בְּנוֹת הָאָדָם - עיניים - מגזין לילדים - הארץ
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

בְּנוֹת הָאָדָם

עַל הַמַאֲבָק לְשִוְויוֹן זְכוּיוֹת בֵּין נָשִים לִגְבָרִים בַּמְדִינוֹת הַדֵמוֹקְרָטִיוֹת

תגובות
התפתות מעמד האישה באיור

בַּסרט 'מֵרִי פּוֹפִּינְס' רואים אֶת וִינִיפְרֵד בֶּנְקְס, אימם של הילדים השובבים גֵ'יין וּמַיְיקְל, שְׂמחה בִּמיוחד כשאבא שלהם בוחר בעצמו אוֹמֶנת לַילדים, הלוֹא היא מֵרִי פּוֹפִּינְס. היא שְׂמחה משום שבעלה, פְּקיד הבַּנק, מגַלֶה בַּפּעם הראשונה עניָין בְּחינוך הילדים וּבַנַעשֶׂה בַּבַּית, תְחוּם שעד אז היה בְּאַחרָיוּתה בלבד. היא שׂמחה גם משום שסוף כל סוף מישהי תטפל בַּילדים בִּמקומה, והיא תוּכל להצטָרֵף לְחַברותֶיה בִּתנועת הסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת הנלחמות למען זכותן של נשים להצביע בַּבּחירוֹת לַפַּרְלָמֶנְט הבְּרִיטִי. ואכן, במשך כל הסרט גברת בֶּנְקְס עונדת על שׂמלתה סרט כחול ועליו המילים 'קול הצבּעה לנשים'.
התנועה הסוּפְרָזִ'יסְטִית שֶקמה בּאַנְגְלִייָה בִּתחילת המאה העֶשׂרים טענה שדרישת הַנָשים להצביע בַּבּחירוֹת לַפַּרְלָמֶנְט אֵינה רעיון חדש, אֶלָא נובַעת מֵהחוק הקַיים: כֵּיוָון שלפי החוק האַנְגְלִי כל אדם בן 21 ומַעלָה יכול להצביע בַּבּחירוֹת לַפַּרְלָמֶנְט, וכֵיוָון שנָשים גם הן בְּנות אדם, בָּרור שֶיש לְנָשים זְכוּת להשתתף בַּבּחירות.

השאֵלה היא מדוע בחרו הסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת להילחם דווקא למַעַן זְכוּת ההצבעה לְנָשים, בשעה שאִי־השִוְויון בין גברים לנשים עדיין שָׂרר אז בִּתְחוּמים רבּים נוספים. באותה התקופה ילָדוֹת בְּדֶרך כלל לא קיבלו חינוך מסודר ולא למדו בְּבית הסֵפר, נשים בְּדֶרך כלל לא עבדו, כְּשֶנִישׂאו הן נֶחשבו חֵלק מֵרְכוּשוֹ של הבעל, הן לא קיבלו חֵלק בַּירושה, ועוד ועוד. מדוע, אִם כן, הִתמַקדה התנועה לְשִוְויון האישה בְּאַנְגְלִייָה בַּמַאבָק על זכות ההצבעה לַפַּרְלָמֶנְט דווקא? התשובה היא שהנושֵׂא הזה בִּיטֵא אֶת כל התְחוּמים האחרים שֶהיה בהם אי־שִוְויון בין גברים לְנשים.

 הרעיון שלְכל אדם יש זכות לִבחירה חופשית בַּבּחירוֹת הִתבַּסֵס על תפישׂת עולם הנוגַעת לְמַהוּת האדם, והסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת רצו להָחִיל אֶת התפישׂה הזאת גם על הַנָשים. הן טענו שלפי הרעיון הלִיבֵּרָלִי כל אחד וכל אחת נולד חופשי ושָוֶוה לְכל אדם אחֵר; כל אחד וכל אחת הוא יְצוּר תְבוּנִי, כלומר מחליט בְּכוח שִׂכְלוֹ ויכול לִדאוג לְתוֹעַלְתו וְלִצְרָכָיו; כל אדם הוא אוֹטוֹנוֹמִי, מַשְמָע שהוא מחליט לגבֵּי עצמוֹ בעצמו; וכל אדם שואף לְפיתוח עצמוֹ וּלמִימוּש עצמו לפי הכישרונות והתְכוּנוֹת המְיַיחדים אותו. בְּדִיוק אֶת זה הִדגישו הסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת בְּמַאבָקָן למען שִוְויון הזְכוּיוֹת לָאישה. הן רצו שכּל אישה תִהיה חופשייה ושָוָוה לאחרים, וְשֶתוּכַל לִפעול לְמַען המִימוּש העצמי שלה וּלמען הפיתוח האישי שלה.
מדוע היה קשֶה כל כך להָחִיל אֶת התפישׂה הלִיבֵּרָלִית הזאת על הַנָשים? אחת הסיבות הייתה המחשבה המקובֶּלת שֶנָשִים אֵינן תְבוּנִיוֹת: חשבו שהן מוּנָעוֹת על ידי הרֶגש ולא על ידי השֵׂכל, וְשֶבִּגלל הוֹלָדַת הילדים הן מחוּבָּרות לַגוף וְלַטֶבע יותר מִלַנֶפש וְלַתַרבּוּת. סיבה אחרת הייתה המחשבה שהן מסוגלות להחליט אך ורק בְּעִניָינים הקשורים לַבּית, כֵּיוָון שעד אז זאת הייתה חלוקת התפקידים המָסוֹרְתית: האישה הייתה מְמוּנָה על הנַעשֶׂה בַּבַּית, והגבר הִשְׂתַכֵּר כסף מֵעבודתו בַּחוץ. הסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת הִתקוֹמְמוּ נגד ההבחנה החדה הזאת. הן טענו שהַנָשים הֶגיוניות ותַרבּוּתיוֹת כמו הגברים, ואִילו לַגברים יש צְרָכים טִבעיים וּרְגָשות בְּדומֶה לְנָשים. הן גם טענו שנשים אֵינן פחות מוּכְשָרוֹת לעבודה מִגברים, וְלַמשפחה כולה טוב יותר אִם יש בה שתי מַשׂכּורות וחלוקה שִוְויוֹנית יותר של העבודה בַּבַּית. הסוּפְרָזִ'יסְטִיוֹת נִלחמו לְמַען שִוְויון זְכוּיוֹת מוחלט לִשנֵי המינים.

אישה מצביעה פעם ראשונה בארה"ב

התפישׂה הלִיבֵּרָלִית כְּלַפֵּי טֶבע האדם הִשפּיעה גם על התפישׂה כְּלַפֵּי החֶברָה: מִצד אחד, כל אחד ואחת הוא אדם עצמאי, ולכן אסור לַמדינה להִתעָרֵב בָּעִניָינים האישיים של הפְּרט; מִצד שני, כל אחד ואחת הוא יצור תְבוּנִי, ולכן כולם יכולים וצריכים לָקַחת חֵלק בְּחַיֵי הציבור המשותפים לַחֶברָה כולה. כדי שכּל פְּרט אכן ישפיע על החֶברה יש לעוֹדֵד אֶת כל החברים בה, גברים ונשים כְּאֶחד, להִשתַתֵף בַּבּחירוֹת הכְּלָלִיות, להשמיע אֶת דעתם על החלטות הנציגים וּלגַבֵּש עֶמדה בכל נושֵׂא שעומד על סֵדר היום. לְמַעשֶׂה, הרעיון הלִיבֵּרָלִי מפריד בין התְחוּם הפְּרטי, שֶבּו כל אחד ואחת אחראי לְעַצמוֹ, לְבֵין התחום הציבורי, שֶבּו כל אחד ואחת צריך לִהיות שוּתָף מלא וּמעוֹרָב בַּחֶברָה. זה בְּדִיוק היה הרעיון של מאבק הַנָשים: הן נֶאֶבְקו לְשִוְויון בַּזִירָה הציבורית, הכְּלָלית. הן רצו שקוֹלָן יִישָמע. הן רצו לִהיות שוּתָפוֹת מְלֵאות בַּדִיון הפּוּמְבִּי, בַּהחלטות וּבִקְביעת המדיניוּת שבְּסופו של דבר נוגַעת לִכְלַל האוּכְלוּסִייָה.

כדי שלנשים יהיו עֲמָדוֹת, ביטָחון בעצמן ורצון להשפיע על הכְּלל היה חשוב ביותר לִפעול בעיקר בִּתחום החינוך. היה צורך להֵיאָבֵק שבָּנות תִלְמַדנה בְּבֵית ספר כמו הבנים, וְשֶשנֵי המינים יִרכְּשו שָם תְכָנים, עֲרָכים וּדְפוּסֵי הִתנַהגוּת של שִוְויון זְכוּיוֹת לַכּוֹל.
המִלחמה על זְכוּת ההצבעה לְנָשים, וגם על זכות הנשים לצאת לעבודה, הִצליחה בְּסופו של דבר בְּמַהלך המֵאה העֶשׂרים בַּחֲבָרוֹת הדֵמוֹקְרָטִיוֹת. אבָל המַאבק עדיין לא הִסתַיֵים. הנשים הִמשיכו להֵיאָבק נגד ההבחנה הלִיבֵּרָלִית בין הפְּרטי לַציבורי: הן טענו שלַמרות ההֶישֵׂגים שלהן בַּזִירה הציבורית עדיין קַיָים אי־שִוְויון בתוך המַעגָל הפְּרטי, בתוך הבית. הסבתות והאימהות שלנו יָצאו לַעבוד בַּחוץ והִשתַתפו בְּכַלכָּלַת המשפחה, אך נוסף על כך הן גם נָשׂאו בְּרוב הנֶטֶל של עבודות הבית: לַָרוב הַנָשים הן שגידלו אֶת הילדים, בישלו, ניקו, קנו, כּיבּסו ועוד ועוד.

מִתבָּרֵר שֶשִׂמחתה של גברת בֶּנְקְס על מְעוֹרָבוּתוֹ של בעלה בְּחינוך הילדים הייתה מוקדֶמת. רק בָּעֵת האחרונה מַתחילים הגברים לָקַחת חֵלק שִוְויוני יותר בעבודות הבית וּבַחינוך, כלומר בעבודות שאֵינן נִמדָדוֹת בְּשָׂכר. רק עכשיו מתחיל גם החוק לאמֵץ אֶת ההכּרה שאבות שותָפים לְגידול הילדים, ולכן יש להעניק להם זְכוּיוֹת שבֶּעָבר ניתְנו לאימהות בלבד. למשל, החוק כבר מַכּיר בִּזכוּתוֹ של האב לָצֵאת לחופשה כדי לטפל בְּתינוק חדש שנוסף לַמשפחה ('חופְשַת לֵידה'), והַכּנֶסת דנה בְּהצעת חוק חדשה להכיר גם בִּזכות האב לָצֵאת מֵהעבודה כדי לְלַווֹת אֶת בִּיתו החולָה לָרופא או כדי להסיע אֶת הילדים הבַּיתה או לחוגים.

מרי פופינס

לְסיום נחזור לַסרט 'מֵרִי פּוֹפִּינְס': גברת בֶּנְקְס נִלחמה לְשִוְויון זְכוּיוֹת חוּקי לְנשים בְּנושׂא ההצבעה בַּבּחירוֹת לַפַּרְלָמֶנְט, ואִילו מֵרִי פּוֹפִּינְס הִציגה ביקורֶת קיצונית הרבּה יותר על אורַח החיים של משפחת בֶּנְקְס. למשל, אבא של מַיְיקְל נתן לִבְנוֹ מַטבֵּע, בְּצִיפִּייה שמַיְיקְל ישקיע אֶת המטבע בַּבּנק ויחסוך אותו. האב הֶאמין שבְּדֶרך זוֹ ישׂיג מַיְיקְל אֶת מה שחָשוּב לעתידו: שיהיו לו הוֹן, עבודה והֶרְגֵלים של דְחִייַת סִיפּוּקים. לעומת זאת, בְּהַשפָּעַת מֵרִי פּוֹפִּינְס חשב מַיְיקְל שיהיה נִפלא לָתֵת אֶת המַטבּע לַזְקֵנה המַאכילה אֶת היונים. מֵרִי פּוֹפִּינְס וּמַיְיקְל הֶעדיפו להִשתַמֵש בַּמַטבּע לְמַטרה טובה לא פחות מֵחִיסכון בַּבּנק: הם שׂימחו בה אֶת לב האישה הזקנה והעֲנִייה ואִפְשְרו לה לִקנות אוכל וְלַחווֹת אֶת ההרגשה הנפלאה של הֶמיַית היונים בְּגִרגוּרֵי הֲנָאה סְביב הילד המַאכיל אותן. מֵרִי פּוֹפִּינְס לימדה אֶת הילדים ואֶת הצופים בַּסרט לֵיהָנות מִשִׂמחת החיים וּלהַרְבּוֹת בַּחֲוָויוֹת של אושר, לִקרוא דְרוֹר לַדִמְיון, להתבונן בְּאוֹפֶן חדש וּמְקוֹרי בִּדברים שבַּשִגְרָה וְלִמצוא אֶת הטוב בכל דבר. היא פתחה אֶת עֵיניהם ואֶת עֵינֵינו לִראות שהדברים האלֶה יכולים לִגְרום אפילו לִמְנַקֵה ארוּבּוֹת אושר רב יותר מהַגִישה המְאוּפֶּקת והנוּקְשָה של פְּקיד הבנק הֶעָשיר.

מֵרִי פּוֹפִּינְס, שהִגדירה אֶת עצמה 'ממש מושלֶמת בכל דרך', עפה ונֶעלמה עִם השינוי בְּכיווּן הרוחות, אבָל לִפני כן היא הֵביאה רוחות של שינוי לַילדים, לַמְשָרתים בְּבֵית המשפחה וגם למר בֶּנְקְס עצמו. בִּזכות שינוי גִישָתוֹ לַחיים הִרשָה לעצמו מר בֶּנְקְס לִצחוק כל הדרך אל הבנק גם כשפּוּטַר, וּבסופו של דבר הפך לִמנהל בנק טוב יותר ולאב שמתעניֵין וּמעוֹרָב בְּחַיֵי יְלָדָיו.

 

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 129 בנושא 'דמוקרטיה'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו