בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

מִשְפַּט שְלֹמֹה

הַאִם סִיפּוּר 'מִשְפַּט שְלֹמֹה' הוּא דוּגְמָה לְחוֹכְמָתוֹ שֶל שְלֹמֹה הַמֶלֶךְ

תגובות
משפט שלמה מגזין עיניים

הַמורָה חַוָוה סיפרה בַּכּיתה שֶשְלֹמֹה היה מלך חכם. היא אמרה שהסיפור על משפט שְלֹמֹה בַּתָנ"ך מוֹכיח אֶת חוכמתו. המורָה חַוָוה קראה לְפָנֵינו אֶת הסיפור שמסוּפּר בְּפרק ג בְּסֵפר מְלָכים א.

שתי נשים באו לִפנֵי המלך. האחת סיפרה: "שתֵינו גרות בְּבַית אחד וכל אחת מֵאיתנו ילדה בן. והִנֵה בַּלַילה מת ילדהּ של האישה האחרת. היא קמה מִמיטתה, לָקחה אֶת בְּנִי החַי והִשכּיבה אותו על ידה, ואֶת בְּנה המֵת הִשכּיבה אצלי." האישה האחרת טענה: "בְּני הוא החי, וּבְנה מת." המלך הֶאזין לְדִברֵיהן של שתי הנשים וציוָוה: "קְחוּ לִי חָרֶב... גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת" (פסוקים כד-כה). המֶלך ציוָוה להביא חרב וְלִגזור אֶת הילד החי לִשניים ולתת מחצית לָאישה האחת וּמחצית לָאישה האחרת. רַחֲמֶיה של האֵם של הילד החי נִכְמְרוּ על בְּנה והיא אמרה לַמֶלך: "בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ", תנו אֶת היֶלד החַי לִשְכֶנְתי ואַל תַהרגו אותו, והאישה האחרת אמרה: "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ" (פסוק כו). אז פָּסק המלך: "תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ" (פסוק כז) תְנו אֶת הילד החי לָאישה הרַחמנייה כי היא אימו האמיתית.

חַנָה קְלוּג הִתרַשְמה מֵחוכמתו של שְלֹמֹה, הִצבּיעה מיד ואמרה שהמשפט באמת מראֶה כמה חכם היה שְלֹמֹה כי הוא מצא דרך טובה לִקבּוע מי היא האֵם האמיתית. מֹשֶה מַעַבָּרִי הָיה סַפְקָן אבָל מוּסָרי. הוא אמר שאי אֶפשר לדעת בְּביטָחון מי מִשתֵי הַנשים היא האֵם האמיתית, אבָל זה לא חשוּב, מה שחשוב הוא שהאֵם שמְרַחֶמת על הילד ורוצָה אֶת טובתו היא שתְקַבֵּל אותו. על זה אמרה המורָה חַוָוה שמִצד אחד, טוב שהיֶלד יגדל אצל אֵם שדואגת לו, אבָל מִצד שני, אִם היא לא אימו הבִּיוֹלוֹגית אולי לא צודק שהיֶלד יגדל אצלה. "אבָל אִם אנחנו מַאמינים לְמה שכָּתוב בַּסיפור", אמרה חַיָה רוּדִין, שכְּהֶרגֵלה קראה בְּעִיוּן אֶת הפֶּרק, "אנחנו יודעים שהאישה שבּיקשה שלא להָמית אֶת היֶלד החַי היא באמת אימו כי כָּתוב בִּמפוֹרָש: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ." אבָל יַעֲקֹב פַּרְנֵס חשב על פֵּירוּש אחֵר וּמְעַניֵין: "יִיתָכן שבַּמילים 'האישה אשר בְּנה החַי', הכַּוונה שזאת האישה שזְכוּתה לַבֵּן החי בלי להתחייב שהיא אמו הבִּיוֹלוֹגית".

נִיצָה חָסוֹן הֶעֶלתה אֶפשָרוּת דֵי מְשַעשַעת: "שְלֹמֹה המֶלך נֶחשב לְחָכם, אבָל מה הוא היה עושֶׂה אִילוּ היו שתי הנשים מְבַקְשות רחמים על הילד? הֲרֵי טִבעי שגם האישה שהיֶלד אֵינו בְּנה תבקש עליו רחמים ותִהיה מוכנה לִמסור אותו לְאימו האמיתית וּבִלבד שלא יֵיהָרג".
"נכון, נִיצָה צודקת", הִמשיכה חַנָה אָסִידוֹן אֶת הרעיון והוסיפה: "וּמה היה עושֶׂה המלך אִילוּ היו שתי הנשים שותקות, לא מְאַשְרות לִגזור אותו וגם לא מְבַקשות לְהַצילוֹ? הֲרֵי ברור שֶאָז לא היה המלך מְמַמֵש אֶת הצִיווּי לִגזור אֶת הילד. וּבָרור שמצב כזה לא היה נֶחשב לו חוכמה גדולה".

משפט שלמה מגזין עיניים

ואָשֵר קִיזְ'נֵר הוסיף: "אומרים לנו שהמלך היה חכם, ויִיתָכֵן שהוא יָדע מִלְכַתְחִילה מי היא אימו של הילד החי. מה היה המלך עושֶׂה אִילו היה מִתבָּרֵר שהאֵם של היֶלד המת דַוְוקא היא המְרַחֶמת על הילד החַי ואִילו האֵם של הילד החַי מְצַוָוה: 'גְזוֹרוּ'? הֲרֵי יש סוֹבְרים שמֵרוב פחד ויֵיאוּש מִכּוֹחו הרב של המלך האֵם האמתית דַוְוקא אמרה בִּמְרִירוּת: 'גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ'".

"הסיפור יפֶה, אבָל הוא לא מְתָאֵר הֲלִיך מִשפָּטִי תַקִין", אמר עוֹפֶר בֶּכֶר, שֶקָלט מֵאָחִיו הגדול יֶדע של מבוגרים, "כך לא מְבָרְרים אֶת העוּבדות בְּמִשפּט. בְּמִשפּט צריך להביא עֵדים שֶשָמעו וּבְעיקר ראו דבר, ואִם אין עֵדים צריך להִסתַמֵך על רְאָיוֹת שנִמְצְאו בַּחֶדר שֶבּו יָשְנו הַנשים, אבָל הַבָּעת רחמים אֵינה טענה מִשפּטית תְקֵפה".

"אבָל אתם יכולים להודות שזה סיפור טוב", אמרה יָעֵל בּוֹיְטְלֶר.  

והמורָה חַוָוה סיכמה: "ואִם רוצים אֶפשָר ללמוד מהסיפור הטוב הזה שאֵם שדואֶגת לִבְנה, שֶטובתו היא טוֹבָתה, היא אֵם אמיתית. ואִם כך, הסיפור בכל זאת מַדְגים אֶת חוכמתו של שְלֹמֹה המלך".


מאמר מעיניים – מגזין לילדים, גיליון 200 בנושא "חוכמה", אפריל 2017
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו