כש"הארץ" הכריז כי "ירושלים כולה שלנו" - ידיעת "הארץ" - הבלוג של עופר אדרת - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

הארץ מחבר אותך לכל מה שחשוב: מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כש"הארץ" הכריז כי "ירושלים כולה שלנו"

ב-1949, כשישראל היתה בת שנה וחצי, היא קבעה את ירושלים כבירתה. "הארץ" תמך: "העם היושב בירושלים הכריז שרצונו העז הוא להשתייך למדינת ישראל". ב-1967 שמח "הארץ" לבשר כי "ירושלים מאוחדת תחת דגל ישראל". ומה קרה ב-1980 וב-2006? מסע ארכיוני ל-70 שנות מריבה על הבירה

תגובות
"הארץ", דצמבר 1949
ארכיון "הארץ"

ב-13 בדצמבר 1949, כשמדינת ישראל היתה בת שנה וחצי, הכריז ראש הממשלה, דוד בן גוריון, כי ירושלים היא בירתה. הודעתו דווחה במלואה ב"הארץ": "ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית... ירושלים היא לב לבה של מדינת ישראל... בירת הנצח של ישראל". בפועל, ההכרזה חלה על חלקה המערבי של העיר בלבד, משום שחלקה המזרחי היה תחת שלטון ירדני אחרי מלחמת העצמאות.

להחלטה זו קדמה החלטה של האו"ם, אשר כמה ימים לפני כן העניק לירושלים מעמד של עיר בינלאומית - בפעם השלישית תוך שלוש שנים. "הארץ" מתח על כך ביקורת חריפה, ונחלץ להגנתם של תושבי העיר היהודים, שעדיין ליקקו את פצעי מלחמת העצמאות.

"קשה לדעת אם ובאיזו מידה יודעים נציגי המדינות שהצביעו אתמול בעד בינאום בירת ארץ ישראל את העובדות על עיר זו", נכתב באחד ממאמרי המערכת. "ירושלים אולי מצטיירת בעיניהם כעיר בה יש רק כנסיות ומוסדות דתיים, אך בעיר ירושלים חיים מאה אלף יהודים והם המטביעים את חותמתם על חיי העיר החדשה. יהודים אלה הם בעלי זכות הגדרה לאומית עצמית ושום דבר בעולם לא יביא אותם לידי ויתור על זכות זו", הוסיף "הארץ".

"הארץ", דצמבר 1949
ארכיון "הארץ"

במאמר מערכת אחר, תחת הכותרת "תעודת עיוורון לאו"ם", כתב "הארץ": "קשה להבין כיצד יכולים מדינאים מנוסים להעלות על דעתם שאפשר יהיה לבצע החלטה שפירושה הקמת מדינה חדשה, נגד רצונם של אזרחי אותו שטח, עליו צריכה לקום מדינה זאת. הזכות להגדרה עצמית היא הזכות החשובה והיקרה ביותר של כל עם ושל כל חלק של עם. העם היושב בירושלים הכריז וחזר והכריז שרצונו העז הוא להשתייך למדינת ישראל, להוסיף ולהישאר חלק בלתי נפרד ממדינה זו, המייצגת את עם ישראל בארצו".

את המאמר סיים "הארץ" כך: "עוד לא אמר ארגון האו"ם את דברו האחרון, אך יהיה אשר יהיה, שום רוב בשום מוסד לא יכריח את יהודי ירושלים לוותר על זכותם הטבעית וההיסטורית להיות אזרחי מדינת ישראל ושום הצבעה באו"ם לא תכפה עליהם שלון זר".

בהזדמנות אחרת "הארץ" הרגיע את קוראיו, וכתב: "ההיסטוריה המודרנית מלמדת שההחלטה לבנאם את בירתה העתיקה של הארץ אינה יכולה להיות בת ביצוע וכל אזרח ישראלי יודע ומרגיש עובדה יסודית זו במידה כה עמוקה, עד שאין צורך לחזור ולפרט אותה פעם נוספת".

"הארץ", דצמבר 1949
ארכיון "הארץ"

1967: "רגשות מסעירות"

תוכנית האו"ם להפוך את ירושלים לעיר בינלאומית לא התממשה. חלקה המערבי של העיר היה לבירת ישראל בשעה שחלקה המזרחי היה בידי ירדן. המציאות הזו השתנתה ב-1967, אחרי שבמלחמת ששת הימים כבש צה"ל גם את חלקה המזרחי של העיר.

"הארץ" יצא מגדרו. "אין מילים לבטא את הרגשות המסעירות את לבנו בשעה זו. ירושלים שוב אינה מחולקת אלא מאוחדת תחת דגל ישראל", נכתב באחד ממאמרי המערכת במלחמת ששת הימים.

"העיר העתיקה של ירושלים היא שלנו, שעריה הפתוחים והכותל המערבי שוב לא יעמוד עזוב ודומם. הוד העבר שוב לא נשקף מרחוק. אלא מעתה הוא יהיה חלק של המדינה החדשה, וזוהרו יפיץ את קרניו על מפעל הבניה של חברה יהודית, שהיא חוליה בשרשרת הארוכה של תולדות העם בארצו", הוסיף "הארץ". "עם ישראל כולו, בארץ ובתפוצות, מריע לצה"ל, אשר החזיר את העטרה ליושנה. ירושלים כולה שלנו", סיכם "הארץ".

"הארץ", 1967
ארכיון "הארץ"

1980: "לחיים" במזנון הכנסת

חלפו 13 שנים עד שישראל קבעה כי ירושלים המאוחדת היא בירתה. ביולי 1980 אושר בכנסת "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל". את החוק יזמה ח"כ גאולה כהן, ונקבע בו כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה, ובית המשפט העליון".

"הארץ", 1967
ארכיון "הארץ"

הפעם לא נרשמו התרגשות יוצאת דופן. הידיעה על כך אפילו לא זכתה להיות הכותרת הראשית של העיתון באותו היום. מקריאה בה עולה כי  69 ח"כים הצביעו בעד החוק ו-15 התנגדו, בהם שולמית אלוני ויוסי שריד. "בתום ההצבעה היתה התרגשות במסדרונות הכנסת ובמזנון הקהל אף שתו 'לחיים' לכבוד קהלת החוק", דיווח "הארץ".

האו"ם, בתגובה, אישר חודש לאחר מכן החלטה (478) שקובעת כי החוק הזה מנוגד לחוק הבינלאומי, משום שמזרח ירושלים נחשבת לשטח כבוש ולא לחלק ממדינת ישראל. "הארץ" מתח על כך ביקורת. "אנו מוחים נגד גל החיזורים אחרי הערבים אשר רק יוכל לעודד אותם בקיצוניות איבתם כלפינו", כתב "הארץ".

בעקבות ההחלטה, הועברו השגרירויות הזרות מירושלים, רובן לתל אביב. "שגרירויות נוטשות את הבירה" דיווח "הארץ" בסוף אוגוסט 1980. "ארבע מתוך תריסר השגרירויות הדרום אמריקאיות בירושלים כבר החליטו לקפל את דגליהן, לארוז את מטלטליהן, ולעקור לתל אביב", דיווח העיתון על תחילת המגמה.

2006: נפרדים מקוסטה ריקה

שתי השגרירויות האחרונות שנותרו בירושלים עזבו אותה ב-2006. "ישראל ספגה בסוף השבוע מפלה דיפלומטית, עם החלטתה של ממשלת אל-סלוודור ללכת בעקבות קוסטה ריקה, לסגור את שגרירותה בירושלים ולהעבירה לתל אביב. כתוצאה מההחלטה אין יותר שגרירויות זרות בירושלים", דיווח אז "הארץ". "שתי המדינות הקטנות במרכז אמריקה היו היחידות שהשאירו את השגרירויות בירושלים לאחר קבלת 'חוק ירושלים' ב-1980. בשל החשיבות הסמלית של ההכרה בבירת ישראל, שילם משרד החוץ את שכר הדירה של שתי השגרירויות".

"הארץ", 1980
ארכיון "הארץ"

בסוף אוקטובר 1995 החליט הקונגרס האמריקאי להעביר את השגרירות לירושלים. "ההחלטה להעתיק את השגרירות עד 31 במאי 1999 נתקבלה אתמול בסנאט ברוב של 93 נגד חמישה. שעות אחדות אחר כך אישר אותה גם בית הנבחרים", דיווח "הארץ".

ראש הממשלה, יצחק רבין, ימים ספורים לפני שנרצח, הגיב בחיוב להחלטה. "תמיד בירכנו על העברת שגרירויות של מדינות ידידותיות לירושלים, ותמיד נברך על כך. עמדתנו תמיד היתה שירושלים המאוחדת היא בירת ישראל, בין אם מישהו יכיר בכך ובין אם מישהו לא יכיר בכך".

22 שנים חלפו מאז, אך ההחלטה לא מומשה עד כה. מאז שהתקבלה, הבית הלבן פעם אחר פעם החליט להשאיר את השגרירות האמריקאית בתל אביב. אתמול, ב-6 בדצמבר 2017, הכריז הנשיא טראמפ כי ארה"ב מכירה רשמית בירושלים כבירת ישראל, וכי תחל בהכנות להעברת שגרירותה מתל אביב לירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות