בר רפאלי וג'רמי מיקס: איזה מותק של פושעים - זה סוג של בלוג - הארץ

בר רפאלי וג'רמי מיקס: איזה מותק של פושעים

בפרסומת אנחנו מבינים שבמהלך השעות הארוכות שבהן בר רפאלי וג'רמי מיקס עשו חיים בווילה שהם פרצו אליה, בעלי הווילה היו קשורים במקלחת, פיהם חסום וידיהם ורגליהם קשורות חזק מבלי שיוכלו לזוז

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
היפים והמבוקשים
היפים והמבוקשים בפרסומת החדשה של קרולינה למקהקרדיט: ערוץ היוטיוב קרולינה למקה
עינת קדם
עינת קדם

קל להיטפל לבר רפאלי, אני מודה, אבל מה לעשות שחוסר המודעות העצמית שלה מספק כל הזמן סיבות לעשות זאת. הפעם זאת הפרסומת לקולקציה החדשה של משקפי קרולינה למקה ברלין שבה היא מככבת לצידו של הדוגמן ג'רמי מיקס. מיקס אמריקאי, בן 33, בעל עבר פלילי. על פי הפרסומים, כשהיה בן 18 ישב בכלא על שוד ותקיפה וב-2014 ישב שנתיים בכלא על החזקת נשק.

מיקס מצוין עבור רפאלי שאוהבת ניגודים. היופי הקשוח שלו והקעקועים הרבים בגופו מדגישים את יופייה ואת תווי פניה העדינים, וההתחברות של הילדה הטובה לילד הרע מעידה על הנועזות שלה. בפרסומת הקודמת למשקפי קרולינה למקה הם התחרו זה בזה מי ימצמץ ראשון. כמובן שבר הצליחה להכניע את האסיר לשעבר שלא עמד בפניה. בפרסומת הנוכחית הם בני זוג, פושעים שהמשטרה מחפשת אחריהם. כאן הפנייה לרקע הפלילי של מיקס ישירה. מיקס הוא לא רק פושע בעבר, בפרסומת הוא פושע בהווה וכמוהו גם רפאלי, כשהפרסומת בכיכובם נותנת לגיטימציה לעבירות על החוק ולאלימות ואכזריות. לא ברור איך אישרו פרסומת כזאת שצופים בה ילדים ונערים.

בפרסומת נראים השניים בווילה מפוארת. הם רוקדים לצלילי השיר You Never Can Tell של צ'אק ברי, שהפך להיות מזוהה עם סרטו של קוונטין טרנטינו "ספרות זולה". אחרי כמה שניות השניים נזרקים על המיטה, היא מורידה לו את החולצה והוא רוכן מעליה. בקטע הבא הם לבושים כמו קודם. אנחנו אמורים להסיק מכך ששום דבר לא קרה קודם במיטה מעבר למה שראינו.

אחר כך עוברים ל"תשעה שבועות של שיכרון חושים". תותים, עוגת קצפת בפרצוף  וצחוקים. משם לחדר ההלבשה, אחר כך עוברים לבריכה, ובחזרה לבית, כשלפתע נשמעת סירנה של משטרה. שני שוטרים מנומסים דופקים בדלת הזכוכית, כי צריך לתת לבר ולג'רמי זמן להתארגן לבריחה.

בדרכם החוצה השניים עוברים דרך חדר האמבטיה, ושם - הפתעה. אנחנו מגלים לראשונה שני אנשים מבוגרים, גבר ואישה שיושבים על הרצפה גב אל גב, קשורים זה לזה בסלוטייפ, פיהם חסום בסלוטייפ וידיהם ורגליים קשורות חזק ללא יכולת לזוז. הם נראים מבועתים. מן הסתם אלה בעלי הווילה, ומי שגרם לסבלם הם הפושעים החמודים בר וג'רמי. אנחנו מבינים שבמהלך השעות הארוכות שבהן בר וג'רמי רקדו, התגפפו, צחקו, אכלו, נהנו ועשו חיים בווילה שהם פרצו אליה - בעלי הווילה הכפותים בחדר האמבטיה התייסרו קשות. מישהו שם חשב שזה מצחיק. הם מוציאים קולות מפיהם החסום ומתחננים לעזרה, אבל בר כלל לא מסתכלת לכיוונם, היא רק רוצה לברוח ולהציל את עצמה. גם את ג'רמי הם לא מעניינים. 

הזקנים האומללים מתוך הפרסומת
צילום: ערוץ היוטיוב קרולינה למקה

השניים מצליחים לברוח ולהגיע לרחוב הראשי. הם צועדים קדימה בבטחה, מרכיבים את המשקפיים שלהם. מאחור נראות כרזות "מבוקשים" באנגלית. "WANTED" ו-"MOST WANTED" מופיעים במשמעות כפולה: פושעים המבוקשים על ידי רשויות החוק בפרסומת, ומושאי חיקוי והערצה נחשקים שמשתוקקים אליהם ומתאווים להם במציאות, וכך גם הקולקציה של קרולינה למקה ברלין.

רוצים שהצופים יראו בכך דחקה על הפושע לשעבר. כאילו כל עוד זה נעשה בפרסומת על ידי דוגמנים יפים ומוצלחים, המבוקשים ביותר - אין שום בעיה עם זה שפורצים לאנשים לביתם, קושרים אותם חזק וסותמים להם את הפה והם נשארים כך במשך שעות ללא יכולת לזוז. כמו שמדגישים שרפאלי הנשואה מתגפפת אומנם עם גבר אחר אבל סקס לא היה שם, כך מצפים מאיתנו לא להתייחס ברצינות לפרסומת שבה שום דבר לא נגנב ושבניגוד מוחלט לסרט של טרנטינו, אין בה רציחות, דם ועינויים אכזריים. המשטרה טועה לחלוטין לגביהם. הם לא מסוכנים, אלה בסך הכל צעירים שמעולם לא היתה להם וילה מפוארת עם בריכה פרטית ואין להם שום סיכוי להגיע לבית כזה ששווה מיליונים, אז מותר להם להשתובב קצת על חשבון המיליונרים. אין להם נשק והם לא השתמשו בנשק, הם לא פגעו פיזית בבעלי הווילה אלא רק קשרו אותם זמנית כדי שלא יפריעו, הם ביקשו מהם יפה לא להלשין, הם שמרו על הסדר, לא השחיתו רכוש ולא גנבו כלום. פושעים הומאניים עם מצפון ועקרונות. הם לא ביקשו להתעשר, הם לא צריכים כלום, יש להם כל מה שהם צריכים. בסך הכל הם רצו לעשות פאן, פושעים חמודים וטובי לב כאלה.

הפרסומת שרוצה שבכל פעם שאנחנו קונים קרולינה למקה נזכור את בר רפאלי הסקסית ולא את שני המבוגרים האומללים והמיוסרים, מצפה שהצופים יעשו את הסינון וההשוואה לפי הנוסחה הבאה: כל מה שרע בפרסומת הוא היפוכה של המציאות, וכל מה שטוב בה הוא המציאות. הפשעים בפרסומת דמיוניים, אבל המותג מקורי ואמיתי. ויש הבדל עצום בין הפושעת המבוקשת בפרסומת שביצעה עבירות ונרדפת על ידי החוק, לבין בר רפאלי במציאות, האזרחית הישרה ושומרת החוק, זאת שלוקחת אחריות על מעשיה. ואין מה להשוות בין המבוקשת האגואיסטית שפעלה בפרסומת לסיפוק תשוקותיה וגחמותיה בלי שיהיה לה אכפת מאחרים, לבין בר רפאלי במציאות, זאת שלא מרוכזת בעצמה ומעולם לא פעלה לפי אינטרסים. לעומת זאת, הפושעת הסקסית וטובת הלב מהפרסומת, שצוחקת מכל הלב ואוהבת מכל הלב, היא בר רפאלי בעלת העקרונות במציאות, בר רפאלי האותנטית שמעולם לא זייפה חיוכים או דמעות של התרגשות או של צער בתוכניות שבהנחייתה. מה שבטוח הוא שגם המבוקשת בפרסומת וגם המבוקשת במציאות מצליחות להשיג את מה שהן רוצות. הן הצליחו להשיג בפרסומת ולצורך הפרסומת את הגבר שנחשב לפושע הכי חתיך וסקסי בעולם, והן הצליחו להשיג שליטה ולשמור על חירותן ועצמאותן כדי שיוכלו להמשיך ולקדם את עצמן, כל אחת בדרכה.

מי שמנסה להכתיב לצופים מה לקחת מהפרסומת ומה לדחות היא בין היתר בר רפאלי עצמה, אך לציבור, או למעשה לחלק ממנו, יש כלים לשפוט. כמו ביבי שרוצה שנבחר בפינצטה רק את מה שהוא רוצה ונתעלם מכל מה שאנחנו רואים, שומעים ויודעים עליו ועל משפחתו ונתרכז בפעילותו למען העם ובפעילותה הציבורית של אשתו. מבחינה זו, בר רפאלי וביבי דומים. שניהם מנסים להיחקק בתודעה כמשהו אותנטי, ושניהם מזויפים, אם כי תמיד יהיו כאלה שיתעלמו מהבעיות הקשות בפרסומת שהם מציגים וירצו לקנות את המותג שלהם.

על הפרסומת מנקודת מבטה של בר רפאלי ניתן ללמוד מריאיון שלה ושל ג'רמי מיקס לכתב וואלה שנעשה בעת הצילומים. אחרי שהכתב שוחח עם ג'רמי הוא פנה לבר:

הכתב: "מה העניינים בר?"

בר: "טוב, מה קורה? איזה רוח רעננה כזו הגיעה".

הכתב: "תמיד, אנרגיות. ספרי לי מה מצלמים פה היום".

בר: "קרולינקה למקה 2018, קיץ, וכיף שהשמש איתנו".

הכתב: "הקונספט הפעם הוא מבוקשים. רוצה להסביר מה זה אומר?"

בר: "לקחנו את ה... מידע, ושיחקנו איתו, עשינו איתו כזה משהו כייפי, פלייפול כזה, הפוך על הפוך, קצת הומור שחור".

הכתב: "אז בואי נרד לשורש העניין. אי אפשר להתעלם מהעובדה שג'רמי היה פושע בעבר ואת נמצאת בהליכים משפטיים. זו הרמה להנחתה?"

בר: "מממ... לא הבנתי".

הכתב: "אני שואל אם זאת הרמה להנחתה, לאור, את יודעת, העובדות, לאור הדברים שקורים".

בר: "הרמה להנחתה? מה הקשר?"

הכתב: "שלכם".

בר: "לא".

הכתב המשיך וביקש את תגובתה על דיבורים הנוגעים להנחייתה בתוכנית "אקס פקטור". כעבור כמה שניות מתוחות של ריאיון שהתחיל בכיף, ותוך כדי כך שהכתב הציג את השאלה הבאה, המבוקשת בר רפאלי הלכה הצידה ועזבה את המקום שהפך להיות מאיים לפתע, ומיד אחריה גם ג'רמי עזב. כמו בפרסומת לקרולינה למקה ברלין.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ