הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות: סקירה - זה סוג של בלוג - הארץ

הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות: סקירה

סקירה של ההצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי להעלאת קצבאות הנכות שהגישה הממשלה לאחר מתווה ההסכמות עם הנכים

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נכה בכיסא גלגלים עם שכמייה ביום גשום
עינת קדם
עינת קדם

הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201, התשע"ח 2018) שהגישה הממשלה ואושרה פה אחד ב-31.1.18 במליאת הכנסת, מציעה בשנת 2018 תוספת של כ-500 שקלים לנכים באי כושר מלא ובאי כושר חלקי, בשני שלבים (פעימות), עד שנת 2020. התוספת תתווסף לקח"ן - סכום שנע בין כיום בין 152-452 שקלים, המתווסף לקצבת הנכות וניתן בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית (הנקבעים בוועדה הרפואית כשלב ראשון לפני קביעת דרגת אובדן ההשתכרות), ולא לקצבת הבסיס - סכום העומד כיום על 2,350 ש"ח וממנו נגזרות הקצבאות האחרות (אחוזים כפול קצבת הבסיס): שר"ם, קצבת ילד נכה, תוספת תלויים ועוד.

שתי העלאות נוספות יתבצעו בשנת 2020 ו-2021, בהתאם להחלטה של ועדה ציבורית שתוקם. לא ידוע מה יהיו הסכומים ומתי הם יינתנו בדיוק, אך התנאי הוא שמסגרת התקציב שהוקצה, בסך 4.2 מיליארד (שכמחצית ממנה ניתנת בשנים 2018-19) קבועה ואין לעבור אותה. נכים קשישים יקבלו תוספת של כ-270 שקלים. ההצמדה של קצבת הנכות (והקצבאות האחרות הנגזרות ממנה) לשכר הממוצע במשק תתחיל בשנת 2022. בנוסף ניתנה תוספת של 200 שקלים לקצבת שירותים מיוחדים לסיעוד ברמה הגבוהה והבינונית. סכום הדיסריגארד (בהתאם לחוק לרון שנקבע בעקבות מאבק הנכים  בשנת 2001, נקבע כי קצבתם של נכים שעובדים לא תישלל אם הם חורגים מהסף שנקבע, אלא היא תקוזז באופן הדרגתי), שעומד כיום על 2,805 ש"ח, יעמוד על 3,500 שקלים - כלומר נכה שמשתכר יותר מ-3,500 שקלים, ימשיך לקבל קצבת נכות, אבל יקזזו ממנה.

מסיבת עיתונאים משותפת של ראש הממשלה, שר הרווחה ומנכ"ל משרד האוצר בנושא קצבאות הנכים בתחילת ינואר

ההצעה שאושרה בקריאה ראשונה עברה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות אלי אלאלוף ביום 1.2.18 לקראת קריאה שנייה ושלישית. במהלך הדיון העלו המשתתפים, ובהם נציגי ארגוני נכים, הסתייגויות על ההצעה וטענות שהיא לא משקפת את מתווה ההסכמות שהושג עם הנכים בספט' 2017: ההצמדה לשכר הממוצע במשק רק החל מ-2022 ולא מהיום, היא בניגוד להסכמות, ודחיית ההצמדה תשחק את הקצבה ואת התוספות הניתנות; יש חוסר ודאות בנוגע לסכומים הסופיים של הקצבאות שסוכמו עם הנכים - 3,800-4,500 ש"ח, שהוא היעד שהובטח לנכים; התוספת לקצבה ניתנת לנכים במסגרת קח"ן, והטענה היא שיש להוסיף אותה לקצבת הבסיס; עוד נטען כי הקח"ן, המבוסס על תוספת דיפרנציאלית בהתאם לנכות הרפואית, יוצר אפליה בין הנכים, בעיקר כלפי הנכויות הבלתי נראות, בעוד שקצבת הנכות צריכה להתבסס על דרגת אי הכושר מעבודה ולא על נכות רפואית, שאינה רלוונטית לנושא זה; נטען כי סכום הדיסריגארד שיעמוד על 3,500 שקלים, הוא בניגוד לסיכום עם הנכים, שלפיו סוכם על עלייה הדרגתית של רמת השכר שהחל ממנה מקזזים, עד לשכר של 5,300 שקלים (שכר המינימום כיום). חלק מהמשתתפים טענו כי יש לבטל לחלוטין את הקיזוז מהקצבה.

טענה נוספת שעלתה היא כי הוספת 200 ש"ח למקבלי קצבת שר"ם במסגרת השר"ם, ומתוך תקציב נתון שאמור להיות מוקדש לקצבת הנכות בלבד, אינה צעד נכון. סכום זה לא נותן מענה לבעיית קצבת השר"ם, הנמוכה באופן משמעותי מההוצאות בפועל, ובנוסף, התקציב מיועד לקצבאות הנכות.

חלק מהמשתתפים אמרו שיש תחושה של נסיגה של הממשלה ממה שסוכם עם הנכים במתווה ההסכמות, שהתקיים במו"מ ממושך ותוך פשרות גדולות מצד הנכים. ביום ב', 5.2.18 יתקיים דיון המשך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת.

אציג ציטוטים מתוך פרוטוקול הדיון בכנסת לפני ההצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה של ראש הממשלה, וכן של ח"כ קארין אלהרר וח"כ אילן גילאון. 

בהמשך אציג חלק מההסתייגויות להצעת החוק (הכנה לקראת קריאה ראשונה ושנייה), מתוך סרטון הווידיאו, שהועלו על ידי המשתתפים בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ אלי אלאלוף. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "... הרבה שנים... עשרות שנים למעשה, הציבור של בעלי מוגבלויות במדינת ישראל, נכויות, חיכה לתוספת משמעותית כזאת... ובכן, יש פה צדק. צדק חברתי קלאסי, פשוטו כמשמעו, כפי שאנחנו מכירים מספרי הנביאים שלנו. לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה ואינם יכולים מיידית לעזור לעצמם... אם רק נקטוף את הפירות ולא נגדל את העץ, לא יהיו פירות, ולכן התנאי לצדק חברתי הוא צמיחה כלכלית... והצמחת העץ זה דבר קשה... מדד האי-שוויון, בג'יני, יורד בצורה ברורה ועקבית כל שנה... משום שאנחנו נוקטים את המדיניות הנכונה שמשלבת בין צמיחה כלכלית ורגישות חברתית... אבל גם כשיש לך את הכסף... אז באה השאלה של איך אני מחלק. כדי לחלק אני צריך להצמיח את העץ ואת הפירות, אבל כדי לחלק אני צריך להגיד עדיין מה כן ומה לא, כי בסוף אין לכולם. וכאן בא סדר העדיפויות שלנו... והנכים הם בראש סדר עדיפויות שלנו".

נכים מפגינים ברמת גן להצמדת קצבת הנכים לשכר המינימום במשק ב-2016

קארין אלהרר (יש עתיד): "... אני הייתי מציעה לכל המעורבים שקושרים לעצמם כתרים כרגע: אל תעופו על עצמכם. הפעימה הראשונה והשנייה משמעותן עלייה של 500 שקלים... עם זה הם יוכלו לחיות בכבוד? עם זה העלינו מעל קו העוני? בואו, תהיו צנועים. הבאתם תיקון, ואני מברכת אתכם, אבל אל תחשבו שתיקנתם עולם... שר האוצר דהיום אומר מול כל מיקרופון: המצב הכלכלי מצוין, יש כסף. לי באופן אישי הוא אמר את הביטוי הבא: יש כסף כמו אורז. אם יש כסף כמו אורז – את האורז צריך לתת למי שצריך לאכול... די אם נסתכל על העובדה שהצעת החוק מבקשת, בשיא החוצפה והתעוזה, להקים ועדה. חוק שמקים ועדה לגבי הפעימות של 2021".

ח"כ אילן גילאון (מרצ): "... אני בסך הכול פה deliver, דוור של הרצונות שלכם, אני רק הנחתי את החוק כאן ב-7 בספטמבר 2016. שבוע לאחר מכן דיברתי עם ראש הממשלה ואמרתי לו: אין בכוחי הדל להעביר את החוק הזה, אולי אתה יכול לעשות מעשה גדול, ואז הוא סיפר לי על מדד ג'יני, בדיוק כפי שהיום. אמרתי לו: מדד ג'יני לא פותר את הבעיה של 2,342, ואתה בדיוק יודע מי גרם לדברים הללו ב-2003... הוקמה ועדה ראשונה, ואז הוקמה ועדה שנייה, וקמו פרופסורים, והגענו עד הלום בכמה וכמה פשרות – שראש הממשלה קרא להן פשרות היסטוריות... את הנכה... בסופו של דבר מעניין כמה תהיה קצבתו ב-2018, 2019, 2020, 2021. לא מהו הסכום הגלובלי שנכנס בפנים ולא ההשלכות האחרות ואיזה קבוצות מקבלות את זה. ולכן, ממשלה שדואגת לאזרחים שלה... על כך היא מדברת. וההסתייגויות (בדיון על הצעת החוק - ע.ק.) תהיינה כך שהם יצטרכו לממש את ההסכם האחרון (עם הנכים - ע.ק.), שהוא הסכם פשרה".

ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: ההצמדה לשכר הממוצע במשק זה הישג אדיר. מי שרוצה להתחיל בהצמדות מוקדם יותר, שידע כבר מראש שזה מקטין את הקצבאות. יש חבילה כוללת. תבינו את העיקרון. לא מוסיפים מ-א' בלי להוריד מ-ב'...

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): אם נתחיל את ההצמדה לשכר הממוצע במשק רק ב-2022, נייצר שחיקה. כל המטרה של ההצעה היא למנוע שחיקה ולנסות להשוות בין ההעלאה עכשיו להעלאה אחרת.

ח"כ אילן גילאון (מרצ)מבקש לראות את עניין ההצמדה כמנגנון שהוא נשמת אפו של החוק. לא להביא אותה על חשבון העלייה הנומינלית, שאנחנו קבענו אותה משום השחיקה שהיתה ב-2003 ועד עכשיו. ההצמדה לשכר הממוצע במשק היא מה שהגענו אליו בהסכם (עם הנכים בספט' 2017 – ע.ק.). הדבר השני הוא מהו היעד של הקצבה שנגיע אליו ב-4 הפעימות. ולכן אין שום סיבה בעולם להתחיל את מנגנון ההצמדה מהיום הראשון שזה עובד... אנחנו מתחילים עקום את הדיון. אני רוצה לדעת האם אנחנו בונים מערכת אמון מחדש ולפי ההסכם שהיה לנו, או שרוצים לעשות דבר אחר לגמרי. אם אנחנו רוצים להפוך את ההסכם לחוק, אנשים צריכים לקבל ביטחון ולדעת מה מסלול הקצבה שלהם ברמה האינדוקטיבית שכל אחד ידע מה יהיה סכום הקצבה שלו. לא 'יש סכום גדול, ואם יש פה, אני לוקח מפה'.

בשורה התחתונה אנחנו צריכים להגיע למה שסיכמנו, שהקצבה תהיה 4,500 ש"ח למקבלי שר"ם, 4,050 ש"ח לרוב הנכים, ו-3,800 ש"ח, ואיך בארבע פעימות מגיעים לזה. כל אחד צריך לדעת מה תהיה קצבתו. כשהצבענו, רוח הדברים היתה שאנחנו בתוך החוק הזה הולכים לקיים את ההבנה שאליה הגענו.

שמחה בניטה: ההעלאה צריכה להיות חלק מקצבת הבסיס ולא בקח"ן. לגבי התוספת לשר"ם, זה בניגוד למה שסוכם עם שר האוצר על כך שהדיון על השר"ם יתקיים בנפרד ולא במסגרת קצבאות הנכות.

אלו"ט: כרגע בקח"ן יש אפליה כלפי אוטיזם ואנשים עם המוגבלויות הבלתי נראות, אנשים עם תפקודים מאוד קשים.

ד"ר עמיחי, קבוצת ארגון הנכים: הבסיס לדיפרנציאציה צריך להיות דרגת אי הכושר. נכה קשה מבחינתי הוא נכה שעבר מבחני הכנסה במוסד, וכך נפתור את כל הבעיה של הנכויות השונות – אוטיזם, נכות נפשית, פגועי גפיים וכו'.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): חובה לתקן את נושא 2 הפעימות הבאות שלא כלולות בהצעת החוק, כדי שלא נמצא את עצמנו בסיטואציה דומה בעוד שנתיים, וגם כדי לבנות אמון וגם כדי לעשות עבודה שלמה (ושר האוצר אמר שאין מניעה לחוקק, ויש התחייבות לתקציב), בואו נחוקק את הפעימות הבאות עם תאריך וסכומים, ונדע מה התוצר הסופי של גובה הקצבאות.

נעמי מורבייה (יו"ר מטה מאבק הנכים): לעניין הדיסריגארד (השכר שהחל ממנו מתחילים לקזז בקצבה, שעומד כיום על 2,805 ש"ח וההצעה מעלה אותו ל-3,500 ש"ח - ע.ק.): בהסכמות שעליהן אמור להיות מבוסס החוק הזה, הסכמנו שהדיסריגארד מתחיל מ-4000 ש"ח, ביולי 2018 עולה ל-4300 ש"ח, בינו' 2019 עולה ל-5300 ש"ח. יש כאן נסיגה גדולה, אין כאן עידוד אקטיבי ליציאה לעבודה.

עו"ד טליה דוד (לשכת עוה"ד): אני מעסיקה עובדת זרה שהעלות שלה היא קרוב ל-10,000 ש"ח, והקצבה בפועל היא בערך 5,000. אז אם ממצים את הנושא של השר"ם ב-200 שקלים, זה פשוט לעג לרש ולא נכון. מעבר לזה, המאבק הראשוני התחיל בגין קצבת הנכות. אתם לאט לאט מכניסים המון גורמים לתוך קצבת הנכות, השמיכה מתקצרת, כבר אין שמיכה, יש שמיכה וירטואלית, ואז זורקים את הטענות אלינו. אני גם רוצה העלאה בשר"ם, אבל אני לא מדברת על זה כרגע. התכנסנו כאן לקצבת הנכות.

סכומי קצבאות הנכות כיום מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי

ירחון ססטיסטי נכון להיום - מקבלי קצבאות נכות לפי אי כושר ונכות רפואית

סכומי קצבאות השר"ם כיום

ירחון סטטיסטי נכון להיום - מקבלי שר"ם לפי מידת התלות

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ