שחם צריך להגיד תודה למח"ש - זה סוג של בלוג - הארץ

שחם צריך להגיד תודה למח"ש

כל מעשה שעושה אדם שמשמש בתפקיד ציבורי יש לו השלכות ומשמעות גם אם הוא לא פלילי וגם אם התעללו בו ולא היו הוגנים בטיפול בעניינו

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניסו שחם בהכרעת דינו, השבוע
עינת קדם
עינת קדם

"אני לא בנוי לזה עכשיו. באמת. עוד פעם השאלה המוסרית", התלונן ניסו שחם בשיחת הטלפון עם ניר גונטג'. מסכן, שוב מטרידים אותו בעניין כל כך פעוט ולא רלוונטי כמו השאלה המוסרית. התשובות המבישות והמתחמקות שנתן מוכיחות יותר מכל שהוא לא היה ראוי לשמש בתפקיד שבו שימש. שחם, בדיוק כמו נתניהו, נצמד לחוק בלבד ("זה פלילי אילנה? זה פלילי?"), ובדיוק כמו נתניהו אז, כשהתראיין ב-1993 על קשרים אינטימיים עם אישה אחרת, הוא מתייחס לכך כעניין פרטי, ובדיוק כמו נתניהו אז, הוא חושב שאת הדין וחשבון הוא צריך לתת לאשתו בלבד, ובדיוק כמו נתניהו אז, שניסה להסיט את תשומת הלב ל"חבורה של פושעים שפועלים בשיטה על עולם תחתון", שחם עושה ספין ושב וחוזר ומדגיש את התנהגות מח"ש: "מי שעושה לך ברמה הפלילית משהו שהוא כל כך חמור... זה לא מוסרי".

כל מעשה שעושה אדם שמשמש בתפקיד ציבורי יש לו השלכות ומשמעות גם אם הוא לא פלילי וגם אם התעללו בו ולא היו הוגנים בטיפול בעניינו. אדם שמכהן בתפקיד כה בכיר במשטרה שאמונה על חוק וסדר ואמון הציבור, לא צריך לפעול רק על פי החוק. הדין והחשבון שהוא צריך לתת הוא ציבורי. בגידה היא שקר. למעשה, מסכת של שקרים. אי אפשר לייפות שקר, אי אפשר להתחמק מההשלכות על הציבור ואי אפשר לטעון: מה שעשיתי כאן זה ענייני הפרטי, ומה שאני עושה במסגרת תפקידי הציבורי זה משהו אחר. מרגע שאדם משמש בתפקיד ציבורי, הוא כבר לא אדם פרטי וכל דבר שהוא עושה, יש לו השלכות על אמון הציבור כלפיו.

אי אפשר לצפות מהציבור שיעשה הפרדה בין שחם האדם הפרטי לשחם האדם הציבורי ושיחתוך אותו לשניים גם אם סלחו לו ונתנו לו תמיכה וגיבוי. כל זה לא רלוונטי. גם אדם שבא להעיד בבית המשפט בנושא מסוים אך נתפס בשקר בנושא אחר, האמינות שלו מתערערת וכל עדותו נופלת ומוטלת בספק.

לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש, לא מעידה חד פעמית. יש כאן שיטה, ומצפים מהציבור שיתייחס לזה בקלילות וכעניין פרטי שבינו לבינן. שחם צריך להגיד תודה למח"ש, שבהתנהגותם עזרו לו מבלי משים במסע הקורבנות שלו והסיטו את תשומת הלב מהדברים החשובים באמת. בסוף הם אלה שיצאו לא בסדר.  

טקס מינויו של שחם לתפקיד מפקד מחוז ירושלים ב-2011
טקס מינויו של שחם לתפקיד מפקד מחוז ירושלים ב-2011. מה עם אחריות מוסרית, מה עם הגינות, מה עם נאמנות, מה עם תום לב?צילום: אמיל סלמן

פעם אחת הייתי רוצה לשמוע מאיש ציבור, ובמקרה זה שוטר בכיר שאני אמורה לסמוך על היושרה שלו, תשובה ישירה ולא מתחמקת. מה עם אחריות מוסרית, מה עם הגינות, מה עם נאמנות, מה עם תום לב, מצפון, מוסר פנימי, דוגמה, אתיקה מקצועית, התנהגות אתית הולמת, כבוד עצמי וכבוד לאחרים, יושרה, כנות, אמינות, התבוננות אישית פנימית, אחריות אישית, הפעלת שיקול דעת, איפוק, שליטה עצמית? 

לא נראה לי שאקבל תשובות לשאלות האלה. "אתם שואלים שאלות לא נכונות", שחם משיב.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות