בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

חוֹכְמַת הָעֲנָוָוה

מִי שֶמַכִּיר בְּקִיוּמָם שֶל גְדוֹלִים וּמְנוּסִים מִמֶנוּ וּבַעֲלֵי יֶדַע רָחָב מִשֶלוֹ, הוּא הֶחָכָם הָאֲמִיתִי

4תגובות
חוכמת הענווה מגזין עיניים

עֲלילת סִפרו של לוּאִיס קֵרוֹל 'אָלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת' עשירה בְּדִימוּיִים מקסימים. אחד מֵהם שָבה אֶת ליבי בִּמיוחד: אָלִיס צונחת אֶל מְחִילָתוֹ של הארנב הלבן וּמְגַלָה שָם דלת קְטנטנה המובילה לְגַן יְפֵהפֶה. אך אָלִיס גדולה מִכּדֵי לעבוֹר בַּפֶּתח הצר. היא שותָה אֶת תְכוּלָתוֹ של בקבוק שעלָיו כָּתוב "שְתֵה אותי", וּלְתַדְהֵמָתה מְמַדֵי גוּפה מִצטַמְצְמים מאוד, והדֶלת הזעירה אֵינה חוסֶמת עוד אֶת דַרכּה לַגַן הנִכסָף. גם הֶמְשֵכוֹ המפוּתָל של הסיפור אֵינו מצליח להסתיר אֶת הלֶקַח הֶחָשוב שלָמדתי כאן: מי שחָפֵץ לבקר בְּגן פְּלָאוֹת מִשֶלו, גָדוּש בְּכל הטוב שֶיש לָעולם להציע, אולי כדאי לו שיַקטין אֶת עצמוֹ מעט.

לדעתי, חוכמה היא הנְכוֹנוּת 'להִתְקַטֵן' וּלהצניע אֶת כישורֵינו, אפילו בלי שנִצטָרֵך לִשתות מִבַּקבוק כלשהו. מי שמוכן להכיר בְּקִיוּמָם של גדולים וּמְנוּסים מִמנוּ וּבַעלֵי יֶדע רחב מִשֶלו, הוא הֶחָכם האמיתי. 

אַייזִיק נְיוּטוֹן (1727-1642) היה פִיזִיקַאי וּמָתֵמָטִיקַאי אַנְגְלִי, מִגדולֵי המדענים בכל הזמנים. הוא הִסבּיר אֶת הַצלָחָתו כך: "אִם הִצלחתי לראות לַמֶרחקים, הֲרֵי זה מִשום שעמדתי על כִּתְפֵי ענקים." אמנם נְיוּטוֹן לא נוֹדַע בִּצְנִיעוּתוֹ, אך הוא נֶאלַץ להודות שלְלֹא היֶדע של אַנְשֵי המדע שקָדמוּ לו, לא היה יכול לְגַלוֹת אֶת תַגְלִיוֹתָיו החשובות, למשל, אֶת חוּקֵי הכְּבִידה, המֵכָנִיקָה והתנועה, שעלֵיהם מְבוּסֶסת ההנדסה המוֹדֶרְנית עד היום. גם סיסמת הפִּרסום של אֶחד מִמְנוֹעֵי החיפושׂ של גוּגְל המִתמַקֵד בְּמֶחקרים מדעיים, היא "עָמְדו על כִּתְפֵי נְפִילים", כלומר על כִּתְפֵי המלומדים הענקיים שתָרמו לַמדע והניחו אֶת היסודות לַהֶישֵׂגים המַדָעִיִים של יָמֵינוּ.

נְיוּטוֹן לא היה הראשון שהֵבין כי מַהוּתָה של החוכמה היא ההַכָּרה שאֵיננו יודעים הכול, ושֶכדאי שנלמד דברים רבּים. הוֹגֵי הדֵעות של העולם הָעתיק הֵבינו אֶת הדבָר לְפָניו. הִגדיל לנסֵח זאת סוֹקְרָטֵס, אַחד הפִילוֹסוֹפים החשובים בְּיָוָון הקדומה: "החוכמה האמיתית היא לָדַעת שאֵינךָ יודע דבר". אך זֶה רק הצעַד הראשון. לא דַי להכּיר בְּמִגְבְּלות היֶדע שלנו, עלֵינו גם להבין שכְּדֵי להעשיר אותו אנחנו זקוקים לְעֶזרת הזוּלָת. כמעט כל אדם סביבנו — חברים, ההורים שלנו ושל אחֵרים, מורים ואפילו האדם שנִפגוש בְּאַקְרַאי בָּרחוב — יכול לִתְרום לנו משהו. חוכמה היא גם הרצון והנְכוֹנוּת להקשיב לאחרים כאשר הם מוכנים להעניק לנו מִנִיסיונם, מהיֶדע שלהם או מִתְבוּנָתָם. 

חוכמת הענווה מגזין עיניים

איננו יודעים הכול. גם גדולֵי המדענים והוגֵי הדֵעות אֵינם יודעים הכול. אבָל נִדמֶה לנו שהיֶדע נִמצָא כיום בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵינו, וְשֶאִם רק נקיש אֶת צֵירוף המילים הנכון בִּמְנוֹע החיפושׂ המתאים בָּרשת נִמצא אֶת כל היֶדע הֶחָסֵר לנו. אך מֵידָע אֵינו יֶדע, ויֶדע אֵינו חוכמה, וּמוּטָב שלא נְבַלבֵּל ביניהם. מֵידָע הוא אוסֶף נְתוּנים ועוּבדוֹת. יֶדע מִתגַבֵּש כאשר אנחנו מעניקים מַשמָעוּת לַנְתוּנים האלֶה. לדוגמה: רשימת הכְּתוֹבות של הדואר האֵלֶקְטְרוֹני של חֲבֵרֵינו בַּכּיתה היא מידע. אִם נוסיף לְצד הכתובות אֶת שְמותֵיהם המְלֵאים של בני כיתתנו, נקבּל יֶדע המְאַפשֵר לנו לזהוֹת אֶת הדוא"ל של חבר מסוים. חוכמה נוצֶרת כאשר אנחנו נֶעזרים בַּיֶדע הזה כדי לארגן אֶת חַיֵינו: להחליט עִם מי להִתחַבר, בְּאֵילו מִמִקצועות הלימוד להתרכֵּז או כמה זמן ביום נכון לנו לָשֶבת מול מִרְקַע הטֵלֵוִויזיה או צג המַחשב. גם כאן אנחנו יכולים להיעזר בְּנִיסיונָם וּבְחוכמתם של אחרים. 

אֶלָא שההקשבה לְבַעלֵי הניסיון אֵינה מְשׂימה קלה. כולנו רוצים שיִשְמְעו אותנו, לכולנו חשוּב לִזכּות בְּהַערָכה וּבְאַהֲדה על מה שאנחנו אומרים. יָתֵר על כֵּן, לִפעמים, כאשר אנחנו מאזינים לִדבָרָיו של אדם אחֵר, אנחנו דרוכים לִמצוא בהם אי־דִיוּקים כדי לִסתור אותם בְּהִתלַהבוּת וּלהבליט בְּגַאוָוה אֶת חוֹכמָתֵנו. 

"סְיָג לַחָכְמָה שְתִיקָה", אמרו חָזָ"ל, וקראו לנו בְּדִברֵיהם שלא להפגין אֶת כִּישוּרֵינו ואֶת ידיעותינו בכל הִזדַמנוּת. הם הֵבינו שרִיסוּן הדַחף לדבֵּר והיְכוֹלֶת להקשיב לְדִברֵי האחרים יוסיפו לנו חוכמה. ואמנם, מי ששוֹאֵף לִרכּוש תְבוּנָה וְדַעת מוּכרח לִהיות עָנָיו, 'להקטין' אֶת עצמוֹ מעט וּלוַותֵר על הצורך להשמיע אֶת קולו שלו לִזמן־מה. רק כך נוכל, כמו אָלִיס, להגיע לְגַן החוכמה הנֶחשָק. 

 

עיניים – מגזין לילדים, גיליון 200 בנושא "חוכמה", אפריל 2017



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו