איזו אישה מדהימה - זה סוג של בלוג - הבלוג של עינת קדם - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזו אישה מדהימה

אני בוחנת את פניה של האישה המדהימה הזאת ומרגישה איך כל מילה שהיא מקריאה מרגשת אותי. היא כמו שחקן מוכשר שיכול להפוך את הטקסט הכי בנאלי למונולוג מפואר, וזה מה שהיא עושה עם המכתב המביש הזה

תגובות
אילנה דיין
עובדה, קשת

פספסתי את התכנית ב-10 דקות, לא נורא, רק 10 דקות פחות מהתכנית כולה. זה היה יום קשה עבורי, לא קרה משהו מיוחד, אבל יש ימים כאלה שבהם אני נשברת קצת, והערב זה קרה. ואז צפיתי ב"עובדה". ידעתי שבסוף התחקיר תופיע תגובתו של ראש הממשלה שתנוסח על ידי עורכי הדין הקבועים, בסגנון המתלהם, המסגיר כל כך את מה שהזוג הזה מייצג. מה שלא ידעתי הוא האופן שבו התגובה תוצג. אילנה דיין לא הקריאה את המכתב כשהיא יושבת באולפן שלה, אלא כשהיא עומדת בחוץ, מול לשכת ראש הממשלה בירושלים. את המכתב ראינו רק בשתי השניות הראשונות, אחר כך צפינו בדיין במשך 6 דקות שבהן היא מקריאה מכתב מייגע ומביך. לא תגובה שמופיעה על מסך - פנים של אישה חזקה.

אני בוחנת את פניה של האישה המדהימה הזאת ומרגישה איך כל מילה שהיא מקריאה מרגשת אותי. היא כמו שחקן מוכשר שיכול להפוך את הטקסט הכי בנאלי למונולוג מפואר, וזה מה שהיא עושה עם המכתב המביש הזה. יש לה הרבה סיבות להיות חזקה, בטח יש לה גב, יש לה תמיכה, ועדיין, לעמוד ולהקריא ככה מכתב כזה נראה בעיניי מופלא, זה הפנט אותי. "מה אומרים?" היא שואלת אותנו בסוף, ומשיבה בחיוך עצוב: "לא אומרים". אני אשמור את ההקלטה הזאת ואצפה בה כשאני נחלשת. אני צריכה ללמוד ממנה, להאמין קצת יותר בעצמי.

אני מחזירה שוב את ההקלטה לאחור עד לקטע שבו היא מתחילה להקריא את מכתב התגובה, חוקרת את העמידה שלה, את ההבעות, את תנועות הגוף. היא מחזיקה את הניירות בשתי ידיה, לא שומטת אותם לרגע, כך גם כשהיא מגיעה לקטע שבו נכתב: "הערב בחרה דיין להשמיץ שוב גם את שרה נתניהו, שבאופן חסר תקדים ממשיכה גם כרעיית ראש ממשלה בעבודתה הרגילה כפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, ובנוסף פועלת ללא לאות למען ניצולי שואה, חיילים בודדים, נשים מוכות, ילדים חולי סרטן, משפחות שכולות ונפגעי פעולות טרור". רק בקטע שבו היא מקריאה את ההמשך - "מובן שכל זה לא יזכה לתכנית מיוחדת של דיין, שיורדת לשפל המדרגה בניסיון לפגוע בראש הממשלה באמצעות השתלחות בבני משפחתו", היא עוזבת לרגע ביד שמאל את הניירות ופורשת את ידיה לצדדים. זה הקטע היחיד שבו היא עוזבת את האחיזה בנייר בשתי ידיה. לא נראה לי שזה מתוכנן, זה נעשה בלי להרגיש, ואולי זאת המחאה הקטנה שלה, התנועה בידיים, שאומרת משהו על פסיכולוגית הילדים בשירות הציבורי, שתמשיך להישאר בתמונה ולא יעזור שום תחקיר, מבהיל ככל שיהיה. 

12:00 בלילה, המריבה הגדולה בחוץ הסתיימה. סוף סוף שקט ברחוב שלי. "אנחנו ניקח עכשיו דקה אחת אוויר", דיין אומרת בקול קצת רועד, "ועוד דקה אחת אוויר"... כן, גם אני צריכה עכשיו דקה של אוויר, ועוד אחת, ועוד אחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#