משת"פים יהודים עם הנאצים? "הארץ" דיווח בזמן אמת - ידיעת "הארץ" - הבלוג של עופר אדרת - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משת"פים יהודים עם הנאצים? "הארץ" דיווח בזמן אמת

ביוני 1945 פירסם העיתון כתבה על "היהודים שבפושעי המלחמה", שכללה את שמותיהם של "כייסים, רועי זונות ואנשים ללא מצפון" שהפכו ל"חיות טרף" בגטאות. ראש ממשלת פולין ניסה להשוותם לאחרונה לבני עמו שרצחו יהודים בשואה, ועורר ביקורת חריפה

תגובות
המאמר ב"הארץ", יוני 1945
ארכיון "הארץ"

ב-2 ביוני 1945, זמן קצר אחרי תום מלחמת העולם השנייה באירופה, פורסמה ב"הארץ" כתבה מטרידה תחת הכותרת "היהודים שבפושעי המלחמה". סופר העיתון באיסטנבול, חיים בלצן, שהיה זמן קצר לפני כן חייל ארצישראלי בצבא הבריטי, ריכז שורה של מקרים בהם יהודים שיתפו פעולה עם הנאצים, באופן זה או אחר, לפי מידע שהגיע אליו בזמן אמת.

73 שנים לאחר מכן, עלה לאחרונה הנושא הזה שוב לכותרות, בעקבות דבריו של ראש ממשלת פולין, מורביצקי, שאמר כי היו משתפי פעולה פולנים עם הנאצים, "כפי שהיו משתפי פעולה יהודים", ובכך ערך השוואה מעוררת מחלוקת בין פולנים ויהודים בשירות הנאצים.

את מאמרו פתח בלצן בהקדמה הבאה: "ההיתה גם יד יהודים בתשפוכת הדמים האיומה, שבאה על עמנו? האם שיתפו גם הם פעולה עם הפושעים הנאציים? שאלה זו, עם כל האבסורדיות שבה, עומדת עתה על הפרק בכמה מדינות, שזה עתה יצאו מעבדות הנאצים".

אברהם גנצוויך, משתף פעולה עם הנאצים וסוכן הגסטפו בגטו ורשה
ויקיפדיה / נחלת הכלל

בהמשך הוא כותב, כי יש גורמים שטוענים, כי "הנה, גם בצרה גדולה זו, היה היו יהודים שמבחינת דעותיהם, חינוכם, או מעמדם הסוציאלי מוכשרים היו לעשות יד אחת עם כוחות הרשע ולעבוד עם אלה שכם אחד. יתר על כן: היו כאלה שבמישרין עזרו לנאצים להשמיד את אחיהם, עצמם ובשרם".

עם זאת, הוא סייג את דבריו, והבהיר: "ודאי על גרורים אידיאולוגיים יהודים של הנאציזם, על 'פרו נאצים יהודים', אין כל מקום לדבר. כאלה לא יכלו להיות ולא היו". ואולם, לדבריו, "היתה לצערנו ולבושתנו, אפשרות של מציאות סוג יהודים משתפי פעולה עם הנאצים, בשטח הכלכלי, אם מתוך כוונה לעשות רווחי מלחמה ולהתעשר או כדי להציל את נפשם ונפש משפחתם".

המאמר ציין גם דוגמאות קונקרטיות ליהודים שחטאו. אחד מהם, שכונה ר', פעל ביוון. בכתבה הוא מתואר כך: "היה האיש אשר מטעמים שונים עזר לאנשי ס"ס במלאכת הפיתוי של המוני יהודים, שיבואו להירשם לפי פקודת הנאצים, ואחר כך למסור לאלה את כל הרכוש, הכספים, הזהב והתכשיטים וחפצי הערך שהיו להם".

המאמר המלא, "הארץ", יוני 1945
ארכיון "הארץ"
המאמר המלא, "הארץ", יוני 1945 (חלק 2)
ארכיון "הארץ"

לצד זאת, עסק המאמר ביהודים מרומניה, אשר "כל אחד מצביע עליהם באצבע ומאשימם, שעשו הון ממסחר עם מחריבי עמם". הוא סייג, עם זאת, והסביר: "עם כניסת הגרמנים נוסף גם הלחץ הפוליטי והמשטרתי על הלחץ הכלכלי, ולא היתה לרבים מבעלי בתי עסק ומפעלי תעשיה יהודים ברומניה שום ברירה אלא 'לעבוד עם הגרמנים'. זו היתה לא רק שאלת המשכת קיום מסחרי אלא גם שאלת הצלת עצמם ובשרם. רבים חשבו, שעל ידי זה שיסחרו עם הגרמנים יצליחו להציל את הונם מהחרמה ואת עצמם וביתם – מהשמדה".

קבוצה אחרת, שפעלה ברומניה, זכתה לגינוי חריף במאמר ב"הארץ". היו אלה פקידים ב"מרכז היהודי" שהקים הגסטאפו "כדי לסחוט את לשד עצמותיהם של יהודי רומניה". במאמר ב"הארץ" נכתב: "במוסד זה ישבה כנראה קבוצה של בוגדים יהודים, ששימשו סוכני גסטאפו ממש". בהקשר זה הזכיר את ננדור גינגולד, רופא רומני, יהודי שהתנצר, שהוגדר "ראש הנוגשים ביהודים". אחרי המלחמה הוא הועמד לדין ונידון למאסר ברומניה.

יהודי אחר שמוזכר בכתבה מכונה "א.ו", ומתואר כ"סרסורו של הגבלס הרומני, ד"ר איליה ראדולאסקו". כפי שנכתב ב"הארץ": "ראדולאסקו היה פותח בהתקפה ואילו כעבור ימים מספר היה סרסורו היהודי בא אצל הנתקף ומציע 'לתווך' ולהשפיע על אדוניו שיפסיק להתקיף הנ'ל, כמובן תמורת תרומה שמנה". גם אותו א"ו נענש. "כמה יהודים מקורבנותיו הכירוהו באמצע רחוב סואן בבוקרשט, ולא פסקו מלהפליא את מכותיהם".

במאמר ב"הארץ" תואר גם סוג נוסף של "בגידה" – "בוגדים יהודים, שהתבלטו במחנות ההסגר וההשמדה, כשמסביבם היו בני אדם נופלים כזבובים". הכתב הסביר, כי "זו היתה מזימה מיוחדת של התליינים הנאציים, לבקש בין הגולים ולמצוא אנשים מתאימים לשמש נוגשיהם, משרתיהם ומרגליהם בקרב הגולים עצמם".

משטרה יהודית בגטו ורשה
ארכיון יד ושם

אנשים אלה, לדבריו, נבחרו בקפידה "מן העולם התחתון". הם כללו, "כייסים ורועי זונות לשעבר, אנשים ללא כל מצפון, אף בתנאים שכיחים, והם היו נהפכים לחיות טרף בתנאי מחנות ההסגר". לדבריו, "תודות למציאותם של אנשים כאלה בכל עמדות המפתח, שהיו במחנות ההסגר, סיכלו התליינים מראש כל אפשרות של ארגון פנימי והתנגדות נואשת מצד הגולים הנאורים. כל נסיון מצד הנוער היהודי לעשות משהו בשטח זה, היה מביא להלשנה מצד אחד מאנשי העולם התחתון, והתוצאות היו תמיד שהיוזמים ומשפחותיהם היו מוצאים להורג".

אחד מהם היה, לפי הכתבה, ז', יהודי שהתמנה לשמש "ראש עירייה" בגטו בטיראספול. יהודי אחר, מ', היה ממונה על החבילות בגטו בגולטא, עיר שהיתה אז ברומניה, אשר שלחו משפחות האסירים. "את החבילות היה גוזל, ואת האסירים היה מכריח לאשר קבלות, ולכתוב לקרוביהם שיקבלו את החבילות בסדר גמור ומבקשים שישלחו להם עוד".

בכתבה נכתב עוד: "שום דבר לא נחרת כל כך עמוק בזכרון אותם היחידים המועטים ששרדו בחיים ממחנה גולטא, כמו שנחרתה דמותו של הנוגש, כשהוא וחבריו מאנשי העולם התחתון עורכים לעצמם סעודות שמנות מהחבילות שגזלו מאחיהם האסירים וסביבם מוטלים על הארץ נשים וילדים מזי רעב".

עד כאן הציטוטים מהכתבה מ-1945. במחקר ההיסטורי שבוצע בעשורים הבאים התברר, כי היהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים היו קומץ, שבתוך הגטאות ובין תאי הגזים למשרפות, נדרשו — לעתים מתוך אילוץ ולפעמים בניסיון נואש להציל את חייהם ואת חיי קרוביהם — לבצע מעשים בוגדניים.

"קאפו באלנבי"

התופעה הזו, כאמור, תועדה עוד בזמן אמת. כבר ב–1946, כשזוועות השואה היו עדיין זיכרון טרי, היו יהודים שהודו בכך. "עלינו לאזור אומץ ולהצהיר, כי עמנו איננו מורכב אך ורק מקרבנות חפים מפשע. מעמדנו בעיני העולם לא ייפגע אם נזהה את בוגדינו ונעמיד אותם לדין", נכתב בביטאון הוועד המרכזי של יהודי פולין באותה שנה. בארכיונים מתועדים שמותיהם של אנשים כמו הקאפו ממחנה פלאשוב או המלשן שחשף מקומות מחבוא של יהודים בגטו קרקוב, אשר בגדו באחיהם היהודים. חלקם הועמדו לדין בזמן אמת בבתי דין שדה.

לאחר קום המדינה בישראל הועמדו לדין עשרות יהודים על שיתוף פעולה עם הנאצים. העדויות שאסף איתמר לוין בספרו "קאפו באלנבי" קשות לקריאה גם ממרחק הזמן. הן כוללות רצח, מכות, השפלות, התעללות קשה והתעמרות שרירותית. חלק מהמורשעים נשלחו למאסר. היה גם אחד שנידון למוות, אך עונשו הומתק לבסוף.

אינפו עם פירוט על יחזקאל אינגסטר
תפקיד: אחראי בלוק במחנות גריידיץ, פאולבריק ורייכנבך
עדויות: "הגיהנום הרע ביותר"
האישום: רצח אסירים והכאתם באופן שיטתי ואכזרי
ההגנה: "מעולם לא התנדב להכות, היו גרועים ממנו"
החלטת השופטים: גזר דין מוות עם המלצה לנשיא להמתיק את עונשו. בערעור לעליון הומתק עונשו למאסר, אך הוא קיבל חנינה ומת כעבור כמה ימים

פרופ' יהודה באואר, בכיר חוקרי השואה בעולם, התייחס לאחרונה לנושא, בהתכתבות אימייל עם כותב שורות אלה. "היו משתפי פעולה יהודים, ופרסמנו עליהם לא מעט", הוא אומר. ואולם, הוא מסתייג מההשוואה שעשה ראש ממשלת פולין בין משתפי פעולה אלה ובין פולנים שרצחו יהודים או הסגירו אותם לנאצים. "להשוות רצח יהודים או מסירתם לרצח, עם ניסיונות נואשים לקיים חיים בגטאות פולין תחת שלטון נאצי זה פשוט סקנדל", הוא אומר.

באואר מזכיר כדוגמה לשיתוף פעולה יהודי עם הנאצים את ה-"13" בוורשה, קבוצה בראשותו של אברהם גנצווייך, ציוני מלודז', ש"חשב שהגרמנים ינצחו ולכן הדרך היחידה ליהודים לשרוד זה לשתף איתם פעולה". לדברי באואר, "הוא נאבק ביודנראט הוורשאי, ובסופו של דבר הצליחו לבודד אותו, למרות קשריו עם הגסטאפו, שבסופו של דבר כמובן רצח אותו ואת אנשיו".

באואר מזכיר גם רמה אחרת של שיתוף פעולה. "גם הלח"י בארץ יצר קשר עם הגרמנים, בינואר 1941. שליח של שטרן, נפתלי לובינצ'יק, נפגש בביירות עם אוטו פון הנטיג, סוכן מודיעין גרמני, והעביר לו הצעה לשיתוף פעולה של הלח"י עם גרמניה הנאצית נגד בריטניה ובנות בריתה, מתוך תקווה שהגרמנים יאפשרו, תמורת זאת, עליה של יהדות אירופה לארץ ישראל. הלח"י התחייב גם להקים כאן דיקטטורה משתפת פעולה עם גרמניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#