אילה חסון גם דמגוגית וגם מתקרבנת

מאז הוגש כתב האישום נגד נתניהו התחזקה מאוד תחושת הרדיפה, הדמוניזציה של האחר וסימונו כאויב שיש לחשוף את מניעיו האפלים. עיתונאית "חדשות 13" משתפת פעולה עם אווירת העליהום הזו

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילה חסון. עורכת תשאול משטרתי ומעלה טיעונים חלקיים
אילה חסון. עורכת תשאול משטרתי ומעלה טיעונים חלקייםקרדיט: מוטי מילרוד
עינת קדם
עינת קדם

צפייה במהדורת "שישי" בהנחיית אילה חסון (חדשות 13) דומה לצפייה במופע אימים. "אז אפשר להגיד כמה דברים?" שאל בחיוך הכתב המשפטי אביעד גליקמן בסוף השבוע האחרון את חסון אחרי שדשה שוב בפרשה שכבר נטחנה עד דק, והועלתה מחדש בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשות האלפים. "בוודאי, לשם כך הזמנו אותך", השיבה חסון לגליקמן, "אנחנו לא מזמינים רק מי ש...", ונעצרה.

גליקמן לא שייך ל"אנחנו" של חסון. הוא ורביב דרוקר לא זורמים עם מה שהפך להיות הבייבי שלה - כתישתו של מנדלבליט. אחרי שחסון הציגה בכתבתה ציטוטים חלקיים ממסמכים שהגיעו לידיה, המעידים לכאורה שמנדלבליט פעל לשינוי עילת הסגירה בתיק שהתנהל נגדו (שיבוש חקירה ב"פרשת הרפז") מחוסר ראיות לחוסר אשמה, הציג גליקמן את המידע מזווית אחרת והדגיש כי אמנם פרקליט המדינה, שי ניצן, נמנע מסגירת התיק מחוסר אשמה, אך גם לא ציין עילה אחרת. "אתה טועה ומטעה, אתה מטעה את הציבור", נרעשה חסון, "אביעד, זה מאוד מסוכן מה שאתה עושה. לקחת את התחקיר שלנו ואתה מדקלם בחזרה את הודעת הפרקליטות". מסוכן, לא פחות.

איור: ערן וולקובסקי
נתניהו ומנדלבליט
איור: ערן וולקובסקי

חסון אינה עומדת בסטנדרטים של עיתונות הוגנת. היא לא מבקשת תגובה כראוי אלא עורכת מעין חקירה משטרתית של מושאי כתבתה, ומציגה טיעונים חלקיים. חסון ממרקרת את מה שמתאים לה וחולפת על פני ציטוטים שרק עצירת השקופית של המסך לוכדת אותם לפני שהם נעלמים מהעין. היא לא ציינה למשל שדווקא הפרקליט דן אלדד המליץ באותה תקופה לסגור את התיק נגד מנדלבליט מחוסר אשמה; היא גם דילגה על החלק שבו כתב ניצן שעמדתו קרובה יותר לעמדתו של הפרקליט שלומי אברמזון ולא לזו של הפרקליטה טוני גולדנברג, שליוותה את פרשת הרפז, וזאת בשל הקושי הממשי להוכיח את היסוד הנפשי בעבירת שיבוש מהלכי משפט.

זאת ועוד, חסון דילגה על החלק בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, עליה התבסס בג"ץ, שבה כתב בין היתר (בפסקה שקדמה להחלטתו לגנוז את התיק) על טיבם של יחסי העבודה השוטפים והקרבה המיוחדת בין הפרקליט הצבאי הראשי (מנדלבליט באותם ימים) לרמטכ"ל (גבי אשכנזי באותם ימים) ועל כך שהיא עשויה לטשטש לעתים את הקו שבין האינטרס האישי, האינטרס הצה"לי והאינטרס הציבורי בכללותו. עוד ציין וינשטיין כי התווך שבין בעלי תפקידים אלה הוא תווך רגיש.

חסון היא דמגוגית המשרבבת תיאורים דרמטיים ומוגזמים באופן הדיווח שלה. סגנונה תוקפני, מתלהם ומציב את אלה שלא מסכימים עמה בעמדת התגוננות. היא לא נוהגת כקולגה עם כתבים שיושבים עמה באולפן, אלא כבוסית. ללא קשר למנדלבליט, הפרקליטות או פרשת הרפז - זה לא משהו שנעים לצפות בו בערב שבת. מאז שהוגש כתב האישום נגד נתניהו בשלוש פרשות העוסקות בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התחזקה מאוד הרדיפה שמטרתה ללכלך ולנקום, עשיית דמוניזציה של האחר וסימונו כאויב שיש לחשוף את מניעיו האפלים. חסון היא חלק מאווירת העליהום הזו. התנהגותה שתלטנית ואובססיבית, אך באותה נשימה היא נעלבת ומציגה את עצמה כקורבן. 

מי שחוגג על דבקותה הבלתי נלאית של חסון בהשחרת מנדלבליט הם מעריצי נתניהו. חובה להזכיר בהקשר זה כי ראש הממשלה הוא האיש שבזמנו נלחם על מינויו של מנדלבליט לאחר שקיבל חוות דעת מפורטת בעניינו. אחד מאותם מעריצים הוא אראל סג"ל, הנתקף בעליצות בלתי נשלטת בכל פעם שהוא מראיין את חסון. עבורו, החפירות של חסון הן מכרה זהב. גם אם אין בכוחן להוכיח את ההאשמה כי מנדלבליט פעל בשירות הפרקליטות לתפירת תיקי נתניהו, הן לפחות יסייעו במלאכת הטלת הכתם והתגמול. המטרה היא לשטוף את מוחו של הציבור במסווה של "זכות הציבור לדעת", ועל הדרך לדאוג שמנדלבליט לא ימונה לשופט בבית המשפט העליון.

בהתאם לסטנדרטים של נתניהו, חסון יכולה להיות גאה בעצמה. שלשום (ראשון) העלה ראש הממשלה לדף הפייסבוק שלו את כתבתה משישי תחת הכותרת "עוד חשיפה חשובה של אילה חסון". את הביקורת שלה על ההשתלחות הקיצונית מטעם נתניהו בדרוקר - הוא חתך; את דבריו של עו"ד דוד פורר שהכריז בדיון שהתקיים באולפן של חסון כי אם הגילויים נכונים, מדובר בלא פחות מרעידת אדמה - הוא השאיר; את דבריו של גליקמן הוא העיף לעזאזל.

עינת קדם

עינת קדם | זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ