בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

הִתְפַּתְחוּת שִלְטוֹן הָעָם

אֵיךְ צָמְחָה צוּרַת הַמִמְשָל הַמִתְקַדֶמֶת בָּעוֹלָם, וְאֵיךְ הִיא מַמְשִיכָה לְהִתְפַּתֵחַ

תגובות
אתונה

בַּשָנים האחרונות מַעדיפות מדינות רבּות בָּעולם להִיקָרֵא 'מדינות דֵמוֹקְרָטִיוֹת'. כך נוהגות גם מדינות שמִשטָרָן אֵינו כזה, כי חשובה להן התַדְמִית הדֵמוֹקְרָטִית. אוּלם לא תמיד הייתה הדֵמוֹקְרַטְיָה צוּרת מִשטר כֹּה אֲהוּדה. לְמַעשֶׂה, רק בַּמחצית השנייה של המאה העֶשׂרים, לאחַר מִלחֶמת העולם השנייה, הֵחֵלו לִראות בַּדֵמוֹקְרַטְיָה אֶת המִשטר הנכון, היָעיל והצודק ביותר. מֵאַין צמחו הרעיונות שעיצבו אֶת הדֵמוֹקְרַטְיָה?

ההנחה המקובֶּלת היא שהמִשטָר הדֵמוֹקְרָטִי הוּנְהַג לָרִאשונה לִפנֵי כ־2500 שָנים בָּעיר היְוָונית אָתוּנָה, ושָם גם ניתַן לו שְמוֹ. מַשמעוּת המילה 'דֵמוֹקְרַטְיָה' בִּיוָונית עתיקה היא 'שִלטון העָם': 'דֵמוֹס' הוא 'עַם', ו'קְרָטוֹס' פֵּירוּשוֹ 'שלטון'. הדֵמוֹקְרַטְיָה האָתוֹנָאִית הִתנַהלה על ידֵי האזרחים תושָבֵי העיר. הם היו מִתכַּנסים לַאֲסֵפוֹת עַם, וּבהן היו דנים בּנושׂאים הנוגעים לַחֶברָה כולה, מחליטים בְּרוב קולות הַחלָטות ציבוריות, וּבוחרים מִתוך כְּלל האזרחים אֶת בַּעלֵי התפקידים הציבוריים הבְּכירים.

גם בְּרוֹמָא הָעתיקה הִתקיים סוג של מִשטָר דֵמוֹקְרטי, וְכִינוּיוֹ היה 'רֶפּוּבְּלִיקָה', מילה שֶמַשמָעה 'שִלטון השַיָיך לַציבור': 'רֵס' פֵּירוּשוֹ 'עִניָין', ו'פּוּבְּלִיקוּס' הוא 'ציבור'. גם בְּרוֹמָא הִתקַיימו אסיפות אזרחים, וגם בה הוּכְרְעוּ עִנְיְינֵי הציבור על פי עֶקְרון הרוב. נוסף על כך יִיסְדו הרוֹמָאים מוסד ציבורי דֵמוֹקְרָטִי יִיצוּגי, הסֵנָאט, שהוא 'אביו' של בֵּית הנִבְחָרים המקוּבּל בְּמִשטָרים רבּים בְּיָמֵינוּ.

אוּלם הן הדֵמוֹקְרַטְיָה האָתוּנָאִית הן הרֶפּוּבְּלִיקָה הרוֹמִית היו מִשטרים שכַּיום היינו מִתקַשים לְכַנוֹתָם מִשטרים דֵמוֹקְרָטִיִים. רֵאשית, האוּכְלוּסִיוֹת בהן היו קטנות הרבה יותר מאלֶה הקַיימוֹת כַּיום בַּמדינות המוֹדֶרְניוֹת – היו בהן אַלפֵי אזרחים ולא מִילְיוֹנים. שֵנית, הן בְּיָוָון הן בְּרוֹמָא רק מעטים קיבלו מעמד של אזרחים הרַשָאים להשתתף בַּתהליך הדֵמוֹקְרָטִי. הנָשים, למשל, לא זכו לְמַעמד של אזרחיוֹת, וּבוודאי שלא העֲבָדים, על אף מִספָּרם הרב בָּאוּכְלוּסִייָה. העבדים היו נְטוּלֵי זכויות בִּכלל, וּזכויות פּוֹלִיטִיוֹת בִּפְרט.
הדֵמוֹקְרַטְיָה האָתוּנָאית הֶחזיקה מַעמד כ־200 שָנים עד שנִכְבְּשה; הרֶפּוּבְּלִיקָה הרוֹמית שָׂרדה זמן ארוך מעט יותר, וסוֹפה שהפכה לקֵיסָרוּת בְּעִקבוֹת מַאבָקים פנימיים. אוּלם הרעיון הדֵמוֹקְרָטִי לא נמוג עִם נפילתן של הדֵמוֹקְרַטְיוֹת העתיקוֹת. בִּימֵי הבֵּיניים הִתנַהֵל בְּקֶרב שִבטֵי הוִויקִינְגִים שבִּצְפון אֵירוֹפּה מִשטר הדומֶה מאוד לַדֵמוֹקְרַטְיָה האָתוּנָאִית. הוִויקִינְגִים אִישְרו חוקים באסיפות שִבטִיוֹת שנִקראו 'טִינְג', והֶחליטו בהן על שינויים בַּפּוּלחָן הדָתי ועל מִינוי בַּעלֵי תפקידים. אוּלם גם זוֹ הייתה דֵמוֹקְרַטְיָה מוּגבֶּלת בְּמִידה רבּה: הנָשים היו מְנוּעוֹת מִלהִשתַתֵף בַּטִינְג, העַבְדוּת הייתה רַבּת הֶיקף, וּלעיתים הוּגְבְּלה ההִשתַתפוּת בַּתהליך הפּוֹלִיטִי לעשירים בִּלבד.

אנגליה

בּימֵי הבֵּיניים רוב המִשטרים בְּאֵירוֹפּה היו מְלוּכָנִיִים וּפֵאוֹדָלִיִים, כלומר מִשטָרים שֶרוב העָם שוּעְבַּד בהם לַמלכים וְלָאֲצילים בַּעלֵי האחוזות. אבָל כבר אז הֵחֵלו לִצמוח הרעיונות שֶנַעֲשׂו חֵלק מֶרכָּזי בַּדֵמוֹקְרַטְיוֹת של יָמֵינו. בְּאַנְגְלִייָה כָּפוּ האצילים על המֶלך בְּרֵאשית המֵאה ה־13 לַחתום על 'מגילת החֵירוּיוֹת הגדולה', היא ה'מַגְנָה קַרְטָה'. מִסמך זה הֶעניק לאצילים זכויות וְסַמכוּיוֹת שֶהיו עד אז בִּרְשוּת המֶלך לבדו, הִבטיח מִשפּט הוֹגן וקָבע אֶת רֵאשיתו של עֶקרון הַפרָדַת הרָשוּיוֹת לִמניעת עריצוּת.
לפי עֶקרון הַפרָדַת הרָשוּיוֹת מחולֶקת העוצמה השִלטונית בין שָלוש רָשויות: מחוֹקֶקת (בית הנבחרים), מְבַצַעת (הממשלה) ושופטת (בית המשפט). רָשויות אלו אֵינן תְלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, ולכן כל אחת מֵהן מְאַזֶנת אֶת השתיים האחרות. בְּדֶרך זוֹ נִבלֶמת האֶפשָרוּת שֶרָשות אחת תִתגבּר ותִצבּור כוח רב מדי. ללא הפרדה כזוֹ עשׂוי שלטון מרכזי לִפעול ללא בַּקָרה, למשל לחוקק חוקים רק לטובתו האישית, להוציאָם אל הפּוֹעַל לפי רְאוּת עינָיו וְלִמְנוֹע מֵהאזרחים אֶת האֶפשָרוּת לִתבּוע אותו לָדִין על פגיעה בהם.

בְּהֶמשך המאה ה־13 נוסדה בְּאַנְגְלִייָה 'מועֶצת המלך', שהיא לְמַעשֶׂה רֵאשיתו של הפַּרְלָמֶנְט הבְּרִיטִי, הֲלוֹא הוא בית הנִבחרים הרִאשון. חַברֵי מועֶצת המֶלך יִיצְגו אֶת האוּכְלוּסִייָה האַנְגְלִית על פי חלוּקה לאזורים, והִבטיחו לַמֶלך אֶת נֶאמָנוּתָם. בִּתחילה כִּיהנו בְּמוֹעֶצת המֶלך אצילים בִּלבד, אך בְּהַדרָגה הוּרחב מַעגַל הַיִיצוּג שלה גם לְשִכבוֹת אוּכְלוּסִייָה אחרות. חַברֵי המועָצה יָעצוּ לַמֶלך בְּמִגוַון נושׂאים והיו שותפים לְהַחלָטות מדיניוֹת. עיקַר מְעוֹרָבוּתָם וכוֹחָם היה בִּתְחוּם המיסים: המלך לא היה רַשַאי להטיל מיסים על האוּכְלוּסִייָה ללא הַסכָּמַת המועָצה.

המיסוּי היה הגורם המֶרכָּזי לַצעד הגדול הבָּא בְּהִתפַּתחוּת הדֵמוֹקְרַטְיוֹת בָּעולם: תוֹשָבֵי המושבוֹת הבְּרִיטִיוֹת בְּאָמֵרִיקָה תָבעו לִהיות מיוּצָגים בְּבֵית הנִבחרים. דְרישָתם נִדְחֲתה, ולכן הם מרדו וסֵירבו לשלֵם מיסים לַמֶלך הבְּרִיטִי. הקֶרַע הזה בין המושבות לַמֶלך הוביל לְמִלחֶמת העצמאות של אָמֵרִיקָה, וּבִשנת 1776 נוֹסדה ארְצות הבְּרִית, הרֶפּוּבְּלִיקָה הדֵמוֹקְרָטִית המוֹדֶרְנִית הרִאשונה. בארְצות הבְּרִית הוּקמו מוסָדות דֵמוֹקְרָטִיִים נִבחרים, הוּנהגו בחירוֹת חופשיוֹת, ועֶקרון הרוב היה הבָּסיס לְקַבָּלַת ההַכרָעוֹת. אוּלם גם זוֹ לא הייתה דֵמוֹקְרַטְיָה שלֵמה, מִשום שהיו בה עבדים וּמִשום שנָשִים וחַסרֵי רכוש היו מְנוּעים מִלהשתתף בַּתהליך הפּוֹלִיטִי.

ארה"ב

שָנים מוּעטות לאחַר הַכרָזַת העצמאוּת של ארְצות הבְּרִית פרצה בְּצָרְפַת 'המַהפֵּכה הצָרְפָתית'. מהפכה זוֹ הייתה ועוֹדֶנה סֵמל לִשְאִיפַת המונֵי העָם לחֵירוּת וּלשִוְויון זכויות אזרחיוֹת. המַהפְּכָנים הצָרְפָתים הִדיחו אֶת המלך, עָרְפוּ אֶת ראשו וְכוֹנְנוּ מִשטר דֵמוֹקְרָטִי בְּאַרצָם. אוּלם הַתקופה שֶלְאחַר המַהפּכה הִתאַפיְינה בְּאַלימות רבּה וּבחוסֶר יַציבוּת. צָרְפַת היטַלְטְלה שָנים רבּות בין מִשטרים דֵמוֹקְרָטִיִים, דִיקְטָטוּרִיִים וּמְלוּכָנִיִים, ורק בְּסוף המאה ה־19 הִתיַיצבה בה הדֵמוֹקְרַטְיָה.

בַּמאה ה־19 הִתעַצְבוּ הדֵמוֹקְרַטְיוֹת בִּמדינות רבּות נוספות בְּאֵירוֹפּה וּבארָצות אחרות בְּרַחבֵי העולם. הִתפַּשטוּת הדֵמוֹקְרַטְיָה הִרחיבה בְּמִידה רבּה אֶת המַשמָעוּת של ההִשתַתפוּת האֶזרחית בַּשִלטון ושל הזכויות האזרחיוֹת: מַעַגְלֵי ההִשתתפות הפּוֹלִיטִית הוּרחבו בְּהַדרגה, ועד רֵאשית המאה ה־20 כְּמַחצית מֵהאוּכלוסייה בִּמדינות רבּות כבר הייתה שוּתָפה לַתַהליכים הפּוֹלִיטִיים; זכויות ניתנו גם לְבַעלֵי רכוש וגם לחַסרֵי רכוש; העבדים שוּחררו והפכו לְשותפים פּוֹלִיטִיִים; חופש הדת הִבטיח הִשתתַפוּת של בְּנֵי כל הדתות והִקְנָה להם זכויות לִבחוֹר וּלהיבּחר.

צרפת

התְמוּרה הגדולה ביותר בְּהִתפַּתחוּתה של הדֵמוֹקְרַטְיָה חלה לאחַר מִלחֶמת העולם הראשונה, בִּשנות העֶשׂרים של המאה הקודמת. מרבית המדינות הדֵמוֹקְרָטִיוֹת הֶעניקו לָרִאשונה זכות בחירה לנשים, וּבכך הֶעניקו מַשמָעוּת רבּה יותר לָעיקָרון הדֵמוֹקְרָטִי הבּסיסי 'שִלטון העָם'. אל הדֶגם הזה של דֵמוֹקְרַטְיָה צופים עד היום אֶזרחֵי המדינות שאֵין בהן עדיין מִשטר דֵמוֹקְרָטִי.

___________________

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 129 בנושא 'דמוקרטיה'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו