"אקס פקטור": התעללות בשם הרייטינג - זה סוג של בלוג - הארץ

"אקס פקטור": התעללות בשם הרייטינג

גם מופעי הבידור ברומא העתיקה שכללו קרבות בין גלדיאטורים והסתיימו לעיתים קרובות במותם, נועדו לשעשע את הקהל. האם אנחנו משכפלים את העניין מהצד הרגשי?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שלב הכיסאות ב"אקס פקטור"
שלב הכיסאות ב"אקס פקטור". הלב פשוט נקרעקרדיט: רשת 13
עינת קדם
עינת קדם

פה ושם, מדי פעם, אני צופה ביחד עם רוזי, העובדת הסיעודית שלי, בתוכניות "הכוכב הבא" (קשת) ו"אקס פקטור" (רשת). אני עושה את זה בשבילה כי היא ממש אוהבת את התוכניות האלה. סתם, שיקרתי. רוזי בחדר השני, עסוקה בענייניה. זאת אני שפותחת ביוזמתי את הערוצים האלה. חייבים לגוון קצת. כמה תחקירים של "אנליסט" שמראים לנו איך הכסף שלנו הולך לאיבוד אפשר לראות?

עזבו את זה שהכל מתוכנן ומבוים באופן כל כך שקוף, כמו למשל הנערה שהתחילה את השיר בשקט, ושלושה שופטים הזדרזו לתת לה אדום שנייה לפני שהיא תפתח את הקול, ולפתע - איזו הפתעה, היא שרה ממש מדהים, ואוי, למה היינו כל כך פזיזים ולא חיכינו עוד קצת עד שהיא תפרוץ החוצה, ואיך מתקנים עכשיו את העוול הזה? (הכוכב הבא, עונה 5 פרק 13). עזבו את צמד המנחים אסי עזר ורותם סלע עם העליצות הבלתי נגמרת שלהם, והשאלות המגעילות שהם מרשים לעצמם לשאול בשם הישירות כביכול ("אני יכולה להגיד לך את האמת? בלי שתיעלב. על פניו, אתה לא נראה כמו זמר שהולך לכבוש עכשיו את הכוכב הבא. יש מצב שהחזות שלך מטעה אותי?" - הכוכב הבא, עונה 5 פרק 4).

עזבו גם את התיווך הכל כך מיותר של בר רפאלי שמתרגמת לנו את כל מה שקורה ונאמר (עברי לידר: "יש לך אומץ, התרגשתי מהנוכחות שלך על הבמה... כיסא אני אתן לך היום". בר רפאלי: "נראה שהשופטים בכל זאת מעריכים את האומץ. אלירז מקבל כיסא" - אקס פקטור, עונה 3, פרק 22), ושבה וחוזרת על אותם משפטים ומתבלת אותם במילה המופלאה "בעצם", כאילו יש בה כדי לחשוף בפנינו תובנה ייחודית המסתתרת מעינינו, ומדגמנת עבורנו בהבעות פנים איזה רגש בדיוק עלינו להפעיל ומתי. עזבו את כל זה.

אבל העניין המרכזי הוא שלב הכיסאות בתחרות השירה בתכנית אקס פקטור. בשלב הזה, המשתתפים מתחרים ביניהם על מספר מוגבל של מקומות בכל אחת מהנבחרות. בכל קבוצה של שופט יש 10 מועמדים, אך רק חמישה כיסאות. כל מועמד נבחן בתורו, והשופט של הקבוצה שלו צריך להחליט אם מגיע לו לקבל כיסא ולהתקדם שלב נוסף בתחרות. זה קצת כמו בפרק מ"סיינפלד", שבו בגלל המחסור בספוגיות (אמצעי מניעה) בבית המרקחת, כל מועמד היה צריך לעבור אצל איליין ריאיון שיוכיח לה שהוא Sponge Worthy. באקס פקטור העיקרון דומה, אבל עם טוויסט.

בתום ביצוע השיר של המועמד, כל אחד מהשופטים מביע את דעתו ומייעץ לשופט אם כדאי לתת לו כיסא בנבחרת שלו. גם הקהל לוקח חלק פעיל, ובקריאות "כיסא! כיסא!" מעודד את השופט לתת לו כיסא. אחרי שהזמר מגיש ביצוע יפה במיוחד וכל אחד מהשופטים מפליג בשבחו והקהל קורא לו לתת לו כיסא, השופט מכריז בחגיגיות שאכן הוא ראוי לכיסא ושהוא זמר נפלא ומדהים ומיוחד ושהוא חייב שאחד כזה יהיה בנבחרת שלו, והזמר המאושר מתיישב בכיסא. אחרי כמה הדחות מול ביצועים מוצלחים, חמשת הכיסאות נתפסים. הבעיה היא שנשארו עוד מתמודדים, ואת הבולטים שבהם המפיקים שמרו דווקא לסוף, כדי לאלץ את השופט לבחור איזה מתמודד עם כיסא הוא יוציא ולהעצים את הדרמה.

אלה שקיבלו כיסאות יודעים שייתכן מאוד שכל המחמאות שהם קיבלו והדמעות וההשתפכויות של השופטים וקריאות התמיכה והעידוד של הקהל, לא יעזרו להם אם יוחלט להוציא אותם משם. כל זה יישכח מיד ברגע שיגיע מתמודד אחר, מרגש יותר, מדהים יותר. ואכן זה מה שקורה. אחרי שהם תופסים את מקומם בכיסא, מגיע מתמודד אחר שכובש את השופטים, את המנחה ואת הקהל המשולהב הבוגדני, שרוצה דם ודורש: "החלפה! החלפה!" ומרים את המספר של הכיסא שעליו יושב הזמר שהם דורשים להחליפו, אותו זמר שכמה דקות לפני כן הוא דרש מהשופט לתת לו כיסא.

השופט פועל בהתאם לתסריט הכתוב. אחרי שהוא מקבל ייעוץ משאר השופטים, ולאחר שהוא שופך דמעות תנין ומביע את הצער העמוק שהוא חש כלפי המתמודד שקיבל כיסא, הוא מעיף את המתמודד שכנראה סומן כבר בתחילה כראוי לכיסא באופן זמני, תוך שהוא נשען על ההסתייגויות וההערות של השופטים וההתלבטויות שהם העלו כבר בזמן הביצוע שלו, שמסתבר שהוא לא היה ממש מושלם, ואם זה לא ממש מושלם, יש עילה מוצדקת להחלפה. 

כמו בפרסומת ההיא שאמרה: "זה טוב, אבל זה לא מצוין", המסר שעובר לצופים הצעירים הוא שמצופה מאיתנו להצטיין בכל מה שאנחנו עושים, כי אם לא, תמיד יימצא מישהו טוב יותר ומוצלח יותר שיתפוס את מקומנו. הם מבינים שמי שלא מצטיין, הוא למעשה כישלון. המסר המלחיץ והתובעני הזה הוא חלק ממציאות החיים שלנו, שגורמת לנו לחיות בפחד ובחרדה ומונעת מאיתנו לחוות אושר אמיתי וסיפוק.

מעבר לכך, שלב הכיסאות הוא התעללות במשתתפים שקיבלו כיסא. הלב פשוט נקרע. נכון שזאת רק תחרות, נכון שזה משחק והשינויים בחוקים אמורים להוסיף פלפל ועניין ולהגביר את המתח. אבל גם במשחק צריך לשמור על כללים בסיסיים של הגינות. כשהשופט אומר למתמודד באופן מפורש וחד משמעי: "אתה נהדר, מגיע לך כיסא, אני נותן לך כיסא", בזמן שהוא יודע שהוא שומר את המתמודדים הטובים שלו לסוף, מה שאומר בהכרח שאחד או שניים או שלושה שקיבלו כיסא יוחלפו - זאת נבזות. המתמודד שקיבל כיסא כבר קיבל ציון - הכיסא הוא ציון 100, ופתאום מתברר שה-100 האלה הם אפס ושאין להם שום משקל. אז איזה ערך יש למחמאות שהורעפו עליו?

בהענקת הכיסא יש הטעיה ומצג שווא. זה מבזה את אלה שקיבלו כיסא ונאלצים לוותר עליו. עדיף לא לקבל אותו מלכתחילה מאשר לשבת עליו בזכות ואז לקום ולעזוב. כשמודיעים למישהו שהוא נבחר ואחר כך מוציאים אותו כי יש מישהו יותר ראוי ממנו, זאת כבר לא תחרות, זה לא משחק, זאת השפלה קבל עם ועדה.

גם מופעי הבידור ברומא העתיקה שכללו קרבות בין גלדיאטורים והסתיימו לעיתים קרובות במותם, נועדו לשעשע את הקהל. אנחנו אמורים להיות מתורבתים ואנושיים, אבל נראה שככל שחולפות השנים, יש ניסיון למתוח עוד ועוד את הגבולות, בשם הגיוון, בשם הנועזות והרייטינג. שוכחים שיש כאן בני אדם. זוהי מראה של החברה שהפכנו להיות. אולי בגלל זה קוראים לזה ריאליטי.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ