צוֹפֶן הַפַּסִים שֶל הַבַּרְקוֹד - עיניים - מגזין לילדים - הארץ
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

צוֹפֶן הַפַּסִים שֶל הַבַּרְקוֹד

כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת הַבַּרְקוֹד מֵהַתַשְלוּם בַּקוּפָּה, אֲבָל מְעַטִים יוֹדְעִים אֵיךְ הוּא פּוֹעֵל

2תגובות
איור לסיפור


הַכּול מַכּירים אֶת הבַּרְקוֹד, אותם קַוֵוי זֶבּרה שחורים־לבנים שֶיש כמעט על כל מוצר שקונים, אותם קַווים שהקופאית בַּמַרכּול (בַּסוּפֶּרְמַרְקֵט) מְכַוֶונת אל מכשיר מיוחד, וּמיד מופיע בַּקוּפּה הרושֶמת המֵידע על המוצר. הקַווים האלֶה הם צופן, וזוֹ גם מַשמָעוּת המילה 'בַּרקוֹד': 'קוד קַווים'.

בַּמכשיר יש קַרנֵי לֵייזֵר אדומות שֶזָזות בִּמהירוּת הָלוֹך וָשוֹב, וכך הוא סורק אֶת הבַּרקוֹד. בְּתוֹם הַסְרִיקה המכשיר מְצַפצֵף וּמְסַמן שהוא פָּנוי לְפִענוּח המוּצָר הבּא. לִפעמים הסורק אֵינו מצליח לִקרוא אֶת הבַּרקוֹד ולא נִשמע צִפצוף, ולכן הקופאית מְנַסָה להָקֵל עליו אֶת המְשׂימה: היא מסוֹבֶבת אֶת המוצר, מְקָרֶבת אותו לַמכשיר, מרחיקה אותו מִמנוּ, או מְנַסָה ליַישֵר וּלנקות קצת אֶת הבַּרקוֹד. אִם הסורק עדַיין מְסָרֵב לצַפצֵף, הקופאית מַקלידה אֶת המִספָּר הרָשום מִתַחת לַקַווים. תַקָלות כָּאֵלֶה נדירות, לְמַרבֵּה המזל, כי ההקלדה גוזֶלת זמן רב וּמְעַכֶּבת מאוד אֶת תהליך עריכת החֶשבּון.

ואכן, הַשאיפה לקצר אֶת שְלַב המַעבָר בַּקופה הייתה המֵנִיעַ לְהַמצָאַת הבַּרקוֹד. כבר לִפנֵי יותר מִשישים שנה פּוּתחה שיטה לְסימוּן מוּצְרֵי מזון. המַמציאים, בֶּרְנַרְד סִילְבֵר ונוֹרְמָן ו'וּדְלֶנְד מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת דְרֶקְסֵל שבְּאַרְצוֹת הַבּרית, הִציעו לסמֵן אֶת המוצָרים בִּדְיוֹ זַרחָנית, להאיר אֶת הסימוּן בְּאור על־סָגול, וּבְאֶמצָעוּת חַיישָן מתאים שיוּצַב בַּקופּה לִקלוט אֶת מה שכָּתוב. ההצעה הזאת נִפסְלה מִשום שהצֶבע דָהה, וגם מְחיר הדְיוֹ היה גָבוה מדי. רק בִּשנת 1971 הם הִמציאו אֶת הבַּרקוֹד, המבוּסָס על הרעיון של קוד מוֹרְס. קוד מוֹרְס מוּרכָּב מֵרְצָפִים של שני סימנים, כמו קו וּנקודה או אור קצר ואור ארוך, והבַּרקוֹד בָּנוי מֵרְצָפים של קַווים שחורים וּלבנים צרים ועבים.

כַּיום הבַּרקוֹד הוא אֶמצָעִי הסימון הנָפוץ ביותר בָּעולם. הוא מְשַמֵש בְּאֵין־סְפוֹר מְכוֹנות שמַעבירות פְּריטים מִמָקום לְמקום בְּאופֶן אוֹטוֹמָטִי: בְּקַוֵוי יִיצוּר בְּמִפעָלים, בְּמַחסנים אוֹטוֹמָטִיִים, בְּמִיוּן מִכתבים וְדִברֵי דואר, בִּטְעינה וּפְריקה של סחורות בִּנְמֵלים ועוד ועוד. בַּרקוֹדים מְשַמְשים גם לְזִיהוּי וּלְאִישור: לִפתיחת דלתות וּשְעָרים (בַּחֲנִיוֹת בְּתשלום, למשל), לְסימון כרטיסֵי נסיעה בּרַכֶּבת או כרטיסי עלִייה לַמָטוס, לְזִיהוי עובדים בְּכרטיסֵי נוֹכְחוּת ועוד. השימוּש בּבַרקוֹד לְזִיהוי חוסֵך זמן וּמוֹנֵע טעויות.
יִתְרונו הגדול של הבַּרקוֹד הוא מְחִירו הנָמוך, כי הקוד מוּטבָּע בַּמוצרים בְּאֶמצָעוּת הדפסה פשוטה. שיטה זו זוֹלה הרבּה יותר מִשיטות מוּצפָּנות אחרות, כמו פס מַגְנֵטי או רְכִיב אֵלֶקְטְרוֹנִי זעיר, המוצמד למשל לְמוצרים יקרים (לִמניעת גניבה) או לִכלבים (לסמֵן שחוּסְנוּ).

חֶסרוֹנו של הבַּרקוֹד הוא הכַּמוּת המְעַטָה של מֵידע שאֶפשר לסמֵן בְּאֶמצָעוּתו. אולם חיסָרון זה אֵינו חמוּר כל כך, כי לְשֵם סימון בִּלבד הבַּרקוֹד יעיל ביותר: דַי בשֵש סְפרות להבחנה בין מִילְיוֹן מוּצרים, וכל בַּרקוֹד פָּשוט מֵכיל יותר מִשֵש סְפרות.
חיסרון נוסף הוא קֶצב הַקריאה האיטי של סורק הבַּרקוֹד. אוּלם אין לִשכּוח כי גם אִם הסורק איטי יחסית, הוא מָהיר אַלפֵי מוֹנים מֵהַקלָדַת המחיר של כל מוצר בְּקוּפּת המרכול.

ברקוד

ועוד חיסרון יש לשימוש בבַּרקוֹד: קל יחסית להעתיק אותו בְּאֶמצָעוּת מצלמה או סוֹרק, ולכן הוא אֵינו מַתאים לִשמירה על מֵידע סודי. פִּתְרון חֶלקי לְחיסרון זה נִמצא בְּבַּרקוֹדים מוֹדֶרְנִיִים, שֶהם צפופים ולכן לא קל לזַיֵיף או אפילו להעתיק אותם.
הבַּרקוֹד הוא 'קוד מְכוֹנָה', כלומר קוד שנִקרָא באֶמצעות מכונָה ולא בִּידֵי אדם (בְּניגוד לְקוד מוֹרס, למשל). בִּגלל התְכוּנה הזאת של הבַּרקוֹד עליו להיות אמין לַחֲלוּטין וחָסִין מִטָעויות וּמִשְגיאות בַּקריאה. אמינוּת הקוד תְלוּיה בְּתִכנוּן נכון שלו וּבְהַדפָּסה מדוּיֶקת; שְגיאוֹת עלולוֹת לִנבּוע מִלִכלוך, מִשינויים בַּמֶרחק וּבַזָוִוית שֶבּין הקוד המוּדפּס לַסורק וּמִתְנָאֵי התְאוּרה בַּסביבה. כדי להִימָנע מִשגיאות כָּאֵלֶה הסורק מְתוּכנָת לִבדוק אִם המידע שקָרא נכון הוא או שָגוּי. אִם המידע שָגוי, הסורק יודע שלא להעביר אותו הָלאָה וסורק שוב אֶת הקוד. אמנם תהליך הביקורת אֵינו מַבטיח קריאה נכונה, אבָל הוא מוֹנֵע הַעבָרת מֵידע שָגוי (למשל, כדי שלא נְחוּיַב בְּתשלום על מוצר אחֵר מִזֶה שֶקָנינו).
כיצד קוד פשוט יחסית מַבטיח אמינות והגנה מִפּנֵי שגיאות וטעויות בַּקריאה? הקוד שבְּקוּפּות המרכול מכוּנֶה 'קוד יוּ־פִּי־סִי' (UPC), שֶהם רָאשֵי תֵיבות של המילים 'קוד מוצרים אוּנִיבֶרְסָלִי' בּאַנְגְלִית (Universal Product Code). הקוד הזה מיוֹעָד לקידוד מִספָּרים בִּלבד, ואוֹרְכּוֹ קבוע: בְּדִיוק 12 סְפרות.

קוד יוּ־פִּי־סִי, כמו כל בַּרקוֹד, בָּנוי מִסִדרה של קַווים שחורים וּלבנים. רוחב כל קו והַסֵדר שֶבּו הם מסודרים מִשתַנֶה בְּהֶתאֵם לַמידע המְקודָד, אך הם חַייבים להתאים לְכמה כללים:
כל סִפרה בַּקוד בְּנוּיה מִשֶבע רצועות שרוֹחבָּן אחיד, ולכן לְכל הסְפרות אותו הרוחב; כל רצועה יכולה לִהיות שחורה או לבָנה; עוֹבי הקַווים מִתקַבּל מִצֵירוף של כמה רצועות מֵאותו הצֶבע: אחת, שתיים, שלוש או ארבע רצועות סְמוּכות, שֶכּולן שחורות או שֶכּולן לבנות; בְּכל סִפרה יש בְּסך הכול שני קַווים שחורים וּשניים לבנים.
שתֵים עֶשׂרה הסְפרות של קוד יוּ־פִּי־סִי מחולקות לִשתי קבוצות של שש סְפרות. בין שתי הקבוצות מַפרידים חמישה קַווים, כל אחד בְּרוחב רצועה: לבן, שחור, לבן, שחור, לבן. בְּכל אחד מִקְצוֹת הקוד נִמצאים שלושה קַוֵוי גבול, כל אחד בְּרוחב רצועה: שחור, לבן, שחור. רצועות הגבול מְסַמְנות לַסורק אֶת תְחִילָתו ואֶת סופו של הקוד.
הגודֶל שבּו מוּצג הקוד לַסורק אֵינו מַשפּיע על הפִּענוח. אין כל הֶבדל אִם הקוד מודפס בְּרוחב שלושה סֶנְטִימֶטְרִים או חמישה או עשָׂרה, ואִם הוא מועבָר קרוב לִפנֵי הסורק (וְנִראֶה גדול) או בְּמֶרחק מִמנוּ (ואז הוא נִראֶה קטן יותר) — הסורק מְפַענֵח אֶת הקוד רק על פי מִבנֵה הקַווים, כלומר על פי רוֹחבָּם ועל פי המִרְוָוחים שבֵּיניהם. אִם, למשל, הוא מְזַהֶה בַּצד השׂמאלי קַו לבן שרוֹחבּו בְּדִיוק פי שלושה מֵרוחב הקַו השחור שלְיָדו, הוא יודע בְּוַודָאוּת שזאת הסִפרה תשע, כי בַּקוד כולו אין עוד צֵירוף שמַתחיל כך. קַוֵוי הגבול וקַו האֶמצע מְסַמְנים לַסורק מַהו רוחב רצועה בְּסיסית.

מי שבֵּינתיים הלך לַמטבּח והֵביא שַׂקית בַּמְבָּה או חבילת קוֹרְנְפְלֶקְס ועכשיו הוא מְנַסֶה לפַענֵח אֶת הקוד שעלֶיה נוֹכַח לָדעת שֶגם בְּעֶזרת המַפתח שבַּטבלה קשֶה מאוד לדעת אֵילו קַווים שַיָיכים לאֵיזוֹ סִפרה. לְעֵינינו כל הקַווים נִראים כְּרֶצף אחד ארוך, אך הסורק פועל בְּשיטה שונָה: הוא קורא אֶת כל הקַווים בְּרֶצף, שומר אֶת כל הנְתוּנים (רוחב כל קַו שחור ורוחב כל קַו לבן) בַּזיכָּרון, ואז בודק בְּעֶזרַת המְעַבֵּד הזעיר שנִמצָא בְּתוכו אֶת הסִדרה כּוּלה. הבְּדיקה מוּרכֶּבת לְמַדי וכוֹלֶלת מאות ואף אַלפֵי פעולות חישוב, וּבהן הַשוָואַת רוחב כל קו שחור לַקַווים האחרים. אך כֵּיוָון שֶמדוּבָּר בְּמַחשב, פעולות החישוב נַעשׂות בִּמהירוּת רבּה, וכל התהליך נִמשך פחות מֵאַלפּית השנייה. סוֹרְקֵי הבַּרקוֹדים מסוגלים לִסרוק יותר מ־100 קודים בִּשנייה, ועיקַר זמן הפִּענוח מוּקדָש לַהֲזָזַת קַרנֵי הלֵייזֵר על פְּנֵי המוּצָר ולא לַחישובים המָתֵמָטִיִים.

ברקוד

נקודה מְעַניֶינת נוסֶפת בְּמִבנֵה הקוד היא ההֶבדלים בין הסְפרות: עיון בְּטַבלַת הקודים מַראֶה שכּל אחת מֵהסְפרות נִבדֶלת מֵהאחֵרוֹת בְּרוֹחבָּם של שני קַווים לְפָחות. כך, גם אִם נופֶלת טעות קטנה בַּהדפסה או אִם יש לִכלוך על אַחד הקַווים, אין חשש שהסורק יִטעֶה ויקרא סִפרה אחת כְּסִפרה אחרת. הוא יגלה מיד שזאת אינה סִפרה תִקנית.
אך כל ההגנות האלֶה לא דַי בהן לִמנוע טעויות בַּקריאה, ולכן כולל הקוד גם מַנגְנוֹן אַבטָחה בְּאֶמצָעוּת סִפרַת ביקורת. סִפרת הביקורת אֵינה עוזֶרת לַסורק לִקרוא אֶת הקוד בִּמדויק, אֶלָא מַתריעה אִם מה שֶקָרא אינו נכון.

רעיון סִפרַת הבִּיקורֶת פָּשוט לְמַדי: רק אחת עֶשׂרה הספָרות הראשונות אֵינן תלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ וּמסַמנות אֶת המוצָר, ואִילו הסִפרה האחרונה נוצֶרת מֵחישוב מָתֵמָטִי של אותן 11 סְפרות. סִפרת הביקורת מקודֶדת, כמו כל הסְפרות האחרות, לְזוג קַווים שחורים וזוג לבנים. אחרֵי הַסריקה וּפִענוח הסְפרות עושֶׂה המְעַבּד שבַּסורק אֶת החישוב המָתֵמָטי של 11 הסְפרות הראשונות וּמְוַודֵא שהתוצאה אכן שוָוה לַסִפרה ה־12. אִם התוצאה שונָה, הסורק 'מֵבין' שנָפלה טעות וחוזר על הסריקה. הצִפצוף שמַתִיר לַעבור לַפְּריט הבּא מוּשמע רק אִם סִפרת הביקורת מתאימה, וזוֹ הסיבה שאִם מְשַבְּשים וְלוּ סִפרה אחת בַּקוד (למשל בְּאֶמצָעוּת קִשקוש עלֶיה או גְזִירָתה) הסורק מְסָרֵב לאַשֵר אֶת המוצר וּלהעביר אותו.

הקִידוּד של כל סִפרה תָלוי בַּצד שֶבּו היא נִמצֵאת, כי בְּכל צד של הבַּרקוֹד נִקבּע לה קידוד אחֵר.
ודאי הִבחַנתם שֶכּל הסְפרות שבַּצד השׂמאלי מַתחילות בְּקַו לבן וּמִסתַיימות בְּקַו שחור, וכל הסְפרות שבַּצד הַימני מַתחילות בְּקַו שחור וּמִסתַיימות בְּקַו לבן. סֵדר זה מַבטיח שהקַווים השחורים לא 'יִתחַבּרו' לַקַווים השחורים שבְּקַוֵוי הגבול (שחור, לבן, שחור) או לְאֵלֶה שבְּקַוֵוי האֶמצע (לבן, שחור, לבן, שחור, לבן).
אולי הִבחַנתם גם שקִידוּד הסְפרות בַּצד הַימני הוא בְּדִיוק תמונת תַשְלִיל (נֵגָטִיב) של הקידוד בַּצד השׂמאלי, כלומר בִּמקום כל קו לבן בַּצד האֶחד יש קו שחור בַּצד השני, וּלְהֶפך. וּמוּבָן שֶאין קוד שהוא תמונת רְאי של קוד אחֵר, בִּשנֵי הצדדים. קידוד זה מַבטיח שהסורק לא יִתבּלבּל ויֵדע בְּדִיוק אֵילו סְפרות נִמצאות בְּאיזה צד. תְכוּנה זוֹ של הקוד חשובה מאוד, שֶהֲרֵי הקופאית מְקָרֶבת אֶת המוצר לַסורק בְּלי לְכַוֵון: לִפעמים הקוד מוּצג ישר לִפנֵי העֵינִית של הסורק, לִפעמים הפוּך וְלִפעמים בַּאֲלַכְסוֹן, אך הסורק תמיד יודע לזַהות אֶת הקוד וְלִקרוא נכון אֶת שתֵים עֶשׂרה הסְפרות.

 

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 119 בנושא 'צופן'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו