הוויכוח שהסעיר את עולם הקולנוע: האם גרמפון הוא שמענוע? - ידיעת "הארץ" - הבלוג של עופר אדרת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוויכוח שהסעיר את עולם הקולנוע: האם גרמפון הוא שמענוע?

לפני 90 שנה, מעל עמודי "הארץ", התנהל קרב מר בין שני בתי קולנוע תל אביביים: עדן ואופיר. התוצאה היתה לידת המלה "קולנוע", אך על הדרך נרשמו עלבונות חריפים

תגובות
יעל אנגלהרט

לפני 90 שנה פרץ ויכוח עז בין הנהלות שני בתי קולנוע תל אביבים: "עדן" שהיה הוותיק מסוגו, ו"אופיר". מעל עמודי "הארץ", הוותיק בעיתוני ישראל בשפה העברית, הן ניהלו דיון נוקב בשאלה מי שווה יותר, או, ברוח התקופה - מי מספק חוייה אמיתית של "שמענוע" ומי מאלץ את אורחיו להסתפק בגרמופון מיושן. 

"הנהלת אופיר נכנסה בחשבונות פעוטים שלא כאן מקומם, אולם דבר אחד בולט מכל שפעת המליצות והפראזיאולוגיה", כתבו אנשי עדן במכתבם לעיתון, "והוא: השמענוע שלה אינו שמענוע, אלא גרמפון, כפי שהנהלת אופיר מודה בעצמה בהגידה שאלה הם גרמפונים משוכללים, שזכו להיקרא שמענוע".

המכתב של "עדן"
הארץ

בטרם נמשיך, ראוי להבהיר, לטובת הקורא המודרני, במה דברים אמורים. עד 1929 נקרא הקולנוע (בגרסתו האילמת) בשפה העברית "ראינוע", מכיוון שסיפק חוויה ויזואלית בלבד. בהמשך, כשנוסף לו גם קול, הוא נקרא "שמענוע" אך המלה הזו לא זכתה להיקלט בשפה. אילון גלעד, הבלשן של "הארץ", הסביר לפני כמה שנים באחד מטוריו הנפלאים כי המלה הזו היתה כנראה חידושו של בעלי עדן, משה אברבנאל.

נחזור לטענות של עדן. "רצוי שתדע הנהלת אופיר, כי הקהל בתל אביב הוא מוסיקלי מאוד ובעל חוש אסטתי דק, וידע יפה להבדיל בין האמצאה הנפלאה של השירה, הדיבור והנגינה של הסרטים המדברים-הקולניים, למין דיסק רגיל של גרמפון, שהנהלת אופיר כנתהו בשם 'שמענוע', כתבו אנשי עדן, "והוכחה לכך כי בינתיים ביקר הקהל ונוכח עד כמה כל הרעש בדבר השמענוע כביכול אינו אל רעש של פורים וההפתעה הגדולה יש בכוחה להפתיע לכל היותר את הילדים. תודה לאל נמצאים בא"י הרבה אנשים שביקרו באירופה בזמן האחרון ושמעו שם את השמענוע, ומובן שאינם יכולים להתייחס ברצינות לגרמפון של אופיר".

התשובה של "אופיר"
הארץ

במלים אחרות: כתב האישום שהופנה כלפי אופיר היה חמור. הוא התיימר להקרין סרטים מדברים, אך בפועל, מאחורי המסך הסתתר לו גרמפון, שניגן מוסיקה, בתקווה שהקהל באולם לא יבחין כי אין מדובר במלה האחרונה בטכנולוגיה, המתקראת שמענוע, אלא בעבודה בעיניים. או ליתר דיוק, באוזניים.

בעלי אופיר לא שמרו על זכות השתיקה. "אין שום בנין ראינוע בכל המזרח אשר ישוה ביופיו וסידורו הנוח לראינוע שלנו, בתל אביב, וטרם עברו שבועיים מיום שביקרו באולמנו בעלי ראינוע מארצות השכנות שאולמיהם נחשבו לאולמים היותר מפוארים במזרח והתפעלו ממראה עיניהם ואף הזמינו סרטים מאיתנו", כתבו.

ומה באשר לטענות הקונקרטיות שהעלו בעלי עדן? באופיר הודו כי ברשותם גרמפון ולא מערכת שמענוע של ממש, אבל היתה להם סיבה טובה. "נמצא בידינו מכתב מאת חברת 'וסטרן אלקטריק'... ובו מודיעים לנו בעלי החברה הנ'ל, כי היות וטרם קבעו עדיין את המחיר עבור מכונות לפילמים מדברים לארץ ישראל, לכן מציעה לפנינו מכונת שמענוע הדומה בכל למכונת הפילמם אמדבר (כך במקור, ע"א), ושחלקים רבים ממנה משמשים לשתי המכונות גם יחד! ומכונה כזו בדיוק הבאנו וסידרנו באולם הראינוע שלנו... אנו לא חסנו על שום הוצאות עד כה ובלי שום ספק נתקדם גם הלאה ותמיד, להיות הראשונים הן בטיב הסרטים והן בשיכלול ההצגות וסידור כל השכלולים המתחדשים במקצוע זה בעולם הגדול".

קולנוע "אופיר", 1934. כבר לא קיים היום
זולטן קלוגר / לע"מ

"הארץ" בחר בצד של עדן. "ראינוע עדן ת”א מודיע על המהפכה שהוא עומד לחולל בחיי הראינוע בא”י", דיווח העיתון ב-7 באפריל 1930. "והצדק עמו. מכונת השמענוע שהוא מסדר במוסד שלו תהיה המכונה המשוכללת ביותר בעולם האמנות והטכניקה מסוג זה".

בשולי הוויכוח העסקי המר הזה נכתבה גם היסטוריה, כאשר "הארץ" חידש את המלה "קולנוע" - שנותרה איתנו עד היום. “כדאי יהיה, שוועד הלשון ימציא מלה אחרת להישג הטכני ששמו ‘שמענוע’. ‘ראינוע’ אף הוא אינו מוצלח, אלא שקשה להילחם במלה זו לאחר שנשתרשה בתוכנו במשך חצי יובל שנים. עם הצלצול הנחמד של ‘שמענוע’ אפשר עדיין להילחם. הוא רך בשנים. בעלי התיאטראות יחליפו ברצון את המלה באחרת, אם ימציאו להם כזאת. אחרים מציעים ‘קולנוע’, שעל כל פנים ערבה היא לאוזן יותר מ’שמענוע’. ועד שוועד הלשון יוציא את משפטו. הייתי מציע לבעלי התיאטראות בתל אביב וירושלים שיחליפו את ה’שמענוע’ ב’קולנוע’. יהיה נא עדן הראשון לתיקון זה! קולנוע, קולנוע, קולנוע”.

כך כתב יהודה קרני, עדן הרים את הכפפה והשאר היסטוריה. אבל יש פרק נוסף, זוהר פחות, בקורותיהם של השמענוע ועיתון "הארץ". בארכיון "הארץ" מסתתר גם מכתב ששיגרה לקולנוע עדן שושנה פרסיץ, ראש מחלקת החינוך והתרבות במועצת העיר תל אביב (ולימים ח"כ), אשר היתה גם רעייתו של מו"ל "הארץ" גרשום שוקן (ובין נכדיה, עמוס שוקן, המו"ל הנוכחי).

במאי 1930 היא החזירה לקולנוע עדן זוג כרטיסים ששלחו לה ל"הצגת הבכורה של השמענוע". "מעריכה מאוד את אדיבותכם, אולם אינני יכולה להיענות להזמנתכם, בחושבי שעצם הכנסת שמענוע בשפות זרות לארץ ישראל היא עובדה מעציבה, המסכנת את הישיגנו הלשוניים בארץ והיא מכשול בדרך להחייאת תרבותנו", כתבה.  "דעתי היא, שחובת כל היישוב החרד להישגיו התרבותיים בארץ להתנגד לפעולה זו, לוותר לכמה שנים על ההישג הטכני הזה, כדי לבסס את ההישגים הלשוניים והתרבותיים שלנו בארץ".

המכתב של פרסיץ
הארץ

לעיון בעיתוני "הארץ" מהשנים 1932-1919



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#