שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מי שופכין רעילים": מה חשב ביאליק על העיתונות בימיו

ב-1933 בירך המשורר הלאומי את "הארץ" ואמר כי העיתון, כמו גם "דבר", יודעים "לחנך את הקהל ולהביע אוריינטציה נכונה, בלתי מזויפת ומחוסרת הגזמה מזיקה". על המתחרים הוא נשמע קצת אחרת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ח"נ ביאליק
ביאליק. "בוקר בוקר 'מכבדים' את הקורא באמבטיה של שופכין"צילום: אברהם סוסקין / לע"�
עופר אדרת
עופר אדרת

"העיתון 'הארץ'... יש בו מעלות המצויות רק בעיתונים החשובים שבעולם. אחת מהן היא אי-רדיפה אחרי סנסציה". את המחמאה הזו קיבל "הארץ", שחגג השבוע את יום הולדתו המאה, מחיים נחמן ביאליק. "בשנים האחרונות תפסה את חלק עיתונות העולם הרוח הרעה של רדיפה אחרי סנסציה זולה וההסתגלות לצורכי השוק. בעיתונות זו, שמקומה העיקרי באמריקה, שופכים בשער הפתיחה של הדפים מי שופכין המכילים ממי-רעל. בוקר בוקר 'מכבדים' את הקורא באמבטיה של שופכין", תיאר המשורר הלאומי את מצבה של העיתונות בשנות השלושים של המאה שעברה.

"לאשרנו, לא כבשה העיתונות מסוג זה את כל השוק. בארץ ישראל היא לאשרנו רק במיעוט. העיתון 'הארץ' ואחריו גם עיתון הפועלים 'דבר', שני העיתונים הללו, המשמשים כלי מבטא לרוב המכריע של הישוב, יודעים כיצד לחנך את הקהל ואיך להביע את האוריינטציה הנכונה, הבלתי מזויפת והמחוסרת הגזמה מזיקה, ואיך לשמור על הקניינים הלאומיים שלנו, על המסורת התרבותית ועל הטון הנעלה והיפה", שיבח, "על אותן המעלות ועל השאיפה להרים את קהל הקוראים לרמה תרבותית גבוהה עלינו להודות בראש ובראשונה ובעיקר לדוקטור גליקסון". 

"הארץ" מדווח על הגעת החשמל לתל אביב, 1923
"הארץ" מדווח על הגעת החשמל לתל אביב, 1923צילום: ארכיון "הארץ"

משה גליקסון היה עורכו של "הארץ" מ-1923 והאיש הראשון שהטביע עליו חותם של ממש. נאומו של ביאליק נישא ב-1933, במלאת עשור לכניסתו של גליקסון לתפקיד. ב-1921, בדברים מכוננים שכתב, התייחס גם גליקסון לתפקידו המיוחד של "הארץ". "הארץ רואה את עיקר תעודתו במתן דמות וביטוי לצרכיו הלאומיים של עם ישראל בכלל ולצרכי הישוב העברי בארץ ישראל. ישתדל לשמש ראי נאמן למצבנו בהווה ולעורר את המחשבה הלאומית והציבורית לשם בענין בעתיד", כתב.

בהמשך תיאר גליקסון את הייחודיות שלו. "הוא בא לספק את צרכי הציבור, אבל אין הוא בא לעשות את רצונו, להיגרר אחרי נטיותיו או לגרות את רגשותיו על ידי דברים שבהפתעה ובסנסציה. 'הארץ' רוצה לשמש גשר בין חלקי העם השונים, אבל אין הוא רוצה להחניף לחלק מן החלקים האלה, לחפות על חטאותיו או מגרעותיו", כתב והוסיף: "יתיחס יחס של חיבה וכבוד וסיוע לכל העובדים את עבודת העם בלי הבדל חוג ומעמד... ואולם אין הוא מקבל על עצמו לשמש פרקליט מושבע לחוג מן החוגים האלה ולא יימנע מלבקר ומללמד חובה על מי מהם, כשיראה צורך ודרישת אמת בכך".

מערכת העיתון בשנות השלושים. יושב במרכז: העורך, משה גליקסון
מערכת העיתון בשנות השלושים. יושב במרכז: העורך, משה גליקסון צילום: מתוך אוספי הארכיון הציוני
עופר אדרת
עופר אדרת |ידיעת "הארץ"

בבלוג הזה נביא, מעת לעת, אוצרות ארכיוניים שמקורם בארכיון "הארץ", שיוצא לאור מאז 1919.

לבלוג "היסטוריה מתמשכת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ