טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה מתכוונים האמריקאים כשהם מציעים "להיפגש לארוחת צהריים בקרוב"?

אל תעלבו כשפגישה שהציע מכר אמריקאי לא תתרחש לעולם. גם לא כשהפנים נשארות קפואות תמיד ברחוב. ולעולם אל תעזו להפתיע בביקור ספונטני. מגוון עצות לישראלי הטרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

תגובות
איש על חבל מעל ניו יורק

ג'ואי לואו, משקיע אמריקאי בחברות היי טק ישראליות הנמצא לעתים קרובות בקו החיכוך בין אנשי היי טק ישראלים ואמריקאים, אוהב לספר את הסיפור הבא: ישראלי ואמריקאי יושבים לאכול ארוחת צהריים. המלחייה נמצאת ליד האמריקאי. הישראלי שולח את ידו לעבר השני של השולחן ולוקח את המלחייה כשהוא חוצה את המרחב האווירי של האמריקאי. האמריקאי תוהה: למה הישראלי לא ביקש ממני להעביר אליו את המלחייה? כמה דקות חלפו והאמריקאי מבקש מהישראלי שיעביר אליו את הפלפל הנמצא לידו. הישראלי מתעצבן ואומר לעצמו: "מה, האמריקאי הזה חושב לעצמו שאני עובד בשבילו?"

גדי פלג, הבעלים של ברדס בייקרי (האחות הניו יורקית של "לחמים" הישראלית) פתח את מסעדת "נור" בניו יורק והביא לפה את השף מאיר אדוני. כאשר שאלתי את פלג מה האתגר הגדול ביותר שלו, הוא השיב: "השילוב של עובדים ישראלים ואמריקאים יוצר פוטנציאל של אבק שריפה. ישראלים ואמריקאים, מתקשרים בצורה שונה וזה מתכון לפיצוץ. חלק גדול מהעבודה שלי זה לגשר בין הצדדים. לצד אחד אני אומר: 'הם לא אידיוטים, הם לא ראש קטן והם לא בוקים, אלא פשוט מנומסים'. ולצד שני אני אומר: 'הם לא חצופים ויהירים כמו שנראה לכם, אלא ניגשים ישר ללב העניין'. כל אחד חושב שהדרך שבה המטבח פועל אצלם במדינה היא הדרך הנכונה. כך שאני צריך לנהל את העניינים עם הרבה פסיכולוגיה".

ג'ואי לואו
חיים הנדוורקר

ההבדלים התרבותיים בין ישראלים לבין אמריקאים מעסיקים חברות בינלאומיות הפועלות בישראל. חברות זרות וישראליות מקיימות סדנאות לעובדים שלהן בניסיון לגשר על פערים תרבותיים. בעבר פורסם כי אנשי אינטל מקבלים הדרכה איך לעבוד מול ישראלים. בין השאר נכתב בהנחיות: הציגו רעיונות בצורה ברורה ועקבית והשתדלו להגיע לנקודה העיקרית במהירות. הכינו עצמכם לכך שיפריעו לכם בעת הצגת הנושא ויחתכו את דבריכם בקביעות. היזם והמשקיע עודד ורדי לקח את הנושא המורכב של יחסי ישראלים ואמריקאים, ונשא על כך לפני שנים אחדות הרצאת טד אקס משעשעת. אולי באמת הדרך הרצויה להתמודד עם אי ההבנות התרבותיות היא ההומור.

היזם והמשקיע עודד ורדי לקח את הנושא המורכב של יחסי ישראלים ואמריקאים ונשא על כך הרצאת טד אקס משעשעת

בשבוע שעבר פרסמתי במהדורת האינטרנט של דה מרקר מסמך של "888", חברת הימורים אינטרנטית בבעלותה של משפחת שקד, הנסחרת בבורסה של לונדון בשווי של כמיליארד פאונד. המסמך המכין זרים לעבוד עם ישראלים מסביר, בין השאר, כי ישראלים משתמשים בביטויים ישירים ותוקפניים יותר מהמקובל במקומות אחרים בעולם. עובדים ישראלים עשויים להיות פחות צייתניים ולאתגר את בעלי הסמכות, והם נוטים שלא לפעול לפי הכללים. כך למשל, הם מתקשים ליצור תור מסודר, הם אינם מתלבשים באופן פורמלי בעבודה ובפגישות ונושאי השיחה בפגישות עם ישראלים יכולים לגלוש גם לתחומים שאמריקאים או זרים אינן מורגלים לדבר עליהם. למשל, כמה אתם מרוויחים, מצבכם המשפחתי ושאלות בנושאי פוליטיקה ודת. בנוסף, מאוד ייתכן שהישראלים יספרו לכם בדיחות לא הולמות. הם עשויים לא להניח לכם להשלים משפט וייכנסו לדבריכם. הרגישו חופשי להפריע לישראלים כאשר הם מדברים. זה מקובל ואפילו מצפים מכם לפעול כך.

רכבת תחתית בניו יורק
Tim Pannell / Getty Images/Mint

ישראלים, על פי המסמך, אוהבים להתווכח. לא פעם נרתעים אורחים מתרבויות אחרות מעוצמת הדיון עם הישראלים ומהניואנסים שלו. עם זאת אין לטעות בהתלהטות היצרים ובעוצמת הוויכוח, ולהניח כי מדובר בכעס. יש להתייחס לכך כאל המסגרת התרבותית שבה ישראלים מתבטאים. פגישות עשויות להידחות או להתבטל בקלות, ואף להתארך מעבר למצופה. הישראלים משתמשים באופן בלתי פוסק במכשיר הטלפון שלהם, שולחים טקסטים ואף משוחחים עם אנשים אחרים. זה עשוי לקרות תוך כדי פגישות, מזהיר המסמך את הזרים, ומוסיף - אל תתפלאו אם זה קורה, ואל תעלבו מכך.

ספק אם בארצות הברית היה מסמך שכזה רואה אור בעידן הפוליטיקלי קורקט בו נמצאת המדינה. להכללות ודעות קדומות מן הסוג הזה אין מקום היום בעולם התאגידים האמריקאי, גם אם יש בהן אמת. בתגובה לטענות, טענה חברת 888 כי המדובר במסמך ישן, ואם היו מחברים אותו היום הוא היה נראה אחרת. למרות הטון המתנצל של 888, רוב התגובות של הטוקבקיסטים הישראלים לכתבה בדה מרקר צידדו דווקא במסמך של החברה וטענו כי כותביו אכן שיקפו את אופיו של הישראלי.

האמת היא שלמרות ההבדלים התרבותיים, הישראלים מסתדרים לגמרי לא רע עם זרים ובהם גם אמריקאים, ואם לא היה כך, תעשיית היי טק הישראלית לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. ובכל זאת, אפשר לנסות ולרכך את המגע עם הזרים אם הצדדים השונים היו מכירים זה את זה טוב יותר. זה מה שחברת 888 ניסתה לעשות.

***

ליחצת יד בין שני אנשי עסקים

אז אם לזרים יש עתה כל המידע הנחוץ כדי להתמודד עם ישראלים אולי כדאי שבפוסט זה נכין את הישראלים למפגש עם האמריקאים. ישראלים המגיעים לניו יורק מופתעים פעם אחר פעם, למשל, כאשר בני שיחם האמריקאים הידידותיים אומרים בתום השיחה המשותפת, "בוא ניפגש לארוחת צהריים". ארוחת הצהריים הזאת לא תצא לפועל במקרים רבים. "ניפגש לצהריים" הוא ביטוי אמריקאי המנסה להעביר את המסר שהיה מפגש מוצלח ושהדובר ישמח לשמור על קשר. ארוחת הצהריים היא רק אוצפייה רחוקה. 

אמריקאים במקרים רבים לא יזמינו אתכם אליהם הביתה לארוחת ערב או אפילו לכוס קפה גם אם הזמנתם אותם הביתה כאשר הם ביקרו בארץ. זה בהחלט לא נגדכם. לאמריקאים קשה להכניס "זר" הביתה, והם מעדיפים מפגש במסעדה. הוראה משתמעת וברורה היא שלעולם אין להופיע ללא תיאום מראש בביתו של האמריקאי. אם תקישו בהפתעה על הדלת שלהם אתם עשויים לזכות במבט זועם עד מעליב. להפוך לחברים של אמריקאים זו משימה קשה ממש. החברויות של האמריקאים, כהכללה, מעוצבות בגילאים צעירים מאוד. האמריקאי לא מוסיף חברים ממש בגילאים מאוחרים אלא אם כן יש לו אינטרס חברתי או כלכלי חזק.

חברה במשרד הייטק

ישראלים יחושו שהאמריקאים הם בעלי מבט קפוא, והם נושאים אותו ברכבת התחתית וברחוב. עם זאת, לא מן הנמנע שתגלו ביטויי ידידות מצד אמריקאים זרים בבית קפה. אם אתם הולכים ברחוב עם כלב, יש לכם סיכוי טוב יותר לתקשר עם אנשים. אם אמריקאי אומר לכם שלום במעלית, זה לא משום שמשהו לא בסדר אתו אלא שזה קוד התנהגות מנומס המקובל כאן. בניגוד לשמועות, כשאדם מתעלף ברחוב, העוברים והשבים ימהרו לעזרו ויקראו לאמבולנס. ובדומה לישראל, אם תלכו ביום חם ברחוב עם ילד, מישהו עשוי להעיר בכעס, "הילד צריך כובע" או "הכלב צמא, הוא זקוק למים".

ישראלי שישאל אמריקאי ברחוב איפה נמצאים בניין מסוים או רחוב קטן עשוי להיות מופתע שהוא אינו יודע לענות לכם. זה יכול לקרות משום שהאמריקאי ששאלת הוא תייר בדיוק כמוך או סתם משום שהאיש ששאלתם אותו פשוט לא יודע. עם זאת, מאוד מרשים במושגים ישראלים, לראות את האמריקאים עומדים בסבלנות כאשר מגיעה הרכבת התחתית, הדלת נפתחת והם נותנים זכות קדימה לאלה שיוצאים מהרכבת, ורק אז הם נכנסים. תוכלו לזכות מהם גם לעזרה קשובה באשר לניווט בקווי התחתית.

בעיניהם של ישראלים רבים האמריקאים הם די מרובעים, חנונים. אבל אל תטעו בלשון הגוף היורמית שלהם. אם האמריקאים יגלו שרימיתם או סידרתם אותם, הם ייפטרו מהחביבות מהר מאוד. אתם לא רוצים לנסות אותם בעניין הזה. זיכרו, לא בכדי האמריקאים בנו את המעצמה הגדולה ביותר בעולם מבחינה צבאית, תרבותית, עסקית. כדי להצליח בגדול, מתברר, אפשר לעשות שימוש גם בחיוך ובנועם הליכות. הישראלים אולי חזקים בשליפות מן המותן ומחשבה מחוץ לקופסה אבל אולי כדי לבנות מעצמה של ממש צריך לעבוד באופן שיטתי ומסודר וכן, להיות קצת מרובעים.

זרים מצפים מישראלים, די בצדק, להתלבש ברישול. אבל אם אתם רוצים שיתייחסו אליכם ברצינות, ליבשו חליפות וז'קטים לאירועים רשמיים. נכון, בשנים האחרונות, הישראלים למדו להתלבש והיום, יותר מתמיד, הם מסתדרים עם חליפות ועניבות. אבל שימו לב, האמריקאים יודעים להבחין בין חליפה טובה לבין כזאת שקניתם בבהנחה ולא יושבת היטב על הגוף, ומצורפת לה עניבה ישנה ולא תואמת. אם אתם באמת רוצים להרשים, השקיעו מחשבה וגם 200-300 דולר נוספים בקניית חליפה טובה.

***

מירי סגל
נעמי הירשמן נוה

"הייתי ממליצה לישראלים המגיעים לעבוד בארצות הברית או עובדים עם אמריקאים לשמור קצת על ענווה", אומרת רוני פלומן סמנכ"ל השיווק של חברת הטק גיים-אפקטיב  שחייתה בעבר בסיליקון ואלי ואף כתבה ספר ששמו "ארעיים וקבועים" העוסק בחיי הישראלים שם. "ההשפעה של הישראלים על עולם ההייטק האמריקאי היא פחותה ממה שאנחנו חושבים. נכון שאנחנו מושכים הרבה כסף מקרנות הון סיכון והבאנו מוצרים לעולם כמו ווייז ואחרים, ובכל זאת למיקרוסופט ולגוגל יש מנכ"ל הודי ולא ישראלי. מי שרואה את האמריקאים כמרובעים וחנונים סובל מאתנוצנטריות וחוסר הבנה. ארצות הברית היא אומה גדולה שיש בה הבנה של עולם העסקים בכל שכבות האוכלוסייה, תופעה שאין באף מקום אחר. הייתי מציעה לישראלים ששומעים שוב ושוב את האמריקאי משתמש במילים "מעניין" ו"גוד ג'וב" שינסו לשים לב לדקויות למה בדיוק הוא מתכוון. זה לא אומר שהוא צבוע. אתה לא יכול לשפוט אחרים על פי הקודים התרבותיים שלך".

מירי סגל היא הבעלים של חברת MS-IR, בוטיק המתמחה ביחסי משקיעים( IR) בניו יורק המייעץ לחברות טכנולוגיה גלובליות מוסיפה עוד כמה עצות:

❖ LET’S GET TOGETHER SOON - המשפט הנפוץ מבטא פעמים רבות דרך נימוסית ולא מחייבת לסיים מפגש, אך אינו משקף רצון אמיתי לקבוע משהו קונקרטי, SOON יכול להיות מתורגם גם ל"אף פעם" או "לעולם".

❖ ישראלים פחות רגילים לשים את עצמם במרכז ולדבר על עצמם יוון שזה נתפס בעיניהם מתנשא ואולי אף מביך, או לא לעניין. כתוצאה מתרבות ה"תכלס" והישירות, על פי רוב, מנהלי חברה ישראלים המציגים את העסק שלהם לא יתעכבו בתחילת המצגת על עצמם אלא יתמקדו בחברה, בטכנולוגיה וכו'. עם זאת, חשוב לדעת שרקע וניסיון אישי, כמה זמן המנהל/ת בחברה, מה עשו לפני כן וכו׳ מהווים נושא מרכזי עבור אמריקאים.

האדם שמוביל את החברה הוא המפתח עבור משקיעים ומקבלי החלטות רבים, ובארה"ב לומדים ילדים לדבר על עצמם ולהציג את עצמם בבטחון כבר בגיל הגן. הם גם לומדים לסיים כל מצגת במשפט: I’m now ready to take your question.

❖ המשך לישירות הישראלית מתבטא גם באופן שבו שואלים שאלות או מעירים הערות – בארה"ב מאד מקובל להתחיל בהתייחסות או ביקורת חיובית ורק אז לעבור לשאלות קשות יותר או פחות נעימות. לישראלים הדוגלים יותר בתרבות ישירה התנהגות כזאת יכולה להיתפס כ"בולשיט", אך זה יוצר סביבת עבודה ואינטראקציה נעימה יותר.

❖ בתרבות האמריקאית נושא שיווק עצמי והאדרת התפקיד הוא דומיננטי. מנהלים אמריקאים משווקים את עצמם בכל אינטראקציה חברתית או עסקית. כל מזכירה היא מנהלת משרד ראשית וכל יועץ הוא מנהל גדול. חשוב לתת תארים או הגדרות תפקיד למנהלים שונים בחברה במטרה לזכות להערכה וכבוד מהצד השני שאתו מנהלים שיחה או משא ומתן.

❖ הכנות הישראלית מובילה לכך שפעמים רבות מנהלי חברות ישתפו משקיעים או שותפים עסקיים בקשיים בהם הם נתקלים וישימו דגש על הבעיות שמתעוררות בפיתוח, בניהול החברה וכו'. חשוב לדעת שאמריקאים לא אוהבים להשתמש במושג "קשה" אלא במילה "challenging". שוק ההון קורס? בנקים פושטים את הרגל? פיטורים? אכן מאתגר ודורש פתרונות, אך לעולם לא קשה. מומלץ אף לשתף איך ההנהלה התגברה על האתגר, במטרה להדגיש את היצירתיות הישראלית.

אמריקאים אוהבים הגדרות. במילים אחרות, יותר נוח להם להכניס חברות ל"קופסה" או לקטגוריה מסוימת. זה יוצר תחושה שלכל דבר יש שם ושכך גם אפשר להבין במהירות מי המתחרה ובאיזו סביבה עסקית פועלת החברה.

שני פלד
Yoav Ruda

עניין נוסף שיכול לסייע לחברות ב״אמריקניזציה״ של החברה הוא השימוש אמות מידה המקובלות בארה״ב, במיילים במקום בקילומטרים, שימוש בפיט במקום בסנטימטרים, פאונד במקום קילו, פרנהייט במקום צלזיוס וכו׳. מומלץ לבצע את ההמרה במצגות החברה ובשיחות כדי לשדר שכולנו מדברים על אותו דבר ושהמספרים ישקפו באופן אינטואיטיבי את משמעותם. 

***

שני פלד מנכ"לית סושיאל טרמינלס ומייסדת טכנוארט, חממה טכנולוגית לאמנות המבלה הרבה על הקו תל אביב- המליצה לפני כמה שנים לקוראי הבלוג את ההמלצות הבאות:

❖ דייקו בזמנים. להגיע בזמן לפגישת עסקית זהו דבר בעל חשיבות עליונה. עמידה בלוחות זמנים הם ערך עליון עבור אמריקאים.

❖ שאלו שאלות. אמריקאים מכירים בכך שהם לא יודעים הכל, והם גם לא מצפים מאחרים לדעת הכל. אם במהלך פגישה יש משהו שאינו מובן לכם תשאלו שאלות כדי להבהיר את מה שלא ברור לכם. האימרה "אין שאלות טיפשיות, יש אנשים טיפשים"  תופסת כאן חזק. מקובל כאן שאנשים חכמים שואלים שאלות.

❖ היו ישירים. אמריקאים מעריכים תקשורת ישירה וברורה. תגיעו לנקודה העיקרית במהרה מכיוון שזמן שווה כסף.

התלבשו באופן רשמי, אבל דעו מתי להחליף לבגד נינוח יותר. בחוף המזרחי יש  יותר הקפדה על לבוש רשמי מאשר בחוף המערבי של ארה"ב. תמיד עדיף ללבוש חליפה לפגישת עסקים. אבל אם הפגישה היא בקליפורניה אירזו סנדלים.

❖ קחו סיכונים. רוב האזרחים בארה"ב חיים לפי הערך של החלום האמריקאי: הרעיון הוא שכל אדם יש את סיכוי להצליח. זה מסביר למה יש כל כך הרבה סטארטאפים בארה"ב. רוב המנהלים יתמכו ברעיון מבוסס היטב ולא משנה כמה שמטורף הוא נשמע.

❖​ שימו לב לתגי שם. עד שלא נאמר אחרת, פנו אל שותפיכם לפגישה בתואר שלהם, בשם המשפחה או לפי הגדרת תפקידם.

❖​ שימו לב לפרטים. בתקשורת כתובה יש להקפיד על כתיב נכון ודיוק מירביים בשמות ובהגדרות התפקיד. טעות כתיב של אות אחת בשם יכולה להציג אתכם באור לא טוב.

❖​ הצטיידו בכרטיסי ביקור. כולם נוהגים ככה ובעניין הזה עדיף להיות בדיוק כמו כולם.

❖​ אל תעברו את הדדליין. אם אתם אומרים שתשלחו למישהו מסמך חשוב בזמן מסוים או בתאריך מסוים – דאגו לעמוד בהבטחתכם.

❖​ היעזרו במספרים. גבו את הרעיונות שלכם בסטטיסטיקה. זה יעזור לכם לקדם אותם.

❖​ אל תהיו הראשונים לחלוץ נעליים. אמריקאים אוהבים חוסר רשמיות, אבל יש להם את הקודים שלהם מתי הזמן הנכון לעשות כן. אל תהיו הראשונים לוותר על רשמיות.

עד כאן מגוון העצות מניו יורק. זיכרו, גם אם האמריקאים נראים לכם מנומסים מדי , מלאכותיים ואפילו צבועים, אין בכך בהכרח משהו רע. אורח חיים מנומס הוא רעיון דווקא טוב. יש משהו מאד נחמד בלהגיד שלום למישהו במעלית וגם לפתח שיחה של שני משפטים וחצי על מזג האוויר. זה הופך את החיים לקצת יותר נעימים.

אם יש לכם, הקוראים, המלצות מניסיון אישי-אנא שתפו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות