מהשָׁבּור ועד הסָחי: איך התאהבתי בסלנג של "מטומטמת" - זה סוג של בלוג - הארץ

מהשָׁבּור ועד הסָחי: איך התאהבתי בסלנג של "מטומטמת"

הכתיבה של היוצרת בת חן סבג חשפה בפניי עולם עשיר ומופלא של מילות סלנג וביטויים שתורמים לשפה ומעשירים אותה. זה יפה ורענן, ועוד יותר מכך - אמיתי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בת חן סבג ב"מטומטמת"
בת חן סבג ב"מטומטמת". היום לא מתפזרים?קרדיט: אוהד קב
עינת קדם
עינת קדם

בזמן האחרון אני אוהבת את ימי ראשון, שני ושלישי. "באיזה קטע?", תשאלו. בקטע של הסדרה "מטומטמת". אחרי המתנה די ארוכה, בהוט התחילו לשדר בימים האלה את פרקי העונה השנייה של הסדרה. בין רביעי לראשון אני מתייבשת, אבל אולי זה דווקא טוב, יש למה לחכות וזה נותן לי קצת תקווה בימים קשים אלה, כי החיים שלי תחת. אני אוהבת את העלילה, אוהבת את הדמויות, את האמירות שלהן ואת ההבעות שלהן, אוהבת את הדיאלוגים השנונים, את המשחק המעולה, את החיבורים החכמים בין הסצנות, אוהבת את הכל. קום איל פו.

חלק גדול מהיופי של "מטומטמת" הוא השפה, שכוללת מילות סלנג (לעיתים אלה וריאציות למילים מוכרות, למשל "חַפְרָאווי" = חופר), משמעויות חדשות למילים, ומגוון ביטויים ואמירות שאת משמעותם - הצינית לרוב - ניתן להבין מההקשרים שהם מעלים (למשל, "חאלס עם ה'לא בלי בתי' הזה" = חאלס עם הדרמות), ואמירות לעגניות מתחכמות ("שנייה, אני שמה נעליים" - אמור להביע התלהבות מדומה). הדמויות בסדרה נראות כשייכות למשפחה אחת גדולה וזה עושה לי חשק להשתייך למשפחה הזאת. עד היום הייתי תקועה בנישה שלי (עורכת לשון קַטְלֵק) והתייחסתי לסלנג שמעבר ל"אחלה" ו"וואלה" קצת בזלזול, ת'כלס. הכתיבה של היוצרת בת חן סבג חשפה בפניי עולם עשיר ומופלא שלא הכרתי, שתורם לשפה ומעשיר אותה. זה יפה ורענן, ויש בזה משהו מאוד אמיתי. השתחררתי, זרמתי, התאהבתי.

מתוך "מטומטמת"
מתוך "מטומטמת". עברית שמתובלת בהמון סלנגצילום: ערוץ היוטיוב של הוט

הצעה: כדאי לנקד מילים לא מוכרות, אפילו בניקוד חלקי, כדי להנגיש אותן ללקויי שמיעה ולצופים בכלל. לא שמתי לב למשל שאומרים "שָׁבּוּר" (מכור לסמים / מוכה גורל), עם דגש ב-ב', ורק הודות לבת חן, "כוהנת הסלנג" אני מכנה אותה, שסייעה לי בתרגום  (רַשְׂמי) של מילים וביטויים שמופיעים כאן, הבנתי איך הוגים אותן ומה המשמעות המדויקת שלהן.

מה שעוד תורם לכנות שעולה מהסדרה הוא הדיבור הטבעי, שמתועד בכתוביות. פעמים רבות בסדרות ישראליות או בסרטים ישראליים, הכתוביות נכתבות עם תיקוני שגיאות. למשל, הדמות אומרת "אני יארגן אותך" ובכתוביות מופיע: "אני אארגן אותך". ההתערבות הזו פוגעת ביצירה, בנשמה שלה וביופי שלה. בפרקי העונה הנוכחית של "מטומטמת" הכתוביות די נאמנות לדיבור: "יושנת", "אני יאסוף אותך", "לא יאומן", "סתכלי", "החמש מאות שקל שלי", ומביאות את עולמן של הדמויות באופן אותנטי.

ריכזתי כאן מילים, ביטויים נבחרים ואמירות שמופיעים בסדרה. אם היו אומרים לי לשער בלי לבדוק סטטיסטית, איזה ביטוי מופיע הכי הרבה, הייתי מהמרת על "באיזה קטע?". לא, אולי על "באמא?". בעצם הייתי הולכת על "זין!". יאללה מה זה משנה, שחררו את ראבי.

פָּאפּוּן 
המקבילה הנשית ל"על הזין שלי" (על הכּוּס שלי): זה לא מזיז לי
* "אתה רוצה להתקשר למשטרה? בבקשה. שיבואו, שיעצרו אותי, שיאשפזו אותי, על הפּאפּוּן שלי" (שירי למפיק)

שָׁבּור
מכור לסמים / מוכה גורל
* "יבוא איזה שבּור במסיבה ויקנה ממני את זה באלף דולר לגרם?" (לירז לשירי)
* "מה אתה צריך? מישהי יותר שבּורה ממך?" (שירי לדודי)

בַּשֶּׁל / בְּשֶׁל
בַּשֶּׁל נהגה במלעיל (באשל): בערבית-מרוקאית: מבאס
"נו, אבל ראיתי אותך מסתכל עליי דרך התריסים אז למה אתה בַּשֶּׁל?" (תמי למוריס)
"נו אז תגיד, אל תהיה בְּשֶׁל". (שירי לאסף)

תעשה לי מנוחה
הגרסה הישראלית לגיב-מי-א-ברייק: תעשה לי טובה, נו באמת 
זוהר: שכבת איתה?
עמוס: תעשה לי מנוחה. שוטרת רקובה בת 30. אל תהיה לי כזה סנטימנטלי.

פְרְשִׂי פִּיקֶה ותנוחי
מה אתה מתלהב, תרגיע
ערן: דיר באלאק ראובן, הפעם השופט לא יעשה לך הנחות.
ריבי: על מה שופט? על שני קרטונים במסיבה? יאללה יאללה, פְרְשִׂי פִּיקֶה ותנוחי.

פייסלינץ'
תמי: הוא טוען שעושים עליו פייסלינץ'.
דודי: עושים לו מה?
תמי: לינץ' בפייסבוק.

מה את שחה לי בלאט
נאמר בלעג. לקוח מהשיר "חנוכייה לי יש" ("ושחה לי בלאט, על כד קטן נחמד"): את לא מחדשת לי, מה את אומרת?, וואלה?
שירי: זאת לא שרי, דפקו לה את הטלפון.
ריבי (שכבר יודעת על זה): מה את סחה לי בלאט.

חרא על הפרצוף שלי
"איפה החיים שלי", תהייה, התמרמרות על מצב נתון
ערן: מה, בן כמה אתה פליפֶּה?
לירז: 31.
ערן: וואלה?
לירז: חרא על הפרצוף שלי.

חָבֵר
בז'רגון של שׂרי, שמשתמשת בו ככינוי למישהו ש"מִתפקד". בת חן אומרת שעבורה זהו כינוי חיבה עם ניחוח קומוניסטי שהיא משתמשת בו הרבה, הפונה לנשים ולגברים כאחד.
לירז: שרי תודה מאמא. הצלת אותי.
שרי: תודה לך חבר יקר.

...

שרי: חבר טוני?
שירי: לא, חבר יחיאל.

שנייה, אני שמה נעליים; חַפְרָאווי
נאמר בלעג בתגובה להצעה לא מוצלחת ומייבשת; חַפְרָאווי – וריאציה של חופר (לא מפסיק לדוש בזה, עושה חור בראש).
תמי: יש לי כרטיסים להופעה של שלמה ארצי בקיסריה. רוצה?
שירי: באיזה קטע?
תמי: קניתי לו ליום הולדת. רוצה?
שירי: שנייה, אני שמה נעליים.
תמי: מה זאת אומרת?
שירי: תעשי לי טובה, מי ייסע עד קיסריה בשביל החַפְרָאווי הזה?

טוּק; קוֹם אִיל פוּ
כמו "נקודה" או "סוף פסוק" - סיומת למשפט שמביע עמדה תקיפה ונחרצת, או כמו שלירז אומר: "קוֹם אִיל פוּ" (comme il faut – בצרפתית: "כמו שצריך").
* "כי אני אמרתי לה שיש לה להיות פה עד שמונה בערב עם החמש מאות שקל שלי, ואני לא רוצה לראות אותה יותר. טוּק". (לירז לנתי)

חאלס עם ה"לא בלי בתי"
"לא בלי בתי" הוא סרט דרמה אמריקני (1991) בכיכובה של סאלי פילד, המבוסס על ספרה של הסופרת בטי מחמודי שבו היא מתארת את חייה בצד בעלה, אזרח אמריקאי-איראני שהחזיק בכפייה אותה ואת בתם בת החמש באיראן בתקופה של תחילת שלטונו של ח'ומייני. בטי תכננה בריחה, אך כל אפשרות שעלתה בפניה היתה מותנית בהשארת בתה באיראן. עמדתה היתה נחרצת: היא לא תעזוב בלי בתה. לבסוף היא הצליחה להימלט מאיראן עם בתה. "חאלס עם ה'לא בלי בתי'" הוא לעג לעמדה תקיפה ונחרצת שנאמרת, שמשמעותו: חאלס עם הדרמות.
נתי: ירדנה (כינוי לעציץ שבו היא מגדלת קנאביס) שלי. אין לך שום זכות לגעת בה.
לירז: טוב, טוב, טוב... חאלס עם ה"לא בלי בתי" הזה. כולה עציץ.

לַעְוֶורָה
עוורית, עיוורת
* "שלא תעיזי. תגידי, את מה, את לעוֶורה? את לא רואה שהיא מסבנת אותך כאילו?" (לירז לנתי)

בּובָּה
נהגה במלעיל (ההטעמה בהברה "בּו"): מותק, מאמי - גם לגבר.
נמרוד: יש לך מושג איזה לחץ עובר עליי?
שירי: אני יודעת, בובה.

שחרר את ראבִּי
ראבּ – אלוהים בערבית. תעזוב אותי, תניח לי; עזוב אותך מהשטויות
* "אין לי! חבר שלי בכלא, אין לי עבודה, פיטרו אותי, תשחרר את ראבי". (שירי ללירז)

...

לירז: מה יותר טבעי מזה שנעשה ילד?
נתי (צוחקת): תכין תכין עוד ראש, שחרר את ראבי.

קַטְלֵק
נהגה במלעיל (קאטלק): אעלק, כאילו
* "העיקר הוצאת עשר אלף על הקַטְלֵק ג'יימס בונד הזה" (ריבי לשירי)
* "קַטְלֵק ספירת מלאי" (לירז)

להתפזר
להתמסטל, להתקרחן מלשון קרחנה / מסיבה / חגיגה
שרי: תגיד לה שאני מחכה לעוד איזה ערב התפזרות. היה לנו ערב קשוח, בקטע טוב.
שירי: נו, והיום לא מתפזרים?
שרי: בטח מתפזרים.

חותך
גם: מקבל, מרוויח
* "כמה אני חותכת מזה?" (ריבי לשירי שהציעה לה להיות שותפה במכירת סמים)

טָחוּן
עשיר, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה
"אימא שלו גרה בדרום אפריקה, התחתנה עם איזה רופא טחון" (תמי לדודי)

דוּט
בז'רגון הלהט"בי - כינוי לבחור, חבוב
שירי: אני פורשת.
ריבי: באיזה קטע, דוּט?

וֶודְג'
בערבית - פנים. בז'רגון הלהט"בי
* "וואי איזה חום, נמס לי הוודג'" (ריבי לשירי)

תופר
מתווך בעסקה
זוהר: הוא רוצה קודם לפגוש אותו לבד.
שרי: לא יקרה.
זוהר: למה?
שרי: אני תופרת את העסקה, הכסף עובר דרכי.

מִתְחַנְגֵל
נהגה במלעיל (מתחאנגל): הומו, מקיים יחסי מין עם גבר
* "אני אגיד לך לירז? כי אתה הומו. סליחה שאני אומר לך, אבל אתה הומו. מתחנגל. אוכל בתחת. אוחז כיורים. אגזוזן". (ניסו ללירז)
* "ראיתי אותך, בהפנינג מִתְחַנְגֵלים שבוע שעבר" (שירי לערן).

סָחי
נהגה במלעיל (סאחי). גם: לא מסטול מסמים
* "אחרי כל החרא שזרקת לי על הפרצוף אני בא, עוזר לך, מסדר לך עבודה, מבקש ממך להישאר סָחית, ואת מקטרת לי?" (לירז לשירי)

קָטְלוֹת 
נהגה במלעיל (קאטלות): הזיות, סרטים, כאפות
ניסו: מה, היא עדיין בקָטְלוֹת?
לירז: כן היא עדיין בקָטְלוֹת, היא חושבת שהרוח של השכנה שלנו רודפת אחריה.

תְחאוֶוד
חארטה, שטויות
נתי: למה זה כל כך קשה לך להגיד שאתה מאמין?
לירז: ככה. כי אני את התְחאוֶוד הזה של שדים ורוחות, אני השארתי בבאר שבע.

נתן בה
זיין אותה
שירי: תודה.
לירז: טוב חאלס עם התודות. נתן בך?

לטנף
לרכל, ללכלך
* "אז תתקשר לנתי, הרבה זמן באמת לא טינפתם עליי." (שירי ללירז)

להיזרק
גם: לגור באופן זמני, להתארח
* "אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן, אז הוא ארז תיק והלך להיזרק אצל אימא שלו" (תמי למוריס)

עוֹלֵב / פָּאתֶט
עולב (במלעיל – דגש על "עו"), פאתט: מדגיש את העליבות
שירי: למה אתה קקה? למה אתה עושה לי את זה?
לירז: כי הוא זרק אותך, יא חתיכת פאתט. כמה עולב את יכולה להיות? 

פיפי / זה פיפי / אני פיפי
אני מת מצחוק
לירז: עכשיו לקחת את הבשר הטחון ולהוסיף לבלילה ולטגן...
ניסו: זה מתכון לקובה. יואו אני פיפי.

להעיף
למכור
* "תבדקי איתו אם יש מצב להעיף גבישים" (שרי לשירי)

איף
אוף, מביע מיאוס
ניסו: אתה מעליב אותי ופוגע בי כבר חודשיים וחצי, מה פתאום כל כך בער לך לבקש סליחה?
לירז: איף...

מארגן אותי
מוכר לי סמים
* "יש מצב שאתה מארגן אותי על עוד?" (שירי לזוהר)

להעמיס
לזיין
* "יאללה יאללה יאללה, תעשי לי טובה, בעלך ניסה להעמיס אותי ארבע שנים רצוף".(שירי)

פתח עליו
הלשין עליו, חשף דברים שאחרים לא יודעים
שירי: אני מתקשרת למוריס.
ערן: תתקשרי למוריס, נראה אותך פותחת עליי יא בת זונה, את הכל אני מספר, הכל.

לשרוף אותו
לחשוף בפני אחרים את הזהות האמיתית שלו/את הכיסוי שלו
* "אני זה שתופס אותך בביצים עכשיו, ואני יכול תוך שנייה לשרוף אותך, את מבינה?" (ערן לשירי)

זין!
די לא נכון! לא יכול להיות, אתה עובד עליי, אתה רציני? היית מת!, בחיים לא!
שירי: בוא'נה תגיד לי, מה אתה גנוב, אתה רוצה שאני אתלונן למנהל שנגעת בי?
אסף: אני המנהל.
שירי: זין!

גזרת אותי
גם: הרגת אותי, גמרת אותי בקטע רע
* "גזרת אותי עם השעה הזאתי" (ריבי לשירי, על השעה המוקדמת)

באמא? / באמא
קיצור של "באימש'ך?". באמת? אתה רציני? מה, זה לא ברור? תעשה לי טובה
שירי: את יכולה לעזור לי חד פעמי, או שאת יכולה להיכנס איתי שותפה. פיפטי פיפטי בהכל.
ריבי: באמא?
שירי: אני לא יכולה לעשות את זה לבד.
ריבי: למה לא?
שירי: למה לא? באימא? למה תסתכלי עליי, את מכירה מישהו שייקח אותי ברצינות?

רַשְׂמי
אשכרה, ממש ככה!

באיזה קטע?
למה? מה קרה? מה הסיבה? בשביל מה? מה זה אומר? למה הכוונה? מה פתאום? מה זה צריך להיות? מה הבעיה שלך?
שירי: טוב, נצטרך להסתיר אותם איכשהו. (את השדיים)
ריבי: באיזה קטע?
שירי: בקטע של 'היא מחכה ליחיאל'.

... 

נתי: לא, זה מוזר, אני כאילו לא יודעת איך להתנהג פתאום.
לירז: מה, באיזה קטע?
נתי: בקטע של המתח המיני שיש בינינו פתאום.

וגם:

לירז (המכונה גם "לירוי"): תכל'ס. אבל [היית מזדיינת בשביל תפקיד?] אחד כזה שתופר לך קריירה.
נתי: כן, תכל'ס. גם תלוי איך הוא נראה.
לירז: תכל'ס. כאילו, אם רוברט רדפורד היה מציע לך הצעה מגונה, מה לא... לא היית זורמת? ברור.
נתי: תכל'ס.
לירז: לא, אבל זה עדיין זול. זה זול אחושרמוטה.
נתי: האמת, אם אני חושבת על זה רגע, הזדיינתי בשביל הרבה פחות מזה.
לירז: תכל'ס גם אני.
נתי: תאמין לי לירוי, אנחנו מה זה מוכרים את עצמנו בזול.
לירז: תכל'ס. מה רע לה למטומטמת הזאת?
נתי: פאק, איך בא לי להזדיין.
לירז: תכל'ס גם לי.
נתי: תכל'ס.

...

נתי: בבקשה תגיד לי שלא קנית את האוטו גלידה הזה.
לירז: עכשיו את רואה אוטו גלידה, אבל תחשבי פוטנציאל, נתי... זה פאב אירי לפנים מאמי.
נתי: נו, אבל לְמה לירוי, לְמה?
לירז: לְמה? לְמה? כי נמאס לי, מאמי. נמאס לי לסחוב חביות של בירה כמו תאילנדי בשביל שקל וחצי לשעה. הפעם זה זה מאמי.
נתי: כן, גם פעם אחרונה אמרת את זה, והנה אתה תקוע עם שמונה ארגזים של כיסויים לאסלה בריח פצ'ולי.

...

לירז: אני אגיד לך למה נסעת (לצפת). בשביל לשמוע שזה בסדר שהחיים שלך בזבל.
נתי: אֶה, סליחה, החיים שלי לא בזבל.
לירז: כן? אז למה את לבד?
נתי: גם זה יבוא.
לירז: מתי?
נתי: כל דבר בעיתו. האר"י הקדוש אומר ש...
לירז: האר"י הקדוש מת, נתי. את שכבת עכשיו יומיים על הקבר שלו.

...

* "חאלס עם הדרמות חאלס, לא מקבלים מלגה בסוף הערב" (לירז לשירי)

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ