בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

מְרַגְלִים

כַּמָה שִיטוֹת הַצְפָּנָה שֶמְרַגְלִים הִשְתַמְשוּ בָּהֶן בֶּעָבָר

תגובות
איור לסיפור


מְרַגְלים מְנַסים לֶאסוף מידע על אוֹיְבֵי אַרצָם וּלהעביר אותו אל שוֹלְחֵיהם, כלומר אל מי שמַפעיל אותם. לָרוב מְרַגלים פועלים בִּבדידוּת וּבְסיכון רב, מִפּנֵי שאִם הם נִתפּסים הם עלולים לשַלֵם על מַעשֵׂיהם בְּחַיֵיהם וְלהיות מוּצָאים להורג.
מרגל שנִמצא רחוק מֵהמַפעילים שלו צריך להעביר אליהם אֶת המידע שאסף או לקבּל מֵהם הַנְחָיוֹת. כדי שאיש לא יְגַלֶה אֶת הסודות שהוא מַעביר או מקבל, המידע נִשלח בְּהַסוָואה בְּאֶמצָעוּת צוֹפֶן. הצופן מַבטיח שאִם ההודעות יִפּלו בִּידֵי זָרים הם לא יוכלו להבין אֶת הכָּתוב בהן, או שיבינו אותן לא נכון וְיַחשבו שזה מידע חסַר חשיבוּת.
 

איור לסיפור

שִיטַת הַמוֹט וְהָרְצוּעָה

אחת מִשִיטות ההַצפָּנה שהיו בְּשימוש כבר בָּעולם הָעתיק, לִפנֵי 2500 שנה,  נִקרֵאת 'שִיטת המוֹט והרצועה'. המַפתח לְפִענוּח הצופן הוא מוט בְּקוֹטֶר מסוים שנִמצא הן בִּידֵי שולח ההודעה הן בִּידֵי מְקַבְּלָהּ. השולח מְגַלגֵל רצועת נייר על המוט, ואחַר כך כותב עלֶיה אֶת המֶסר. מִשֶסִייֵם לִכתוב הוא שולח אֶת ההודעה לְלא המוט אל הנִמְעָן (מְקַבּל ההודעה), הנִמעָן מְגַלגֵל אֶת הנייר על מוט דומה וקורא בְּקַלוּת אֶת הכָּתוב. אִם הודעה כזאת נופֶלת לְיָדיו של זָר שאֵינו יודע אֶת קוֹטֶר המוט יִקְשֶה עליו מאוד לְפַענֵח אֶת המֶסר.

שִיטַת הַהַקְטָנָה
באמצע המאה העֶשֹרים הִשתמשו בְּשיטה מוֹדֶרְנִית לְהעברה חסוּיָה של מְסָרים בין מרגלים — בְּאֶמצָעוּת צילום בְּהַקטָנה רבּה מאוד מוּזערו המְסָרים לְגוֹדֶל בִּלתִי נִראֶה לָעין. למשל, מכתב שנִכתב בַּמָקור על דף A4 (עמוּד מַדפֶּסת רגיל) הוּקטן לְגודל של נקודה ושוּבַּץ בְּטֶקְסְט רגיל כִּנקודה בְּסוף משפט. גם אִם מכתב כזה נפל לְידיים זרות, היה סיכוי נמוך מאוד שמישהו יְגַלֶה שבַּנקודה האחרונה בַּמִשפּט השלישי מִסתַתֵר מֵידע חשוּב. אבָל אַלְיָה וְקוֹץ בָּה (השיטה טובה, אך יש בה גם מִגְרַעת): כדי להצליח להקטין כל כך אֶת הכְּתב וּלהגדיל אותו שוב לקריאת המֶסר נִדרָש ציוד משוּכלל וּמוּרכּב. ציוד כזה קשֶה לְהַשָׂגה, מַכבּיד על נַיָידוּתוֹ של המרגל, וּבעיקָר — מְסַכֵּן אותו, כי אִם הציוד מִתגַלֶה בָּרור שֶמי שמַחזיק בו הוא מרגל.
 

איור לסיפור

מוֹדָעַת פִּרְסוֹמֶת בָּעִיתוֹן
אֶמצָעִי נוסף בעולם הריגול הוא הַצפָּנַת המֶסר בְּמוֹדָעַת פִּרסומת בָּעיתון. המרגל או שוֹלְחָיו מְפַרְסמים בָּעיתון מודעה הנִראֵית תְמימה, למשל 'דירה להשׂכרה' או 'רֶכב לִמכירה', וּמשַבְּצים בה מֵידע מוּצפָּן. לְזָרים המודעה נִראֵית רגילה לגמרֵי, אבָל לְבַעלֵי הסוד יש 'מַפתח' לִקריאת המֶסר האמיתי של המודעה. למשל, בְּאֶמצָעוּת מודעה תמימה כִּבְיָכול: 'דירה לִמכירה ברחוב הֶרְצְל מספר 9, קומה ג, דירה 12' יכולים מרגלים לִקבּוע עִם חַבְרֵיהם להיפָּגש באותה כְּתוֹבת (אולי בְּעיר אחרת, שסיכמו עלֶיה) ביום ג בשעה 12.

סִימָנִים שֶנִרְאִים תְמִימִים
הַעבָרת מסרים בְּאֶמצָעוּת סימנים שנִראים תְמימים היא שיטה מקוּבֶּלת מאוד בְּעולם הריגול. כך נהגו, למשל, גם חַברֵי מַחתֶרת נִילִ"י, שפָּעלה בָּאָרץ בִּשנות מִלחֶמת העולם הראשונה נֶגד השִלטון הטוּרְקִי. המַחתֶרת הוּקְמה בִּידֵי קבוצה קטנה של יהודים שרָצו לַעזור לַבְּרִיטִים לִכבּוש אֶת האָרץ מִידֵי הטוּרְקִים. חֲבֵרֶיה היו אוספים מִכּל רַחבֵי האָרץ, ואפילו מִסוּרְיָה, מֵידע על מַהַלְכֵי הצבא הטוּרְקִי, ואֶת המֵידע היו מַעבירים לאונייה בְּרִיטִית שֶהָייתה מַגיעה לְחוף עַתְלִית. כֵּיוָון שֶהָיה מסוכן להתקרב אל החוף, נִקבְּעו מִפְגְשֵי הריגול בְּדֶרך כְּלל בְּלֵילות בלי יָרֵח. אבָל כדי שהאונייה לא תִסתַכֵּן לַשָוְוא הִשתַמשו חַברֵי נִילִ"י בְּצוֹפֶן להודיע לַבְּרִיטִים אִם יש בִּידֵיהם מידע בַּעל עֵרך ואִם כדאי לקַיֵים אֶת המִפגש ביניהם. בְּבוקר יום המפגש הייתה שטה האונייה מול חוֹפֵי זִיכְרוֹן יַעֲקֹב, שָם הִתגוֹרֵר מנהיג המַחתֶרת אַהֲרוֹן אַהֲרוֹנְסוֹן. בַּכֶּרם של אַהֲרוֹנְסוֹן היה צריף, וְלַצריף חלון. אִם הוּשאר החלון פָּתוח, יָדעו הבְּרִיטִים שמְצַפֶּה להם מידע חשוּב וְשֶהַמִפגש יִתקַיֵים כַּמוּסְכָּם; אִם החלון היה סגור, באותו לילה לא הייתה האונייה מַגיעה לַחוף. לְאישור שֶרָאו אֶת החלון וקיבלו אֶת המֶסר היו הבְּרִיטִים מַעלים עשן בַּאֲרוּבּת האונייה.
 

קוֹד מוֹרְס
לִפנֵי כְּמָאתיים שנה הוּמצָא צופן היָדוע בַּשֵם 'קוד מוֹרְס'. קוד מוֹרְס שִימש לְשידור מְסָרים לַמֶרחק, וְלָאו דַווקא לְהַעבָרת מסרים סודיים. שיטת התִקשורת הזאת היא בִּינָרִית, כלומר יש בה רק שני מצבים (בִּי=שניים), והיא מְיוּשֶׂמת בְּכל מִינֵי אֶמצָעים: בִּכתיבת קו וּנקודה, בְּהַדלקה וְכיבּוי מְקוֹר אור, בְּהַשמָעת צליל הַקָשָה ארוך וקצר וְכַדומֶה. לְכל אות, לְכל מִספּר וּלכל סימן פיסוק (נקודה, פסיק, סימַן שאלה) נִקבּע רֶצף אחֵר של שני הסימנים, וכך אֶפשר 'לִקרוא' כל מֶסר. קוד מוֹרְס שִימש בעיקר לְתִקשורת בין אוניות בְּלֵב ים, אך הוא נוּצַל כמובן גם לְצוֹרְכֵי ריגול.
 

כתב מורס

קוד מוֹרְס לאָלֶף־בֵּית בְּעִברית:
הַמְרַגֵל אֵלִי כֹּהֵן
בִּתחילת שְנות ה־60 של המאה הקודֶמת חי בדַמֶשֶׂק בִּירת סוּרְיָה מְרַגל יִשׂרְאֵלִי בְּזֶהוּת בְּדוּיה של סוחר עַרְבי אמיד. שְמוֹ של המרגל היה אֵלִי כֹּהֵן. הוא הִצליח לִקשור קשרים חמים עִם צַמֶרת הצבא והשִלטון בְּסוּרְיָה, וכך הִצליח לֶאסוף מֵידע בַּעל עֵרך רב לִמדינת יִשׂרָאֵל. אֶת המֵידע שהִשׂיג היה מַעביר ליִשׂרָאֵל בְּשִידורֵי מוֹרְס. בְּעֶזרַת המידע שהֶעביר אֵלִי כֹּהֵן הִצליחה מדינת יִשׂרָאֵל לְסַכֵּל (לבטל) כמה פעולות שתִכנֵן הצבא הסוּרִי, והדבָר עוֹרֵר אֶת חֲשָדָם של הסוּרִים שפּועל בְּתוֹכָם מרגל. מְסַפּרים שיום אחד הִשבּיתו הסוּרִים אֶת כל שידורֵי הרדיו בדַמֶשֶׂק ושוטטו בִּרחובות הָעיר בְּנַיָידוֹת מיוחדות המסוגלות לאַתֵר שידורֵי רדיו. רק מַשְדֵר אחד פָּעל — המַשדֵר של אֵלִי כֹּהֵן. אֵלִי כֹּהֵן נִתפּס בשעה שהֶעביר ידיעה ליִשׂרָאֵל, וּלאחַר חקירות ועִינוּיים הוא הוּצָא לַהוֹרֵג.

איור לסיפור
איור
איור לסיפור

הוֹרָאוֹת לְבִיצוּעַ הַצְפָּנָה בְּשִיטַת הַמוֹט וְהָרְצוּעָה
מָה צָרִיךְ?
 שני גְלִילֵי קַרְטוֹן ארוכים, למשל גְלִילֵי קַרְטוֹן של נייר כסף או של מגבות נייר.
 רצועת נייר. אפשר לַחתוך דף רגיל לְאוֹרְכּוֹ לארבע רצועות וּלחַבֵּר אותן זוֹ לָזוֹ בְּמַכְלֵב (שַדְכַן סיכות) או בדבק.
 סרט דָביק (סְקוֹץ') וּכלי כתיבה.
מָה עוֹשִׂים?
מדבּיקים בסרט דָביק אֶת רצועת הנייר לְאַחד הקְצָווֹת של הגליל. מְסוֹבבים אֶת רצועת הנייר סְביב הגליל בַּאֲלַכְסוֹן, כך שבְּכל סיבוב היא נוגעת בִּרצועת הנייר של הסיבוב הקודם — לא מְכַסָה אותה, ולא מוֹתירה רֶוַוח ביניהן. כאשר הרצועה מַגיעה לַקָצֶה השני של הגליל מַדבּיקים גם אותה לַגליל בחתיכה קטנה של סרט דביק.
כותבים מכתב או מְצַיירים ציור על הגליל כאילו הוא מכוּסֶה בְּדף נייר שלם, כלומר מִתעַלמים מִפַּסֵי החיבור שבֵּין הרצועות. כְּשֶמְסַיימים לִכתוב או לצייר מְסִירים בעדינוּת אֶת הסרט הַדביק וּפוֹרְשׂים אֶת הרצועה. מְבַקשים מִמישהו אחֵר לְפַענֵח מה כָּתוב או מה מצויר על הרצועה — סָביר שֶיִהיה לו קשֶה מאוד לַעשׂות זאת. עכשיו נותנים לו אֶת הגליל השני, מבקשים שֶיִכְרוֹך סְביבו אֶת הרצועה, ומקווים לִראות אֶת ההִתפַּעלוּת שלו מֵהִתגַלוּת המֶסר.  
 

תַחֲרוּת
מִסרו גליל אחד למישהו אחֵר והַשאירו גליל אחד בְּיַדכם. הַעבירו זה לָזה הודעות נִסתָרות, והִתחָרוּ מיהו המְפַצֵח המהיר מִשניכם.

 

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 119 בנושא 'צופן'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו