בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

אֵיזֶהוּ חָכָם

בַּהַגְדָרָה לַתוֹאַר 'חָכָם' נִכְלָל אֶשְכּוֹל גָדוֹל שֶל הֲבָנָה וְשֶל יַחַס בֵּין אָדָם לְבֵין הָעוֹלָם שֶסְבִיבוֹ

2תגובות
איור לסיפור

הַתואר 'חָכָם' הוא אולי התואר הנַעלֶה והטוב ביותר שאנחנו יכולים להעניק למישהו. אִם אנחנו מְכַנים כך חבר, דוֹד, אחות או מורה, ואִם אנחנו מִתכַּוְונים לכך בִּרצינות ולא בְּאִירוֹנְיָה, כלומר אִם אֵיננו מִתְכַּוונים לַהֶפך מִמה שאנחנו אומרים, אנחנו מַכְתִירים אותם בְּזֵר דַפְנה ממש. כי המילה 'חָכָם' שְמורה אצלנו לְצורך יקר בִּמיוחד: נכלל בה אֶשכּוֹל גדול של הֲבָנה ושל יחס בין אדם לְבֵין העולם שסביבו, והאשכול הזה הוא הנִראֶה לְכל אחת ואחד מֵאיתנו הנכון והיפֶה ביותר.

מַשמָעוּת המילה 'חכם' שונָה מֵאדם לאדם. אִם תִשאלו אֶת הקרובים לכם מה מַשמָעוּתה תְקַבּלו תשובות אחָדות, כי כל אדם מַקְרין עלֶיה אֶת שְאִיפוֹתָיו הכְּמוּסוֹת על אוֹדוֹת הנכון והיפֶה ביותר. לכן נִמצָא בַּספרים שֶפע של תשובות על השאֵלה 'מַהוּ חָכָם', ויש פִּתגמים יְדועים המַגְדירים זאת, למשל, "איזֶהוּ חכם — הלומד מִכּל אדם" ו"איזהו חכם — הרואֶה אֶת הנולָד" שבְּ'פִּרְקֵי אָבוֹת'. ואף על פי כֵן אִם נִשאל אנשים רבּים 'מהו חכם' ונִקרא על כך בִּספרים רבּים יִתבָּרֵר לנו שהתשובות אֵינן רבּות מאוד וכי יש הרבֵּה מִן המשותף ביניהן.

ועוד דבר חשוב: בְּעברית יש מילים דֵי קרובות ל'חוכמה': 'תְבוּנָה', 'בִּינָה', 'פִּיקְחוּת' וגם 'הַשְׂכָּלה' ו'יֶדע' קרובות לה בְּמִקצת. יש גם תְארים וּמַחמָאוֹת כמו 'מַבְרִיקה' ו'חַד כַּתַעַר' או 'חריף', אבָל אף אחת מֵהן אֵינה מחליפה אֶת 'חוכמה' ואף אחת אֵינה עולָה עלֶיה בְּעֶרכָּה.

אנחנו יודעים היטב: אדם יכול להיות ידען גדול, אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה מְהַלֶכת ממש, ולא לִהיות באמת חכם. אבָל אנחנו יודעים גם שבּוּר גמור, בּוּר אמיתי, שסֵירב לִלמוד דבר מֵעולם, גם הוא אֵינו יכול להיות חכם. וכן אדם יכול להיות פיקח ממש, מהיר להבין דברים וּמצבים ויודע היטב לנצֵל אותם לְתוֹעַלְתוֹ, וּבְכל זאת לא נְכַנֶה אותו בַּתואר 'חכם'. גם 'המבריקים', אלֶה שדיבּוּרָם רָהוּט, שֶיש להם היְכוֹלֶת להפתיע ואפילו לְהַדְהים במחשבה — בְּמָתֵמָטִיקָה, בְּמִשׂחק השַחְמט, בִּנגינה, גם אִם יש להם כישָרון אדיר וניכָּר בהם שֵׂכֶל מצוין — לא תמיד זוכים להיות חכמים ממש בְּעֵינֵינו. לְעיתים דַוְוקא ילדים ואנשים איטיים מעט, לא זוהרים, שאֵינם מִצְטַיְינים בִּדברים שאֶפשר להִתחָרוֹת בהם, נִראים לנו חכמים אמיתיים.

חכם רוצֶה תמיד לדעת. לדעת עוד ועוד. הוא לומד כל הזמן. אבָל הֶחָכם אֵינו מַכְריז על חוכמתו. אִם הוא מִתְרַבְרֵב בִּידִיעותָיו, בְּשִׂכְלוֹ או בִּמהירוּת מַחְשַבְתוֹ, אנחנו יודעים מיד שאֵינו חכם באמת, כי הֶחָכם לְעולם אֵינו חושב שהוא שלם ואינו בָטוח שמַחְשַבְתו רואָה הכול וּמְבינה הכול. הוא באמת "לומד מִכּל אדם", כמו שאומֵר הפִּתגם, ולא רק מן המְלוּמדים, אֶלָא גם מִן הילדים וּמִכּל שְאר האנשים. והוא יודע, כמו סוֹקְרָטֵס, הפִילוֹסוֹף היְוָוני, שאֵינו יודע. לכן ברור שחכם הוא עָנָיו, וּלְעולם לא יַעלֶה על דַעתו שחוכמתו היא כוח לִשלוט בְּעֶזרתו על אחֵרים.

ולכן חכם יודע לְהוֹדות בְּטָעוּתוֹ. הוא יודע כמה כִּיווּנים וּפָנים יש לָאֱמת וכי לִפעמים האמת אֵינה בִּרְשוּתוֹ. הוֹדָאה בְּטָעות היא לימוד גדול, ואנחנו יודעים: מי שמודֶה בְּטָעוּתוֹ מִתקַדֵם תמיד הלאָה.

מי ש"לומד מִכּל אדם" רוצֶה תמיד לדעת עוד על החיים בִּכלל, וגם מה רשמו החיים בְּנַפְשוֹת האנשים שאֵינם הוא עצמוֹ. לכן הוא יוצא מֵעַצמו. לכן ברור שֶיש בו, בִּיסוֹד יַחֲסוֹ אֶל העולם, אהבה.

וּמִשום שהדבר הֶעָמוק ביותר בְּיַחֲסו אֶל העולם הוא אהבה, הוא אֵינו רק לומד ולומד אֶלָא הוא רוצֶה משהו, הוא שואֵף אליו וּמבקש אותו, והדבר הזה הוא תיקון, הוא חיפושׂ אחַר משהו שיועיל לִבנֵי האדם וּלְחַיֵי העולם — גם לַקרובים לו ביותר וגם לַכּיתה, לָעיר ולחברָה כולה. וּמי שמרגיש מהו הטוב, מרגיש היטב גם מהו הסֵבל, הפּגיעה, האי צֶדק, העֶלבּון והצער. וּמִשום כך הדבר הקרוב לאהבה והפּוֹעֵל למען הַידיעה הוא החֶמְלָה.
וּמי שמַרגיש חֶמלה כְּלַפֵּי זוּלָתוֹ יש לו גם אומֶץ, משום שהחֶמלה דורֶשת לא רק להגיד "אוי", אֶלָא להבין וְלַחשוֹב כיצד לִפעול. ולכן יש דבר אחד חשוּב, אולי לא פחות מִכּל מה שנֶאמר קודם, והוא האומץ לחשוב חשיבה עצמאית. על זה מְלַמֵד הפִּתגם הנֶהדר, ש'נולד' לִפנֵי יותר מחמש מאות שנה: "אין חכם כְּבַעל ניסיון". כל אחד מֵבין אֶת הפתגם הזה מִתוכו: כל מי שגידֵל כלב באחריות, או סָבל מִשֶבר בָּרֶגל, או התאמן בִּנגינה מִדֵי יום, או בישל שַקְשוּקָה כמה פעמים, יודע על יחסים בין כלב לאדם ועל כְּאֵבֵי הגוף ועל דֶרך הריפּוּי או על תנועת האצבעות על כְּלִי הנגינה או על הכנַת אוכל טעים. אלֶה דברים שאי אֶפשר ללמוד בְּדיבור או בִּקריאה. הַידיעה כמו נִכנֶסת מִן המַעשֶׂה אֶל הגוף ממש. החוכמה הבּאה מִן הניסיון, היא בְּתוֹכֵנו והיא שלנו יותר מִכּל מה שלמדנו מאחֵרים וּמִן הקַדְמוֹנים.

מְרַתֵק לדעת לְמה הִתכּוֵון הֶחכם היהודי הסְפָרַדִי בֶּן המאה החמש עֶשׂרה, ר' יִצְחָק עָרָאמָה, כְּשֶכָּתב אֶת הפתגם הזה. עָרָאמָה כתב פֵּירוש לַפָּסוק "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִית ט יג) והוא מְהַרהֵר על השאלָה מהי קֶשת. מוּבן שהוא לא יָדע אֶת מה שגילָה אַייזֵק נְיוּטוֹן: אור השמש, האור הלבן שלנו, מֵכיל אֶת כל צִבעֵי הקֶשת. אבָל הוא יָדע היטב שצִבעֵי הקשת נִראים כשהשֶמש זורחת על טיפות גשם, והוא הִרגיש שֶמה שמְתוֹאר בַּפּסוק שבַּתורה אֵינו פֶּלא חד־פעמי אֶלָא תופעה טִבעית בְּחַיֵינוּ. ולכן הוא כתב דבר מְעַניֵין בִּמיוחד: יָדוע שכְּשֶאנשים הסובלים מִמַחלַת עיניים קשָה מַבּיטים בְּשַלְהֶבת של נר הם רואים, בגלל הדמעות הרבּות הזולגות מֵעֵיניהם, מֵעֵין עיגול של אור בְּצִבעֵי הקֶשת. והוא הוסיף שגם הוא עצמוֹ, כְּשֶסָבל מִמַחלת עיניים, ראה אֶת עיגול הקשת הזה: "ואין חכם כְּבַעל ניסיון ואני כְּאֶחד מֵהם ראיתי אותה על כּורחִי פְּעמים רבּות", הוא כתב בְּסִפרוֹ 'עֲקִידַת יִצְחָק'.

כלומר, עָרָאמָה למד מִמה שרואים כְּשֶיש דלקת עיניים על מה שכָּתוב בַּתורה! לא זוֹ בִּלבד שהוא למד מתוך עצמוֹ, אֶלָא הוא חשב שגם בתוך המחלות מִתגלים דברים חשובים המְלַמְדים אותנו על חוּקֵי העולם. מִכּאן אנחנו מְבינים שהפִּתגם המפורסם "אין חכם כְּבַעל ניסיון" אומר דבר נוסף וחשוּב מאוד: הֶחָכם לומד גם מתוך עצמוֹ וְלִפעמים אפילו את ההֶפך מִמה שֶקָרא בַּסִפרים. כי הֶחָכם גם מאמין לעצמוֹ. הוא סומֵך על ניסיונו. הוא יודע שהאדם הוא תופעה 'מַדָעית' שאֶפשר לִלמוד אותה וּמִמנה, כי אדם אחד הוא עולם שלם, ולכן גם ניסיונו של אדם חולֶה הוא פֶּתח לִידיעה חדשה על העולם.

עיניים – מגזין לילדיםגיליון 200 בנושא "חוכמה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו