אני מבקש שתראי פסיכיאטר - ילידת 1950, יומן אינטימי - הבלוג של אסתי אשכול - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אני מבקש שתראי פסיכיאטר

יש רופאי משפחה שעל כל רצפט אווילי מעבירים אותך יום עיון. זה שלי נכנס להיסטוריה. ממושמעת קבעתי תור טלפוני אבל זה לא עמד לזכותי: יצאתי משם פסיכית

תגובות
רופא בודק את הבטן של מטופלת מבוגרת
גטי אימג'ס ישראל

״תראי״, אמר לי, ״אני יכול לרשום לך פרמין לשבוע ניסיון, אבל זה עלול לפגוע לך בעירנות, לגרום לדופק איטי, לתגובה אלרגית, שינוייים בקצב הלב, לחץ דם גבוה מאד, עילפון, בלבול, פרכוסים, תנועות לא רצוניות של השרירים, רעד, עוויתות, טיקים בפנים, דיכאון, חוסר מנוחה, ירידה בלחץ הדם, שלשול, חולשה, הזיות ועוד לא דיברנו על תופעות הלוואי שמופיעות אצל נשים קשישות ואת יקירתי כבר בקטגוריה״.

- אבל דוקטור, מה כבר ביקשתי? בחילות הבוקר הורגות אותי. בדרך כלל זה נגמר אחרי שלושה חודשים.

"הכל נכון, אבל תנסי לסחוב עוד קצת. הזכרת צרבת? פה בהחלט ארשום לך משהו שיקל עלייך. אבל תזכרי: לא עם אוכל, להקפיד על שלוש שעות לפני השינה, ארבע שעות אחרי הקפה של הבוקר, לא עם חלב, לא עם סוכר, עגבניות, בצל סגול, ענבים, יין, שמרים – כל אלה לא הולכים עם התרופה".

- טוב, רציתי להתייעץ איתך בעניין סודי.

״בבקשה, במה מדובר?״

- אני ממש לא יודעת איך להתחיל... שמע, דוקטור, אין לי מושג ממי הילד.

״כלומר?״

- אני לא יודעת מי האבא.

״זה די נפוץ כשיש כמה מערכות יחסים בו זמנית. זה מה שהיה?״

- זה לא זה. איך אגיד לך... כבר שנתיים לא עשיתי את זה. כלומר לא הכנסתי גבר למיטה, כלומר לא נדפקתי סליחה על הביטוי. ממש מביך. איך זה יכול לקרות לנזירה שנוגעת ב-70?

״כן, זה חריג. בהחלט... יכול להיות שאת מתכחשת למשהו שקרה לך לפני שישה וחצי חודשים? אולי שכחת, מעין סוג של הדחקה. יש דבר כזה. המוח שלנו אלוף בלקחת סיטואציות שמוטב לשכוח מהן, להכניס אותן למגרה אפלה אי שם במרתף השכחה, לנעול את דלת הפלדה ולזרוק את המפתח לים. אני לא פסיכולוג, אבל בטוח הייתי שומע אם היה איזה שינוי דרמטי בחוקי הטבע הבסיסיים. לי ידוע שבשביל לעשות ילד צריכים להפגיש זרע וביצית״.

מבוגרת קשישה מבקרת אצל הרופא
גטי אימג'ס ישראל

- אם כבר מדברים על זרע וביצית, שמעת על האדם החדש?

״על מה?״

- אתה לא מעודכן, דוקטור. תתחיל לקרוא "הארץ". תראה מה קורה. תיכנס לעניינים. בשבוע שעבר קראתי שם על המין השלישי, תערובת מפותחת במיוחד של זכר ונקבה עם יכולת הפריה עצמית. גברים נשיים ונשים גבריות, תופעה אבולוציונית שפרצה את כל הגבולות המוכרים. חשבתי, אולי, אתה יודע...

״בואי נמדוד לחץ דם״.

- קרה משהו?

״אני שוקל לתת לך משהו להרגעה. את מוטרדת לאחרונה ממשהו? ישנה טוב בלילה? לוקחת את הוויטמינים שרשמנו? לחץ בעבודה?״

- דוקטור בחייך. הריון בגילי ועוד מרוח הקודש לא מספיק מטריד לטעמך? בטח שאני בלחץ, ואפילו אטומי. ליילותיי כימים. ארוכים, לוהטים ומתישים. ועכשיו הדבר הזה. מאיפה זה בא לי? כלום לא עולה עליי. אלוהים. אבל אתה לא מאמין לי. מבחינתך התחרפנתי. הפרצוף הסקפטי שלך עושה לי צרבת.

״בואי נקרא לילד בשם אחר. כלומר המילה ׳התחרפנתי׳ לא בלקסיקון שלי. בגדול וגם בקטן את מתארת סיטואציה לכאורה בלתי אפשרית. לא לומדים את זה בספרי הרפואה. אני רוצה שתראי פסיכיאטר. ככה, את יודעת, כמה שיחות לא יזיקו״.

לא התווכחתי. לרגל המצב, גמלאית בהריון מתקדם שלא יודעת של מי הילד ו/או מי האבא בהחלט ראויה לכמה פגישות שלא-יכולות-להזיק עם פסיכיאטר. מי יודע, אולי יתבהרו שם כמה אירועים נשכחים. בגילי השכחה היא בת-בית ותופסת חזקה גם על המקומות הכי פרטיים שלך. כן, אפילו על אירוע מכונן כמו העברת נוזלים אקרובטית (ואולי לא? לא משנה) מנקודה A לנקודה B שבמהלכה יש אופציה להיכנס להריון. סקלרוזה, דמנסיה, אלצהיימר או איך שלא תקראו לזה. הכל הולך ...מעניין, את ההריון הראשון שלי, נכון יותר את השתלשלות האירועים שהובילה לזה, אני דווקא זוכרת לפרטי פרטים. גם המתוקים, גם הכואבים. האמת, בהרהור שני ואף שלישי, מה אכפת לי מי האבא ושל מי הילד. חשוב יותר, מבחינה דורית, מי הסבא ושל מי הנכד. לא?

ועדיין לא דיברנו ברוח הקודש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#