לא, אורלי וילנאי, מתי כספי אינו מקרה פרטי - זה סוג של בלוג - הבלוג של עינת קדם - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא, אורלי וילנאי, מתי כספי אינו מקרה פרטי

הראיון עם הזמר על מצבו הבריאותי והתנהלות לביטוח לאומי כלפיו הוא רק דוגמה להתעללות שחווים אלפי מבוטחים בכל יום. גזילת הכספים הסוציאליים בידי הביטוח הלאומי הגיעה לשיא בתקופת כחלון

תגובות
מתי כספי. ממשיך לעבוד
צילום מסך ערוץ 13

כאב לי כשצפיתי בראיון עם מתי כספי על המוסד לביטוח הלאומי, ולא כי זה מתי כספי. זה מה שאני מרגישה תמיד כשאני נתקלת בהתעללות הזו. גם אמי חווה התעללות מצד הביטוח הלאומי. אלפי מבוטחים חווים זאת בכל יום. חבל שאורלי וילנאי, בהשתוקקותה העזה להציג איזון בתום הראיון תיארה את המקרה של כספי כפרטי. זה אינו המצב. זוהי תוצאה של מדיניות עקבית שמנהיג משרד האוצר ומטרתה לגזול את הכספים הסוציאליים שלנו ולשחק עם התקציבים כאוות נפשו. מיליארדים מדי שנה, על גבם של המבוטחים. הנוהג הפסול זה נמשך שנים, אך נראה שבתקופת כהונתם של שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד, הגיע לשיא.

זה סיפור המסגרת ובתוכו נטווים הסיפורים הקטנים שעושים אותו: רופאים בוועדות רפואיות שאת שכרם משלם הביטוח הלאומי, ערעורים של הביטוח הלאומי על דיאגנוזות, סחבת וטרטורים, דחיית פרויקטים שייטיבו עם אוכלוסיות שונות, אחים ואחיות הנשלחים לבתיהם של קשישים אך ממלאים טפסים באופן פיקטיבי, שקרים של ממש בתקווה שלקשישים לא יהיה כוח לערער ואלה שכן עושים זאת נשלחים לעיר אחרת ל"וועדה מייעצת".

הראיון של מתי כספי ל"חדשות 13"

על הפחד של הביטוח הלאומי מהמושג "ערר" אפשר ללמוד מהחוזר הבהול שהפיץ המוסד לפקידיו, ובו הוא מורה להם לא להשתמש יותר במונח "ועדת ערר" אלא רק "ועדה מייעצת". תפקידם של הרופאים הוא רק לייעץ, והפקידים הם שמחליטים אם לקבל את עצתם או לא. זוהי עוד דרך ליצור עודפים כספיים שיועברו לאוצר.

מקור הכוח בביטוח הלאומי נמצא אצל הפקידים. הם יושבים בוועדות, הם כנראה שולטים בניסוח הטפסים (הטפסים בוועדה המייעצת מנוסחים באופן המגביל משמעותית את הניקוד המזכה - ע.ק), הם המערערים והם הפוסקים. המטרה היא לטרפד זכויות, להתיש, לבנות על חולשתם של אלה שלא יכולים להילחם והכי חשוב - למשוך זמן. דחייה היא מלת הקסם. כל דחייה היא רווח נקי למוסד.

ולעניינו של כספי: כשמדובר בפגיעה בכושר העבודה לא תמיד אפשר לאמוד את מידת הנזק, את קצב התקדמות המחלה ואין דרך לדעת על עוצמת הכאב ותופעות נלוות. כספי ממשיך להופיע מכיוון שזאת עבודתו. אין לו עבודה אחרת. זה מה שהכיר כל חייו. קצבת נכות היא פיצוי שאמור להקל על המבוטח ולהעניק לו מרווח נשימה כדי שלא יסבול. על זה שילמנו ואנחנו ממשיכים לשלם. אלא שהתפישה של הביטוח הלאומי מתבססת על מושגים מוחלטים.

משה כחלון ושי באב"ד. שיא בהתעמרות המוסד לביטוח לאומי
אוליבייה פיטוסי

אמי מדדה בקושי רב, מתענה בכל צעד, זקוקה ליד תומכת, אבל היי! היא הולכת! אדם שמכיר את המערכת מקרוב וראה את מסכת התלאות שעברנו, אמר לי: "חבל על הבריאות שלך. כל עוד היא הולכת - היא לא תקבל עזרה נוספת". אז הרפיתי. הלב בכה אך זאת המדינה שאנו חיים בה. "הביטוח הלאומי הפך להיות שק חבטות בשנים האחרונות, וזה עושה עוול גדול לעבודה הכל כך חשובה שעובדיו עושים", הדגישה וילנאי. רחמים על עובדי הביטוח הלאומי.

מסכן גם כחלון המקושש קולות כמו קבצן. בסרטון שהפיץ באחרונה וכל כולו צביעות הוא כאילו נלחם בשבילנו נגד העלאת מחירי החלב. כאילו זה מה שיציל אותנו. "אני פונה לציבור: לא חייבים לקנות מאנשים שמעלים לנו את המחירים בצורה צינית, ללא צורך, כדי לגרוף רווחים מעל ומעבר למה שמגיע להם", הוא אומר. וואלה? חבל שאת הטקסט הזה אי אפשר להגיד על המוסד הביטוח הלאומי, על משרד האוצר וממשלת נתניהו בכללותה. אנחנו פשוט תקועים איתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#