פרי היה איש מוטרד? גם אני מוטרדת - זה סוג של בלוג - הארץ

פרי היה איש מוטרד? גם אני מוטרדת

ב"נגררתי" פרי טוען למעשה שהוא נסחף לשקרים שלא מרצונו בלי להפעיל שיקול דעת. לא, הוא פעל מתוך מודעות עצמית מלאה ומהלכיו היו מחושבים ותוכננו בקפידה. מי גרר אותו? הוא עצמו

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעקב פרי
עינת קדם
עינת קדם

בריאיון עם יעקב פרי (אולפן שישי, ערוץ 2, 12.5.18), שהיה אמור להיות וידוי, אמנון אברמוביץ' התנהג כמו סנגור שחוקר את הלקוח שלו בבית המשפט כך שיצא טוב. לא התרשמתי שזוהי עדות ניקיון כפי שאברמוביץ' הכריז ושזהו וידוי שהצריך אומץ לב ותעצומת נפש. זאת היתה הצגה.

כבר בפתיח לריאיון, באולפן, אברמוביץ' הסגיר את עצמו כשהדגיש: "המראיין, במקרה זה אני, לא רלוונטי - הסיפור פה הוא הווידוי". המראיין רלוונטי ועוד איך ובחירתו לא מקרית. אברמוביץ', לדבריו, עשה עליו בעבר "לא מעט סיבובים". כשאדם כזה מגן על פרי, ולדבריו גם רבין אמר לו להניח לו, ויש לזכור שאברמוביץ' עצמו נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על אומץ ליבו ודבקותו במשימה, זה אמור לאותת לנו שפרי אמין. אך הרושם שקיבלתי הפוך מזה שהשניים ביקשו ליצור. זה לא היה וידוי ולא היתה בו לקיחת אחריות על ההונאה.

"סיפור שירותך או אי שירותך הצבאי", פתח אברמוביץ את הריאיון, "גרסה סופית - בלי לבלף". התפלאתי איך הוא מדבר לפרי כמו לילד קטן ובחוסר כבוד. בהמשך כשראיתי לאילו תשובות השאלות מכוונות ובאילו תירוצים ואמירות פרי השתמש, שלא נתקלו בשום קושי מצידו של אברמוביץ', הבנתי שאין זה ריאיון רגיל, זוהי כתבת תדמית.

לטענת פרי השקרים בנוגע לאי השירות בצבא נועדו בתחילה לכסות על הבושה. זהו טיעון דמגוגי. לא הבושה גרמה לו להתמיד בשקרים לאורך שנים, אלא היהירות והקלות שבה אפשר להתקדם בישראל על בסיס שקרים, והסלחנות כלפי בעלי תפקידים ציבוריים שמועלים בתפקידם. בריאיון פרי מציג זאת כ"גחמה שנגררה", "עם השקר נגררתי", "הייתי צריך אולי בשלב יותר מוקדם להפסיק עם הגרירה הזאת שגררתי את עצמי", "זה מאמת את ההיגררות למין מסלול של שקרים", "אתה מתחיל בשקר קטן ואחר כך קשה לך לחזור ממנו, אתה נגרר לתוכו". ב"נגררתי" פרי טוען למעשה שהוא נסחף לשקרים שלא מרצונו ובלי להפעיל שיקול דעת. לא, הוא פעל מתוך מודעות עצמית מלאה ומהלכיו היו מחושבים ותוכננו בקפידה. מי גרר אותו? הוא עצמו.

לכל דבר היה לו תירוץ. כשאברמוביץ' התייחס למה שהוא כינה "יחסים לא ידידותיים" של פרי עם הפוליגרף וציין שפרי נמצא דובר שקר בשתי שאלות: האם ביקש חומרים על האזנות לדרעי, והאם דיווח לדרעי על עצם קיום ההאזנות, התירוץ של פרי היה שראשו של ראש שירות ונפשו ומעייניו מאוד עמוסים, בשפת הפוליגרף זה נקרא "איש מוטרד", ואיש מוטרד לא יכול לצאת נקי וזך וכשלג.

גם אני מוטרדת. יותר מדי דברים דומים לנתניהו, כולל ה"לא היה כלום, לא יקרה כלום" שעו"ד אורי סלונים אמר לו כשפרי רצה להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, הטענה שההאשמות כלפיו נועדו להפיל אותו, וההדגשה של התרומה הגדולה למדינה. מטרידה אותי גם הסיבה שפרי הציג להתפטרותו מסיעת יש עתיד לאחר שנחשף השקר על אי שירותו בצבא. פרי, מסתבר, התפטר כדי לא לפגוע בסיכויי ההצלחה של לפיד, ולא משום שאדם שבחר בשקר לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי. לדבריו הוא חונך וחינך שאם הוא גורם מפריע או עלול להיות גורם מפריע, עליו לזוז הצידה. מוזר שרק את החינוך הזה פרי אימץ, אך לא את הערכים לא לשקר, לא לדבוק בשקר, לא לחפש תירוצים לשקר ולא להמשיך בכך בריאיון שאמור להראות שהוא שינה את דרכיו. מטרידים גם דבריו כשאמר שהוא מניח שאם הוא לא היה מתפטר, הסערה היתה חולפת. מכאן שלדעתו אם הציבור שוכח וסולח, זה נותן הכשר להמשיך ולכהן בתפקיד ציבורי כאילו כלום לא קרה.

מהי תכלית הריאיון, הוא נשאל לבסוף על ידי אברמוביץ' האוהד. פרי השיב שהוא נכנס לאיזושהי מועקה ולאיזושהי מצוקה ושכעת לאחר שדיבר בכנות, הוקל לו. בטח שהוקל לו. הריאיון נועד ליצור תדמית של אדם אמיץ וכן שמתוודה על שקרים שהוא נגרר אליהם שלא באשמתו אלא בגלל מדינה שבה מי שלא שירת אז בצבא התבייש בעצמו. המונחים המעורפלים והמתחמקים שבהם פרי השתמש ("מין מסלול של שקרים", "שקרים קטנים", "שאלה טובה – התשובה תהיה פחות טובה", "הייתי צריך אולי בשלב יותר מוקדם להפסיק עם הגרירה הזאת", האלוף ורדי מצא ש"אולי הייתי צריך להיות זהיר בכמה התנהלויות שלי") מראים שלא חל כל שינוי באיש. הוא ממשיך לבחור בדרך הנוחה כדי להקל על עצמו. פרי התבייש בכך שלא שירת בצבא, אך הוא לא מתבייש כלל בכך ששיקר לאורך שנים וחזר על שקריו בגרסאות שונות בעל פה ובכתב. פרי דבק בשקרים, הוא נבנה מהם והוא לא ראה כל סיבה לשנות את המצב עד שנחשף. אין שום תירוץ למעשים חמורים אלה. שקר הוא שקר - אין דבר כזה שקר קטן. 

"איש רב זכויות שנפטר מעול של שקר שסחב 50 שנה", סיכם דני קושמרו את הריאיון. אולי הוא נפטר, אנחנו לא. יותר מדי אנשים בתפקידים ציבוריים נצמדים לשקרים ונחלצים מהם בסיועם של יועץ משפטי, פוליטיקאים בעלי אינטרס, בעלי הון, קשרים, כסף, עורכי דין ממולחים, יועצי תקשורת, ולעיתים גם בעזרת עיתונאים. 

תגיות:

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ