דרושה "דמוקרטיה משופרת" - שלישי בע"מ - הארץ

דרושה "דמוקרטיה משופרת"

דור חדש של פוליטיקאים ויועצי תקשורת שתחמנותם-אומנותם מאיים להרוס את המרקם החברתי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הבחירות הדמוקרטיות הפכו כלי שרת בידי דמגוגים. בני הזוג נתניהו מצביעים
הבחירות הדמוקרטיות הפכו כלי שרת בידי דמגוגים. בני הזוג נתניהו מצביעיםקרדיט: חיים צח / לע"מ
גרשון הורוביץ

אם בדמוקרטיה היוונית ניתן היה לאסוף את תושבי העיר באגורה, להחליף דעות ולמסור מידע יחסית מהימן, הרי שכיום אמצעי התקשורת המסורתיים והרשתות החברתיות הן כר נרחב לדיס-אינפורמציה. חברות כמו "קמברידג' אנליטיקה" אוספות נתונים ומבצעות ניתוח פסיכולוגי לכל משתמש ברשת. הן מתמחות בהכוונת מידע שלא ניתן לעקוב אחר מקורו או מהימנותו לפלח שוק ספציפי ואף לבודדים. בנוסף, פייק ניוז יכול להגיע מתוך המערכת הפוליטית בארץ או מגורמי חוץ המעוניינים להשפיע, נניח על הבחירות.

עם ובלי קשר לכך, נדמה כי הבחירות הדמוקרטיות הפכו כלי שרת בידי דמגוגים, יועצי תקשורת ותועמלנים שאין כל קשר בין טיעוניהם לבין המציאות. איש אינו מתייחס יותר ברצינות להבטחות או למצע. בבחירות האחרונות נתקלתי גם בזן חדש ומסוכן של פוליטיקאים צעירים. עסקנים פוליטיים שתחמנותם - אומנותם. אם פעם תרמית פוליטית נתפשה כרע הכרחי שיש להתבייש בה, כיום העסקונה הצעירה בזה לכל עקרון של אמינות ואמירת אמת. הפוליטיקאי החדש הוא זה שבודק בסקרים לאן נוטה דעת הקהל וקובע את "עקרונותיו" בהתאם. לדעתו, היצמדות לעקרונות ונכונות לשלם מחיר על כך איננה פוליטיקה "אמיתית". לשיטתו, מותר ואף רצוי לשקר, לזגזג, להשמיץ, לטנף ולרמות, ואם הוא לא הגיע למסקנה הזו בעצמו - יועצי התקשורת כבר ינחו אותו לעשות כך.

תארו לעצמכם זוג הורים שצריך לבחור מנתח לבנם וכדי להחליט מיהו הטוב ביותר - מבקשים מכל המועמדים לבצע שכיבות שמיכה. המנתח שיעשה הכי הרבה - ייבחר. נשמע מגוחך, לא? אך האם לא זה בדיוק מה שאנחנו עושים בבחירות בהיעדר מידע מהימן? יש אנשי ימין שמשוכנעים שמספר הערבים (אלה שהשמאל קורא להם פלסטינים) בין הים לירדן קטן והולך בצורה דרמטית כך שאין צורך למהר להגיע לפתרון. מנגד, יש אנשי שמאל שבטוחים שהערבים (שהם קוראים להם פלסטינים) הם אזרחים נאמנים שאבותיהם ישבו בארץ מדורי דורות. ברור שמימוש אמיתי של זכות הבחירה מותנה בידיעת העובדות. בהיעדרן, החגיגה הדמוקרטית הופכת ממפגן גאווה ואחדות לאירוע של פירוד ושנאה, ואלה אינם נעלמים מחברה במהירות.

וכך, נדמה כי אנו זקוקים לשיטה דמוקרטית חדשה המגשרת בין שני צרכים מנוגדים לכאורה: מצד אחד - לכולנו ברור שחובה לתת זכות הצבעה לכל אזרח. זו הרי מהותה של הדמוקרטיה. מצד שני - חובה לחפש שיטה שתעניק משקל גבוה יותר למי שיודע על מה הוא מצביע, ללא כל קשר לדעותיו או נטיותיו הפוליטיות. גודלו של תקציב המדינה הוא נתון. השאלה כיצד לחלקו היא שאלה פוליטית. רוחבה של המדינה מהים עד לקו הירוק ז"ל הוא נתון ידוע, האם ניתן לסגת עד לקו הירוק זו סוגיה ביטחונית-פוליטית. האם ניתן לתת משקל יתר להצבעתם של אזרחים שיודעים את העובדות?  

ברוב יאושי, החלטתי להביא בפני הקוראים הצעה ל"דמוקרטיה משופרת". ההצעה היא לבחירות ממוחשבות שבהן מידת ההשפעה אינה אחידה לכל בוחר אלא היא פונקציה של הידע בנושאים העומדים על הפרק. מידת ההשפעה כמידת ההבנה. בבקשה אל תפסלו מיידית. כל שיפור יתקבל בברכה.

קלפי
ככה אי אפשר להמשיך. למי שיש הצעה טובה יותר שיקוםצילום: מארק ניימן / לע"מ

- ההצבעה הינה ממוחשבת
- לכל אזרח יש זכות הצבעה
- קולו של כל אזרח משפיע
- כל אזרח יגיע לקלפי יזדהה ויתיישב מול מסך המחשב
- לכל אזרח יש אפשרות להשפיע עד חמש נקודות השפעה
- על מסך המחשב יופיעו לכל מצביע ארבע שאלות בנושאי כלכלה, אזרחות, בטחון וכדומה
- מי שלא יענה נכון אף לא על שאלה אחת יקבל נקודת השפעה אחת
- מי שענה נכון על כל ארבעת השאלות ישפיע בחמש נקודות
- השאלות יבחרו באקראי מתוך מאגר גדול שיוכן ויפורסם מראש
- לא ידרש ידע מסובך, לא דרישות אקדמיות מחמירות, רק ידע בסיסי מהימן ובדוק
- חלוקת המנדטים תהיה, כמובן, על מי מספר נקודות ההשפעה לא על פי מספר המצביעים.

מצד אחד, כמו בשיטה הדמוקרטית כיום, כולם מצביעים. כולם משפיעים. מצד שני יש בשיטה המוצעת מחסום בפני ה"פייק ניוז" והדמגוגיה. זכות ההצבעה שמורה לכולם אך ההשפעה מדורגת על פי הידע בנושאים שעומדים להצבעה. מידת ההשפעה כמידת ההבנה.

השאלות חייבות להיות כאלו שאינן שנויות במחלוקת, כגון: האם קמע של המקובל מנהריה מתחת לכרית יכול לרפא סרטן? טוב, אולי לא דוגמא טובה. עלולה להיות מחלקות על כך... אבל בשאלה כמו מהו גודלו של תקציב המדינה או מה תקציב החזר החובות של מדינת ישראל לא יכול יכולה להיות מחלוקת. זהו נתון מוגדר. השאלות לא אמורות להיות מכשילות אלא בנאליות לחלוטין. כלומר, לצערי, אין מקום לשאול מה המשמעות של השתטחות עקום התשואה? או האם הגדלת הגרעון בתקציב המדינה עלולה להוביל להורדת דרוג האשראי של המדינה ולתשלום ריבית גבוהה על החובות? בעצם, אולי רק שאלה אחת כזו.

את מאגר השאלות והתשובות הנכונות, יש לפרסם זמן רב לפני הבחירות. מאגר גדול. אם יהיו שאלות שנויות במחלוקת יהיה ניתן לבטלן מראש. חשוב לי להדגיש, אין הכוונה בשיטה המוצעת להקטין את יכולת ההשפעה של ציבורים מסוימים. ההיפך הוא הנכון. הכוונה בשיטה זו היא שהאזרחים שאכפת להם וירצו להשפיע, יוכלו ללמוד את העובדות הבסיסיות. אין הכוונה להכשיל אלא לעודד הבנה ולחסום "פייק ניוז" ודמגוגיה חסרת בסיס.

ההשלכות רבות מכדי לדון בהן במסגרת בלוג קצר, אך לדעתי, בכל זאת, העקרונות המוצעים בשיטה זו עשויים להיות בסיס לשיפור השיטה הקיימת. ברור לי שככה אי אפשר להמשיך. למי שיש הצעה טובה יותר שיקום.

גילוי נאות: הצבעתי לגוש הימין. השחיתות, הימין הקיצוני וההשתלטות החרדית מפחידים אותי בדיוק כפי שהם מפחידים את מצביעי השמאל- מרכז.

גרשון הורוביץ |שלישי בע"מ

"שלישי", על שום מה? ראשון מתכבד בעליה לתורה הכהן, "שני"  שייך ללוי וה"שלישי" הוא עמך ישראל.  

בע"מ? לכבוד האופוריה שהביאה המחאה החברתית שהבליטה את חשיבות ההבנה הכלכלית לחוסן החברתי. כמובן, תודה לאשר  גינצברג.

סטודנט לתואר שני בלימודי ארץ ישראל, תואר ראשון בהיסטוריה (בהצטיינות), תואר ד"ר ברפואת השיניים, תואר שני במנהל עסקים ובעלים חברת נדל"ן קטנה, כי הרי צריך גם להתפרנס ממשהו...

חיפאי, עובד 12 שעות ביממה, מפרנס כל מיני בטלנים, מקושרים, מקורבים ופרוטקציונרים. חבר בשתי ועדות של ה"מועצה הארצית לתרבות ואומנות", חבר בוועדת סל התרופות (2016),  רס"ן (דימ.)  מיחידת מודיעין מוטסת. לשעבר דובר ומזכיר הנהלת הליכוד  בכנסת, חבר מערכת עיתון, עיתונאי, חבר בדירקטוריונים בתחומי התרבות והכלכלה.

הבלוג יעסוק גם בעירי היפה חיפה שלפתע נתפסת כפריפריה. בעליתה ונפילתה של המחאה החברתית שדרשה "כל מיני דברים" ונראה שלא  השכילה להתמקד, למחות  ולפעול  כנגד מוקדי הכח האמיתיים שפוגעים ברווחתו של הציבור הרחב. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ