טוסקנה אהובתי - ילידת 1950, יומן אינטימי - הבלוג של אסתי אשכול - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוסקנה אהובתי

ב-1 במאי, בעקבות החלום, אהיה בטוסקנה. למדתי שכדי שמשהו ברמה הזאת יקרה אני צריכה להתנהג כאילו שזה כבר קורה. כאילו אני כבר שם. חלומות נועדו להתגשם

תגובות
נוף טוסקנה
Anna & Michal

רומן היסטורי

השנה היא 2073 ואני בת 123. כן, אני הכי זקנה בארץ ויש לי תעודות. בעיקרון אני קשישה חביבה אך נתפסת לפעמים לשטויות תלויות גיל ומצליחה לעצבן גם את אנשי שלומי. נזכרת לא אחת ב-2018, השנה בה חל השינוי הגדול בחיי וקמתי ונסעתי לכמה חודשים לטוסקנה, שם התחלתי לכתוב את הספר.

אסתי אשכול
צביקה טיומקין

אני מכירה כאלה שלא עושים מזה עניין. פשוט יושבים וכותבים. אבל אני בינתיים רק מדברת. מתכננת, מספרת לכולם, בונה תסריטים מכאן ועד הודעה חדשה ומתה מפחד. מה, לעזוב הכל ולנסוע? ומה יהיה?  ממה אני מפחדת? נכון, אני צריכה עד ה-1 במאי להכין שיעורי בית, לחזור לכור מחצבתי, להיפגש לסיעור מוחות עם כמה חברי ילדות שעוד זוכרים משהו, ולהשעין את הדמיון הפרוע והפינטוזים שלי על מציאות היסטורית של שנות ה-50 וה-60, בהן נקבעה אישיותי הפתלתלה.

כן, הסיפור מתחיל שם ואז, ואילו היום, 2073, הוא סוף סוף נכתב. כמה אפשר לסחוב. אפילו אני, שעוברת מדי פעם על הסינופסיס שלו, לא מאמינה למה שמתחולל שם, פה, בין לבין, מה דמיון ומה מציאות, מה אגדה שקרתה באמת ומה אמת שלא הייתה.

מילים שאני לא אומרת

יש מילים שאני לא אומרת. למשל... נכון, אני לא אומרת את המילה הזאת. בחיים לא אמרתי אותה ואני לא מתכוונת לעת זקנה להתחיל להגיד אותה. אני שומרת אותה אצלי ולא אוציא אותה מפי.

ויש עוד מילים שאני לא אומרת. לא, אל תנסו לסחוט אותה. אני לא אגיד אותה. לא לא, אני לא אגיד אותה! למה לא? מה תחשבו עלי אחר כך? שתדעו, שגם אם הייתי אומרת אותה לא הייתי מתכוונת למה שאתם חושבים שאני חושבת. לא נעים. הם מספיק בולטים ואני לא צריכה גם לדבר עליהם.

כן, יש עוד מילים כאלו. אני לא מסוגלת לומר אותן. גם לא צריך. מי שגדל בצל ברית ורשה וברית המועצות, עם אבא סטלין ואמא רוסיה, יודע שיש מילים שלא אומרים. אפילו לחשוב עליהן זה סוג של עבירה קפיטליסטית גסה. למשל המילה ההיא... אויש, זה כל כך אינטימי. למה להגיד בקול רם? מה יש, אפשר לחשוב. לכל אחת יש את זה. על מה כבר יש לדבר? וחוצמזה, אם אני אומר אותה אתם עוד יכולים לחשוב שאני בעניין. בחיים שלי לא אוציא אותה מפי. לא, לא, ואל תמשכו אותי בלשון.

אפרופו לשון, זה מזכיר לי עוד מילה שאני לא אומרת. כן, זה קשור ללשון. אחרת למה להגיד אפרופו? מה המילה? שאני אגיד אותה? הצחקתם את הציץ השמאלי שלי. אמרתי לכם שאני לא אומרת אותה אז אני לא אומרת אותה ודי. חלאס עם הנדנודים. אני עורכת לשונית ותיקה ביישוב אז תאמינו לי שיש לי ניסיון עם הלשון. בכלל, השפה שלנו, כלומר השפתיים שלנו, כלומר הפה, זאת אומרת הלשון, אני מתכוונת משחקי לשון, זה מרמז על המון מילים שהשתיקה יפה להן. לא צריך להגיד אותן.

קולאז' של פה במצבים שונים
גטי אימג'ס ישראל

אם כבר מדברים, אז אני מאמינה שאשה הגונה נמדדת בעשייה ולא בדיבורים. כמה שפחות לדבר יותר טוב. כשאני חושבת על זה אני מבינה שבכל מקרה קשה לדבר בפה מלא. כן, בזמן שאת עושה את זה. אני מתכוונת עושה את המילה הזאת שאני לא אומרת אותה. ניסיתן פעם לדבר בהגיון תוך כדי שאתן עושות את זה? מקסימום יוצאים לכן כל מיני קולות וצעקות... נו, אמרתי לכן.

בטירונות, הבנות באוהל ניסו לשכנע אותי להתחיל לדבר גסויות. זה ישחרר אותך קצת, אמרו לי. קצת יועיל לך בחיים. אולי תתפסי לך איזה... טוב, פה יש עוד מילה שאני לא אומרת אז ברור שאני לא אומרת אותה. אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים. אפילו מתוך שינה אני לא אומרת אותה. טוב, אולי מתוך שינה כן... אולי ייפלט לי... אבל שיהיה ברור שאני יודעת למה הן התכוונו, וגם תפסתי שניים או שלושה כאלה במהלך החיים שלי, והיה אחד גם די מוצלח, אפילו מוצלח מאוד, ממש, אבל אני לא יכולה לשחרר אותו מהפה שלי. למה לשחרר? שיילך לאחרות? בכלל, החיים והמוות ביד הלשון. בנות, שימו לב למה שאתן משחררות. זכרו: כל עוד הוא בפה שלכן – לא ידברו עליו במחוזות אחרים.

קנביס כאן מולדת כאן

לאחרונה יצא שר החקלאות אורי אריאל בהכרזה על גידול חקלאי חדש בארץ הקודש: קנביס. בטח רפואי, אלא מה. 20-15 המגדלים שיזכו להיכלל ברשימת הזהב יזכו גם לתמיכה, מענקים, הקצאות מים והדרכה בגידול ממשרד החקלאות. מה, כבר יש מדריך? על פי תחשיבי המשרד עלות הקמה של חוות קנביס תעמוד על כ-1.5 מיליון שקל לדונם, כאשר הדונם השני יעלה כ-85% מהסכום והשלישי והרביעי כ-75% מהסכום. עוד עולה מהתחשיב הכלכלי, כי בהנחה שהמגדל ימכור גרם קנביס בעשרה שקלים, התשואה מגידול זה תהיה רווחית רק כאשר יהיו בבעלותו יותר מארבעה דונם ומדובר בתשואה של כ-380 אלף שקל לדונם. בהתאם להערכות מומחי משרד החקלאות ולסקר אודות מידת ההתעניינות שהביעו מדינות בגידול קנביס בישראל, נראה כי היקף שוק הקנביס הרפואי לייצוא בארץ יגלגל בין מיליארד לארבעה מיליארד שקל בשנה. לצד ההחלטה להפוך את ישראל למעצמת קנביס, הורה אריאל למדען הראשי במשרד החקלאות ולמנהל מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני לקדם את המחקר החקלאי הבסיסי והיישומי בתחום הקנביס – ואף משקיע בעצמו כשמונה מיליון שקל בקידום הנושא.

שדה גידול קנביס בקליפורניה. בקרוב אצלנו?
פול אליאס / אי-פי

לא שיש לי בעיה עם זה. צריכת הקנביס שלי האישית שואפת לאפס. אבל כשאני בודקת את סדרי העדיפויות של השר אני מרימה גבה: ממש בימים אלה הוא סגר את הגולל על הגידולים החקלאיים הוותיקים הבאים: אגס, אפרסק, משמש, נקטרינה, רימון, שסק, פיג'ויה, קרמבולה, חבוש, מקדמיה, אנונה, אגוז מלך, תות עץ, גויאבה ושיזף.

כמו שאמרנו: קנביס כאן מולדת כאן!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כרטיסים להופעות והצגות