהיר שהשיר שהוא שר הוא על חבר. עכשיו לא נותר מקום לתהיות: מאור גמליאל הוא לא הומו.

Gonzalo Torres

אסי, בוא, מדברים על הומואים, זה הזמן שלך

מעבר לכך שהשיר "מושיקו" דוחה ובוטה, ועל כך כבר נכתב, מה שמפריע לי הוא הנהירה והסגידה אחרי כל מה שנתפס כמקורי ושונה, מבלי לראות את הכיעור שמסתתר מאחוריו ואת המאמץ האדיר שעומד מאחורי ניסיונם של המתאמצים להיראות פשוטים ומקוריים - מאמץ שמבטל בעיניי את התוצאה. הכל כבר נעשה, הכל כבר נאמר, שום דבר לא חדש, אז חייבים לעשות משהו חריג שיסחוף את הקהל ואת השופטים ויגרום להם להאמין שמה שרואים הוא טבעי. מאור גמליאל ניסה למכור לנו שככה הוא, בחור פשוט כזה עם שיר תמים ובלתי מזיק, והדובי שלצידו כל כך חמוד והסיפור עליו כל כך כובש והכל כל כך מיוחד ומקורי, אז איך אפשר לא לאהוב את הבחור הבלתי מתאמץ הזה? לכן השופטים והמנחים, מתאמצים בעצמם שמתאמצים כל כך להוכיח לנו שהם לא מתאמצים להוכיח לנו שיש להם ראש טוב ושהם קלילים איפה שצריך, רציניים איפה שצריך, וזורמים והולכים עד הסוף עם האמת והכנות שלהם ויודעים לזהות מיד משהו מקורי וטוב שמעיד על גישה בריאה ונכונה - התחברו כל כך לזיוף הזה.

"אסי, איפה אתה עכשיו? בוא תצטרף, זה הזמן שלך", מוקי הסטרייט קורא לאסי ההומו בתום השיר של מאור גמליאל. מוקי רוצה שנחשוב שהעובדה שהוא מרשה לעצמו לזמן את אסי בהקשר של יציאה מהארון, מעידה על ההערכה שלו לאקט הזה ולכן מותר להריץ דחקות עם אסי על אסי. אבל דווקא ההזמנה הזאת והבדיחות סרות הטעם שמציבות במרכז את ההומוסקסואליות של עזר, וכך היה גם כשעזר הנחה את "האח הגדול", הופכות את זה למשהו מאולץ ומלאכותי.

כשרותם סלע אומרת לעזר בשיחה המקדימה עם גמליאל, "זה בדיוק אינסטינקט של הומו" (אחרי שהוא אמר שאחת הבנות שהגיעה עם גמליאל היא "בעניין" שלו, בעוד שזאת היתה הבחורה השנייה שהיתה בעניין שלו), היא פועלת על פי אותה תפיסה מעוותת שגורסת שככל שנצחק יותר עם הומואים על כך שהם הומואים, נטיח להם את זה בפרצוף ונזכיר להם את העובדה הזאת, זה יוכיח להם ובעיקר לנו עד כמה אנחנו מקבלים אותם, וככל שהם יצחקו יותר על עצמם, זה יוכיח לנו עד כמה הם מקבלים את עצמם. כי לא די בכך שתצהיר בפומבי שאתה הומו, עליך להחצין את זה, לדבר על זה כמה שאפשר, לצחוק על זה, ולאפשר לאחרים לצחוק על זה, שהרי זה לא עליך - זה איתך, ועליך לתת להם הזדמנות לטפוח לעצמם על השכם.

בתום האודישן של גמליאל ואחרי ההזמנה של מוקי, אסי - שזה הזמן שלו להזכיר לנו שהוא הומו גאה ואמיץ שיצא מהארון - מגיע לבמה. "חבר'ה", הוא אומר, פניו רציניות, "מה שקרה פה לא מצחיק, אני שמח שכולם עפים פה על העניין הזה, על השיר הזה...". לרגע אני שוכחת את כל מה שאני יודעת על תכניות ריאליטי, וחושבת שהנה, הבן אדם הולך לפתוח את הפה ולהגיד מה הוא חושב על השיר הדפוק הזה, הנה זה הולך לקרות. ואם הוא עושה את זה, אם הוא אומר על זה משהו, אני... "נפתור סוגיה קטנה ואז נמשיך", הוא אומר ופונה למאור: "אם היית גיי - אני או הראל?" טיפשה שכמותך, מה חשבת, שמישהו כאן יפר את כללי המשחק?

וכמו עם עזר, גם מהראל סקעת אנחנו מקבלים תזכורות חוזרות על כך שהוא הומו שיצא מהארון. "בוינה, מושיקו חתיך!", הוא אומר על הבחור מהקהל, מושיקו, שעליו נכתב השיר (אחר כך יסתבר שהבחור מהקהל הוא לא מושיקו, ושמושיקו האמיתי הוא לא הומו, הוא סטרייט בכלל - לא שלהיות הומו זה דבר רע...), ובכך הוא משלים את מופע הראווה שמצעיד הומואים גאים בחברה פתוחה שמוכנה לחבק אותם.

"הנה שיר נחמד על יציאה מהארון, לא צריך להתבכיין על זה, זה לא עצוב, זה לא כואב", כך מטיפה כביכול מנחת התוכנית רותם סלע, בתום האודישן של מאור גמליאל, לחברה אסי עזר, כדי להדגיש שהוא יצא גדול ושהוא ההפך הגמור ממתבכיין.

אם לשפוט על פי אסי עזר, יציאה מהארון היא חגיגה בלתי נגמרת של חיבוקים מצד החברה והקהל, אבל עבור רבים אחרים היא אינה כזו כלל. וזה כן עצוב, מה שקרה בכוכב הבא, כי זה מוכיח שלא התקדמנו הרבה. מי שמקבל את עצמו ואת האחר באמת, לא צריך לדבר על כך באובססיביות כזו. מי שמקבל את עצמו ואת האחר, לא צריך להתאמץ כל כך כדי להראות את זה. מי שמכבד את עצמו ואת האחר, לא מוכן לקבל תכנים מבזים כאלה בשירים. מי שמכבד את האחר, מכבד את זכותו להישאר בארון ולא צוחק על זה. אנחנו לא באמת נאורים כמו שאנחנו חושבים על עצמנו, אבל בינתיים אנחנו לא מסוגלים להודות בכך, אפילו לא בפני עצמנו. בינתיים אנחנו עמוק בתוך הארון.

______________

"הכוכב הבא לאירוויזיון 2016" עונה 3 פרק 5, החל מ-23:43 דקות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#