בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הַשוּעָל וְהַחֲסִידָה

בְּתוֹסֶפֶת הֶעָרוֹת שוּלַיִים (מַדָעִיוֹת) מֵאֵת הַשוּעָל

4תגובות
איור לשוער ולחסידה


1.  לְמֵיטב זיכרוני, זה דַווקא היה יום גשום — עוּבדה שהחסידה סחבה איתה מטרייה!

2. אני לא הֶחלטתי להזמין אותה. היא הִזמינה אֶת עצמה.

3. חביבה, אבָל נודניקית וּמִתְחַסֶדת. ואת זה המְסַפֵּר לא מְסַפֵּר לכם.

4. חוצפה! טרחתי, ועוד איך. מִתוך הִתחַשבות מיוחדת בָּאורחת הצִמחונית הכנתי מרק ירקות שורֶש עשיר בְּבִישול איטי שגָזל ממני שעות.

5. מה אני אגיד לכם? המְסַפּר הזה פשוט מְסַלֵף אֶת המציאוּת. תחשבו בעצמכם: אֶפשר להגיש מרק בְּצלחת שטוחה? בְּצלחת שטוחה אין מקום ליותר מִכּף מרק. לוּ הייתי מַגיש בצלחת שטוחה, אני עצמי לא הייתי זוכֶה לֶאכול מִן המרק המעולֶה שֶטָרחתי ועמלתי להכינוֹ. מש"ל (מה שרצינו להוכיח).

6. אִם תרשו לי הֶערה סִגנוֹנית, זו פשוט קְלִישָאָה (או 'קְלִישֶה'). לָמה תמיד מוכרח המרק להיות 'מַהְבִּיל'? אין בָּעולם תְאָרים אחֵרים?

7. ומה רע בְּכך? הלוֹא המרק שהֵכנתי יצא מעולֶה.

8. אני מוֹדֶה, היא לא אכלה הרבֵּה. הִנחְתי שהיא בְּדִיאֵטה, כרגיל (דֶרך אגב, היא בְּהֶחלט זקוקה לזה).

9. אני לא אוהב אֶת הַגישה של המְסַפּר. הוא נוֹטֶה לְהַגזָמוֹת. אני אכלתי, לא זללתי.

10. הייתה על השולחן כיכר לחם שלֵמה. אִם החסידה הייתה כל כך רעבה, איש לא הִפריע לה לֶאכול לחם. אולי היא רגישה לִגְלוּטֵן?

11. דַי!

12. אז לָמה היא לא אמרה מילה? צבועה שכזאת! הייתם צריכים לראות איך נִפרדה ממני בִּנשיקות וחיבוקים.

13. המְסַפּר המְדוּשָן הזה יודע מה חשבתי לעצמי? הוא נִמצא אצלי בַּמוח? רק אני יודע מה חשבתי לעצמי, ואני נִשבּע לכם שמחשבות מכוֹערות כאלֶה לא עוברות אצלי בָּרֹאש. אני לא נצלן. שָׂמחתי לקבל אֶת ההזמנה, זה נכון. החסידה אמנם נודניקית שלא בָּרא השָׂטן, אבָל לבשל היא יודעת.

14. זה כבר גוֹבֵל בְּהוצָאת דִיבָּה! הלוֹא כל תינוק, לוּ היו מַגישים לו כלי עמוק היה פשוט שותֶה מִמנוּ כמו מִכּוֹס או שולח פנימה לשון ארוכה וּמלקק. ששועל לא יחשוב על פִּתְרונות פשוטים כל כך? המְסַפּר שכח עִם מי יש לו פֹּה עסֶק.

15. הֲבָלים. פשוט חזרתי מוּתָש מרוב דיבורים והטָפוֹת מוּסָר.

16. זה נכון, אבָל לא קשור בַּסעודה. נִמאס לי מהחסידה הזאת. היא נודניקית וּמִתחַסֶדת.

17. אִם יש משהו שאני ממש שׂונֵא, זה מוּסְרֵי הַשׂכֵּל, המִשפטים האלֶה שכּתובים בַּסוף באותיות גדולות עִם סימָנֵי קריאה ואומרים לך איך להבין אֶת הסיפור. אִם תִשאלו אותי, אין דֶרך אחת לִקרוא סיפור, ואפילו מָשָל, בְּדִיוק כְּשֵם שאין דֶרך אחת לֶאכול מרק.


בְּיוֹם בהיר1 אחד הֶחליט השועל להזמין2 אֶת ידידתו הַחֲסִידָה החביבה3 לִסְעוּדָה. השועל לא טרח ולא עמל יותר מדי4 על הכנת הסְעוּדָה.
באה החסידה אֶל בֵּיתו של השועל, והִנֵה על השולחן צלחת שְטוּחָה5 וּבתוכה מרק מַהְבִּיל6. התיישבו השניים לַשולחן, השועל הֵחל מלקק בְּתַאֲוָה7 אֶת המרק מִצַלַחתו השטוחה, ואִילו החסידה בקושי יכלה לִטבּול אֶת קְצֵה מַקוֹרָה בַּצלחת ולא אכלה דבר8. השועל נֶהנָה מאוד מארוחתו, זלל וזלל9, ולא היה אִכפת לו10 שידידתו המִסכּנה11 נשארה רעבה. בסופו של הערב חזרה החסידה רעבה לְבֵיתה, מאוּכזֶבת ונֶעלבת.12
כעבור שבוע קיבל השועל הזמנה לִסעודה חגיגית בְּבֵיתה של החסידה. השועל שָׂמַח מאוד. "אין כמו ארוחה על חֶשבּונם של אחֵרים", חשב לעצמו.13 הִגיע השועל אֶל בֵּית החסידה וראה על השולחן אוכֶל כְּיַד המלך, מאכלים טעימים המַדיפים ריחות נפלאים. הכול הוּגַש בְּכֵלים גבוהים בַּעלֵי פֶּתח צר. כְּשֶתָחַב השועל אֶת פִּיו אֶל הכֵּלים הגבוהים והצרים, המתאימים בָּרוחב וּבַמִידה לְמַקורה של החסידה, לא היה יכול אֶלא להריח אֶת נִיחוֹחות האוכל אבָל לא לטעום מִמנוּ.14
השועל חזר אֶל בֵּיתו מורעב, מבולבל וּמאוּכזב.15 הוא לא הֵבין כיצד יִיתָכֵן שהחסידה השיבה לו בְּדִיוק בַּדֶרך שֶבּה הוא עצמו נהג.
וּמֵאז השועל והחסידה אֵינם מיודדים.16

מוּסַר הַשְׂכֵּל: מה שֶשָׂנוּא עליך אַל תעשׂה לחברךָ!!!

עיניים – מגזין לילדים, גיליון 199 בנושא "שוליים"

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו