כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת "הטרור החקלאי" - אישתון - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת "הטרור החקלאי"

לכתבה

אלפי כתבות דיווחו שהפשיעה החקלאית הלאומנית משתוללת, שרוב העבריינים ערבים, שמאות אלפי דונמים ננטשו והענף קורס. צלילה לעומק הנתונים חושפת סיפור אחר לגמרי

393תגובות

 

טרור חקלאי. אם לא חייתם תחת סלע בשנים האחרונות, ראיתם את המונח הזה שוב ושוב בכותרות. לפי מה שמספרים לנו כלי התקשורת, פוליטיקאים וארגוני החקלאים, ישנה תופעה עצומה בהקפה, שאף הולכת ומחריפה משנה לשנה, של פשיעה לאומנית כנגד חקלאים יהודים, שיצרה משבר חמור בחקלאות, נטישה של חקלאים את הענף והשתלטות ערבית על אדמותיהם.

מה אם אגיד לכם שכל זה היה ועודנו שקר? שבישראל בכלל אין דבר כזה "טרור חקלאי"? מה אם אגיד לכם שכל הסיפור הזה מקורו בארגוני החקלאים, המנסים להשיג תקציבים מקופת המדינה? שהפוליטיקאים שדיווחו לכם שזו האמת, בו-זמנית הודו שזה הסיפור שצריך לספר, בכדי להשיג תקציבים ולרצות את הלובי החקלאי? שמאות העיתונאים שדיווחו לכם בעשרות אלפי כתבות שהתופעה הזו היא עובדה, לא טרחו לבדוק את הנתונים?

נשמע הזוי וקונספירטיבי? נעבור כעת, אחת-אחת, על כל טענות החקלאים, נבחרי הציבור והתקשורת בנושא הפשיעה החקלאית בעשור האחרון, נעמידן אל מול הנתונים שהוסתרו מכם - ותשפטו בעצמכם.

עיקרי התחקיר:

■ בניגוד לכל מה שדווח בעשור האחרון בתקשורת ובכנסת, הפשיעה החקלאית נמצאת במגמת ירידה.

■ הציבור מוטעה בסוגיה זו על ידי ארגוני החקלאים והלוביסטים שלהם בכנסת, לצד הטייה ורשלנות של התקשורת.

■ תת-הדיווח בתחום הפשיעה החקלאית ככל הנראה איננו דרמטי כפי שטוענים החקלאים ואף הולך ומצטמצם.

■ הפשיעה החקלאית אינה מופנית כלפי יהודים, אלא כלפי כלל החקלאים באשר הם.

■ הפשיעה החקלאית איננה "טרור חקלאי". רק חלק קטן ושולי (0.4%) מהפשיעה החקלאית הוא טרור לאומני כלפי יהודים.

■ הפשיעה החקלאית הלאומנית ("הטרור החקלאי" האמיתי) מבוצעת בעיקר (80%) בידי יהודים ונגד ערבים.

■ לא נמצא ביסוס לטענה כי ננטשו 250 אלף דונם של שטחים חקלאיים כתוצאה מהפשיעה החקלאית ושאלו נרכשו בידי ערבים-ישראלים במימון של מדינות ערב.

■ הנזק מהפשיעה החקלאית אינו מבוטל, אך כלל לא דרמטי ביחס לעלויות ונזקים אחרים בתחום.

■ בניגוד לסיפור על "החקלאות הקורסת", החקלאות הישראלית צומחת. לא רק שאין נטישה של התחום, בעשור האחרון מספר החקלאים והשכירים שהם מעסיקים רק צמח וכך גם משכורותיהם, רווחיהם וסך התוצרת החקלאית שהם מגדלים.

__________________

טענה 1: הפשיעה החקלאית במגמת עלייה

 

לאחר ששמעתם וקראתם את זה בכל גופי התקשורת בישראל במשך שנים, כולכם "יודעים" שזה נכון. החקלאות הישראלית בקריסה, הפשיעה משתוללת, שטחים ננטשים, הרשויות כושלות. אלא שזה לא המצב. משטרת ישראל מבדילה בדיווחיה השנתיים בין פשיעה חקלאית (כולל לאומנית) ובין יתר סוגי הפשיעה בישראל, כך שאפשר להרכיב מהדו"חות הללו את הגרף הבא:

   פשיעה חקלאית

כפי שאתם רואים, לא רק שהפשיעה החקלאית איננה גדלה או בשיאה, אלא שבעשור שנגמר ב-2017 חלה ירידה של 45% בפשיעה זו ואנו כעת בנקודת שפל של לפחות שני עשורים. עקב שינוי שיטת המדידה לא ניתן להשוות בין נתוני 2018 והשנים הקודמות, אך לפי דיווח המשטרה, בחציון הראשון של השנה הנוכחית חלה ירידה של 14% נוספים, מהתקופה המקבילה אשתקד. אבל לציבור מספרים על פשיעה גואה ומשטרה אימפוטנטית.

עיוות התקשורת

שקר "הטרור החקלאי" לא יכול היה להתקיים ללא התקשורת. על פני עשרות אלפי הכתבות על הפשיעה החקלאית, העיתונאים לא הציגו בפניכם - ולו פעם אחת - את גרף הפשיעה החקלאית. לא רק זאת, אלא שבעשור האחרון התקשורת הישראלית רק הגבירה את קצב הדיווח על הפשיעה החקלאית ובשנתיים האחרונות ביתר שאת. במלים אחרות, ככל שהפשיעה דעכה, כך התקשורת הרחיבה את הסיקור לגביה והגדירה אותה במונחים קשים יותר ("מכת מדינה", "טרור חקלאי" וכולי).

אני בוחר לעסוק בתקשורת לפני שנמשיך אל יתר הנתונים, פשוט כי אני משער שכמוני, גם לכם יהיה קשה להאמין שכל כך הרבה אנשים וכלי תקשורת התרשלו או שיקרו לכם, בנושא כל כך בולט ובמשך שנים. ברוב המקרים, העיתונאים פשוט כותבים שהפשיעה החקלאית משתוללת, מבלי להציג ראיות או אפילו לבדוק את הטענה. זה, לצערי, סטנדרט מקובל בתקשורת - לדבר בנחישות על משהו מבלי לטרוח ללמוד עליו.  ב"דה-מרקר", לדוגמה, כתבו ללא כל בסיס ובניגוד לנתונים, ש"בשנתיים האחרונות התגברה מאד התופעה המכונה טרור חקלאי".

אך חלק מהעיתונאים הרחיקו הרבה מעבר לזריקת אמירות בלתי-מבוססות. Ynet ו"ישראל היום", לדוגמה, הציגו ב-2016 נתונים מתוך דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), שלטענתם חושף "עלייה מתמדת בפשיעה" החקלאית. שניהם ראיינו את ח"כ חיים ילין מ'יש עתיד', שגם כן הסביר כי הדו"ח קובע שישנה "הרעה משמעותית מאוד בפשיעה החקלאית", כשתחתיו הריצו העורכים כותרת גדולה ודרמטית: "דו"ח חדש: הפשיעה החקלאית משתוללת".

האמנם? גזרתי עבורכם את הגרף הבא, בדיוק כפי שהוא מופיע באותו דו"ח (עמ' 11):

מספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית

כפי שאתם רואים, ח"כ ילין והעיתונאים בררו מהמחקר את הנתונים השליליים, ניפו החוצה את הנתונים החיוביים - המצביעים על ירידה של כשליש בפשיעה החקלאית בתקופה הנסקרת - ואז הציגו מסקנה שסותרת לחלוטין את המידע שבדו"ח. זו דוגמה בוטה יחסית, אך יש אלפי כתבות עם טענות דומות ברחבי התקשורת הישראלית.

אצלנו ב"הארץ", הכתב לא האמין למשטרה כי לא ניתן להשוות את נתוני הפשיעה החקלאית מדו"ח 2017 לשנים קודמות, עקב שינוי בשיטת המדידה (ארוע שגרתי בדו"חות שנתיים של רשויות המדינה). הכתב רמז לכך שהמשטרה משקרת על שינוי המדידה בכדי להסתיר את הזינוק בפשיעה. לאחר מכן הוא חישב, בניגוד להוראות המשטרה, את ההפרש בין צורת המדידה החדשה והישנה וקבע כי ישנה "עלייה חדה בהיקף הפשיעה החקלאית" (עלייה של 40% בערבוב שגוי של שיטות המדידה, במקום ירידה של 14% שעליה דיווחה המשטרה).

צנזורה הפוכה

בסיקורם את הפשיעה החקלאית, כל גופי התקשורת בישראל הסתירו או הצניעו את נתוני המשטרה ודיווחיה. דוגמה בולטת אפשר למצוא בדבריו של המפכ"ל אלשיך בכנס באוניברסיטת בר אילן לפני כחודש. בנאומו של אלשיך נמצא ציטוט מדהים, שתקשורת שעושה את תפקידה היתה אמורה לדווח עליו לציבור: "השימוש במונח 'טרור חקלאי' היה קמפיין של חקלאים שנועד להילחם בממשלה משום שסירבה לסבסד חברות ביטוח אשר לא משתלם להן לבטח חקלאים". מפכ"ל המשטרה אומר לציבור שיש קמפיין שנמשך שנים, בו ארגוני החקלאים משקרים לציבור בכדי לסחוט כספים מהממשלה והתקשורת משתפת איתם פעולה ללא כל בסיס. ובתקשורת? דממה. 

למרות שנאום המפכ"ל סוקר בכל כלי התקשורת, נושא הפשיעה החקלאית, שהתקשורת להוטה לדבר עליו בשגרה, הועלם מהדיווחים. "ישראל היום" היה היחיד לדווח על אמירת המפכ"ל, אך עשה זאת על דרך השלילה, כדוגמה נוספת להיותו הזוי ומנותק (כחלק מהתגייסות העיתון להצדקת נתניהו שלא האריך את כהונת מפכ"ל המשטרה שחוקרת אותו).

בעקבות הדיווח של ישראל היום, ראיינו ב"ערוץ 7" את שר החקלאות, אורי אריאל, שאישר כי אכן אין בישראל דבר כזה "טרור חקלאי" ושהוא מסכים, במידה מסויימת, עם אמירת המפכ"ל, שמדובר בקמפיין של ארגוני החקלאים. שמעתם על זה משהו? המפכ"ל ושר החקלאות אומרים שאין בישראל "טרור חקלאי" והתקשורת מעלימה ולועגת. לדוגמה, כתבה בחדשות 10, נפתחה במילים "הטרור החקלאי או בשמו המכובס 'הפשיעה החקלאית'" והסתיימה באיילה חסון שקובעת כי "זו חרפה של משטרת ישראל" ואז המשיכה בקמפיין הבוז והלעג לנתוני המאקרו (מבלי להציג אותם בפועל): "העיקר בטבלאות שהם עושים להם שם במשטרה, הם מסמנים כל מיני "ירידה בפשיעה"".

אבל לא כולם הסתפקו בצנזורה. ב"מקור ראשון" פירסמו טור תחת הכותרת "המפכ"ל אלשיך טועה: פשיעה חקלאית היא טרור". אראל סג"ל וחיים לוינסון חזרו ב-103FM על הסיפור שמשווקים החקלאים על כך שהם מופקרים ושהפשיעה משתוללת. הם הסיקו מכך שהמפכ"ל הוא "חכמולוג" שעוסק ב"משחק מניפולטיבי", שבו הוא איננו בדיוק משקר, אבל הוא מסלף את המציאות עם דקויות סמנטיות ועושה לחקלאים "האשמת הקורבן": במקום לטפל בפושעים, הוא מעליל קונספירציות על נפגעי העבירה.

כך, על ידי היפוך הנתונים, הסתרתם או הגדרת המשטרה כהזויה ומנותקת, הצליחה התקשורת לתחזק את שקר "הטרור החקלאי". העיוות הזה הביא לכך שככל שהמצב משתפר ונרגע, כך הפוליטיקאים וארגוני החקלאים דורשים צעדים יותר קיצוניים. לדוגמה, ח"כ שרן השכל (ליכוד) דרשה לאחרונה להקים יחידה בשב"כ - שבכלל לא אמור לעסוק בפשיעה פלילית - שתילחם ב"טרור החקלאי", שבכלל לא קיים.

ועכשיו כשראיתם בעצמכם שלחלוטין אפשרי שהתקשורת כולה, משמאל ומימין, דיווחה לכם את ההפך המוחלט מהאמת, אנו יכולים להמשיך.

_______________

טענה 2: הפשיעה החקלאית סובלת מתת-דיווח המסתיר את היקף התופעה

 

כבכל דיון על פשיעה, בשלב הזה צפויה לעלות הטענה שנתוני הפשיעה הנמוכים נובעים מכך שזו רק הפשיעה המדווחת, ושייאוש החקלאים מהמשטרה מוביל אותם להמנע מדיווח, אשר מוביל בתורו לירידה פיקטיבית במספר התיקים. ארגון "השומר החדש" (להלן: השומר)  - ארגון מתנדבים המבצעים שמירות וסיורים בשטחי חקלאים יהודים - העריך (עמ' 33) על סמך דגימה קטנה למדי, כי כ-80% מהפשיעה החקלאית איננה מדווחת.

נתוני החקלאים

אלא שנתוני החקלאים מוכיחים שהירידה בפשיעה אינה נובעת מירידה בדיווחים למשטרה. לדוגמה, ארגון מגדלי הדבורים מדווח (עמ' 26) על ירידה של שני שלישים בגניבת כוורות, מאז 2010. אלו לא נתוני הפשיעה המדווחת למשטרה, אלא נתוני הכוורנים עצמם. ארגון מגדלי העופות אינו אוסף נתונים מדוייקים, אך בכל זאת מדווח (עמ' 26) כי גם בלי נתונים ניכרת ירידה ברורה בפשיעה בשנים האחרונות. ארגון מגדלי הבקר דיווח ב-2010 על סנכרון בירידה בגניבות הבקר והצאן שהם רואים (42%), לבין הירידה עליה מדווחת המשטרה ודיווח על המשך הירידה ב-2011 (עמ' 8) ושוב בשנה שעברה (עמ' 23), עם הציטוט הבא: "במבט ארוך טווח הייתה ירידה ניכרת בגנבות ראשי הצאן והבקר בשנים האחרונות, מכ-14-13 אלף ראשים בשנת 2000 לכ-3-4 אלף בשנת 2013". כלומר, לפי מגדלי הבקר עצמם, היתה ירידה מסחררת של 74% בגניבות הבקר והצאן, משנת 2000.

למעשה, הטענות והציטוטים בתקשורת ובכנסת על עלייה בפשיעה החקלאית מגיעים תמיד ללא מספרים ולרוב מפי מי שמודים שכלל לא בדקו או אוספים נתונים בנושא.

נתוני המשטרה

כפי שאתם רואים, במחקר ואיסוף ציטוטים קטנים פה ושם, אפשר להבין מארגוני החקלאים עצמם, כי טענת "הירידה נובעת מעלייה באי-דיווח, עקב התייאשות החקלאים" היא שקר. יתרה מכך, המגמה בנושא הדיווח בכלל הפוכה ובשנה האחרונה חלה עלייה של 300% בדיווח למשטרה על פשיעה חקלאית (עמ' 12).

אפשר להמשיך ולהסביר מדוע תת-הדיווח איננו משמעותי, אך המפכ"ל ומפקד מג"ב, כבר עשו זאת היטב בדיונים בשנה האחרונה בכנסת (שלא סוקרו בתקשורת), מהם ערכתי עבורכם את הסרטון הבא. בקצרה: השניים מסבירים כי המשטרה מחוברת לקבוצות הוואטסאפ של החקלאים (כך שגם אם לא מוגשת תלונה הם מודעים לפשע ויוזמים תלונה בעצמם), הם עורכים סקרי עבירה בכדי לגלות את מידת תת-הדיווח (מתקשרים לתושבים ושואלים האם היו קורבנות לעבירות עליהן לא דיווחו), מקבלים דיווחים ישירות מארגוני החקלאים ו"השומר" (גם אם החקלאי הפרסונלי בחר שלא לדווח), העלו משמעותית את עבירות החשיפה (עבירות שהמשטרה חושפת בעצמה, במארבים, סיורים וכולי) ומדגימים מאירועים אמיתיים מהשבועות שלפני הדיון לאיזו רמה של דיווחים הם הגיעו בשנים האחרונות ("בן אדם התלונן על שקית אננס שגנבו לו; בן אדם התלונן על שני שקים של זיתים; בן אדם התלונן על ארבע תרנגולות שגנבו לו").

המפכ"ל ומפקד מג"ב מסבירים מדוע תת-הדיווח בפשיעה החקלאית אינו משמעותי

מול המפכ"ל ומפקד מג"ב, יושבים אותם ארגוני חקלאים שמספקים את הנתונים שהצגתי מעלה על ירידה דרמטית בפשיעה החקלאית (במסמכים שלא מפורסמים בתקשורת), אך שמול המצלמות וחברי הכנסת (מנתבי התקציבים) הופכים עורם ומסבירים כי המשטרה טועה והפשיעה דווקא גואה.

_______________

טענה 3: הפשיעה החקלאית מבוצעת בידי ערבים ונגד יהודים, מה שמוכיח שהיא טרור לאומני

 

הטענה הזו לרוב אינה מצויינת בגלוי. רוב הכתבות מציינות שמדובר בפושעים ערבים ובעבור העיתונאי וצרכן החדשות היהודי, התמונה ברורה מאליה: ערבים עושים דברים רעים ליהודים = טרור לאומני. אך מי שבכל זאת רוצה לבסס את עצמו, מצביע על העובדה שמרבית עברייני הפשיעה החקלאית הם ערבים וכמעט כל קורבנותיה הם יהודים. מבחינתם ולמעשה מבחינת כלל הציבור היהודי, די בכך. לדוגמה, בדיון בכנסת (עמ' 32) במאי, חה"כ אוחנה (ליכוד) התפרץ כשטענו שמדובר בפשיעה כלכלית בלבד: "רוב מוחלט של העבריינים שנתפסו הם ערבים. למה אנחנו מייפים את זה?".

מתאם + גזענות = סיבתיות

הטענה של אוחנה וכלל העוסקים בנושא, מתבססת על שני הנתונים הבאים, שמופיעים בדו"חות הכנסת והמשטרה.

התפלגות הפשיעה החקלאית בישראל

לכאורה קשה להתווכח עם המספרים הללו. אם פשיעה איננה לאומנית, היינו מצפים שתהיה רנדומלית, לא? איך ניתן לטעון שהפשיעה החקלאית איננה טרור, אם 80% ממבצעיה הם ערבים ו-98% מקורבנותיה הם מישובים יהודיים?

מה שעשו חברי הכנסת, התקשורת וארגוני החקלאים, זה להסיק קוזציה (סיבתיות) מקורלציה (מתאם) - בלי לבדוק סיבות אחרות שעלולות להסביר את הנתונים, עקב הגזענות הפאסיבית שלנו כלפי ערבים. בדקנו את החלוקה בין נפגעים יהודים לערבים, אבל לא בדקנו כמה מהחקלאים הם יהודים (נסו לדמיין את תגובתכם לעיתון אירופי שהיה מפרסם שיהודים אחראים לרוב הפשיעה בשכונה מסוימת, מבלי לציין שהם מהווים 95% מתושביה). אז מה אחוז הקרקע החקלאית המעובדת (זו שבפועל מגדלים עליה משהו) ביישובים הערביים? לפי נתוני משרד החקלאות (עמ' 31 ו-44), הערבים מעבדים רק כ-11.5% משטחי החקלאות המעובדים בישראל. דהיינו 88.5% מהשטחים החקלאיים החשופים לפשיעה חקלאית, הם מראש של יהודים. 

עדיין יש כאן סטייה של 9.5%, שיכולה, לכאורה, להעיד כי חלק מהפושעים מכוונים את פשיעתם כלפי יהודים. אלא שנתון ה-98% הוא לגבי מיקום העבירה - ישובים יהודיים במרחב הכפרי - כך ששוב נשאלת השאלה: מה אחוז הישובים היהודיים מכלל הישובים במרחב הכפרי?

המרחב הכפרי מורכב מ-965 יישובים כפריים: 929 יהודיים ו-36 לא-יהודיים (עמ' 5). כך ש-94.3% מהיישובים החשופים לפשיעה חקלאית, הם מראש ישובים יהודיים. וכך ירדנו להפרש של 3.7%, שהוא כבר חסר מובהקות סטטיסטית ואינו מעיד על פשיעה לאומנית המכוונת כלפי יהודים, אלא כלפי חקלאים באשר הם.

בעלות על שטחים חקלאיים

ועכשיו, כשמבינים ש-88.5% מהקרקע החקלאית המעובדת ו-94.3% מהישובים הכפריים הם יהודיים, לפתע זה נראה פחות חריג ש-98% מקורבנות הפשיעה החקלאית הם יהודים (ייתכן, אולי, שהאחוזים הבודדים הללו של הטייה לרעת הישובים היהודים אכן נובעים מהאחוז הקטן של הפשיעה החקלאית שהוא בכל זאת לאומני - ועל כך נדבר בטענה מספר 4).

נדידת הפשיעה החקלאית

נבדוק את תזת הלאומנות של הפשיעה החקלאית מזווית נוספת: אם אכן מדובר בטרור לאומני, אנו מצפים שכאשר נמנעת מאותם ערבים יכולת לפגוע בחקלאים יהודים, הם פשוט לא יבצעו את הפשע. בכל ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין ולו מקרה אחד של פלסטיני שנשא חגורת נפץ, הגיע למכשול כלשהו שמנע ממנו לבצע את הפיגוע (נניח חומת ההפרדה) ואז הסתובב אחורה וביצע את הפיגוע באוטובוס פלסטיני במקום. זה ברור מאליו: פשיעה לאומנית לא נודדת עקב חוסר יכולת לפגוע - בוודאי שלא מופנית בחזרה אל הלאום של הטרוריסט. אז מה לגבי הפשיעה החקלאית?

עם האכיפה האינטנסיבית בשנים האחרונות אצל חקלאים יהודים ובשילוב פעולות השמירה והסיור של עשרות אלפי מתנדבי "השומר" (שלמעט חריגה קטנה, שומרים אך ורק על יהודים), המגמה כיום היא לרעת החקלאים הערבים. לפי נתוני 2018 (עמ' 6) עד חודש מאי, 80% מגניבות בעלי החיים הן במגזר הערבי, למרות שכאמור, הם מהווים רק כ-2% מהעסקים החקלאים. מפקד מג"ב הסביר בדיון בכנסת (עמ' 15) במאי, כי "84% מהגניבות [החקלאיות] נדדו למגזר הערבי". מפכ"ל המשטרה חיזק את דבריו: "ככל שחולף הזמן, אנחנו מבינים שזאת באמת מגמה, שאמנם יש ירידה בסך הכול, אבל בתוך הירידה הזאת יש עלייה במגזר הערבי, כלומר: יש נדידה של הפשיעה מהמגזר היהודי למגזר הערבי".

ולמרות שהמשטרה אומרת לחברי הכנסת, ארגוני החקלאים והתקשורת, שהפשיעה נדדה למגזר הערבי, לא רק שאף אחד מהם לא מדווח על כך (למיטב בדיקתי נתון זה נותר קבור בפרוטוקולים של ועדות הכנסת, למרות שהישיבות כן סוקרו), אלא שהם ממשיכים לדווח על הפשיעה החקלאית כטרור לאומני.

הנתונים שהתקשורת הסתירה מכם

אבקש מכם להקדיש 5 דקות, בכדי להקשיב למספר קטעים שהרכבתי (באופן גס) משני דיונים בכנסת בחודשים האחרונים, שהתקשורת לא דיווחה עליהם, והם הפוכים לחלוטין ממה שהיא מאכילה אתכם בו.

המדובר (שוב) במפכ"ל המשטרה ומפקד מג"ב, שמנסים להסביר כי מדובר בפשיעה כלכלית, שנמצאת בירידה דרמטית, ולא בטרור. אלא שהח"כים דורשים שיקצרו דבריהם, יצמצמו שקפים (המלאים בנתונים "רעים" מבחינתם) ובכל פעם שאלו מציגים את נתוני הירידה בפשיעה החקלאית, כל האולם פורץ בצעקות בטענה שהמידע שגוי ובדרישה שישתמשו במונח "טרור חקלאי" ולא פשיעה. אולי הסרטון הזה יעזור לכם להבין איך יכול להיות שהרשויות והנתונים חושפים דבר אחד, אבל אתם שומעים על דבר אחר לגמרי.

למה הח"כים מתעקשים לקרוא לזה טרור?

חברי הכנסת לא סותרים את דברי המפכ"ל ומפקד מג"ב, אלא מסבירים אמת כלכלית-שלטונית עצובה וידועה בישראל: קשה מאוד להשיג תקציבים ותמיכה ציבורית, מבלי לשלב בנושא טיעוני ביטחון. להלן כמה ציטוטים מדהימים בעיניי מדיון בנושא בכנסת, בהם נבחרי הציבור מסבירים מדוע צריך לשווק סיפור על "טרור חקלאי" המטעה את הציבור ומסית אותו נגד ערבים (2 מיליון מהם אזרחי המדינה), בכדי לקדם טיפול בבעיה קטנה יחסית, שאופיה פלילי וכלכלי בלבד.

ח"כ לאה פדידה מהמחנ"צ (עמ' 26): "אם נגדיר את זה בסדר העדיפויות ותהיה לכך יחידה מיוחדת שנגדיר אותה למלחמה בטרור לאומני, קרי, חקלאות, אזי לא יהיו מקרים כאלה. [...] בואו נחליט שזה אירוע ביטחוני לאומי ונחליט שאנחנו נלחמים בזה כמו בטרור"

ח"כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנ"צ (עמ' 32): "[ההגדרה כטרור] קשורה לטיפול אבל היא גם קשורה לנושא הפיצוי. כאן למשל בנושא טרור העפיפונים, אנחנו רואים יחסית פעולה מהירה והם יקבלו אני מקווה פיצוי ממס רכוש. הדבר הזה חשוב"

ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד (עמ' 31): "עד שלא נפסיק לקרוא לו פשיעה חקלאית ונתחיל לקרוא לו טרור כלכלי, הבעיה הזו לא תיפתר. מה המשמעות של ההגדרה של האירוע הזה כטרור כלכלי? ראשית, הקצאת המשאבים הראויה לטיפול בטרור. [...] ההגדרה כפשע חקלאי בעצם מסמנת גם למשטרה וגם לרשויות שאלה עבירות רכוש. עבירות רכוש, אפשר להעביר הלאה. [...] אבל כאשר אנחנו מגדירים את זה טרור כלכלי, אנחנו בעצם אומרים להם שזה נמצא לא בראש אולי אבל גבוה יותר בסדרי העדיפויות של המשטרה"

ח"כ איתן ברושי מהמחנ"צ (עמ' 17): "אני מציע לחברי יושב ראש הוועדה לבחון האם זאת פשיעה או טרור לאומני לפי התוצאות ולא לפי הכוונות. [...] אין לוותר על ההכרזה כעל פשיעה לאומנית כי אחרת זה לא יטופל ולא יפצו את החקלאים".

כפי שאתם רואים, מרבית הציטוטים מגיעים דווקא מח"כים מהשמאל. הרי החקלאים - מהמושבים והקיבוצים בעיקר - הם הבייס השמאלני. מזה עשורים שהשמאל הישראלי רודף (בצדק) ימנים על התבטאויות גזעניות כלפי ערבים ומלין על כך שדברי הסתה הנשמעים מנציגיהם, עלולים ולעיתים מובילים לגזענות ואלימות בשטח. אך אחד בפה ואחד בלב. ובדיוק כפי שהשמאל מטיח במסיתים הימנים, גם להתבטאויות האלה יש השלכות בפועל: עלילת הטרור החקלאי הערבי הולידה טרור יהודי נגדי של "פעולות תגמול" ו"תג מחיר" חקלאי בהיקפים גדולים. יהודים ששמעו על "הטרור החקלאי" הגיעו למסקנה שחייבים לפעול. הם נכנסים לשטחי חקלאים ערבים, משמידים, מציתים ומותירים אחריהם גרפיטי שמסכם את העלילה שגם השמאל מפיץ: "די לטרור החקלאי".

כתובת שרוססה ליד עצי תאנה וגפנים שהושחתו בכפר הפלסטיני בורקא
איאד חדאד / בצלם

__________

טענה 4: הפשיעה החקלאית על רקע לאומני מבוצעת על ידי ערבים

 

כמעט בכל כתבה שעסקה בנושא נאמר במפורש או במשתמע, כי האחראים העיקריים לטרור החקלאי הם ערבים. אלא שהמשטרה מתייקת עבירות פליליות כ"לאומניות", כאשר הן עונות להגדרה הבאה: "מעשים פליליים הכוללים פגיעה בנפש ו/או ברכוש [...], אשר נעשו או תוכננו להיעשות כדי להשפיע על עניין מדיני, אידיאולוגי או דתי". בכדי לקבוע האם מדובר בפשע לאומני, המשטרה ובתי המשפט מחפשים הודאה של החשוד בכוונה לאומנית, מידע שיסגיר כוונה שכזו מביתו או מפרופילים ברשתות החברתיות או ראיות בזירת הפשע המוכיחות זאת (דוגמת גרפיטי לאומני או גרימת נזק שלא למטרות סחיטה וכדומה).

אז מה אומרים נתוני המשטרה (עמ' 14) על פשיעה חקלאית שהיא באמת לאומנית ובאמת עונה לקריטריונים של טרור חקלאי? בדיוק ההפך ממה שמשווק לציבור.

מספר אירועי הפשיעה

בשנים 2011-15 המשטרה תיעדה 116 תיקים של פשיעה חקלאית על רקע לאומני. כלומר, 98% מהפשיעה החקלאית בתקופה זו לא היתה לאומנית. מתוך ה-2% שהינה לאומנית, 93 תיקים הם נגד יהודים ו-23 נגד ערבים. או במילים אחרות, רק 0.4% מהפשיעה החקלאית בתקופה זו היא פשיעה לאומנית כנגד יהודים, ונרשמו פי 4 יותר מקרי טרור חקלאי יהודי מאשר ערבי.

סיכום טבלת החשודים המופיעה מעלה דווח בדו"ח הממ"מ וצוטט באופן נרחב בתקשורת. מדובר ממש בעמוד הראשון של הדו"ח, לאחר תוכן העניינים (ראו את החלק הרלוונטי בתמונה מטה). כל אותן כתבות ציטטו מתוכו את נתוני הפשיעה החקלאית נגד יהודים, אבל השמיטו את נתוני הטרור החקלאי היהודי נגד ערבים ( עמ' 4). העובדה שיש פי 4 פושעים חקלאיים ערבים מאשר יהודים, דווחה בכל כלי התקשורת היהודים. את העובדה שבפשיעה החקלאית הלאומנית המצב בדיוק הפוך - פי 4 אירועי טרור חקלאי יהודי מאשר ערבי -  לא מצאתי בתקשורת המיינסטרים.

צילום מתוך דו"ח הממ"מ, עמ' 4

בצורה הזאת הצליחו התקשורת, הפוליטיקאים וארגוני החקלאים לעוות את השיח על הנושא. הם גרמו לנו לדבר על פשיעה חקלאית-כלכלית כ"טרור חקלאי" ועל ידי הסתרת הנתונים הסותרים, הם גרמו לנו לייחס את הטרור החקלאי לערבים, למרות ש-80% ממבצעיו הם יהודים. או אם נחזור לניסוח של חה"כ אוחנה: רוב מוחלט של העבריינים שנתפסו הם יהודים. למה אנחנו מייפים את זה?

________________

טענה 5: כתוצאה מהטרור החקלאי חקלאים נטשו 250 אלף דונם, אותם רכשו ערבים במימון סודי של מדינות ערב

 

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, הסביר ברצינות מוחלטת בכנסת ישראל (עמ' 16), כיצד הפשיעה החקלאית היא למעשה קונספירציה מתוכננת מראש, שמטרתה להביא את החקלאים לנטוש אדמותיהם. לטענתו, בצורה זו הם הביאו לנטישה של 250 אלף דונם בעשור האחרון (להלן "עלילת ה-250") אשר נרכשו ע"י ערביי ישראל, בעזרת מימון של מדינות ערב, כחלק ממהלך של "גאולה הפוכה" של קרקעות ישראל (להלן "עלילת הגאולה ההפוכה").

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: משתלטים על אדמות המדינה

איש באולם לא דרש הוכחות לטענה. להפך: ח"כ השכל (ליכוד) אישרה שכך הדבר ("לא סתם דובי אמר שאנשים ממדינות שונות מתחילים לקנות את השטחים האלו", עמ' 17) וח"כ יצחק וקנין מש"ס הדגים כמה עלילה זו נתפסת כאמת שכלל לא צריך לטרוח בהסברתה ומעיר: "ידוע, הכל ידוע".

לטובת מי שמעולם לא שמעו על העלילות הללו, אציין שמדובר בקונספירציה שמפורסמת כעובדה ידועה בתקשורת הישראלית באופן שגרתי, היא קונצנזוס בקרב ארגוני החקלאים, וח"כים מימין ומשמאל טוענים שוב ושוב כי היא אמיתית ומהווה רכיב חשוב ברציונל להגדיר את הפשיעה החקלאית כטרור.

אילו קרקעות ננטשו?

פניתי לארגון "השומר", ממשווקיה הראשיים של עלילת ה-250 מזה כעשור, בכדי לשאול על מה היא מבוססת והאם אפשר לצפות בראיות לכך. דוברת הארגון השיבה: "אתה מוזמן להסתכל בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2009 על מה שהמדינה מכנה באותו דו"ח 'נטישת הקרקע כמכת מדינה'". עוד לפני שנכנסתי לקרוא, היה ברור שדו"ח מ-2009 לא יהיה רלוונטי לטענה העוסקת בעיקר בעשור האחרון. יתרה מכך, הציטוט שהביאו השומר כלל לא מופיע בדו"ח. מה שמוגדר בדו"ח כ"מכת מדינה" (עמ' 51) הן כלל עבירות הבנייה והפלישה בישראל ולא נטישת קרקעות חקלאיות. אפילו קביעה זו בדו"ח מ-2009, מפנה את הקורא לשני מקורות: דו"ח המבקר מ-2005 על אולמות ארועים בלתי-חוקיים באזור השרון ו-3 פסקי דין משנות ה-80 וה-90. בקיצור, אין קשר בין דו"ח המבקר לטענת השומר.

דוברת השומר הוסיפה ש"כשאנחנו מדברים על נטישת קרקעות אנחנו מדברים על קרקעות של חקלאים, שטחי אש ושטחים פתוחים נוספים כמו שמורות ויערות. אנו מסתכלים על נושא הנטישה בצורה רחבה יותר". אלא שבאף אחד מהמקומות בהם פרסמו או שיתפו את עלילת ה-250, הם לא ציינו דבר מלבד קרקעות חקלאיות. כך, למשל, התבטא לאחרונה בכנסת סמנכ"ל המרחבים של "השומר", אורי ספיר (עמ' 33): "בפועל חקלאי מדינת ישראל, בן אם אלה קיבוצים, בין אם אלה משקים פרטיים במושבים או במושבות, נטשו בעשר השנים האחרונות כ-250,000 דונם, שזה חמש פעמים העיר תל אביב". כך גם התבטא מנכ"ל השומר, יואל זילברמן, בכתבה לחדשות התאגיד: "היום במדינת ישראל, יש יותר מ-250 אלף דונם שננטש. זה העיר תל-אביב, חמש פעמים. ואז השתלטו עליהם עבריינים. לפני כן, המגן שהיה שם זה החקלאי". לא צה"ל ושטחי אש, לא שמורות טבע ויערות ולא שום דבר אחר. ככל שאני ראיתי, התוספת לגבי "נטישה בצורה רחבה יותר", הגיעה רק כאשר אני פניתי לשומר ודרשתי הוכחות לטענתם.

תגובת התאחדות האיכרים לבקשתי להוכחות לאותה טענה, נקטה בטקטיקה דומה: "מזה זמן רב נאספים אצלנו נתונים שמעידים על מגמה של נטישת אדמות חקלאיות בשל מגוון סיבות. בין היתר מדובר על מכירת אדמות טאבו, החזרת שטחי מנהל ועוד". כאשר הם מתבקשים לספק פירוט, לפתע יש "מגוון סיבות". אבל, לדוגמה, כשאמיתי התראיין ב"לונדון את קירשנבאום" הוא שטח שוב את עלילת ה-250. ירון לונדון המופתע שואל אותו: "אתה בטוח שזאת הסיבה העיקרית? אין דור יורש, לא משתלם להיות חקלאי...". אך אמיתי חותך את לונדון ופוסל ב-"לא, לא, לא".

עכשיו קחו את התשובה החד-משמעית של אמיתי ללונדון והשוו אותה למה שכתב בסטטוס שפרסם שנה לפני כן: "החקלאות בישראל בשנים האחרונות הולכת ומפסידה והופכת פחות ופחות רווחית, כך שגילם הממוצע של החקלאים עומד על 65 ומעלה. חוסר הרווחיות מרחיק את דור ההמשך מהמשקים, עובדה אשר מובילה לנטישת קרקעות". לפתע הסיבה היא בדיוק זו שפסל אצל לונדון: אין דור המשך ולא משתלם להיות חקלאי.

הטקטיקה הזו חוזרת אצל ארגוני החקלאים שוב ושוב. בכל פעם שהם מדברים על בעיה מסויימת בחקלאות (הקצאות המים, הפשיעה החקלאית, פתיחת היבוא וכולי), הם מתעקשים שכל מצוקותיהם נובעות מאותה בעיה. על מה מדברים היום? פשיעה חקלאית? החקלאות קורסת בגללה ובגללה בלבד. היום מדברים על המים? החקלאות קורסת בגללה ובגללה בלבד. כארגון שנועד לייצג אינטרסים עסקיים זה אפילו לגיטימי להפעיל לחץ שכזה על המדינה. אלא שבנושא הפשיעה לא מדובר רק על תקציבים, אלא גם חייהם של מיליוני ערבים ויחס היהודים אליהם. ושם, השקרים וההגזמות של אמיתי וארגוני החקלאים, הופכים כבר להסתה.

למה ננטשו הקרקעות?

נחזור לעלילת ה-250. דוברת השומר הוסיפה: "אם לדוגמה היית לוקח נתח של 50 קיבוצים בגליל והיית בודק את מצב החכירה שלהם לפני 20 שנה (בשנות ה-90) ומצבם כיום (מבחינת שטחי המרעה והגידולים של החקלאים). לא היית מאמין למה שהיית מגלה". שוב, ההפנייה ללפני 20 שנה, אינה רלוונטית לטענה לגבי העשור האחרון. כמו כן, שוב השומר לא מנפיק נתונים או סימוכין.

אנחנו הרי מדברים על שנים של משבר במגזר החקלאי, כשקיבוצים ומושבים רבים פשטו רגל, עד שמשלם המיסים נדרש לחלצם בעשרות מיליארדים. הקיבוצים והמושבים  מכרו שטחים, החזירו 20 אלף דונם חקלאי למדינה, הסבו עשרות אלפי דונמים של שטחים חקלאיים לצימרים, תחנות כוח, מתקני אנרגיה סולארית באלפי דונמים, דיור ועוד (לדוגמה, בהתאם להחלטה 1445 של רשות מקרקעי ישראל, המדינה רשאית לקחת חזרה נחלות חקלאיות שאינן מעובדות בפועל לטובת בניה לדיור ומאז אכן נלקחו 11,300 דונם, ועוד 110 אלף דונם חקלאיים מיועדים לאותו גורל). אין בין זה ובין נטישה בגלל פשיעה חקלאית כל קשר.

און ריפמן, ממקימי השומר, מספר בעצמו שבקיבוץ שלו, רביבים, החליטו בעקבות מצוקה כלכלית, לחסוך 50 אלף שקל בשנה על דמי חכירה של 100 אלף דונם של אדמות מסביב לקיבוץ, שלא היו בשימוש. כך, ללא כל קשר לפשיעה. לאחר מכן, בדואים חכרו את השטח שהקיבוץ נטש והתיישבו שם, באופן חוקי לחלוטין. אלא שברגע שהבדואים הגיעו, מבחינת השומר וכפי שאומר ריפמן, מדובר בשטח "אבוד" ואדמה ש"נמחקה".

לשיטת השומר וארגוני החקלאים, חקלאים יהודים מעבדים את הקרקע ובגלל חקלאים ערבים אנו מאבדים את הקרקע. וכשזו תפיסת העולם וכשאתה מגדיר כל אדמה שלא-יהודי שוכר, חוכר או רוכש באופן חוקי, כאדמה מחוקה שאיבדנו את המשילות בה, אז קל להגיע למאות אלפי דונמים אבודים. רוצים לראות כמה זה קל?

השתלטות עבריינית? לא ממש

בסוף 2016 פרסמו השומר את הסטטוס המצורף מטה. בין השאר הם מדווחים על "השתלטות על קרקעות חקלאיות (דוגמת קיבוץ סאסא שנטשו אלפי דונמים לפני חודשים בודדים)". כפי שהשומר וארגוני החקלאים מקפידים לעשות, הם אינם מציינים שמדובר על קרקע בהחכרה קצרת מועד - דהיינו שמדובר ביציאה מחוזה שכירות וקרקע שנשארת בידי המדינה (ולא נניח עברה לידי ערבים או גורמים עלומים מחו"ל). הם גם לא מציינים שמדובר באדמת מרעה ולא קרקע חקלאית (הרושם הנוצר הוא שננטשו שדות שבהם גידלו משהו ולא "סתם" שטחים פתוחים אליהם יצאו עדרים בכדי לאכול קצת עשב).

פניתי לקיבוץ סאסא ושאלתי האם אכן ננטשו קרקעות של הקיבוץ ואם כן, מדוע? רמי זיו, מנהל העסקים של הקיבוץ, השיב: "הקרקעות שהחזרנו למדינה נועדו לגידול בקר, הן היו בחכירה זמנית ומותנית בכמות הפרות שהיו לנו. מכרנו את העדר והחזרנו למדינה את הקרקעות". אף מילה על השתלטות. המשכתי ושאלתי: "וההחלטה למכור את העדר גם כן היתה משיקולים כלכליים/מקצועיים בלבד?". וזיו השיב בשנית: "אכן כך". לבסוף הלכתי על גישה ישירה, בכדי להמנע מטעויות וספקות: "האם מכרתם את העדר כתוצאה ממעשים פליליים כלפיכם או כלפי העדר?" ואף הוספתי לינק לסטטוס של השומר. אך זיו הבהיר שלישית: "החזרנו את הקרקע מרצון ולא מתוך איומים של גורם כלשהו, ההחלטה היא כלכלית בלבד".

רצה הגורל ובמקרה פרסמו לאחרונה בחברת החדשות כתבה על הפגיעה בענף גידול הבקר לבשר בישראל, כתוצאה מפתיחת הייבוא. ומי מובא שם כדוגמה הראשית לתופעה זו? קיבוץ סאסא, כמובן. אתם מוזמנים לצפות (החל מ-1:03), ולחפש בעצמכם קשר בין טענות השומר למציאות.

וסאסא לא לבד. השומר השתמשו גם בקיבוץ רביבים כדוגמה להשתלטות, אך כפי שריפמן העיד בעצמו, גם שם מדובר בהחלטה פיננסית של הקיבוץ, שלא קשורה לפשיעה חקלאית. קשה לראות איך בשומר "טעו" והפכו החלטה פיננסית של שני קיבוצים, לכזו שנבעה מפשיעה חקלאית - במיוחד כאשר בסאסא אומרים זאת בפה מלא לכל מי שטורח לשאול וכשרביבים הוא ביתו של אחד ממייסדי השומר. השאלה המתבקשת היא האם כך אוספים בשומר ובארגוני החקלאים את הדונמים הנטושים שהם מייחסים לעלילת ה-250 אלף ואז משתמשים בהם להסתה כלפי ערבים?

 ראוי גם לציין שארגוני החקלאים והשומר לא מודאגים מכל אדמה שנלקחת מחקלאים בישראל. לדוגמה (מיני רבות), 1,700 דונם המשמשים (כחוק) חקלאים עניים בדרום הארץ, יופקעו על פי התכנון כדי לבנות ישוב וילות לעשירים, והחקלאים ישארו ללא פרנסה. לכאורה מקרה קלאסי לטיפול ארגוני החקלאים ובמיוחד השומר שכל כך מודאג מנגיסה בשטחי החקלאות של המדינה. וארגוני החקלאים? דוממים. אולי זה כי אותם חקלאים הם מהכפר הבדואי (המוכר והחוקי) ביר הדאג', והעשירים שיבנו וילות על אותם שטחים חקלאיים הם כולם יהודים.

ידוע לנו אבל אנחנו לא יכולים לגלות

כשביקשתי מהתאחדות האיכרים הוכחות לטענת נשיאם כי האדמות מעלילת ה-250 נרכשות במימון מדינות ערב, הסיפור בכלל התפרק: "ידוע לנו על גורמים זרים שמנסים לרכוש את הקרקעות בסכומים גבוהים יותר מן המקובל, לצורך השתלטות על הקרקע. [...] אין ביכולתנו להעביר את הנתונים שהצטברו אצלנו על מנת לא לפגוע בפרטיותם של מוסרי המידע, אך העברנו למספר גורמים בממשלה והעניין נבדק כעת על ידי גורמים מוסמכים לטובת דיוק הנתונים".

פתאום האדמות שנרכשו ע"י מדינות ערב, הופכות ל"זרים" ש"מנסים לרכוש". המידע על העסקאות הללו הועבר ל"גורמים" אחרים שיבדקו אם באמת כך הדבר. אלא שזה לא עצר אותם מלטעון בעשור האחרון בפני הציבור והכנסת, שזו המציאות כבר עכשיו. נסו למצוא בקטע הבא מתוך ראיון עם נשיא ההתאחדות ל"ערוץ 7", היכן בדיוק הוא מדבר על איזו אי-ודאות, הליך בדיקה או "מגוון סיבות" לנטישת האדמות החקלאיות.

אבל אולי בהתאחדות לא ממציאים נתונים? אולי בכל זאת יש כמה עסקאות שנבדקות? החלטתי לשאול שאלה שתעקוף את תירוץ הפרטיות: כמה עסקאות ישנן החשודות כנובעות ממימון מדינות ערב ובכמה דונם מדובר? הרי אם באמת יש עסקאות, ציון מספרן וסך השטח של כולן, לא יסגיר אף חקלאי ספציפי. אך בהתאחדות סירבו לפרט, ללא כל הסבר.

ולאחר כל אלה, מצאתי ראיון של נשיא ההתאחדות בערוץ 20, בו הוא חושף את השקר של עצמו. המראיינת שואלת את אמיתי (0:33): "למה אתה מתכוון כשאתה אומר 'גאולה הפוכה'?". אמיתי משיב עם הקונספירציה המוכרת: "אנחנו יודעים לומר היום, שערביי ארץ ישראל משתלטים על אדמות המדינה" (לא "מנסים להשתלט"), ואז מגיע החלק המעניין (0:55): "אנחנו רואים קנייה של אדמות על ידי גורמים ואתם יודעים מה? עוד לא שמתי את האצבע על הקצה חוט אבל אני אומר פה באחריות: הכסף מגיע מחו"ל".

אמיתי חושף שלא רק שאין לו הוכחות, אלא אין לו אפילו קצה חוט לגיבוי התאוריה הגזענית שהוא מציג כעובדה מוגמרת מזה עשור. באותה נשימה הוא גם קובע שזה לא משנה, ושהוא יודע את שאינו יודע. 

וזה לא רק שלאמיתי ולארגוני החקלאים אין קצה חוט לגבות את העלילה, אלא שהם שוכחים בנוחות לציין שגם ככה, בלתי אפשרי לממשה. 93% מקרקעות המדינה נמצאות בבעלותה ואינן ניתנות לרכישה (לכל היותר חכירה וגם היא מוגבלת לאזרחי המדינה) . נשארו לנו כ-7% של קרקעות פרטיות. אלא שמחציתן כבר היום ומזה עשורים בבעלות פרטית של ערביי ישראל  (עמ' 8). כך שרק כ-3.5% של קרקעות פרטיות בישראל זמינות ל"גאולה הפוכה" ומרביתן נמצאות בכלל באזור המרכז ויקרות להחריד (עמ' 38). לא רק זאת, אלא שאותם 3.5% זמינים מזה עשורים לרכישה, אך איש לא קנה או השתלט עליהם. ואכן, אם נבדוק את נתוני שטחי החקלאות, נראה שלפי נתוני הלמ"ס מ-2.83 מיליון דונם ב-2006, הגענו ל-3.02 מיליון דונם ב-2016. לא נטישה של 250 אלף דונם, כפי שמשווקים החקלאים ומפיצה התקשורת, אלא התרחבות של 190 אלף דונם. 

תגובות:

השומר החדש: לאחר שהסברתי כיצד ההפניה שלהם לדו"ח המבקר מ-2009 אינה רלוונטית לדיון וביקשתי את המקורות לטענותיהם, הם לא הצליחו להנפיק תשובה מאז ה-5.6 ולמרות טענתם שיחזרו אלי, הפסיקו להגיב לפניותיי. למרות זאת, זילברמן ואחרים בארגון ממשיכים להפיץ את עלילת ה-250.

התאחדות האיכרים ונשיאה דובי אמיתי: ב-11.6 פניתי להתאחדות וביקשתי הסבר והוכחות לטענות נשיאה, כי הוא יודע "בוודאות" ויש לו "הוכחות" לכך שננטשו 250 אלף דונם כתוצאה מהפשיעה החקלאית וששטחים אלו או חלקם נרכשו על ידי ערבים במימון סעודי. ההתאחדות טענה כי אינה יכולה לחשוף את ההוכחות מטעמי פרטיות, אך סירבה לספק מידע שאין בו לפגוע בפרטיות (כגון מספר העסקאות וסך השטח). לכל יתר השאלות סירבו לענות.

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל: צור קבע שטענת נטישת 250 אלף הדונמים בגלל הפשיעה החקלאית, היא נכונה ושמדובר ב"נתונים מדוייקים". ביקשתי מתנועת המושבים והתאחדות החקלאים שינפיקו לי את אותם "נתונים מדויקים" המגבים טענתו של צור. הארגונים ביקשו לבדוק ולחזור אלי ב-11.6 ומאז הפסיקו להגיב.

_______________

טענה 6: הנזק מהפשיעה הכלכלית מרסק את החקלאות, חקלאים רבים עזבו את התחום

 

מספר החקלאים ירד? לא בדיוק 

עוד אחת מטענות ארגוני החקלאים המופיעה כעובדה בתקשורת, היא שכתוצאה מהפשיעה החקלאית המוני חקלאים ברחו מהתחום - במיוחד בעשור האחרון. אז הלכתי לבדוק את נתוני למ"ס על המועסקים בחקלאות. ב-2007 עסקו בחקלאות 43,300 ישראלים וב-2016 המספר ירד ל-37,900. לכאורה, 5,400 חקלאים עזבו את התחום. אלא שכשמסתכלים מי בדיוק עזב, רואים שמדובר ב-5,700 שכירים (וגם הם לא באמת עזבו, אלא הוחלפו בפלסטינים ועובדים זרים). מה שאומר שלא רק שבעלי/חוכרי האדמות לא נטשו את התחום בעשור האחרון, אלא שנוספו 300 חקלאים חדשים. כפי שניתן לראות בגרף מטה, בניכוי תנודות קלות בין השנים, מספר החקלאים (מסומן בכחול כהה) נותר כמעט ללא שינוי ב-20 שנים האחרונות - ומספר העובדים שהם מעסיקים ב"חקלאות הקורסת", צמח ב-19% בעשור האחרון.

תעסוקה בחקלאות

הרווחים והתוצרת הצטמצמו? תבדקו שוב

ארגוני החקלאים והתקשורת מרבים לטעון שהחקלאות הישראלית בקריסה והחקלאים מייצרים ומרוויחים פחות מבעבר. אז אולי הגידולים הצמחיים הצטמצמו, כפי שהם טוענים? לא. עלייה של כ-6% משנת 2005 (עמ' 9). אולי מספר בעלי החיים שהם מגדלים? גם לא. עליה של כ-31%. אולי שכר העובדים בחקלאות נשחק? לא. עלייה של כ-41%. אולי הרווח שנותר לחקלאים עצמם נשחק? להפך. עליה של כ-40% בכלל היתרה לחקלאים ועליה אסטרונומית של כ-83% בהכנסה הממוצעת (ברוטו) לכל חקלאי (הנתונים: עיבוד של נתוני למ"ס).

הייצור הצמחי

יש כיום קצת יותר חקלאים משהיו לפני עשור, שמעסיקים יותר עובדים, כשכולם מרוויחים יותר ומגדלים יותר בעלי חיים וצמחים, על פני בערך אותם השטחים. זה לא אומר שאין תת-תחומים בחקלאות שסובלים או שאין בחקלאות בעיית ריכוזיות (כמו בכל המשק הישראלי) ולכן חלק גדול מהרווחים שרואים בגרפים הללו מתחלק בצורה לא שוויונית ומתנקז בעיקר אל החקלאים החזקים (בעיה פנים-חקלאית, שלא קשורה לפשיעה או ליתר הגורמים במשק). אבל זה כן אומר שטענות המאקרו על נטישה של התחום ובכלל המצב הקטסטרופלי המשווק לציבור - כל זה פשוט לא עולה מהנתונים.

הנזק מהפשיעה החקלאית מרסק את החקלאות?


כמו בכל הסוגיה הזאת, גם הערכת הנזק הכלכלי שנגרם לחקלאים לא נסמכת על נתונים אמפיריים, בעיקר כי המשטרה כמעט ולא אוספת הערכות נזק לכל עבירה, כפי שדרש כבר מספר פעמים מבקר המדינה. התחושה העולה מדיווחי התקשורת, הצהרות הפוליטיקאים ונציגי החקלאים, היא שמדובר בנזק אסטרונומי, שפוגע אנושות בחקלאות הישראלית.

אציע כאן שני חישובים גסים (כי זה כל מה שניתן לעשות), כדי להראות משתי זוויות שונות שלא מדובר בנזק האסטרונומי המשווק לציבור. בכדי להימנע מוויכוחים, בשני החישובים השתמשתי בנתונים הגבוהים ביותר שניתן למצוא בנושא ואפילו הוספתי מעבר להם.

חישוב מאקרו: ב-5 השנים האחרונות (2012-2017) דווחו למשטרה 4,466 ארועים של פשיעה חקלאית. נניח שהשומר והחקלאים צודקים ו-80% מהפשיעה החקלאית אינה מדווחת, נכפיל פי 5 את נתוני הפשיעה בכדי לתקן בהתאם ונגיע חזרה ל-4,446 עבירות - אך הפעם בכל שנה. כאמור, אין לנו נתונים לגבי הנזק הכלכלי בכל עבירה והן נעות בין גניבת טרקטור (נזק שיכול להגיע למאות אלפי שקלים) וגניבת תוצרת חקלאית (נזק שיכול להיות זניח). כדי לקבל קנה מידה בלבד, נניח ממוצע גבוה מאוד לכל עבירה, של נזק בסך 100 אלף שקלים (בעבודה על התחקיר הזה קראתי על אלפי מקרים של פשיעה חקלאית, רק בודדים מגיעים או חוצים את הסכום הזה). באופן הזה אנחנו רואים שאפילו לפי נתוני תת-הדיווח הגבוהים של החקלאים ואפילו לפי ממוצע נזק כלכלי אסטרונומי לכל עבירה, אנחנו מגיעים לנזק כולל של 447 מיליון ש"ח, שהוא כאחוז וחצי בלבד מהתפוקה בחקלאות הישראלית.

חישוב מיקרו: החישוב הבא פורט את הפשיעה החקלאית לסוגיה. ריכזתי את כל המידע שניתן למצוא בנושא - מחקרים, פרסומים, דיווחי החקלאים - בכדי לנסות ולבצע (לראשונה) חישוב מקיף של הנזק הכלכלי הנגרם לחקלאים בישראל, כתוצאה מהפשיעה החקלאית.

עבירות ונזקים

ראשית, חשוב להבהיר שהמידע בטבלה הוא הערכת יתר פרועה: סך העבירות בטבלה גבוה ב-50 ועד 500 מהעבירות שדווחו למשטרה בכל שנה, ואת המספר המנופח הזה הכפלתי ב-5 בכדי להתמודד עם טענת החקלאים ש-80% מהפשיעה אינה מדווחת. כמו כן, ברור שהעבירות הסובלות יותר מתת-דיווח, הן בדרך כלל העבירות בהן הנזק הכלכלי נמוך יותר. למרות זאת, הכפלתי את כל העבירות לפי תמחור מלא. בנוסף, בכל סעיף נבחר החישוב או הערכה שהניבו את הנזק הגבוה ביותר, הטבלה לא כוללת פיצויים שקיבלו החקלאים מהביטוח בעבור חלק מהעבירות וכל הנתונים הם לשנים 2011-2015, כשמאז צנחה הפשיעה בעשרות אחוזים נוספים.

אף על פי שמדובר בהערכת יתר, עולות מהנתונים שתי מסקנות התומכות בכך שנזקיה הכלכליים של הפשיעה החקלאית הם אחוז קטן מהתפוקה החקלאית בישראל: ראשית, בענפים בהם ניתן לבדוק את היחס שבין התוצרת שנגנבה וכלל התוצרת (גניבות בקר, צאן וכוורות), היחס הנמצא הוא בדיוק אחוז אחד. שנית, סך כל הנזקים, לפי ההערכות והחישובים הגבוהים ביותר שניתן לבצע (למעשה מעבר להיגיון הבריא), הוא 439.45 מיליון ש"ח בשנה - כ-1.5% מהתפוקה החקלאית בישראל (כמעט זהה לחישוב המאקרו).

נבהיר שוב: החישוב הזה איננו לפי נתוני המשטרה, אלא לפי נתוני החקלאים או הכפלת נתוני המשטרה פי 6-8 - הגבוה מביניהם. אופתע לגלות שהנזק בפועל מגיע למחצית מהחישוב הנדיב שביצעתי, אבל גם כאן, ברור שזה סכום שניתן להתמודד איתו (מפכ"ל המשטרה, למשל, העריך את הסובסידיה הנדרשת מהמדינה בכדי לבטח ולפצות כנגד כלל הפשיעה החקלאית, ב-80 מיליון שקל בלבד).

השוואת הנזק מהפשיעה החקלאית לנזקים אחרים

בנקודה זו חלקכם אולי חושבים שנזקים של מאות מיליוני שקלים בשנה, אפילו אם הם שווים רק כאחוז מהתפוקה החקלאית, הם בכל זאת סכום משמעותי מאוד. כדי להתמודד עם נקודה זו, נשווה את הנזק מהפשיעה החקלאית לנזקים או עלויות אחרות עמם מתמודדים החקלאים בלי שכלי התקשורת והפוליטיקאים עוסקים בנושא באובססיביות: אילוצי הכשרות, השמדת תוצרת, נזקי טבע, שינויים בצריכה, צמצום התמיכה והתייקרות המים. 

הנזקים הכלכליים בהשוואה לנזקי הפשיעה החקלאית

קשה לטעון שהפשיעה החקלאית מביאה את החקלאות הישראלית לסף קריסה (או תיאורים אחרים הנשמעים בתקשורת), הן מפני שהנתונים, כפי שהצגתי, מראים שהפשיעה נמצאת בשפל של לפחות שני עשורים ורווחי החקלאים רק גדלים והן כי כפי שאנחנו רואים, החקלאים מתמודדים בהצלחה עם שלל נזקים ועלויות המצטברים לנזק כלכלי הרבה יותר גדול מזה של הפשיעה החקלאית.

יתרה מכך, גם בענפים אחרים סובלים מגניבות בהקפים דומים. ברשתות השיווק, לדוגמה, נגנבים 1-2% מהסחורה - בדיוק כמו הנזק מהפשיעה החקלאית. מחיר מוצרי המזון בישראל פשוט מגלם בתוכו את מחיר הגניבות הללו. למעשה, הוא מגלם בתוכו גם את מחיר הפשיעה החקלאית, שכן זו תופעה שקיימת מלידת החקלאות ולכן נזקי הפשיעה (כולל ההתמגנות מפניה) כבר מזמן כלולים בעלות התוצרת החקלאית.

כל שנדרש לעשות, הוא להפסיק להעביר את העלות הזאת ישירות לחקלאי (כרווח מיידי בכל מכירה) ולהפקיד אותה בקרן ביטוחית נגד נזקי הפשיעה החקלאית. הרי הבעיה האמיתית של החקלאים אינה הנזק הממוצע מהפשיעה החקלאית (שכבר מגולם במחירי התוצרת), אלא הנזק המיידי שנופל על החקלאי הבודד הסופג ארוע פשיעה משמעותי. אנחנו למעשה כבר משלמים על ביטוח נגד פשיעה חקלאית במחירי המזון בישראל, אלא שאנחנו פשוט לא מפעילים אותו. מה שארגוני החקלאים נאבקים שהממשלה תעשה עבורם (ולשם כך רותמים את התקשורת המתמסרת), זה שבנוסף לעלות הפשיעה החקלאית שאנו משלמים עליה כצרכנים כבר היום, אנחנו נוסיף את אותה עלות פעם נוספת, הפעם כמשלמי מיסים שמממנים ביטוח לבעלי עסקים פרטיים. זה כמו שהסופרים, שכבר היום מחיריהם משקפים תוספת של כאחוז וחצי בעבור נזקי הגניבות מהם, יבקשו שתממנו להם ביטוח כנגד הנזק הזה, מבלי להפחית את מחיר המוצרים בהתאם. הנזק יוחזר להם דרך הביטוח שאנחנו מממנים, אבל מחיר המוצרים לא ירד. במילים אחרות, ארגוני החקלאים לא מנסים לבטל את הנזק של הפשיעה החקלאית (זה כבר נעשה בתמחור התוצרת), אלא להשתמש בו כתירוץ בכדי להגדיל את רווחיהם.

_________________

סוף דבר

 

כפי שכתבתי בתחילת הטקסט, מה שניצב לפנינו הוא סיפור עלילתי עם ניחוח גזעני. המציאות בפועל שונה ואף הפוכה מהמשווק לציבור - ממש בכל סעיף וסעיף. הפשיעה החקלאית היא בעיה ככל פשיעה, אך היא נטולת רכיב לאומני וקטנה מאוד יחסית לאפוקליפסה שעשו ממנה החקלאים, הכנסת והתקשורת. הגזענות שמאחוריה לעומת זאת, מגיעה לכל פינה בישראל, ללא הבדל משמעותי בין ימין ושמאל. אכן, יש ריח פרי נרקב לאלה הימים, הנידף מן השדות הבלתי-נראים והבלתי-נגמרים של גידולי החקלאות הראשיים בישראל: העשבים השוטים והתפוחים הרקובים, שנדמה כי הביקוש לתוצרתם רק הולך וגדל. ובעוד שאת שנגנב מהחקלאים ניתן להצמיח מחדש, את הרעל ששתלו ארגוניהם יהיה קשה מאוד לעקור. או כפי שאמר זאת איוב:

כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃

אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשׁ֑וֹ וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃

מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

 

וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ׃

אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃

וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות