בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

אִידֵיאָלִים עַד הַקָצֶה

סִיפּוּרָן שֶל שָלוֹש דְמוּיוֹת יְדוּעוֹת אֲשֶר הֵבִיאוּ אֶת הָאִידֵיאָלִים שֶלָהֶן עַד הַקָצֶה

תגובות

לַאנשים רבים יש רעיונות יָפים על העולם ועל המציאוּת. רעיונות כָּאלֶה נִקראים 'אִידֵיאָלִים' או 'ערָכים' והם מַרכּיבים את השקָפַת העולם של האָדם.

המָקום שערָכים ואִידֵיאוֹת נִבחָנים בו אינו בְּשׂיחות סָלון נְעימוֹת או בְּחוּגים לְפִילוֹסוֹפְיָה בָּאוּניבֶרסיטה אלא בְּמָקום אחֵר לגמרֵי — בַּמציאוּת. ערכים מִתמַמשים בְּמַעשֵׂיהם של בני האָדם וּבְעיקר בִּנְכוֹנוּתָם לשַלֵם בַּעבוּרם, לעיתים ביוקר. הנֵה סיפּוּרָם של שְלושָה אשר הֵביאו את האִידֵיאות שלהם עד הקָצֶה.

גַנְדִי

מוֹהַנְדַּס קַרַמְצַ'נְד גַנְדִי (1948-1869) היה מַנהיג הוֹדִי ידוע מאוד בְּעיקר בִּזכוּת תנועת ההתנגדות הלא אַלימה שהֵקים ונֶחשב לאֲבי האוּמָה ההוֹדית. את מַאבָקו כינה בַּשם 'סַטְיַיגְרָאהָא', כלומר 'דְבֵקוּת בָּאֱמֶת'. הוא הִטיף לְאִי־אַלימוּת ולא הִסכּים להִתפַּשר על עֶקרוֹנוֹתָיו. בְּשֶל מַאבָקָיו הנועזים והעַקשָנִיִים יָשב שנים ארוּכּות בַּכֶּלא בִּדְרום אַפריקה וּבְהוֹדוּ.

איור של גנדי

גַנְדִי פָּעל רבּות למַעַן זְכותו של כל אדם לִהיות חוֹפְשי בָּעולם. בִּזְכות דַרכּו המיוּחדת כּינו אותו 'מָהַטְמָה', כלומר 'הנֶפֶש הגדוֹלה', וכַיום הוא מוּכָּר בַּכִּינוּי 'מָהַטְמָה גַנְדִי'. גַנְדִי למַד מִשפטים באַנְגְלִייָה והִתמַחָה בִּדְרום אַפריקה. שָם הוא נִתקַל בְּאַפלָיַית ההודים שגָרו בִּדְרום אַפריקה וּפָתַח בְּמַאבק לא אַלים.

לאחַר שחָזר גַנְדִי לְהוֹדו הִצטרֵף לִתנוּעה לְאוּמית שמַטרָתהּ הייתה לִגרום לְסִיוּם השִלטוֹן הבְּריטי בְּהודו שנִמשַך יותר מֵאַרבַּע מֵאות שנים. בְּמשך הזמן הִצטָרפו אלֶיהָ מיליונֵי אנשים. כדֵי להִזדהוֹת עִם בְּנֵי עַמו הוא לבש את הבְּגדים ההודיִים המָסורתיִים שלָבשו בְּנֵי המַעמָד הנָמוך בְּאַרצו והֵכין אותם בְּעצמו. הוא אכל רק אוכל צִמחוני, הִטיף לְחיים פְּשוטים וחי חיים פְּשוטים מאוד. כָּאָמור, גַנְדִי הִטיף לאִי־אַלימות. תְנוּעתו פשוט לא הִסכּימה לשַתֵף פְּעולה עִם הכּוֹבשים הבְּריטים, ואַחת הדְרכים הייתה לִפתוח בִּשביתוֹת רעב.

אֶחד מֵהחוקים שחוֹקְקו השַליטים הבְּריטים היה חוק המֶלַח שאָסַר על ההודים להָפיק בְּעַצמם או לִמכּור מֶלח. היה עליהם לִקנות את המֶלח שלהם מֵהבְּריטים, וּמי שהֵפיק מֶלח בְּעצמו נָדון לחֲצי שְנת מַאסר! הצַעד הזה גרם לעלִייָה ניכֶּרת בִּמְחיר המֶלח, ורבּים מִתושבֶיה הענִיִים של הודו לא יכלו להִשתמֵש בְּמֶלח. בַּיָמים ההֵם השתמשו בְּמֶלח לתיבּוּל המזון וגם לשימוּרו ולכן הייתה לו חשיבות גדולה. בְּמשך כמעט מֵאה שנים צִייְתו ההודים לַחוק, אך גַנְדִי הֶחליט לצֵאת לְמַאבק פּוּמְבִּי נֶגדו והִכריז על צַעֲדה של אַרבַּע מֵאות קילומֶטרים אל חוף הים בִּכפר קטן כדי להפיק מלח מהים, מִשוּם שהמֶלח הוא אוצַר טֶבע ששיָיך לַהודים וּזְכותם להָפיק אותו וּלְהִשתמֵש בו. גַנְדִי קרא להפֵר את החוק בגָלוּי ולא בסֵתֶר. הוא נֶעצר ואִיתו נֶעצרו עוד כִּשְמונים אֶלף (!) הודים שהִצטָרפו אלָיו. גַנְדִי שוּחרר לאחַר כְּשנה.

בִּשנת 1947, כִּשנתיִים לאחַר תום מִלחֶמת העולם השנייָה, יָצאו הבְּריטים מֵהודו והיא זכתה לְעַצמאוּת, אבל מָהַטְמָה גַנְדִי נֶהנָה מִפֵּירות העַצמאוּת זמן קצר בִּלבָד. הוא נִרצַח בִּשנת 1948. מי שרצָח אותו נָהַג בְּאַלימות שֶלהּ הִתנגֵד גַנְדִי כל חיָיו.

מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ'

מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ' (1943-1919) היה מַנהיג המֶרד היְהודי בְּגֵטוֹ וַרְשָה. מֶרד גֵטו וַרשָה הוא המֶרד הגדול בְּיותר של יהודים נֶגד השִלטון הנָאצִי. כוח יהודי קטן וּמצוּמצָם ניהֵל מִלחמה נגד צָבָא אַדיר. הלְחימה הִתרחֲשה בִּרְחובות הגֵטו. בְּמשך קָרוב לְחודֶש הִצליחו המוֹרדים להַחזיק מעמד ולִגרום לַנָאצים אבֵדות. בְּרֹאש תְנוּעת המֶרד עמדו חניכֵי תְנוּעות הנוֹער היהודי. מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ' היה חניך תנועת 'השוֹמֵר הצָעִיר' (תנועת הנועַר היהודית הציונית הרִאשונה) וּפיקֵד על אִרגון אֱיָ"ל — האִרגון היהודי הלוחֵם בַּגֵטו. על פי דברָיו של עִמָנוּאֵל רִינְגֵלְבְּלוּם, הִיסְטוֹרְיוֹן הגֵטו, הייתה מַנהיגוּתו של אָנִילֵבִיץ' יִיחוּדית. הוא כָּתב עליו כך: "נֶאמָנוּתו של מָרְדְכַי לחבֵרָיו הייתה יוצֵאת מן הכְּלל, ורק לעיתים רחוקות מוצאים כְּמוֹתָהּ בַּחֶברָה. למַעַן חבֵרו מוכן היה לעבור בָּאֵש".

איור של מרדכי אנילביץ'

בְּחירה אַחת שנֶעֶשְׂתה זמן רב לִפנֵי המֶרד מלַמֶדת על יִיחוּדִיוּתָם של מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ' ושל חבֵרָיו: כַּאשר כָּבש הצבא הנָאצי את פּוֹלִין בסֶפְּטֶמְבֶּר 1939 בָּרחו יהודים רבּים מִזרָחה לְאֵזור וִילְנָה מִשוּם שהאֵזור הזה היה חופשי מִשְליטה נָאצית וּמִמֶנוּ היה אֶפשר לנַסות לצֵאת מֵאֵירוֹפָּה. רוב מַנהיגי היהודים, וּבָהם מַנהיגי תְנוּעות הנוֹער, הִצליחו להַגיע לְוִוילְנָה, אך בְּחירתם של חברֵי התְנועות הייתה אחֶרת לגמרֵי. מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ' וכמה מַנהיגים של תנועות הנוער בָּחרו לַחזור לפּוֹלִין, אל אֵזור הכִּיבּוּש הנָאצי, להישָאֵר עִם הציבּוּר וּלהַנהיג אותו. הבְּחירה הזאת לא הייתה מוּבֶנת מֵאלֶיהָ, מִשוּם שהֵם סיכּנו את חייהם בִּמְקום להַציל את עצמם, אך היא שעָמדה בִּבְסיס כל פְּעולות ההִתנַגדות שהִנהיגו תְנועות הנוער בַּגֵטו. הַלְחימה והמֶרד הֶחָמוּש היו רק הקָצֶה שלָהן.

המֶרד הגדול הֵחֵל בּעֶרב פֶּסַח, 19 בְּאַפְּרִיל 1943. הנָאצים נִכנְסו לַגֵטו לבַצֵע גֵירוּש המוֹנִי של יהודים לְמַחנות ההַשמָדה, אבל כוחות אֱיָ"ל הִצְליחו להַבריח אותם, לִפְגוע בְּחיָילים וּלְנַטרֵל כֵּלים משוּריָינים. לאחַר כְּחודֶש ימים חיסלו הנָאצים את המֶרד ואיתו את הגֵטו ולוחמים רבּים נֶהרגו. מעטים הִצליחו לִברוח וּלְהִצטרֵף אל קְבוּצות פַּרְטִיזָנִים אשר פָּעלו מִחוץ לַגֵטאות. מָרְדְכַי אָנִילֵבִיץ' נפל בַּקְרָב בְּבּוּנְקֵר בִּרְחוב מִילָא 18 בִּ־8 בְּמַאי 1943. וכך כתב בְּמִכתב ליִצְחָק (אַנְטֶק) צוּקֶרְמָן, מִמְפקדֵי המֶרד, כמה ימים לאחַר תְחילַת המֶרד: "מַרגיש אני כי דברים גדולים מִתרַחשים, וכי הדָבר שהֵעַזנו לבַצְעו רב עֶרכּוֹ ועָצום. הֱיוּ בְּרוּכים, אַתם מֵהחוּץ. אֶפשר ויִקרֶה נֵס, וּבְיום מִן היָמים נִתרָאֶה. סָפֵק, ספק גדול. שְאיפַת חיַי האַחרונה נִתמַלאה. ההגָנה העַצמית היהודית הייתה לְעוּבְדה. ההִתנַגדות היהודית והנְקָמה נֶהֶפכו למַעשֶׂה. אַשְרַי וטוב לי, שהָיִיתי בין רִאשונֵי הלוחמים היהודים בַּגֵטו."

לִייְמָה בּוֹאִי

לִיבֶּרְיָה היא מדינה בְּמַערב אַפריקה. בְּסוף שְנות התִשעים של המֵאה העֶשְׂרים וּבִתְחילת המֵאה העֶשְׂרים ואַחת הִתחוֹלְלה בְּלִיבֶּרְיָה מִלחֶמת אֶזרָחים עקוּבָּה מִדָם. כל מִלחָמה היא דבָר אָיוֹם. היא גורמת לְמָוֶות, לְהֶרס, לְאוֹבדן בָּתֵיהם של אנשים וּבְעיקר לְאוֹבדן התִקְוָוה. בְּמִלחֶמת האֶזרחים בְּלִיבֶּרְיָה היה המַצב נוֹרא בִּמיוּחד: אַלפֵי ילדים גוּיְסו, בִּכְפִייָה כַּמוּבן, והִשתַתפו בַּקְרָבות מִשנֵי הצְדָדים הלוחמים.

איור של ליימה בואי

לִייְמָה בּוֹאִי (נוֹלדה בִּשְנת 1972) הייתה עובֶדת סוֹציָאלִית. היא טיפְּלה באנשים וּבִילדים שנִפגְעו בְּמִלחֶמת האֶזרחים. בִּשנת 2002 הֵחֵלה לִפְעול לְמען הִתנַגדות לא אַלימה לַמִלחמה ולִשְפיכוּת הדָמים. היא יָצרה בְּרית של אימָהוֹת מוּסלְמיות ונוֹצְריות והן אִרגְנו תְפילות, כִּינוּסים והַפגָנות למען השָלום. בִּמדינה רְווּיַית אַלימות כמו לִיבֶּריָה היה אֶפשר לַחשוב שפְּעילוּת מְחָאָה לא אַלימה תֵיעָלֵם בִּמְהירוּת. אך ההֶפֶך קרה: מַעגל הנָשים בִּתְנועת המְחָאָה הלַך וגדַל. חשוּב לצַיֵין שלִיבֶּרְיָה הייתה כְּפוּפה לְשִלְטון דִיקְטָטוֹרי אַכזָרי, ועֶצם ההִשתַתפוּת בִּפְעולַת מְחאה אֶזרחית הייתה מסוּכֶּנת מאוד, אך הדבָר לא הִרתיע את לִייְמָה. בִּזְכות המְחאה המִתמשֶכת הִסכִּים הרודָן ששָלַט בְּלִיבֶּרְיָה לִפגוש את קְבוּצת האימהות. הוא הִתנָה את הפְּגישה בהִשתַתפוּתָן של עֶשְׂרים וחָמֵש נָשים. אוּלַי הוא חשַב שלא יִהיוּ דֵי נָשים אַמיצות שיָעֵזוּ לָבוא לַפְּגישה איתו. הוא טעה. לַפְּגישה באו אַלפַּיִים וחמש מֵאות נָשים בְּתַהֲלוּכה, כּוּלָן לובְשות לָבָן וקורְאוֹת לְשָלום. בַּמִפגש אִיתן הִתחיֵיב הרודָן לִפתוח בְּשׂיחות שָלום עִם המוֹרְדים. ואָכֵן, השִׂיחות נִפתְחו זמן קצָר לאחַר מִכֵּן בְּגָאנָה השְכֵנָה. אִרגוּן הנָשים של לִייְמָה בּוֹאִי עקַב אחרֵי שׂיחות השָלום, וכאשֶר באו הנָשים לִידֵי מַסקָנה שהצְדָדים אינם מנַהלים את השׂיחות בִּרְצינות, הן יָצרו שַרשֶרת אֱנושית סְביב חדַר הדִיוּנים והִצהִירו שלֹא יָזוּזו מִשָם עד שיֵיחָתם הֶסכֵּם רָאוּי, בָּרור וּמַעשׂי.

הלֹא יֵיאָמֵן קרה: נֶחתם הֶסכֵּם שָלום, הרודָן נִשפַּט בְּבֵית מִשפָּט בֵּין־לְאוּמי ונידוֹן לחמישים שְנות מַאסר, וּבְלִיבֶּריה הִתקַיְימו בְּחירוֹת דֵמוֹקְרָטִיוֹת. לִייְמָה בּוֹאִי היא כַּלת פְּרס נוֹבֵּל לְשָלום, וסיפּוּרהּ מעורֵר הַשְרָאָה ותִקְוָוה בְּכל המְקומות שמִתרַחֵש בהם סִכסוּך אַלים אשר נִדמֶה כי יִימשֵך לָנֶצח.

___________________________

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 206 בנושא 'קצה'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים - לחצו כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו