שרה'לה בואי, הולכים הביתה 2.0 - זה סוג של בלוג - הארץ

שרה'לה בואי, הולכים הביתה 2.0

"סך הכל אני לא פסיכואנליטיקן, וגם פסיכואנליטיקן צריך כדורים ותרופות וטיפול", אמר עו"ד וינרוט בריאיון לעובדה. התפלאתי איך שרה הסכימה שהוא ידבר עליה ככה. היום אני מבינה שזה חלק מהתסריט שנכתב

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שרה ובנימין נתניהו בעת ביקור מייק פנס במעון ראש הממשלה
עינת קדם
עינת קדם

כשכתבתי את המאמר על יעקב וינרוט אחרי הריאיון  של אילנה דיין איתו בתוכנית עובדה, ראיתי אדם שחשף את עצמו בכנות ונידב פרטים לא נעימים על עצמו ועל הזוג נתניהו שאותם הוא מייצג. המראה שלו והבעות פניו הציפו אותי בחמלה. העובדה שהריאיון נעשה דווקא עם זאת שהם תקפו שנה לפני כן באותה תוכנית, חיזקו את אמינותו בעיניי.

אחרי שהתפרסם שפרקליטיה של שרה נתניהו הודיעו ליועץ המשפטי לממשלה שהיא מוכנה להחזיר חלק מהכסף בפרשת המעונות בתמורה לסגירת התיק נגדה, חזרתי לריאיון וצפיתי בו שוב. כעת אני מבינה שהרגשות שהאיש עורר בי עיוורו אותי. לא חשבון נפש, לא שדים הוא ביקש לגרש. הריאיון כולו היה חלק מטקטיקת ההגנה. הכל מתוכנן, כל מילה מחושבת, כל משפט. וינרוט סיפר שבתיק של ליברמן הוא זיהה את הנקודה שתחלץ את הלקוח שלו והסתיר אותה עד ששלף אותה ברגע הנכון. במקרה של שרה נתניהו, הנקודה המחלצת היא מצב נפשי ורגשי, ואת הטיעון הזה הם טפטפו בדרכים שונות.

"אצל ביבי זה רק העולם השכלי", הוא אמר בריאיון לדיין (2:40 דק'), "אצלה זה גם העולם הרגשי, גם העולם הנפשי. סך הכל אני לא פסיכואנליטיקן, וגם פסיכואנליטיקן צריך כדורים ותרופות וטיפול". התפלאתי איך שרה הסכימה שווינרוט ידבר עליה ככה. היום אני מבינה שזה חלק מהתסריט שנכתב.

עורך דין יוסי כהן ושרה נתניהו מגיעים לדיון בפרשת המעונות ב-2015

כבר בדצמבר 2015 פורסם שוינרוט פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה שלא לחקור את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בשל מצבה הנפשי. בפברואר 2017 התראיין העיתונאי יואב יצחק בתוכנית רדיו וטען שמצבה הנפשי של שרה נתניהו הוחמר ושעורכי דינה לא מכחישים זאת. יצחק אמר שהיא נקלעה למצוקה ורמז שהסיבה לכך היא הלחצים שמופעלים עליה, התקפות התקשורת וגופי החקירה ושמדובר באדם שנתון ללחצים קשים מאוד ולפרסומים כוזבים ושזה בהחלט מערער מצב של כל אדם.

בריאיון עם וינרוט ב"עובדה" הוא טען (36 דק') שבפרשת המעונות לא מדובר בעושר שהם צברו ושאי אפשר להתעשר מאוכל, ואפשר היה לתת צ'ק לחשבת ולסגור את הסיפור, אך שרה לא הסכימה לכך בשום פנים ואופן, ובעניין של מני נפתלי, אם היו נותנים לו את הקביעות שביקש או פיצוי שיניח את דעתו, לא היו מגיעים להכרעה של שופטת בשר ודם. "אז מאיפה זה בא?" שאלה דיין, וינרוט השיב: "זה בא מכך שאדם לא רק פועל על פי חוכמה או טיפשות, אלא אל"ף - על פי יצריות, ובי"ת - מתפוצצים אצלו פיוזים". כלומר הבעיה לא נעוצה בחומרת המקרים, אלא בחוסר היכולת של שרה לסלק רעשים ולטפל בבעיות פעוטות שהתעצמו, וביצריות שלה. למה מתפוצצים אצלה הפיוזים? בגלל המצוקה שהיא "נקלעה" אליה. מי אשם במצוקה הזאת? התקשורת הישראלית וההתקפות חסרות התקדים שלה נגד שרה, שנמשכות כבר 20 שנה. 

מני נפתלי בבית הדין לעבודה בירושלים ב-2015

"אין לי מילים לתאר את ההזיה של השקרים האלה, שנמשכים כבר למעלה מ-20 שנה.  שקרים מגמתיים כל כך, וכל כך מרושעים עליי על ידי התקשורת הישראלית", אמרה שרה נתניהו בתגובה לפרסום של עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון, שלפיו גורמים במשרד ראש הממשלה סיפרו שהיא ניסתה לתקוף פיזית את מנכ"ל המשרד אלי גרונר. "גודל הפרופורציה פשוט מראה כמה שזה כל כך קטנוני והזוי וקטן", היא אמרה תוך שהיא מזיזה את ידיה כמו מאזניים ורומזת בכך על הפער בין הקטנוניות של התקשורת לעומת העשייה שלה ומותם של חיילים, כשמאחור בולטת מודעת האבל על לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי. גם הפרסום של הקלטת תפס אותה, הדגיש בעלה, כשהיתה בדרכה לחיפה לחנוך מוזיאון לשואה. גודל הפרופורציה.

כדי להמחיש לנו את גודל הפרופורציה ולהשאיר אותנו עם המבט על מודעת האבל, בסיום סרטון התגובה על הפרסום של לוינסון ביבי הניח את ידו על גבה של שרה ולקח אותה משם כפי שעשה לפני עשרים שנה בשנת 1997 אחרי התחקיר שהתפרסם על הזוג בידיעות אחרונות (כפי שתואר באתר "העין השביעית"), כאומר: "שרה'לה, בואי, אנחנו זזים, אנשים מאוסים ומרושעים, כפויי טובה. איפה הם ואיפה אנחנו. שיסתכלו ויתביישו בעצמם". גודל הפרופורציה.

ומכאן שחוסר הפרופורציה בין פעילותה הציבורית של שרה נתניהו ודמותה של "רעייתי שרה כרעיה, כאם, כבת" לבין ההתקפות של התקשורת נגדה, גורם לתסכול, לחצים ומצוקה נפשית ולביטויים שונים של מצבים רגשיים אלה, ואולי זאת הטענה שעומדת מאחורי ההקלות המיוחדות שהיא זוכה לקבל בפרשיות השונות. האויבת של שרה היא קלף ההגנה שלה. עוד מהלך של עורך הדין שאמר בריאיון שהוא כל כך אוהב שחמט.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ