בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגזין עיניים

אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ

בְּכָל הַדוֹרוֹת הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם זְקוּקִים לְמֶלֶךְ אוֹ לְמַלְכָּה כְּדֵי לְנַהֵל אֶת עִנְיְינֵיהֶם, כְּדֵי לִשְׂרוֹד וּלְשַׂגְשֵׂג, אֲבָל בְּכָל הַדוֹרוֹת הָיוּ גַם מְלָכִים שֶנִיצְלוּ לְרָעָה אֶת כּוֹחָם וּמַעֲמָדָם אוֹ שֶלֹא הָיוּ כְּשִירִים לְתַפְקִידָם

תגובות
משפחת המלוכה הבריטית
קירסטי וויגלוורת' / אי-פי

מְדינה שֶבְּרֹאשה עומד שליט יחיד נקראת 'מוֹנַרְכְיָה', צֵירוף של המילים הַיְוָוניות מוֹנוֹס — אחד, אַרְכְיָה — שִלטון. אבל בכל שָׂפה וּבְכל חֶברה ניתָן שֵם יִיחודי לַמוֹנַרְךְ השולט בה: בְּעברית יש מֶלך וּמלכּה וּמַמְלָכָה, בְּרוֹמָא היו קֵיסָרים, על שֵם הראשון שהיה בה שליט יחיד (יוּלְיוּס קֵיסָר), ויש דוּכָּס, מַרְקִיז, רוֹזֵן, בָּרוֹן, סוּלְטָאן, רָאגָ'ה, אֶמיר, מָאלִיק, שָאה ועוד. גם מַעמדו וכוחו של המוֹנַרְךְ שונים מִמדינה לִמדינה. יש מדינות שבהן לַמונרך יש מעמד יִיצוגי או סִמלי בִּלְבד, ואִילו השלטון בַּפּועַל נמצא בִּידי נבחרי העם — מֶמשלה וּפַּרְלָמֶנְט — והחוקים שמחוקקים נבחרי העם מחייבים גם את המלך; לעומת זאת, יש מדינות שבהן המוֹנַרְך הוא באמת שליט יחיד — הוא עומד מעל החוק, וּבִמדינות אחדות הוא אף מחוקק את החוקים וגם השופט.

ברור שֶכְּכָל שהמוֹנַרְכְיָה קיצונית יותר, יש לַשליט כוח רב יותר. הוא שולט בְּאמצעות שׂרים וּפקידים הַסָרים לְמָרוּתוֹ; יש לו כסף וּרכוש רב, והוא אף שולט בַּבּנק המרכזי המדפיס את הכסף; הַשפעתו על מקורות הַפַּרנסה של האזרחים עצומה; הוא שולט בַּצבא וּבַמשטרה, שאמורים להגן על גופם ועל רכושם של הַנְתינים מפני אויבים חיצוניים לַממלכה וּמפני עֲבַרְיָינים שבתוכה, אך שְליטתו בַּצבא וּבַמשטרה מאפשרת לו להפנות אותם גם נגד הנְתינים שלו (התושבים). כלומר, הכוח הרב המרוכז בִּידי המלך יכול להיות דבר חיובי — אם המלך משתמש בו לטובת הממלכה וּלטובת האזרחים וּפועל בְּיושר לֵבָב וּבְצֶדק, או דבר שלילי — אם הוא מנצל את הכוח לטובתו בלבד וּפועל לְרעת הנתינים וּבְחוסר צדק.

כשם שאפשר לְאַפְיֵין את המלך על פי מידת הכוח הנתון בְּידו, כך אפשר לאפיין את האזרחים על פי מידת נְטייָתם לְחזק את המלך: גישתם של המעוניינים בְּחיזוק המלך היא לְאוּמָנִית יותר, והם מעדיפים את טובת המדינה מִטובת הַפְּרט. לעומת זאת, גישתם של החוששים מִכוחו של המלך היא לִיבֵּרָלית יותר, והם מַעדיפים את טובת הפְּרט מִטובת המדינה. לְאוּמָנים רבּים מאמינים שמתוך טובת המדינה תצמח גם טובת הפרטים שֶבּה, ואִילו ליבֵּרלים רבּים מאמינים שמתוך טובת הפרטים תצמח גם טובת המדינה.

ויש המאמינים שהחיים בָּעולם עשׂויים להתנהל היטב ללא שַליטים כְּלל. צורת שלטון ללא שַליטים מכוּנָה 'אָנַרְכְיָה' (מִיוָונית: אָן — בלי, אַרְכְיָה — שלטון).

איור של עמוס אלנבוגן

דֵעוֹת בַּתָנָ"ך עַל הַמְלוּכָה

בְּספר שְמוּאֵל א מסופר שכאשר שמואל זָקַן הוא מינה את שני בָּניו לְשופטים בִּמקומו אך הם הִטו משפט ולקחו שוחַד. העם היה מאוכזב מֵהמנהיגים וגם חשש מֵהעמים החזקים שאִיְימו להשתלט עליו, לכן פנו זִקְני השבטים לִשמואל וּביקשו ממנו להמליך מלך על ישׂראל. ה' ציווה על שמואל לְהֵיענות לְבקשתם, אך הוֹרָה לו לְפָרט מהו משפט המלך, כלומר מה המשמעות של בקשתם. וכך ענה להם שמואל:

"וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ: וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ: וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת: וְאֶת־שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו: וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו: וְאֶת־עַבְדֵיכֶם וְאֶת־שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ: צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לוֹ לַעֲבָדִים" (שְמוּאֵל א, פרק ח).

הַפַּרְשנים חלוקים בְּדעתם אם 'משפט המלך' מתאר את מה שמותר למלך לעשׂות או אם הוא נועד להזהיר את העם מֵהדברים שהמלך עלול לעשׂות, או ודאי יעשׂה בְּכוחו.

מלבד 'משפט המלך' יש בַּתנ"ך, בְּספר דברים, גם 'חוק המלך'. 'חוק המלך' הוא ציווּי הַמְפרט את הכללים לִבחירת מלך וּלְהִתְנהלותו, והוא מַזהיר את המלך מפני סְטייה מֵהכללים הללו. וזוֹ לְשון החוק: "כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא: רַק לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד: וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד: וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ  וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם: לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתּוֹ, הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים פרק י"ז).

איור של עמוס אלנבוגן

גישה נוספת לִדְמותו של המלך מופיעה בתנ"ך בְּספר שופטים. מְסוּפר שכאשר מת השופט גִדְעוֹן הרג בְּנו אֲבִימֶלֶךְ את שִבְעים אֶחיו, פְּרט לְאָחיו הקטן יוֹתָם שֶנֶחבּא מפניו, והִמליך את עצמו על אנשי שְכֶם, שהיו ממשפחת אימו. כשנודע הדבר ליוֹתם הוא פנה לְאנשי שְכם ותֵיאר להם את הַבחירה הכושלת שעשׂו באמצעות מָשָל, הקרוּי על שמו 'מְשַל יוֹתָם'. בַּמשל רומז יותם שיֵש מְלאכות רבּות חשובות וּמועילות מן המלוכה, שלעיתים המלכים אינם האנשים הרְאויים ביותר למלוכה, ושמלכים לא־ראויים עלולים לפגוע דווקא בָּאנשים שהעלו אותם על כֵּס המַלְכוּת. וזוֹ לְשון המשל:

"הָלוֹךְ־הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מלוכה עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים: וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ: וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים: וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי־אַתְּ מלוכי עָלֵינוּ: וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים. וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם־אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:" (שופטים פרק ט).

בכל הדורות היו בני האדם זקוקים לְמלך או לְמלכה כדי לנהל את עניְיניהם, כדי לִשׂרוד וּלְשׂגשֵׂג, אבל בכל הדורות היו גם מלכים שניצלו לְרעה את כוחם וּמַעמדם או שלא היו כְּשירים לְתפקידם. במשך ההיסטוריה הִתפתחו צורות שלטון מְגוּוָנות בְּניסיון להבטיח את אֵיכותו וטיבוֹ של השלטון, ונִראֶה שבינְתיים הדֵמוֹקְרַטְיָה היא צורת השלטון הַפּחות גרועה.

___________________________

מתוך המגזין לילדים "עיניים", גיליון 207 בנושא "מלוכה". להזמנת מינוי וגיליונות קודמים - לחצו כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו