בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

עָגוֹל אוֹ שָטוּחַ?

הָעוֹלָם עָגוֹל אוֹ שָטוּחַ? וְאִם הוּא שָטוּחַ, יֵש לוֹ קָצֶה? וּמָה יֵש בְּקָצֵהוּ?

תגובות
מעבורת חלל אמריקאית וכדור הארץ
נאס"א / אי-פי

הָאַסְטְרוֹנַאוּטִית האִיטַלקִייָה, סֵמַנְתָה קְרִיסְטוֹפוֹרֶטִי, צילמה בִּשנת 2014 את הנוף מִתַחנַת הֶחָלל הבֵּין־לְאוּמית. בְּתַצלוּמֶיהָ רואים יפֶה מן המֶרחק הֶעצום את חַמוּקָיו העֲגוּלים של כַּדור האָרץ, את צְבָעָיו הכְּחַלחלים. תַצלומים כאלה כבר אינם חריגים כַּיום, אוּלם עד לפנֵי כּחמישים שנה עֶצֶם ההִתבּונְנות בְּכדור הארץ מִמֶרחק הייתה חידוש מַסעיר. בְּטיסת החללית אַפּוֹלוֹ 11 לַיָרֵח בְּיוּלִי 1969 תֵיאֵר האַסְטְרוֹנַאוּט האמריקאי נִיל אַרְמְסְטְרוֹנְג בְּמילים נִרגשות את מה שרָאה: "פתאום קלטתי שהאָפוּן הזָעיר, היְפֵהפֶה והכָּחול הזה הוא כדור האָרץ. הֵרמתי את אגודלִי כנֶגד עינִי והאגודל כיסה את כדור הארץ. לא הִרגשתי ענָק כלל. הִרגשתי קטן מאוד־מאוד".

דיווּחֵיהם הרִאשונים של טיָיסֵי הֶחָלל היוּ עֵדות אנושית מסעירה לַהַשעָרה העַתיקה, ואחַר כך לָעוּבדה המוּצקה, שהעולם הוא גֶּרם שמַיִים כַּדוּרי. עֶשׂרים ושָלוש שנים לפנֵי כן, בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1946, כבר צוּלמו התמונות הרִאשונות מֵאז וּמֵעולם של כדור הארץ מן הֶחָלל החיצון, כאשר שיגְרה ארצות הבְּרית מִנְיוּ מֶקְסִיקוֹ טיל שקוּבְּעָה עליו מַצלֵמה. אך לפנֵי שקוֹסְמוֹנַאוּטִים רוּסים ואַסְטְרוֹנַאוּטִים אמריקאים הֵחֵלו לָטוס לֶחלל בִּתְחילת שְנות השישים של המֵאה הקודמת, לא צָפה שום בן־אֱנוֹש בְּמוֹ עינָיו בְּכדור הארץ ממֶרחק.

איור של האסטרונאוטית האיטלקייה סֵמַנְתָה קְרִיסְטוֹפוֹרֶטִי

כבר לפנֵי אלפֵי שנים שִיעֲרו, ואחַר כך נוכְחו לדעת בְּאֶמצעים אַסְטְרוֹנוֹמִיִים וּפִיזִיקָלִיִים, שהעולם אינו לוח שָטוח אלא כדור, אך בֶּעָבר היו מַחלוקות בין אַסְטְרונומים, פילוסופים לאנשֵי דת בעִניַין צורתו של העולם: הוא עָגול או שָטוח? ואִם הוא עגול, אפשר לצֵאת לְמסע מִנקודה אחת על פניו ולָשוב אלֶיהָ לאחַר השְלָמת הקָפָתו? ואִם העולם שָטוח, יש לו קָצֶה? וּמה יש בקָצֵהוּ?

מְקור ההַשעָרות והתְהִיוֹת האלה נעוץ בֶּעָבר הרחוק מאוד. אז חיו בנֵי האדם בְּעולם מצוּמצם. בְּאֵירוֹפָּה, למשל, חיו רוב האנשים כל חיֵיהם בִּכפר הולַדתם וּמֵעולם לא יצאו ממנוּ; אחֵרים לא חצו מֵעולם את גבולות המָחוז. לכל מקום שרָצו להַגיע הלכו בָּרגל או רָכבו על גב בְּהֵמה או נסעו בעגָלה רְתומה לסוס או לחמור, והמֶרחקים שגָמְאוּ לא היו גדולים. גם מי שיָצא למַסעות רחוקים הִצליח לִראות רק חֵלק קטן מֵהעולם, ולכן לא היה לִבנֵי האדם מוּשׂג מַמָשי על גוֹדְלו או על צורתו. חִשבו על נְמָלה הגוֹמֵאת, לדִידָהּ, מֶרחקים עצומים... על המַרצֵפות שבֵּין חֲדר שֵינה לְסלון. לַנְמלה הרִצפּה היא מִדבָּר עצום שאֵין לו סוף. אין לה כל דרך לנַחֵש את צורתו של הבַּית שעַל רִצפָּתו היא מהַלֶכת או לדעת מה יש מִחוץ לַבּית או מעֵבֶר לֶחצר שהבית בָּנוּי בה.

אבל הדִמיון האֱנוֹשי והסַקרָנות, בְּצד מסָעות יַבַּשתִיִים ויַמִיִים נועזים יותר ויותר, פעלו את פעולתם, וּכבר לפנֵי אלפֵי שנים הֵחֵלו להִתפַּתח תֵיאוריות על צורתו הפיזית של העולם. בְּסיפּוּרֵי המִיתוֹלוֹגְיָה המֵסוֹפּוֹטָמִית, למשל, העולם מתוֹאר כְּלוּח עָגול ושָטוח הטובֵל בְּמֵי אוקיָינוֹס וּסביבו מִתקַמֵר רָקיע. יורדֵי ים הוּשבְּעו להיזָהר, כאשר הִפליגו בִּספינותֵיהם, לבל יִיפְּלו אל התְהום העמוקה המַמתינה להם פְּעוּרת פֶּה בִּקְצֵה היָם.

על פי המִיתוֹלוֹגְיָה היְוָונית נֶענש הטִיטָן אַטְלָס לאחַר שנִלחם בָּאֵלים והוּבַס, ונֶאלץ לשֵׂאת על גבו את השמַיִים. בְּציורים וּבִפסלים עתיקים השמַיִים האלה מתוֹארים כְּכדור. לכן משָׂא השמיים של אַטלָס נֶחשב בְּטָעות לְכדור הארץ, ועד היום נִקרא קובֶץ המַפּות המשַמֵש ללימודֵי גֵיאוֹגְרַפְיָה 'אַטְלָס' על שמו.

איור של הפילוסוף היווני אריסטו

אבל לְצד סיפורֵי המיתוֹלוֹגיות והאמוּנות הדתיות שגָזרו את צורת העולם ַמהמתואר בְּכִתבֵי קודֶש, צָפו מדענֵי העולם הָעַתיק בְּגַרמֵי השמיים: בַּלַילה ראו את הכוכבים ואת היָרח וּבַיום את השמש, והאור והצל שהֵטילו או שהוּטלו עליהם הֶעלו בְּליבם תְהִיוֹת על צורתו של העולם. כשהִבִּיטו בַּיָרח או בַּשמש העגולים, בוַודַאי תָהו אִם יִיתָכֵן שגם העולם שהם חיים בו עָגול. אָרִיסְטוֹ, הפילוסוף היְוָוני הנודע בן המֵאה הרְביעית לִפנֵי הסְפירה, צָפה בקימוּרֵי הצֵל שהוּטל על היָרח בְּעֵת ליקוּיו, וּבְספר הקוֹסְמוֹלוֹגיה שלו, 'על הרְקיעים', כתב שבְּמַהלַך ליקוּי היָרח, כשכַּדור הארץ נמצא בין השמש לַיָרח, הוא מֵטיל צל על פנֵי היָרח והצל המוּטל עָגול. מכָּאן הִסִיק אָרִיסְטוֹ שהעולם שלנו מוּכרח לִהיות עָגול אף הוא. עוד כתב אָרִיסְטוֹ לאחַר בִּיקוּר במִצרַיִם, שהִבחין בְּכוכבים הנִראים בִּשמֵי מִצרַיִם וקַפריסין אך אינם נִראים בִּשמֵי 'האֲזורים הצְפונִיִים'. תופעה זו, כָּתַב, לא הייתה יכולה להִתקַיֵים אילוּלֵא צָפו בנֵי האדם בַּכּוכבים מִפנֵי שֶטַח עֲגולים. סְפינה על קַו האופֶק היא דוּגמה מצוּיֶנת לכַדוּרִיוּת הכוכב 'אֶרץ' שעָליו אנחנו חיים: אִילו הייתה האָרץ שְטוחה, הייתה ספינה שמִתקרֶבת אל החוף נִראֵית רק כְּאִילו היא הולכת וגדֵלה, אבל אִם תַבִּיטו הֵיטֵב תוּכלו לִראות שסְפינה המופיעה על קַו האופֶק נִראֵית כְּאילו היא עולָה 'מֵאֲחורֵי' היָם מפנֵי שהעולם אינו שָטוח אלא כדורי.

מגַלֶה הארָצות הפּוֹרטוּגָלִי בן המאה החמש עשרה, פֶרְדִינַנְד מָגֵלָן, הוא שהוֹכיח לָרִאשונה את כַּדוריוּתו של הכוכב 'אֶרץ', כאשר הִקיף אותו בִּסְפינותיו בְּהַפלגה נועזת מַערבה בִּסְפינות נושְׂאות דגל סְפָרַד. בִּשְנת 1521, לאחַר מסע הפְלגות מסוּכּן וּרְווּי סְערות וּקְרבות שאָרַך כְּשָלוש שנים, שָבו הסְפינות הבַּיתה דרך האוקיָינוֹס ההוֹדי והִשלימו את המַעגל. פֶרְדִינַנְד מָגֵלָן עצמו לא זכה להַשלים את ההַפלגה ההִיסְטוֹרית. הוא נהרג בִּקְרב בַּפִילִיפִּינִים. עמיתו הסְפָרדי לַהַפלגה, מְגַלֶה הארצות חוּאָן סֵבַּסְטְיַאן אֶלְקָנוֹ, הוא שהִשלים את הקָפַת כדור הארץ. כַּיום מָטוס יכול להַקיף את כדור הארץ הקָפָה מלֵאה בְּטיסה אַחת שנִמשֶכת כְּשישים וָשֶבע שעות בְּלא חנִייַת בֵּינַיִים.

איור של מגַלֶה הארָצות הפּוֹרטוּגָלִי פֶרְדִינַנְד מָגֵלָן

מעַניֵין שדַוְוקא בַּמאה התְשַע עֶשׂרֶה, ושוב ממש לאחרונה, הוּטל סָפֵק בְּכדוּריוּתו של העולם. בְּאַנגְלִייָה, למשל, הוּקמה אגוּדת האַסְטְרוֹנוֹמְיָה הזֶטֶטִית ('אַסְטְרוֹנוֹמְיָה חוקרת'), וּברֹאשָהּ הסופֵר והמַמציא סָמיוּאֵל בּ' רוֹבּוֹתָם. למרות כל ההוֹכָחות שכְּבר היו בִּתקוּפתו הִתכַּחֵש רוֹבּוֹתָם לָעוּבדות וּבָחר להַאמין שכדור הארץ שָטוח. בְּסִפרו 'האָרץ אינה כדור', מִשְנת 1881, כתב רוֹבּוֹתָם שהיַבָּשות צָפות בְּאוקיָינוֹס אין־סוֹפי שתַחתָיו שִכבַת אֵש. היַבָּשות עַצמן מוּקפות בְּמִדבָּר אין־סוֹפי של קֶרח ושֶלג שבִּקְצוֹתָיו צוּקֵי קֶרח ענָקִיִים. אמוּנוֹתֵיהם של מְיַיסֵד האגוּדה ושל חברֶיהָ הִתבַּסְסו בְּעיקר על פֵּירוּשָיו של רוֹבּוֹתָם לְכִתבֵי קודֶש נוצְרִיִים. עִם הזמן פָּחת מִספַּר חברֵי התנוּעה, וכַיום הם מְעטים בִּלבד.

________________________

מתוך המגזין לילדים 'עיניים', גיליון 206 בנושא 'קצה'. להזמנת מינוי וגיליונות קודמים - לחצו כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו