בין הקזוארינות, בצל הברושים

מישהי כתבה ברשת שגם היא בבוא היום תיטמן במשק. אז חשבתי שכדאי להזכיר לכולנו שזכות אבות זו נגזלה מאיתנו

אסתי אשכול
אסתי אשכול
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זרים על קבר
"כתף אל כתף הם נחים, חלוצה וחלוץ / ותיקנו, לוחמינו וגם כמה מילדי הקיבוץקרדיט: קבוצת גפן

עַל צֶלַע הָהָר, בְּצַל הַבְּרוֹשִׁים
בְּאַדְמַת הָעֵמֶק הַחוּמָה, הַטּוֹבָה
במקום בו היה פַּעַם פַּרְדֵּס חושחשים
וּפַעַם-פַּעַם-פַּעַם כֶּרֶם בַּרְחָשִׁים

וּבְכֵן, בַּמָּקוֹם הַהוּא בְּדִיּוּק אוֹ בָּעֵרֶךְ
בֵּין הקזוארינות, לאֹרֶךְ הַגָּדֵר וְהַדֶּרֶךְ
כָּתֵף אֶל כָּתֵף הֵם נָחִים, חָלּוּצָהּ וְחָלוּץ
וְתִיקֵינוּ, לוחמינו וְגַם כַּמָּה מִיַּלְדֵי הַקִּבּוּץ

וּלְכָל הַלְוָיָה, זה כבר טֶקֶס קָבוּעַ
כמו בצַו קְרִיאָה אוֹ צביטת גַּעְגּוּעַ
כֻּלָּנוּ בָּאִים מֵחֵיפָה וּבַת יָם,
מִירוּשָׁלַיִם, בְּאֵר שֶׁבע וּרְחוֹבוֹת גַּם

נֶאֱסָפִים שם בשקט בְּרָחְבה שֶׁמִתַחת
הוֹרִים, חֲבֵרִים, לוֹחַמִים – כולם יחד
נִפְגָּשִׁים, מִתְחַבְּקִים, מַעָלִים זִכְרוֹנוֹת
איפה מִשְׁקְפֵי השֶׁמֶשׁ שלי? אוף, הדמעות

וְאַחַר כָּךְ אנחנו עוֹבְרִים בֵּין הַמֵּתִים
לְכָל אֶחָד מֵהֵם סִפּוּר מֵהַחַיִּים
- לַרַפְתָן, לַמוּסִיקַאי, לַסופר וְלַבַּטְלָן
כֻּלָּם קל״בניקים, כֻּלָּם טְמוּנִים כָּאן

וּכְשֶׁלִּוִּינוּ הַשָּׁבוּעַ אֶת פרופ׳ יענקלה שֶׁלָּנוּ
לִמְנוּחַת עוֹלָמִים בַּקִּבּוּץ בּוֹ נוֹלַדְנוּ
מִסְתַּבֵּר שֶׁצְרִיכה הָיִיתי לְחַכּוֹת עד עכשיו
כְּדֵי לְהָבִין שֶׁבְּעֶצֶם כְּלוּם לֹא יָדַעְתִּי עָלָיו

מִישֶׁהִי אַחֶרֶת מִמָּקוֹם אַחֵר כָּתְבָה בָּרֶשֶׁת
שֶׁגַּם הִיא בבוא הַיּוֹם תִּטָּמֵן בַּמֶּשֶׁק
אָז חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדָאִי לְהַזְכִּיר לְכֻלָּנוּ
שֶׁזְּכוּת אָבוֹת זו נגזלה מֵאִתָּנוּ

גַּם אִם פֹּה נוֹלְדוּ הוֹרינוּ, אנחנו ובנינו
צְרִיכִים הַיְנוּ לְחשׁוב טוֹב-טוֹב לִפְנֵי ששמנו החוצה פנינו
הַכְּלָלִים הִשְׁתַּנּוּ, כְּבָר לֹא מָה שֶׁהָיָה
זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת, זֹאת לֹא הַנַּחֲלָה

אסתי אשכול

אסתי אשכול | ילידת 1950, יומן אינטימי

אמרתי לעצמי: בובה, הגיע זמן בלוג. את אוטוטו 70 והגעת לגיל שחובה להתחיל. כמה קשישות בגילך מספרות מה עובר עליהן? ועוד ברמה האינטימית? ובכן, כל עוד את רואה משהו, מסוגלת להתמקד, מתלבשת לבד, לא מאכילים אותך, עדיין בלי חיתול, קדימה לעבודה. בטוח יהיו שניים-שלושה קוראים שימצאו עניין בפוסט טראומה שלך.

מה אני לא עושה: לא שוחה עם כרישים או חלילה קופצת ממטוס באמצע הלילה וגם לא תומכת בכביסת מילים. ההסכם שיש בינינו מזה זמן, לפיו אני כותבת ואתם נהנים, שריר וקיים.

מה אני כן עושה: מכורה לעבודה, כותבת, עורכת וכל מה שביניהם. מעבירה סדנאות כתיבה בקבוצות קטנות, אישיות, מפתיעות ומאוד מתגמלות. הן ואני ממשיכות לפעול כסדרן וכמה טוב שעם ישראל צמא לסיפור טוב. פרטים באישי: estieshkol123@gmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ