בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

קְצֵה הַמַחְשָבָה

מָה שֶאֵינֶנוּ יְכוֹלִים לָדַעַת שֶאֵינֶנוּ יוֹדְעִים

2תגובות
ילד מסתכל דרך טלסקופ ביום כיף של נאס"א
Debbie Mccallum / NASA / Goddard Space Flight Cente

יֵש הרבֵּה דברים שאֵיני יודע.

לדוגמה, אֵיני יודע מהו הפָלָאפֵל הטוב ביותר בְּאוֹר עֲקִיבָא; איני יודע איזו ציפור היא המְהירה ביותר בָּעולם (נִדמֶה לי שבֶּעבר ידעתי, אבל שכחתי); איני יודע איך קוראים בְּלָטינית לְאֶצבְּעות הרגלַיִים. אבל את כל הדברים האלֶה אני יכול לברֵר.

איני יודע גם מהו הכוכב הָעַתיק ביותר שעדַיִין קיָים בַּיְקום או מהו כוכב הלֶכֶת הגדול ביותר. אני מֵניח שאיש אינו יודע את כל הדברים האלֶה, לפחות לפי שעה, מִשוּם שאין לנו האֶמצָעים הטֶכנוֹלוֹגִיִים המתאימים בִּשביל לברֵר. אולַי יום אחד מישהו יֵדע. זה אפשרי. אבל גם אִם איש לא יֵדע את כל זה לְעולם, אלֶה דברים שבאופֶן תֵיאוֹרֵטִי אפשר לדעת.

כל סוגֵי ה'לא יודע' האלֶה שונים זה מִזה, אבל יש בֵּינֵיהם משהו משוּתף: איני יודע, אבל אני יודע שאֶפשר לדעת.

יש גם דברים אחֵרים שאיני יודע, דברים שאני מצליח בְּקושי לחשוב עליהם. לדוגמה, איני יודע איך הייתי מרגיש אִילו הייתי מישהו אחֵר, מישהו שהוא לא אני; איני יודע איך מרגישה ילדה; איך מרגיש עכבר; איני יודע אפילו עד כמה להיות עכבר רחוק ממני. השאֵלות האלֶה נִמצָאות מִחוץ לִגבולות העולם שלי. וּבכל זאת, אִם אֶתעקֵש, אני יכול לנַסות להרחיב מעט את הגְבולות האלֶה: אני יכול לנסות ללכת על ארבע וּלרַחרֵח; או לִשכַּב על הרִצפּה ולִראות איך העולם נראֶה מלמַטה, כשֶהכּול גָבוֹה ממני פי כמה. אוֹמנם גם אז ברור לי שאיני יכול לדעת בֶּאמת מה זה לִהיות עכבּר, אבל אני יכול להָבין (או לפחות לַחשוב שאני מֵבין) משהו מִזה, כי יש כמה דברים שמְשוּתפים לְעכבּר וְלי: שנֵינו חיים על האדמה, נושְמים אוִויר, אוכלים, הולכים. וכך אנחנו בְּעצם קרובֵי משפּחה בְּמידה מסוּיֶמת. כנִראֶה קשֶה לי יותר להבין מה זה לִהיות מַקָק או דג. אבל אִם אֶתאמֵץ, אצליח למצוא כמה נקודות דִמְיון קטנות. אבין לפחות משהו.

איור של מִירָה פְרִידְמָן

האִם אפשר לִמצוא דוגמָאות רחוקות יותר מֵאותו סוג? לִמצוא דברים שרחוקים אפילו יותר מההֲבָנה שלי? נראֶה לי שאפשר. למשל, מה זה אומר להיות מַחשב או סֶלע או קַלמָר? איני מֵבין אפילו מה זה אומר להיות דבר דומֵם, כי כל מה שנראֶה לי 'אני' הם דברים חַיִים. (אפילו רגע לאחַר שאני גוזֵז את הציפּורנַיִים וזורק אותן לַפַּח, מִבְּחינתי הן כבר לא חֵלק ממני.)

הנֵה נִתקַלתי בַּגבול של ההבָנה שלי. איני מצליח לַעבור אותו. מצאתי סוג אחד של 'קְצֵה המַחשָבה'. אני עומד וּמִסתכֵּל על הגְבול הזה, ואין לי שום מוּשׂג איך לַחשוב על מה שנִמצא מֵעֵבֶר לו.                    

האִם יש עוד קְצָווֹת של המַחשבה? בְּוַודַאי. אני נִתקָל בהם כשֶאני מנסֶה לַחשוב, למשל, על תופעות מסוּיָמות בְּפיזיקה. קראתי כמה ספרים על תורת היַחֲסוּת של אַיְינְשְטַיְין, ואף על פי כן איני מרגיש שֶאני מֵבין בֶּאמת על מה מדוּבּר. איך יכול לִהיות שֶאוֹר נע תמיד בְּאותה מהירוּת, ולא משַנֶה בְּאיזו מהירות אני נע לעוּמָתו? איני מַכִּיר שוּם תופָעה אחֶרת כָּזאת. אִם אני נוסֵע בִּמכונית, וּלצידִי נוסעת בְּאותו כִּיווּן וּבְאותה מהירות מכונית אחֶרת, נראֶה לי ששנֵינו עומדים בַּמקום זה ביַחַס לזה. ואִם אני נוסע מעט מהר יותר מֵהמכונית ההיא, בִּזמן שֶאני עוקף אותה היא נִראֵית לי דֵי איטית גם אִם אני יודע שבְּעצם היא מהירה כמעט כָּמוני. צריך לַחשוב על זה, אבל אפשר להָבין. ואִם כך, איך יכול לִהיות שהאוֹר מתנַהֵג אחֶרת? הרֵי לפי תורת היַחסוּת, המהירות של האור אינה מִשתנָה גם אִם אני נוסע לְצידו, בְּאותו כִּיווּן, וגם אִם אני נוסע מוּלוֹ. איך אפשר להבין דבר כזה? איני מצליח. אני כותב את המִילים ונִדמֶה לי שאני מֵבין אותן, אבל כשֶאני מנסֶה להבין מה הן אומרות בְּדִיוּק, אני נִתקע. הִגַעתי לִקְצֵה המַחשבה ונֶעצַרתי.

ילדים משחקים עם כלב בבית ספר בברוקלין, ניו יורק
אדוארדו מונוז / רויטרס

דבר אחד אפשר לומר לִזְכוּתי: לפחות הִצלחתי להבין מה איני מֵבין. הִצלחתי גם להָביא דוגמה. נִראֶה לי שֶזה הֶישֵג לא רע. הכְּלבים שלי, למשל, אינם יכולים להבין בִּכלל שיֵש תופעות פִיזִיקָלִיוֹת שהם אינם מְבינים. אני יכול לנַסות להסבִּיר להם את העִניָין ימים שלֵמים, אבל זה כַּנִראֶה לא יועיל. הם אפילו אינם מְבינים שיֵש משהו שאפשר להבין.

האִם יש דברים שהכְּלבים שלי מְבינים ואִילוּ אני איני יודע אפילו לִשאול אִם אני מֵבין אותם או לא? ודוֹלפינים? ועוֹרבים או לִוְויְיתָנים? ואולַי יש מַחלָקות שלֵמות של מַחשבה שֶשוּם יְצור בָּעולם אינו יודע אפילו להַצביע עלֵיהן; שֶהן רחוקות מֵהמַחשבה שלנו עד כדי כך שאיננוּ יודעים כלל שיֵש קָצֶה שאפשר להִיתקֵל בּו.

וּבכל זאת, נִראֶה שהמַחשבה הולכת וּמִתרחֶבת (לפחות בְּכיווּנים מסוּיָמים). הרֵי בֶּעבר לא ידענו כלל שיֵש תורת היַחֲסוּת, ולא יכוֹלנו אפילו להַעֲלות על דעתנו דבר כזה. אני מתָאֵר לי שיום אחד אֵדע על תופעות אחֵרות שֶלפי שעה איני יכול אפילו להעלות אותן על דעתי או לדַמיֵין אותן. וּכשֶזה יִקרֶה, אני מקַוֶוה מאוד שמישהו יַסבּיר לי אותן. אולַי גם אז לא אצליח להבין אותן לגמרֵי, אבל אוּכל לפחות לסרטט את קְצֵה המַחשבה שלי סְביב הדבָר הֶחָדש ההוא כמו שמצַיְירים צלָלית של חֵפץ או של אדם. גם זה משהו.

______________________

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 206 בנושא 'קצה'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים - לחצו כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו