נכה קשה צופה בשר האוצר מתראיין בטלוויזיה - זה סוג של בלוג - הארץ

נכה קשה צופה בשר האוצר מתראיין בטלוויזיה

אני מתבוננת בשר האוצר שמתפאר בכך שהתקציב לשנת 2019 הוא ללא שוחד פוליטי. מעניין. הוא לא מספר על הקופה הסודית של האוצר שנועדה לצרכים פוליטיים ומסתירה מיליארדים מהציבור

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה כחלון בראיון לדני קושמרו
עינת קדם
עינת קדם

דני קושמרו מראיין את שר האוצר משה כחלוןבערוץ 2 בערב שבת 16.3.18. אני מתבוננת בו ומרגישה איך הכעס והתסכול מתפשטים בכל הגוף. כשאני רואה את פניו אני רואה את פניהם של נכים עניים, חלקם אוספים בקבוקים ופחיות כדי שיהיה להם כסף לאכול. כשאני רואה את פניו אני רואה את התיקון לחוק הביטוח הלאומי שייכנס לתוקף בסוף החודש. אספו נציגות נבחרת להסכם נכים שעליו מתבסס החוק, שמורכבת מבעלי מוגבלות פיזית, עובד הסתדרות ועובד מדינה. למה כבר אפשר לצפות מהרכב כזה?

הוגדרה בהסכם אותה מסגרת תקציבית וארבע הפעימות מהמתווים הקודמים, אך הפעם נבנה לנכים מסלול קצבה אישי לפי מעמד. לנכים "האמיתיים" ורק להם נקבעה קצבת נכות של 4,550 שקלים תחת אצטלת "הנכים הקשים ביותר", "המונשמים", "הזקוקים להשגחה צמודה". ל"חצאי הנכים" מתחת ל-80% נכות רפואית, רובם בנכויות הלא נראות, נתנו ב-600 שקלים פחות, כשבתחתית הסולם נמצאים נכים עם 40-49% נכות רפואית, רובם נכי נפש שנדפקים תמיד. לנכים אלה נקבעה קצבה של 3,750 שקלים לשנת 2021. הם יסתדרו מצוין עם זה, זה מספיק טוב בשבילם.

הגישה החזירית והתרגיל המסריח של אלה שישבו שם פגעו בכל ציבור הנכים. התיקון לחוק שאושר בכנסת לאחרונה קובע שכל הנכים באי כושר מלא הם חצאי נכים. לאחר התוספות שיינתנו החל מהחודש קצבתם של נכים באי כושר השתכרות מלא תעמוד על קו העוני - 3,272 שקלים, ובהפחתה של מס בריאות תצלול שוב מתחת לקו העוני. במהלך 3-4 שנים הם יקבלו תוספת מצטברת של 428 שקלים עד שיגיעו בשנת 2021 לקצבה המיוחלת של 3,700, אולי זה יהיה 3,750 שקלים. כל הקצבאות הנגזרות מקצבתם של נכים אלה ימשיכו להיות תקועות וצמודות למדד עד 2022. חרצו את גורלם של 247,648 נכים באי כושר מלא וחלקי, ילדים נכים, הורים נכים, משפחות עם נכים, נכים בגיל פרישה, נכים בנכויות הלא נראות ונכים קשים.

אני מקשיבה לשר האוצר שמתפאר בתקציב לשנת 2019 "שעשרות אלפי אנשים מחכים לו. זה נכים, זה קשישים, זה סיעודי". איזה מזל שיש נכים, קשישים וסיעודיים ו"נכים קשים" שאפשר להשתמש בהם. גם בהצעת התקציב לשנת 2019 מוצגת חלוקה בין "כלל הנכים" בנכות כללית ל"נכים קשים". החלוקה למעמדות בין נכים באותה דרגת אי כושר נולדה ב-2002 בהסכם נכים שתגמל יותר את הנכים ב-80% נכות רפואית ומעלה, נתן פחות לנכים מתחת ל-80% נכות רפואית, מידר נכים קשישים שעברו לגיל פרישה לפני מועד ההסכם ומידר עד 2017 נכים ב-40-49% רפואית. היא שוכללה בהסכם הנכים הנוכחי עם "הנכים הקשים ביותר" (עם ההשגחה הצמודה!). מין מדיניות כזאת שמתעדפת את קבוצת הנכים ה"אמיתיים" שיושבים לשולחן המו"מ ומעצבת מחדש את התודעה על מיהו נכה באי כושר השתכרות כדי להקטין את נטל ההוצאה. הרבה יותר נוח לתת יותר ל-23,234 נכים סיעודיים מאשר לתת קצבה ראויה ל-193,847 נכים שנקבע להם אי כושר מלא בנכות כללית. אך כאמור, התיקון לחוק קובע קצבת עוני לכולם באופן שווה.

אם לשר האוצר כל כך אכפת מהנכים הקשים למה הוא מסרב להעלות את ההשתתפות של המדינה בקצבת השר"ם? מאיפה הוא חושב שנכים שנקבע להם אי כושר השתכרות מלא יביאו את ההשלמה לקצבה? בכל אחת מרמות הסיעוד נכים נדרשים להשתתפות עצמית כמו גובה הקצבה. בדרגת הסיעוד הגבוהה הם צריכים להשלים לפחות 5,000 שקלים כדי לעמוד בהתחייבויותיהם כמעסיקים. האוצר זרק השנה 200 שקלים לשר"ם ורק לשתי הרמות הגבוהות. שוב חלוקה למעמדות. 32,132 נכים בתלות סיעודית של 50% לא נחשבים.

ומה עם נכים שעברו לגיל פרישה? בהצעת התקציב לשנת 2019 נכתב שהתיקון לחוק מבקש להרחיב את מעגל הזכאים גם לאזרחים ותיקים שהיו זכאים לקצבת נכות טרם הגיעם לגיל פרישה, שיקבלו תוספת של מחצית הסכום שמקבלים זכאי קצבת נכות כללית. להרחיב? בדיוק להפך, התיקון לחוק קובע שמי שעבר לגיל פרישה אחרי 2.3.18 יקבל את קצבת הנכות שקיבל עד המעבר + התוספות שמקבלים הנכים. מי שבעוונותיו עבר לגיל פרישה לפני 1.3.18 יקבל מחצית מהתוספת. פתאום נעלמו הנכים הקשים ביותר, נעלמו המונשמים, נעלמה ההשגחה הצמודה. 

כחלון בראיון

אני מתבוננת בשר האוצר שטוען שלראשונה התקציב לשנת 2019 הוא ללא שוחד פוליטי. מעניין. סתיו שפיר חושפת שמשרד האוצר מנהל קופה סודית לצרכים פוליטיים ומסתיר מיליארדים מהציבור. 20 מיליארד בתקציב האחרון ו-16 מיליארד בזה שלפניו. אנשי האוצר שותלים בתקציב עשרות סעיפים עם שמות מסתוריים כמו "רזרבות" ו"הוצאות שונות". אחת לכמה שבועות פקידי האוצר מבקשים מוועדת הכספים להזרים עוד קצת כספי ציבור לקוּפּות הסודיות האלה והח"כים מצייתים בלי לשאול שאלות. הכספים נשלפים כשצריך לצ'פר בכמה מיליארדים את אחת המפלגות. "אגף התקציבים נוהג להגיש לאישור ועדת הכספים של הכנסת בקשות להעברת סכומי רזרבות להתייקרויות לסעיף 'הרזרבה הכללית' לצורך מימון מטרות שאינן התייקרויות" (מתוך דוח המבקר השנתי על משרד האוצר, עמ' 242). מן הסתם, חלק מהכספים האלה נגזלו מקופת הביטוח הלאומי. ואחרי זה טוענים שקצבאות ראויות לנכים ימוטטו את הכלכלה. להפך, בונים את כלכלת המדינה על גבם של החלשים וממוטטים אותם.

אני מתבוננת בפניו של שר האוצר ורואה את פניה של אימי. לפני שנה וחצי כשביקשה שעות סיעוד לא נתנו לה כלום. הגשנו ערעור ונסענו לרמלה לוועדה מייעצת שאישרה לה את הרמה הבסיסית. לאחרונה הגשנו תביעה להרחבת היקף שעות הסיעוד בגלל החמרה. המצב של אימא ממש לא טוב, החמרה משמעותית, לא מצליחה לתפקד בבית, נופלת ולא יכולה לקום לבד (מזעיקים את השכן), הולכת בקושי רב, מתנדנדת בכבדות מצד לצד, צריך לתמוך בה ולתת לה יד וכשהיא הולכת לבד היא מסכנת את עצמה. לאחרונה התגלתה אצלה סוכרת והיא צריכה לצאת יותר למעקבים רפואיים, היא חולה בתדירות גבוהה, קמה יותר בלילות וחלשה למוחרת ומתמודדת עם בעיות קשות שפירטנו בתביעה. 9.75 שעות בשבוע זה לא מספיק, ובייחוד כשזה כולל מוצרי ספיגה וכל העלאה בנושא הזה מפחיתה משעות הסיעוד. במכתב שקיבלנו מביטוח לאומי הודיעו שאין שינוי בסיוע. במבחן התלות שנערך לה התאימו לה באופן שרירותי ניקוד בכל סעיף תלות כך שהניקוד המצטבר (2.5) יתאים להיקף השעות הקיים. על סעיף "תנועה בבית כולל נפילות (עצמאי בניידות ואינו נופל בד"כ או נופל וקם בכוחות עצמו)" קבעו לה 0 נקודות. עכשיו צריך לערער שוב, לנסוע שוב לרמלה לוועדה המייעצת. זוהי רוח המפקד, משרד האוצר.

אימא שלי לא היחידה, כמוה יש אלפי קשישים שנדחים אוטומטית בסיעוד וקשישים בודדים שהאוצר מטרפד תוכניות סיוע עבורם. כפי שהראתה הכתבה באולפן שישי שבאה אחרי הריאיון, קשישים צריכים לבחור בין שעתיים שעות סיעוד ביום לבין מרכז יום שיפיג את בדידותם. מי שאין לו שעות סיעוד צריך לשלם 170 שקלים ביום ומי שאין לו כסף יישאר בבית בבדידותו. אלה פניו של האוצר, זה הפרצוף של שר האוצר עם התקציב החברתי שלו.

אפילו על שאלה פשוטה הוא לא מסוגל לענות באופן ישיר ובאומץ. אומרים לו: בנט אמר שלקבל מתנות בשווי של מיליון שקלים מחבר מיליונר זה לא ראוי. והוא - הוא יכול להתחבר לכל מילה שבנט אמר בעניין הזה וגם הוא נוהג ככה וכך הוא נהג תמיד. שואלים אותו: פעם אמרת שאתה לא רוצה להיות ראש ממשלה, זה מדגדג לך? והוא - כל מה שמעסיק אותו זה איך לעשות את התפקיד שלו כשר אוצר הכי טוב שאפשר. אומרים לו: אז עכשיו אתה לא אומר שאתה לא רוצה להיות ראש ממשלה. והוא - כרגע הוא שר האוצר והוא עוסק רק בתפקיד הזה ורואה בו את תפקיד חייו, שליחות אדירה למען קבוצות שמעולם לא זכו להתייחסות הזאת. 

אם קושמרו היה שואל אותי מה דעתי על כחלון כראש ממשלה הייתי אומרת לו ישירות, ללא היסוס ובלי להסתתר: לא רוצה אותו כשר אוצר, לא רוצה אותו כשר אחר, לא רוצה אותו כחבר כנסת ולא רוצה אותו כראש ממשלה. לא רוצה לראות אותו בכלל. ושיפסיק להשתמש בנכות שלי כדי להאדיר את עצמו.

____________

דוח מבקר המדינה מרץ 2018 - משרד האוצר "רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה, תקצוב ניצול ושקיפות"

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ