אוכלי הבשר: כן, אתם נאצים - מגד נגד - הבלוג של איל מגד - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוכלי הבשר: כן, אתם נאצים

אחרי שהפנמתי את מאמריו של רוגל אלפר, אני מעז לומר לכל אוכלי החיות, בסגנונו: אתם נאצים. אתם נאצים, כי אתם שוללים מזולתכם את התכונות שאתם מכירים ומזהים מעצמכם

תגובות
פרות מובלות לבית מטבחיים
ירון קמינסקי

חיבה מיוחדת שמורה אצלי למאמריו של רוגל אלפר. הוא חד צדדי, בוטה וקיצוני. משוגע לַדבר, ששלושה ניגונים – שלושה צדדים של אותו תקליט - חוזרים שוב ושוב במאמריו: אפרטהייד, כיבוש, פאשיזם. בקיצור, איש כלבבי. באחרונה תקף בחריפות יתרה את הסטיריקן גורי אלפי, שבעבור חופן שקלים חדל לסטור בפני צופיו את שלוש הסטירות המקודשות (אפרטהייד, כיבוש, פאשיזם) והמיר אותן בבדיחות טפלות. זכותו, אבל לא זה השיגעון-לדבר שלי.

באחד הבקרים האחרונים קיבלתי סרטון קצר. צילמו אותו הקדושים החדשים, אבירי מסדר המגינים על זכויות בעלי החיים; או בהגדרה יותר מפורשת – מצילי חיים. זה לא סרטון זוועתי, המתעד את דרך הייסורים של העגל או הכבשה בדרכם אל הצלחת שלכם. לא, זה דווקא סרטון מעודד. עם סוף מה-זה טוב. מסופר בו קצרצרות על גורלן של אם ובנותיה, שהתמזל מזלן להגיע, בעזרת חסידי עולם, ל"חוות החופש" שבעמק חפר, במקום לבית המטבחיים.

לקרוא להן "ניצולי שואה" יהיה מוגזם, כי אם הניצולים ממחנות המוות של היטלר היו כך וכך אחוזים, אלה אינם אפילו מאית של פרומיל. אהה, תפסתם אותי, ואני מצידי איבדתי אתכם, זה ברור. איך אני בכלל מעז להשוות. אז כבר אני משיב: תראו את הסרטון ותבינו. על דרך החיוב, לא על דרך השלילה. לא על פי מידת הדין, אלא על פי מידת הרחמים. מי שטוען, שלבעלי החיים אין רגש, אין זיכרון, אין תודעה, מוזמן לצפות בתמונות התמימות האלה. מה שהוא יראה יהיה שתי פעוטות שניצלו מאסון. רועדות, בוכות, מסרבות לאכול. עד שמגיעה האם בזעקות, לאחר שהיתה בטוחה שבנותיה נלקחו ממנה. והן רצות אליה בקריאות של אושר, מתרפקות. אם ובנותיה, שנעשה להן נס וחזרו להיות יחד. סיפורים שאנחנו כה אוהבים לשמוע, המתעדים את מיטב המנעד של הרגש המוכר לנו – מהחרדה והגעגועים של היתמות, עד האושר לבלי הכיל שבביטולה.

תחקיר בית המטבחיים
עמותת אנונימוס לז

ועכשיו בחזרה לרוגל. הפנמתי אותו, אני מודה. עד כדי כך הפנמתי, שאני מעז לומר לכל אוכלי החיות, בסגנונו: אתם נאצים. אתם נאצים, כי אתם שוללים מזולתכם את התכונות שאתם מכירים ומזהים מעצמכם; תכונות שאין להתעלם מהן, כשצופים בסרטון הנדיר הזה. או, אם לחדד, תכונה אחת בסיסית משותפת לנו ולהם, שהיא אם כל התכונות האנושיות: אהבת אם לילדיה.

הפגנת הטבעונים
רויטל טופיול

ובשולי הדברים, אם להישאר בספירה של רוגל: כולכם, בעצם, בוגדים. אתם בוגדים באנושיות הבסיסית, אם אתם ממשיכים להשתעבד לתאוות הבשרים שלכם. אתם עוסקים, יחסית, בזוטות - כולל באפרטהייד, כיבוש ופאשיזם - אם אתם מאפשרים את הגזענות האינסופית, שהאנושות ההומאנית כופה על בעלי החיים הנתונים למרותה. אין פלשתיני אחד ויחיד, שחי תחת הכיבוש הישראלי הממאיר, שסבלו מגיע לקצה קצהו של סבל הטלה הנקרע מאמו בדרך למאכלת. אין זוועה אחת שחיל הכיבוש הישראלי חוטא בה, המשתווה ולו במעט לזוועות שאותן מאפשרים צדיקי הדור שלנו, שרוממות האפרטהייד, הכיבוש והפאשיזם בגרונם. תפנימו, הטלאים והעגלים הם בדיוק כמונו - אִם אכן אהבת אם היא כרטיס הכניסה למועדון הזכאים לחיות מתחת לשמיים המשותפים לנו.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#