שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עינת קדם
עינת קדם
נתניהו בקרית שמונה, היום
נתניהו בנאומו בקרית שמונהצילום: חיים צח / לע"מ
עינת קדם
עינת קדם

מכירים את "רחמים לא ידע, הוא לא ידע"? המשפט הזה שייך לשרה דנוך, שדיברה על רחמים "גומדי" אהרוני בכתבה על כרם התימנים שנעשתה בזמנו במסגרת התוכנית "עובדה", והפך לקאלט בזכות הפרודיה שעשו עליו בתוכנית "ארץ נהדרת" (החל מ-1:44 דק' בסרטון).

חשבתי על זה ביום שישי האחרון, כשאיל ברקוביץ' סיפר בפתיח לתוכניתו עם אופירה אסייג, כי התקשר לביבי יום אחרי שבנו פרסם את הפוסט נגד אסייג. זה קרה אחרי שבתוכניתם של השניים התארחה אורנה פרץ, תושבת קרית שמונה הנזקקת לעיתים קרובות לשירותי רפואה מיוחדים בגלל גידול בגזע המוח. ביבי בייש אותה בפרהסיה ואמר שהיא "משעממת", כשזו שאלה אותו מדוע סגרו לעיר את חדר המיון. אסייג צידדה בה בתוכנית, ובתגובה שחרר יאיר הבן פוסט אגרסיבי שבו הוא כתב שהיא "בהמה גסה" ושהיא התקדמה בזכות רומן שניהלה עם גבר נשוי.

אופירה אסייג תוקפת את נתניהו

"הילד הזה חצוף", אמר ברקוביץ', המצהיר בגלוי על תמיכתו בנתניהו האב, "הילד הזה עובר כל גבול... הילד הזה הוא בעייתי והוא עושה לו נזקים... כשהוא הלך לפוסיקט, אני הגנתי עליו. אני אמרתי: 'חבר'ה, זה ילד, עזבו אותו, תנו לו ליהנות מהחיים, הוא לא קשור לממשלה, הוא לא קשור לכנסת, הוא לא מקבל החלטות פה'". הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה, ומה לא עושים כדי להדגיש את הנפרדות שלו מאביו ולהפריך את הטענה שהילד מנהל לנו את המדינה.

"אמרתי לו", מספר ברקוביץ' על השיחה שניהל עם אביו של הילד, "'ביבי, תגיד ליאיר שיוריד את הפוסט', והוא אמר לי: 'מה? איזה פוסט?'. הוא לא ידע בכלל על הפוסט הזה, והוא הוריד את הפוסט הזה". הוא לא ידע. נתניהו, שידע על כוונותיה הנסתרות של איראן ועל ארכיון סודי של הגרעין האיראני במחסן בפאתי טהראן, לא ידע על המהומה שעורר הילד מביתו שלו.

אורנה פרץ אצל אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'

ואז נזכרתי בפרודיה על "רחמים לא ידע" בכיכובו של רועי בר נתן הנפלא, וחשבתי עד כמה זה מתאר את סגנון המנהיגות של ראש הממשלה שלנו, שחי בתוך בועה. אני תוהה אם הוא יודע, למשל, על רפורמת הקנאביס הרפואי שהנהיג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. חולי סרטן, נכים, מטופלים הסובלים מכאבים וחולים במחלות שונות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון ופוסט טראומה, תלויים בקנאביס הרפואי ונאלצים להתמודד עם רפורמה הפוגעת בבריאותם. גם כאן, כמו במקרה של אורנה פרץ, מי שנפגע הם החלשים בחברה. 

הוא לא ידע. ראש הממשלה ביבי נתניהו, שסיסמת חייו, כפי שמעיד עליו בני ציפר, היא "דונט-בי-בורינג", מעדיף להישאר למעלה במגדל השן שבו הוא חי עם בני משפחתו, מנותק מעמו ואדיש לגורלו. המנהיג שאמור לתפקד כמבוגר האחראי בורח מאחריותו, עוצם את עיניו ואוטם את אוזניו, לא שומע, לא רואה, לא מקשיב, לא מתעניין. וכאשר מטיחים בפניו את המציאות ומציבים לו מראה, הוא יעליב, ילגלג, יאשים וישתיק ויתחמק, או שימהר לשלוף נתונים סטטיסטיים עדכניים על מדד האושר בישראל ועל מספרם הגבוה של הנופשים בחו"ל.

מר "רחמים-לא-ידע", שאין בו חמלה ואינו יודע רחמים מהם, מסרב להכיר במצוקתם של אלפי אזרחים ותושבים הנאבקים יום יום על קיומם, בריאותם וחייהם. הם רק רוצים לחיות, אבל הוא לא יודע, הוא לא רוצה לדעת.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ