מטורפים, הקימו כבר ממשלה!

לשתי המפלגות הגדולות יש עקרונות חשובים מאין כמותם. עקרונות החשובים יותר מהמשך קיומה של מדינת היהודים. רק שמשחקי אגו ויוהרה כבר כמעט חיסלו אותנו בעבר

גרשון הורוביץ
גרשון הורוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראשי המפלגות בטקס השבעת הכנסת ה-22
ראשי המפלגות בטקס השבעת הכנסת ה-22קרדיט: אוליבייה פיטוסי
גרשון הורוביץ
גרשון הורוביץ

אני מרגיש היום כמו לפני 46 שנה. חזרתי מטיסת מודיעין (אני לא טייס) מול תעלת סואץ ועיני חשכו. כל סימני האפוקליפסה היו על המסכים. במבצעים שלחו את החומר לבור ובבור משכו כתפיים. טיסה חוזרת, אותן התוצאות, אותן התגובות. אותו הזלזול ביריב, אותה יוהרה. המערך פרסם את "הכוורת" המפורסמת. מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.

בשבוע שעבר טען מפקד משמרות המהפכה, הגנרל חוסיין סלאמי, כי איראן השיגה את היכולת להשמיד את "היישות הציונית המזויפת". הגשר היבשתי מאיראן לים התיכון הולך ונבנה, נערכים תמרונים משותפים לצבאות איראן, רוסיה וסוריה, אבל אנחנו עסוקים בהקמת קואליציה. גם לדבריו של אנואר סאדאת כי מצרים נכונה להקריב מיליון חיילים כדי לשחרר את סיני - לא הטנו אוזן. אלה זוטי דברים. מה שחשוב באמת הוא מי יעמוד תחילה בראש ממשלת הרוטציה ומה יהיה אורך הנבצרות.

אנחנו נמצאים כרגע, והדגש הוא על כרגע, במצב מדיני נפלא. תמיכה חסרת תקדים מארה"ב ונכונות מצדה להציג תוכנית שלום. טוב, בל נגזים, לפי אנשים רגליהם נטועות בקרקע המציאות, תוכנית להסדר ארוך טווח במקרה הטוב, אולי ההזדמנות האחרונה להסדר כזה. אם כך למה לחכות? שהנשיא הנוכחי יודח? שהדמוקרטים יעלו לשלטון? האם נצליח להגיע להסדר טוב יותר כשכל מדינות העולם, כולל ארה"ב, ילחצו עלינו? אה, שכחתי, יש דבר חשוב יותר מכל זה - מי יהיה ראשון ברוטציה.

עסקנים יקרים, תגידו, נפלתם על הראש? באמת לא אכפת לכם מהמדינה? איני מזלזל במלחמה בשחיתות, אבל בכל הכבוד, היא אינה חזות הכל. יש מדינה לנהל. השאלה מי יתחיל קדנציה היא שולית לעובדה שיש כאן מדינה לנהל. תתעשתו! לעתים נדמה לי שההבדל ביני לבין המורמים מעם הוא ששם, למעלה, בטוחים ששום דבר רע לא יכול לקרות למדינת העם היהודי. הנחה זו משותפת הן לאלה שמאמינים שאנו נמצאים בעיצומם של חבלי משיח ואפשר להתפרע והן לאלה ששייכים ל"צד השפוי של המתרס" ובטוחים שרק אם נוותר, ניסוג ונחתום על הסכם כלשהו, מיד נהיה אנחנו ובני העם הפיקטיבי שלצדנו כמו אחים ממש.

אין יותר עקרונות. יש רק רצון בלתי מרוסן להיות בשלטון. כדי לזכות בו עסקני הימין מוכנים לראות את אלו שמשתמטים מהצבא כשותפים הטבעיים לדרך, ועסקני השמאל מוכנים לראות במפלגות שקוראות לחיסולה של ישראל כמדינת העם היהודי כשותפות לגיטימיות לשלטון. מי נשאר? אביגדור ליברמן? צחוק הגורל, דווקא פוליטיקאי שעד לא מזמן לא האמנתי לאף מלה שלו, הוא היחיד שאני יכול להזדהות עם עמדותיו כיום. בצוק העתים אני מתפלל שיעמוד בדיבורו ויצליח.

השמאל והימין כאחד מוכנים למכור כל ערך אידאולוגי כדי להגיע לשלטון. השמאל, זה שנלחם בשחיתות של בנימין נתניהו (שעדיין לא הוכחה), מוכן לוותר על שלטון החוק, להלבין בנייה לא חוקית על אדמות הלאום, לשנות את חוק הלאום לוותר על זכותי כיהודי להגדרה עצמית, העיקר שיהיו לו עוד כמה מנדטים לקואליציה. הימין, מעבר לתמיכתו המשתמעת בשחיתות (שעדיין לא הוכחה), מוכן להבטיח שאברכים לא ייצאו לעבודה וכמובן לא יאלצו לשרת בצבא בעסקת השוחד של המאה - דם תמורת קולות.  זוהי נבזות בהתגלמותה, יריקה הן בפרצופם של מרבית תומכי הליכוד ששנתם נודדת מדאגה לבניהם בחזית והן בפרצופם של "השמאלנים הבוגדים" ששולחים גם הם את ילדיהם בצבא.

האם הכל מותר בפוליטיקה? כמובן. ברור לי שכדי לזכות בשלטון גם השמאל יהיה מוכן להכשיר את האפליה בין דם לדם. ימצאו איזה הסדר גיוס פיקטיבי, יכריזו "ניצחנו" ויאפשרו את המשך ההשתמטות. כל זה אינו מעניין איש מהעסקנים הרדודים שרואים עצמם כנבחרי העם. הם מקווים שההתמוטטות לא תהיה בקדנציה שלהם. העיקר שהם יספיקו להיות בחלק מהקדנציה ראש ממשלה. אולי אחרי שהמדינה תתמוטט הם יוכלו להתפרנס ממתן הרצאות בחו"ל.

לשתי המפלגות הגדולות יש עקרונות חשובים מאין כמותם. עקרונות החשובים יותר מהמשך קיומה של מדינת היהודים. אם חבורת המחויטים, המעונבים, נפוחי האגו משני צדי המתרס הפוליטי, היתה צריכה להחליט לגבי גורל התינוק במשפט שלמה - אבוי לתינוק. איש מנציגיהן אינו מוכן לומר דבר שירגיז את המפלגות הסקטוריאליות ואת הקיצונים בצד שלו. לעזאזל המדינה, תחי הקואליציה!

ושוב נשאר רק ליברמן שמשמיע דברי טעם. ושוב נשאר רק ליברמן שדורש ממשלת אחדות לאומית בלי שוליים סהרוריים מימין ומשמאל. אני לא מאמין שאני עומד לכתוב זאת אבל "מטורפים! הקשיבו לליברמן! רדו מהגג!"

גרשון הורוביץ

גרשון הורוביץ | |שלישי בע"מ

"שלישי", על שום מה? ראשון מתכבד בעליה לתורה הכהן, "שני"  שייך ללוי וה"שלישי" הוא עמך ישראל.  

בע"מ? לכבוד האופוריה שהביאה המחאה החברתית שהבליטה את חשיבות ההבנה הכלכלית לחוסן החברתי. כמובן, תודה לאשר  גינצברג.

סטודנט לתואר שני בלימודי ארץ ישראל, תואר ראשון בהיסטוריה (בהצטיינות), תואר ד"ר ברפואת השיניים, תואר שני במנהל עסקים ובעלים חברת נדל"ן קטנה, כי הרי צריך גם להתפרנס ממשהו...

חיפאי, עובד 12 שעות ביממה, מפרנס כל מיני בטלנים, מקושרים, מקורבים ופרוטקציונרים. חבר בשתי ועדות של ה"מועצה הארצית לתרבות ואומנות", חבר בוועדת סל התרופות (2016),  רס"ן (דימ.)  מיחידת מודיעין מוטסת. לשעבר דובר ומזכיר הנהלת הליכוד  בכנסת, חבר מערכת עיתון, עיתונאי, חבר בדירקטוריונים בתחומי התרבות והכלכלה.

הבלוג יעסוק גם בעירי היפה חיפה שלפתע נתפסת כפריפריה. בעליתה ונפילתה של המחאה החברתית שדרשה "כל מיני דברים" ונראה שלא  השכילה להתמקד, למחות  ולפעול  כנגד מוקדי הכח האמיתיים שפוגעים ברווחתו של הציבור הרחב. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ